לישאנא דני

לישאנא דני
מדינות	זאכו, כורדיסטן העיראקית
אזורים	יהודי כורדיסטן של אזור כורדיסטן העיראקית.
דוברים	לא ידוע
שפת אם	לא ידוע
כתב	על ידי היהודים נכתבה באופן מסורתי באלפבית עברי, אך אין כתיב סטנדרטי
משפחה	אפרו-אסיאתית שמית שמית תיכונה שמית צפון-מערבית ארמית ארמית חדשה צפון-מזרחית לישאנא דני
לאום	אינה שפה רשמית של אף מדינה
קוד ISO 639-3	lsd
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

לִישָּׁאנָא דֶּנִי המכונה גם לישנן (שני ביטויים שפירושם "הלשון שלנו", "לשוננו") ולעיתים גם לישאן הוזייה ("לשון היהודים") היא ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית שדובר במקור על ידי יהודי כורדיסטן בזאכו, עיראק. בעקבות עזיבת היהודים את הארצות המוסלמיות, מרבית הדוברים חיים במאה ה-21 בישראל.^[1]^[2]

בשנת 1951 היגרה הקהילה היהודית המבודדת, דוברת הלישאנא דני, לישראל, מרביתם התיישבו באזור ירושלים. היא נשאה עימה את שפתה, תרבותה ומנהגיה הייחודיים, וטקסטים שרבים מהם דומים לאלה המצויים בספרות התורנית הקלאסית. השפה עשירה בפתגמים, בנרטיב מקראי ובסיפורי עמים.^[3]

טקסט לדוגמה:

”אֱסְוָא וּלַסְוָא בֱּשְטוֹב מֱן אִילָאהָא לַסְוָא.” הפירוש בעברית: ”היה ולא היה, טוב יותר מאלוהים לא היה.”^[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה שילה, לישאנא דני: לקט אגדות וסיפור עם ממסורת יהודי כורדיסטן מסופרים בארמית בלהג יהודי זאכו, ירושלים: מינרוה - בית הוצאה לאור, תשע"ה 2014
אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ט, 1988
יונה מרדכי, מילון עברי - ארמי-כורדי, תשנ"ט 1999