יצחק שגב (1938)
איציק שגב בהרצאה בחי-בר כרמל, 17 ביוני 2022 | |
לידה |
1938 (בן 86 בערך) חדרה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
צאצאים | גלעד שגב |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
דרגה | תת-אלוף |
תפקידים בשירות | |
מפקד גדוד חי"ר מילואים מושל נפת בית-לחם מושל אל עריש נספח צה"ל באיראן מושל הצבאי של חבל עזה יועץ הרמטכ"ל לענייני בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
עיטורים | |
יקיר רמת גן (2013) | |
תפקידים אזרחיים | |
יו"ר העמותה להנצחת דן שומרון | |
יצחק (איציק) שגב (נולד ב-1938 בחדרה) הוא קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף, שירת בחטיבת הצנחנים ובהמשך כמושל צבאי וכנספח צה"ל האחרון באיראן בין השנים 1979-1977.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שגב התגייס לצה"ל בשנת 1957 ושירת בנח"ל. ב-1960 התגייס לצבא הקבע ושירת בתפקידי מטה בפיקוד הדרום. ב-1965 השתתף בפעולות התגמול כמפקד פלוגה[1] בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים[2], השתתף בפעולת סמוע, קלקיליה, מבצע רודוס ואחרות, ולחם בראשה במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה פשט את המדים ופנה ללימודים. הוא סיים תואר ראשון במדעי המזרח התיכון, תואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. אחר-כך חזר לשירות פעיל והשתתף במלחמת ההתשה.
ב-1969 שירת במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי ובמקביל פיקד על גדוד חי"ר מילואים. ב-1971 שימש מושל נפת בית-לחם בדרגת סגן-אלוף. ב-1973 נכנס לתפקיד מושל אל עריש בדרגת אלוף-משנה וב-1976 התמנה לראש המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון.
בשנת 1977 התמנה לנספח הצבאי וראש משלחת משרד הביטחון באיראן בדרגת תת-אלוף מתוך רצון לממש הסכמי שיתוף פעולה צבאיים בין המדינות בהיקפים נרחבים ביותר. באותה תקופה פרצה המהפכה בראשות חומייני והמשלחת הישראלית נאלצה לעזוב את איראן תוך כדי מאבק להצלת חייהם של חברי המשלחת.
ב-1979 למד במכללה לביטחון לאומי. באותה שנה התמנה למפקד צבאי ולמושל רצועת עזה.
בשנים 1981 עד 1983 נשלח על ידי צה"ל ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק עקרי התיזה "התמוטטות הצבא האיראני במקביל לפריצת המהפכה האיראנית"
לאחר שחרורו שימש יועץ לרמטכ"לים דן שומרון ואהוד ברק לענייני בני מיעוטים המשרתים בצה"ל.
תפקידים אזרחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1979 סייע לרשות הטבע והגנים בהבאת החיה התנכ"ית היחמור מאיראן, ובהקמת חי בר כרמל. בחי בר בכרמל הונצח זכרו של בנו סרן שרון שגב בפסל היחמור, שיצר הפסל והצייר חתן פרס ישראל מנשה קדישמן ובשביל בשמורה.
ב-1987 מינה אותו הרמטכ"ל דן שומרון כיועצו לענייני בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון. בשנת 1999 עמד ראש הממשלה אהוד ברק למנות את שגב לאיש הקשר עם יאסר ערפאת, אך לאחר תקופה קצרה מינה את יוסי גנוסר.
שגב משמש יו"ר העמותה להנצחת רא"ל דן שומרון, וביחד עם חברי העמותה דאג להנצחתו בבסיס צאלים בכוכב הירדן באתר השריון בלטרון ובמכללת עמק הירדן
1996–2000 – הקים ביחד עם יאסר ערפאת את עמותת "בני אברהם" להכנת העמים לשלום ויצירת אמון הדדי כדי להגשים את השאיפה לפתרונות של שלום תוך השתתפות פעילה ומובילה. הפעילות התקיימה באירועים רבים ובכנסים ברחבי העולם כדי לקדם את השלום בין ישראל לבין הפלסטינים. בכנסים אלה שיתף פעולה עם נשיאי מדינות כמו ג'ימי קרטר נשיאה לשעבר של ארצות הברית, ברונו קרייסקי נשיאה של אוסטריה בזמנו, שמעון פרס נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה בזמנו ואחרים. בזמן פעילות עמותת "בנֵי אברהם" קוימו פגישות רבות בין ישראלים לפלסטינים באופן ישיר כש-15,000 ישראלים ביקרו בעזה ונפגשו עם מקביליהם הפלסטינים, ו-10,000 פלסטינים ביקרו בישראל ונפגשו עם מקביליהם הישראלים.
במקביל הקים סניפי "בנֵי אברהם" במצרים בסיוע סגן ראש ממשלת מצרים דאז, יוסוף ואלי, ואוסאמה אל-באז יועץ הנשיא, ובירדן בהשתתפות קצינים בכירים ירדניים. כמו כן, פעל בתוניס ובקטר, להעמקת ההכרה בישראל וסיוע במימוש הסכמי השלום.
לאחר שחרורו מצה"ל החל לעסוק ולהתמחות בפרויקטים של תשתית, הוא התמנה לנציג של התעשיות הכבדות של יונדאי קוריאה בישראל והוביל לזכייתם במכרז להקמת תחנת כוח 110 מגה וואט בים המלח ובהקמת מזח הפחם באשקלון. בנוסף מכרה חברת יונדאי 6 אוניות לצים. שגב מונה גם כנציג של חברת מרובני מיפן בישראל ובשיתוף פעולה עם אלרקו מטורקיה זכו בפרויקטים במדינות ברית המועצות לשעבר הקמת שדה התעופה באסטנה קזחסטן, השתתפות בהקמת צינור הנפט מבאקו מאזרבייג'ן לטורקיה, ובהקמת מפעלים בטורקמניסטן. ב10 השנים האחרונות התמנה שגב לנציג של החברה הסינית הגדולה פאור צ'יינה וביחד זכו במכרז להקמת תחנת אנרגיה שאובה 344 מגה וואט בכוכב הירדן ובפרויקטים נוספים בישראל.
ב-2013 זכה לאות יקיר העיר רמת גן.
ב-1984 נהרג בנו שרון בעת שירותו הצבאי. בנו גלעד הוא זמר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמודים 69–84.
- עילי זוזובסקי, במחנה, עזה והיום, גיליון 36, 11 בספטמבר 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עזרא ינוב, היום מתחלפים מושלי עזה, מעריב, 26 באוגוסט 1979
- גלעד הלפרן, הבריחה מטהראן, "ארגו", הגרסה הישראלית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2013
- אהרן ברנע מראיין את תא"ל במיל' יצחק שגב בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 25 בנובמבר 2015 - חלק א'
- אהרן ברנע מראיין את תא"ל במיל' יצחק שגב בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 2 בדצמבר 2015 - חלק ב'
- יזהר באר, "פרות קדושות - מיתוסים ישראליים", "האיש שידע שצריך לברוח מעזה לפני כולם", 16 במרץ 2018.
- אורי מילשטיין, "אריאל שרון השפיל אותי כשהצעתי להחזיר את עזה. בסוף הוא זה שהתנתק", באתר מעריב אונליין, 24 בנובמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהונתן גפן, הרשת החברתית שלי: מחזור פברואר שנת '65 נפגש ומתרגש, באתר nrg, 6 בנובמבר 2010.
- ^ אמיר אורן, רפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008