ישראל אריה זלמנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישראל אריה זלמנוביץ
אין תמונה חופשית
לידה 29 בדצמבר 1916
ד' בטבת תרע"ז
קכניה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 2003 (בגיל 86)
כ"ג בסיוון תשס"ג
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רומניה, גרמניה, ישראל
תקופת הפעילות ? – 23 ביוני 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידי צאנז-קלויזנבורג
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תפקידים נוספים רב עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
בני דורו הרב יואל הלפרן, הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, הרב ישראל משה אולבסקי
חיבוריו חיי נפש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ד' בטבת תרע"ז, 29 בדצמבר 1916 - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003) היה רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן-בלזן.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקכניה שברומניה, בנם של שמואל נטע ופריידה. למד בישיבות בטרנסילבניה ובהן וישווה וקלויזנבורג, שם היה מתלמידיו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. לאחר נישואיו, בשנת תש"א (1941), כיהן כר"מ בישיבה בבורשה. בשנת תש"ד (1944) נהרגו אשתו ובתו היחידה במחנה הריכוז אושוויץ. הרב זלמנוביץ היה במחנה ברגן-בלזן, ולאחר שחרורו היה מרבני מחנה העקורים ברגן-בלזן ופעיל מרכזי בקרב הניצולים בברגן-בלזן[1].

בשנת תש"ט (1949) עלה לישראל. עמד בראש הקבוצה שהכתירה את רבו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם לאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בשנות ה-50 נישא בשנית וכיהן ברבנות ביבנה.

בתחילת שנות ה-60 מונה כרבה האשכנזי הראשי של עכו, וכיהן בתפקידו כעשרים שנה. בהגיעו לגמלאות פרש מן הרבנות בעכו ועבר להתגורר בבני ברק. וכן היה רב של קריית צאנז בנתניה. נחשב זקן תלמידי האדמו"ר מקלויזנבורג וחסידי צאנז בישראל. לאחר פטירת האדמו"ר הכריז על מינוי שני בניו לאדמו"רים - בישראל ובארצות הברית.

נפטר בשנת תשס"ג, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו אליהו, חתנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. רבי אליהו נפטר בב' בכסלו ה'תשע"ה, ונטמן על יד קבר אביו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה
  • בנו יצחק אייזיק מאיר, משב"ק של האדמו"ר מצאנז נתניה. נכדו הוא העיתונאי החרדי יששכר זלמנוביץ בנו של משה איש יח״צ חרדי.
  • בנו שמואל נטע, חתן נח פרום אשר היה חתנו של ראובן אהרונוביץ' ראש העירייה השלישי של בני ברק.
  • חתנו הרב צבי אלימלך פנט, האדמו"ר מקוסון
  • חתנו הרב אשר וייס
  • חתנו הרב יצחק אייזיק לייפר, בן הרב אברהם אבא לייפר, האדמו"ר הקודם מפיטסבורג.

חלק מאחיו ואחיותיו שרדו את השואה ועלו לישראל. אחיו, ישעיהו זלמנוביץ, הוא אביו של הרב אפרים זלמנוביץ, רבה של מזכרת בתיה. אחותו, הניה וסרשטיין, היא חותנתו של הרב מנחם קליין רבה לשעבר של פרנקפורט. אחיו מאיר יוסף זלמנוביץ נפטר בכ"ב חשוון תש"פ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת חיי נפש – דרוש והלכה (8 כרכים, ובהם כרך על הגדה של פסח)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]