פעולת סמוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע מגרסה
Samu Incident.jpg
תאריך התחלה: 13 בנובמבר 1966
תאריך סיום: 13 בנובמבר 1966
מקום: הכפר הירדני סמוע
31°24′03″N 35°04′01″E / 31.400792°N 35.067075°E / 31.400792; 35.067075 קואורדינטות: 31°24′03″N 35°04′01″E / 31.400792°N 35.067075°E / 31.400792; 35.067075 
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

ירדןירדן  ירדן

מפקדים
כוחות
אבידות

חייל הרוג ומספר חיילים פצועים.

Samou Battle 1966-HE.png

פעולת סמוע או מבצע מגרסה היא פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני שבשטח ירדן, א-סמוע (מדרום לחברון), ב-13 בנובמבר 1966.

זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום.

המניע לפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון[1], כאשר יומיים קודם לכן רכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר[2].

מהלך הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולה הקרקעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעולה (שבוצעה בין השעות 6 ו-10 בבוקר) פשטו כוחות שריון, צנחנים[3] בפיקוד אל"ם רפאל איתן, וסיירת מטכ"ל[4] בפיקוד דב תמרי[5][6]. על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, ופוצץ בתים. מה שסיבך את המבצע הייתה התערבות צבא ירדן, שלא נחזתה מראש בידי אמ"ן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני שחש לסמוע.[7] במבצע נהרג ישראלי אחד - מפקד גדוד 202 של חטיבת הצנחנים, סא"ל יואב שחם. בקרב נפצע בין היתר מתן וילנאי[8], אשר שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202.

בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, ואשר הוקרא בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה[9]. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.

הקרב האווירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' ושני מטוסי אוראגןטייסת הצרעה) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר[10]. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי. טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן רוזר, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו הייתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.[11]

השפעה מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא פירש את הפעולה ככוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית, והדבר השפיע ככל הנראה על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.[12]

ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, דיבר לאחר ביצוע הפעולה על ההרתעה שהיא אמורה להשיג: "אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות."[13].

הרמטכ"ל יצחק רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן-גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו הייתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה הירדנית היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי פת"ח ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה[דרושה הבהרה] רבין לסוריה, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פעולת סמוע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כשצה"ל פוצץ 40 בתי פלסטינים ביום, סקירת עיתונות היסטורית.
  2. ^ זכי שלום, אבן מחכה לאשכול, באתר הארץ, 14 במאי 2007.
  3. ^ יוני נתניהו, "מכתבי יוני", הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמודים 124-125.
  4. ^ רוני הדריוסי ג'ינו, הנועז בעורף האויב, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006.
  5. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, "תקופת דב תמרי", עמוד 30.
  6. ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 245.
  7. ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 216
  8. ^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009.
  9. ^ שמואל שגב125 בתים נהרסו בכפר סמוע - מוסר גנרל בול בדו"ח לאו תאנט, מעריב, 17 בנובמבר 1966
  10. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטר ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל־האוויר".
  11. ^ חגי גלבוע, ‏אחרון גיבורי הפעולה, באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל-האוויר, 1.8.2001
  12. ^ חגי ארליך, מיכאל אפל, יוסף נבו, המזרח התיכון בימינו, האוניברסיטה הפתוחה, 2009-2003 עמ' 123
  13. ^ אשכול: אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, דבר, 14 בנובמבר 1966
  14. ^ שלמה אהרונסוןתורת הביטחון של הרמטכ"ל יצחק רבין והדרך למלחמת ששת-הימים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2005