מאיר אבן גבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר אבן גבאי
לידה 1480
ה'ר"מ
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1540 (בגיל 60 בערך)
ה'ש'
השתייכות אחרונים, מקובלים
חיבוריו עבודת הקודש, דרך אמונה, תולעת יעקב

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) - ה'ש' (1540) לערך[1]), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. מחבר ספרי קבלה חשובים, ביניהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". מעט ידוע על חייו.

חייו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר התגורר ככל הנראה בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. הוא כתב שלושה ספרים בהם הוא מתמודד עם בעיות בתורת הקבלה ויוצר גם תאוריות משלו:

  • תולעת יעקב[2][2] (נכתב על ידו בשנת 1507[3]), פירוש על התפילות בדרך פרד"ס.
  • עבודת הקודש, ספרו העיקרי בו הוא פורס את הדוקטרינה המלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: אחדות ה', עבודת ה' המוטלת על האדם, מטרת קיומו של האדם ביקום וביאור על היבטים אזוטריים בתורה (בו מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).חלק התכלית והחלק הרביעי, חלק סתרי תורה.

יצירה חשובה זו חוברה על-ידו בין השנים 1523-1531[4], והיא מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה.


בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. נדפס לראשונה ב-1566-1568 תחת השם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות.

  • דרך אמונה (נשלמה כתיבתו ב-1539[5]) - הסבר על מבנה עשר הספירות במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו החותם "יוסף הלוי", על בסיס "שער השואל" שחובר בידי אחד ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים[6], בשילוב מקורות מספר הזהר. המהדורה הקדומה ביותר מהספר שמצוייה כיום היא מדפוס פדואה שנת שכ"ג[7]. מהדורה מוערת של הספר יצאה לאור על ידי קה"ת בשנת תשמ"ח (1987) בעריכת הרבנים אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי ואליהו מטוסוב.

הוא התנגד ללימודי הפילוסופיה שהיו נפוצים בזמנו, שיבח את חכמת התורה ("החכמה האמיתית") והזהיר את התלמידים כי "הפילוסופיה תרחיקם מהשלימות", וכדבריו:

הפילוסופיה, והיא החכמה העיונית המופתית. . אסורה על היהודי ללמדה, לפי שכבר יבוא לשער איזו טענה היותה אמיתית או מסופקת

עבודת הקודש חלק ד' פרק טז

שבחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדולי הרבנים בתקופתו והבאים אחריו התייחסו אליו בהערצה גדולה. המהר"ל מכנה אותו בתואר "הרב המופלא"[8].

"ומצאתי פירוש להרב המופלא ר' מאיר גבאי ז"ל בספר "מראות אלהים"....(ספר גבורות השם - פרק סח)

מספרו תולעת יעקב ניתן לראות[9], שבמקומו, נהגו לפתוח את תפילת פסוקי דזימרא ב מזמור "הודו" ולא ב"ברוך שאמר"

גם השל"ה הקדוש מזכירו בהערצה גדולה כראשון בשרשרת דורות של גדולי המקובלים בספרו "שני לוחות הברית" וזה דבריו:

ספר השל"ה הקדוש - הקדמה - (יג)

ואני לא באתי רק לגלות קצת מהקצת ממה שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים הנמשכים אחרי הזוהר, ובפרט מגדולי האחרונים ספרי הקודש, האלהי מהר"ר מאיר גבאי ז"ל, והאלהי מהר"ם קורדוורא ז"ל, וגדול האחרון איש האלהים קדוש האריז"ל.

גם רב פנחס אליהו הורוביץ מזכירו בספרו "ספר הברית" - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו

..."המקובל הגדול הרב רבי מאיר גבאי בעל מחבר ספר עבודת הקודש"

ועוד בהמשך הפרק

ספר הברית - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו

"כתב המקובל האלהי ר' מאיר גבאי בעל עבודת הקודש"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב מאיר אבן גבאי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפתח דבר לספרו דרך אמונה, קה"ת ברוקלין, תשמ"ח כותבים העורכים: נולד בין החדשים טבת-ניסן ר"מ וחי עד אחר שנת רצ"ט.
  2. ^ תולעת יעקב - גבאי, מאיר בן יחזקאל אבן (page 51 of 95), www.hebrewbooks.org
  3. ^ בסוף החיבור הוא כותב: והייתה השלמתו יום ה', יב ימים לחודש ניסן שנת חמשת אלפים ומאתיים וששים ושבע (ה'רס"ז) לפרט היצירה . . ואני בן כ"ז.
  4. ^ כפי שמציין בסוף חיבורו: והיה השלמת חבורו ביום חמישי שני ימים לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ואחד לבריאת עולם (ב טבת, ה'רצ"א), והתחלתי להתעסק בחבורו ואני בן ארבעים ושתים שנה וגמרתיו ואני בן חמשים שנה".
  5. ^ הוא מציין בסופו: והייתה השלמתו יום שלישי שלשה ועשרים יום לחדש אדר ראשון שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ותשעה לבריאת עולם (כג אדר ראשון, ה'רצ"ט).
  6. ^ בהוצאת ברלין תר"י של הספר דרך אמונה נדפס בתחלתו "פירוש עשר ספירות על דרך שו"ת" מרבינו עזריאל רבו של הרמב"ן - כתשובה לי"ב שאלות, בסגנון דומה לשאלות "יוסף הלוי" לרב גבאי.
  7. ^ ל. בלוי גילה בשנת תרס"ו שני דפים של הוצאת בקונסטנטינופול ש"כ (1560), דף השער והקדמת המו"ל. רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיער שרק שני דפים אלו נדפסו ואילו הספר כולו נדפס לראשונה בפדואה שכ"ג. (שלום דובער לוין, עבודת הקודש, עמ' 48. ובפתח דבר לספר מהדורת קה"ת ברוקלין תשמ"ח).
  8. ^ בספרו גבורות ה' פרק ס"ח
  9. ^ תולעת יעקב - גבאי, מאיר בן יחזקאל אבן (page 51 of 95), www.hebrewbooks.org


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.