ברזאנית יהודית
| מדינות |
עיראק, ישראל  |
|---|---|
| אזורים |
מחוז ירושלים |
| דוברים | 4 (2023) |
| כתב |
אלפבית מבוסס על כתב עברי |
| קוד ISO 639-3 |
bjf |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
ברזאנית יהודית - ארמית חדשה של יהודי בארזאן, היא שפה ארמית יהודית חדשה.
היא דוברה במקור בשלושה כפרים ליד עקרה בכורדיסטן העיראקית.[1] הדוברים מכנים את שפתם לישאן דידני או לישאן דידן (״השפה שלנו״) או לישאן ג׳אנן (״השפה שלנו עצמנו״).[2][3][4][5][6][7]
ארמית חדשה ברזאנית יהודית מסווגת כשפה אפרו-אסייתית, שמית וארמית.[8]
מספר הדוברים כיום: 4 דוברות כשפת אם, כולן פסיביות ומשתמשות בעברית כשפת דיבור.
מקור ושימוש היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
התושבים היהודים של אזור רחב מצפון עיראק, מזרח טורקיה וצפון מערב איראן, המקביל לאזור כורדיסטן, דיברו ברובם דיאלקטים שונים של ארמית מודרנית. המצב לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה והיישוב מחדש בישראל ב-1951 (כאשר שמונה משפחות מביג'יל עברו למדינה היהודית החדשה) הביאו לשקיעתן של שפות מסורתיות אלו. הניב המסוים והמובהק הזה של ארמית חדשה יהודית דובר בכפרים ביג'יל, ברזן ושאהה.
הדוברת האחרונה של ארמית חדשה ביג'ילית, רחל אברהם, נפטרה בירושלים בשנת 1998.[9] דוברי הניבים האחרים כולם קרובי משפחתה ומעל גיל 70, ורובם מברזן. דוברים נוספים הם מאקרה. ברזן ואקרה נמצאות שתיהן בכורדיסטן העיראקית. השפה הראשונה של דוברים אלה היא עברית או כורדית, וחלקם דוברים גם ערבית או ניב אחר של הארמית החדשה. לפיכך, השפה למעשה נכחדה.[10]
השפה כמעט נכחדה, עם רק כ-20 דוברים קשישים בשנת 2004.[10] ב 2023 נותרו רק 4 דוברים.
דיאלקטים וזנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1996–2000 התגלו שלושה ניבים של ארמית חדשה ברזנית יהודית. הם נקראים ברזן, שאה וביג'יל. ביג'יל כאמור נכחדה עם מותה של רחל אברהם.[10]
ייתכן שיש קשר בין השפה הזו ללישאניד נושן, שיש לה מקורות סביב ארביל מדרום מזרח לברזן. ייתכן שיש קווי דמיון בין ברזני לבין תת-הדיאלקט של לישאניד נושאן שדובר בעבר בכפר דובה, 50 ק"מ צפונית לארביל. הניב הסנדו של הארמית החדשה היהודית דומה גם הוא לניב הברזאני. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שיש לשפה יותר במשותף עם לישאנה דני. יש עדויות לכך שהשפה דוברה גם בכפר נרים הסמוך, אך לא נותר דובר מאותו כפר.
בנוסף, הארמית החדשה הברזאנית־יהודית השאילה מילים מניב הארמית החדשה היהודית של זאקו עקב הקרבה הפיזית בין הכפרים. ניב זה הוא הגרסה המדוברת ביותר של ארמית המדוברת בירושלים. דיאלקט זה נתפס כיוקרתי יותר על ידי הדוברים והוא לרוב מובן ליותר אנשים.[10]
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזי מוצפי הקליט ותרגם שני טקסטים בארמית חדשה ברזאנית יהודית.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלפבית ארמי
- שפה ארמית
- שפות יהודיות
- ארמית יהודית
- לישאנא דני
- לישאניד נושאן
- לישאן דידן
- ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבּית
- בתנוראית יהודית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Kurdish Women | Jewish Women's Archive". Jwa.org. 2009-03-01. נבדק ב-2016-11-17.
- "Endangered Languages Project – Barzani Jewish Neo-Aramaic". Endangeredlanguages.com. אורכב מ-המקור ב-2016-10-05. נבדק ב-2016-11-17.
- "Kerdistan iran Jews, language, Nash Didan Lisana nosan.לישנא נושן נאשה דידן". YouTube. 2012-01-10. ארכיון מ-2021-12-12. נבדק ב-2016-11-17.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sabar, Ariel (2008-09-16). My Father's Paradise: A Son's Search for His Jewish Past in Kurdish Iraq. Algonquin Books of Chapel Hill. ISBN 978-1-56512-490-5.
- ^ Sabar, Y. (1984). "The Arabic Elements in the Jewish Neo-Aramaic Texts of Nerwa and ʿAmādıya, Iraqi Kurdistan". Journal of the American Oriental Society. 104 (1): 201–211. doi:10.2307/602651. JSTOR 602651.
- ^ MUTZAFI, H. (2002). "Barzani jewish neo-aramaic and its dialects". Mediterranean Language Review. 14: 41–70.
- ^ Mutzafi, H. (2008). "Trans-Zab Jewish Neo-Aramaic". Bulletin of the School of Oriental and African Studies. 71 (3): 409–431. doi:10.1017/S0041977X08000815.
- ^ 1 2 Hezy Mutzafi, Two texts in Barzani Jewish Neo-Aramaic, Bulletin of the School of Oriental and African Studies 67, 2004-02, עמ' 1–13 doi: 10.1017/S0041977X04000011
- ^ Sabar, Yona (בספטמבר 1974). "Nursery Rhymes and Baby Words in the Jewish Neo-Aramaic Dialect of Zakho (Iraq)". Journal of the American Oriental Society. American Oriental Society. 94 (3): 329–336. doi:10.2307/600067. ISSN 0003-0279. JSTOR 600067.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Khan, Geoffrey (2004-05-15). Jewish Neo-Aramaic Dialect of Sulemaniyya and Salabja [Halabja], The. Brill. ISBN 90-04-13869-2.
- ^ "Endangered Languages Project – Barzani Jewish Neo-Aramaic". Endangeredlanguages.com. אורכב מ-המקור ב-2016-10-05. נבדק ב-2016-11-17.
- ^ "Barzani Jewish Neo-Aramaic". www.endangeredlanguages.com. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2017. נבדק ב-23 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 MUTZAFI, H. (2004). "Two texts in Barzani Jewish Neo-Aramaic". Bulletin of the School of Oriental and African Studies. 67 (1): 1–13. doi:10.1017/s0041977x04000011.