לדלג לתוכן

קטלאנית יהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטלאנית יהודית
אזורים איים הבלאריים, בחבלי ולנסיה וקטלוניה
דוברים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת אם קטלאנית
ראו גם שפה • כתב • רשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קטלאנית יהודית (באנגלית: Judaeo-Catalan; בקטלאנית: judeocatalà או catalànic; בהגייה עברית-מסורתית: קאטאלנית) הוא כינוי מחקרי ללשון היהודית-הקטלאנית שיוחסה ליהודי חבל קטלוניה, ולפעמים גם לקהילות יהודיות באזורים דוברי קטלאנית אחרים, ובהם ולנסיה והאיים הבלאריים.[1] במחקר המודרני נהוג לציין כי מדובר במונח שנוי במחלוקת, משום שהעדויות הלשוניות הישירות מועטות, וחלק מן החוקרים סבורים שלא התקיים דיאלקט יהודי נפרד של קטלאנית[2], אלא שימוש יהודי בקטלאנית המקומית בתוספת רכיבים עבריים ולשוניים אחרים.

השפה דומה לשפה השואדית[דרוש מקור] למרות שלא היה שום קשר בין הקהילה היהודית שדיברה את השואדית לקהילה בקטלוניה. הדמיון נובע מהקרבה בין קטלאנית ואוקסיטנית, שהיא שפת הבסיס של השואדית.

כיום השימוש במילים עבריות על ידי בני האנוסים והיהודים אשר מדברים את השפה הקטלאנית יוצרים למעשה את השפה מחדש. השפה נכתבה בכתב העברי.[דרוש מקור]

שם ומעמד מחקרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות ובספרות המחקר מופיעים כמה כינויים: Judaeo-Catalan, Judeocatalan, Catalanic ו-Qatalanit (קאטאלנית).[3] השימוש במונח נעשה בעיקר במסגרת בלשנות יהודית ובלשנות היסטורית, אך אין הסכמה מלאה אם יש לראות בקטלאנית היהודית שפה נפרדת, דיאלקט ייחודי או רק תיעוד של קטלאנית ימי-ביניימית שנכתבה בהקשרים יהודיים. בשל כך, מקובל לנסח בזהירות שהמונח מתאר היפותזה מחקרית או מסורת לשונית יהודית-קטלאנית, ולא שפה מתועדת באופן מלא כעברית-יהודית עצמאית כמו יהודית-ספרדית.[4]

תולדות הלשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטלאנית היהודית מזוהה עם קהילות יהודיות שחיו בשטחי ממלכת אראגון, בעיקר בקטלוניה, אך גם בולנסיה ובאיים הבלאריים, בתקופת ימי הביניים המאוחרים. לפי התיאור המקובל, תקופת השגשוג המשוערת של הלשון הייתה מן המאה ה-12 (תור הזהב) ועד גירוש היהודים מספרד בסוף המאה ה-15. לאחר גירוש 1492 ונדידת היהודים, נחלשו מאוד התנאים החברתיים שהיו עשויים לשמר מסורת לשון יהודית-קטלאנית נפרדת.[5]

מאפיינים לשוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר מתאר את החומר הקיים כמרכיב של טקסטים ובהם שילוב בין קטלאנית לעברית, ובמקרים מסוימים גם שימוש בכתיב עברי לצורך תיעוד או העברה של מילים וביטויים קטלאניים.[6] במקורות מחקר מאוחרים יותר הודגש כי יש לדבר על אוסף לשוני של יהודי קטלוניה בימי הביניים, ולא בהכרח על דיאלקט מובחן במובן הקלאסי של המונח.[7] בדומה לשפות יהודיות אחרות, הדיון בקטלאנית יהודית עוסק גם במידת ההשפעה של העברית על אוצר המילים, בכתיב, ובשימושים קהילתיים-דתיים לעומת שימושים יומיומיים.[8]

שאלת הקיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויכוח המחקרי המרכזי הוא אם אכן התקיימה “קטלאנית יהודית” כשפה נבדלת. מאמרם של פרנסס פלייו ויואן פרר משנת 2011 בחן מסמך עברי מגירונה מן המאה ה-15, ומסקנתם הייתה שאין ביסוס חזק לקיומו של דיאלקט יהודי נפרד של קטלאנית.[9] מנגד, חוקרים אחרים, ובהם אילאיל באום, הדגישו את מורכבותו של המרחב הלשוני היהודי-קטלאני ואת קיומו של שימוש יהודי מובחן בטקסטים, אף אם אין בכך הוכחה חד-משמעית לדיאלקט עצמאי.[10] משום כך, רוב הדיונים העדכניים נזהרים בלשונם ומבחינים בין “לשון יהודית-קטלאנית” לבין “דיאלקט יהודי” במובן מלא.[11]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ “Judaeo-Catalan.” Encyclopaedia Judaica אינה זמינה כאן ישירות, אך הערך האנגלי מסכם את המונחים והתחום הגאוגרפי המקובל במחקר.
  2. ↑ Francesc Feliu, Joan Ferrer, Judaeo-Catalan: in search of a mediaeval dialect that never was, Journal of Medieval Iberian Studies 3, 2011-03, עמ' 41–60 doi: 10.1080/17546559.2011.556702
  3. ↑ הערך האנגלי והקטלאני מציינים את הכינויים האלה במפורש.
  4. ↑ הסיכום המחקרי במאמר Journal of Medieval Iberian Studies ובדיון המאוחר יותר על טקסטים עבריים-קטלאניים.
  5. ↑ הערך האנגלי והקטלאני, וכן הסקירה על יהדות קטלוניה בבלוג הספרייה הלאומית, מציינים את ההקשר ההיסטורי של הגירוש והפיזור.
  6. ↑ Ferrer and Feliu, 2011; הסיכום בערך האנגלי; וכן תיאור ההרצאה של Ilil Baum על מסמכים “Hebrew-Catalan”.
  7. ↑ Baum, 2016, והסיכום של עבודתה במקורות האקדמיים המצוטטים; גם הערך האנגלי מסכם עמדה זו.
  8. ↑ המקורות האקדמיים על multilingualism יהודי בקטלוניה, כולל עבודתה של Baum, עוסקים בדיוק בשאלות אלו.
  9. ↑ Ferrer, Joan & Feliu, Francesc. “Judaeo-Catalan: in search of a mediaeval dialect that never was.” Journal of Medieval Iberian Studies 3(1), 2011, 41–60.
  10. ↑ Baum, Ilil. “Hebrew-Catalan Medieval Wedding Songs: Satirical Functions of the Hebrew Component and Other Linguistic Aspects.” Journal of Jewish Languages 4(2), 2016; וכן הסיכום האקדמי על עבודתה.
  11. ↑ הסינתזה בין Ferrer/Feliu לבין Baum מוצגת גם בסיכום הערך האנגלי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • judeocatalà, באתר האנציקלופדיה הקטאלנית הגדולה (בקטאלנית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.