פוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פּוּט הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו השלישי מתוך ארבעה של חם בן נח, אחיהם של כוש, מצרים, וכנען. פוט מזוהה כאבי העם הלובי.

שמו של פוט מופיע במקור העמים שבספר בראשית: "וּבְנֵי, חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן." (ספר בראשית, פרק י', פסוק ו')

צאצאי פוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתיאורי ספר מלכים ודברי הימים על מסע המלחמה והכיבושים לפרעה שישק בארץ ישראל במאה העשירית לפנה"ס מוזכרים לוחמים פוטיים שעזרו לפרעה (שנעזר בעמים זרים בצבאו) במלחמתו בממלכת יהודה ובממלכת ישראל (926/5 לפנה"ס, 5 שנים לאחר מות שלמה המלך). לדברי ירמיהו היו צאצאיו של פוט עמים לוחמים[1]. יחזקאל מזכיר אותם בהקשר דומה כמסייעים לצור[2], למצרים[3], וגוג[4].

פוט ולוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחה של לוב זרם נהר פוט. בימיו של הנביא דניאל כבר נעשה שימוש בשם לוב[5]. יוסף בן מתתיהו ציין שלוב נוסדה על ידי פוט, וכינה את הלובים בשם פוטים. גם הנביא נחום מקשר בין פוט ולוב וטוען כי פוט והלובים מסייעים למצרים.[6]

תרגום השבעים שינה את השם פוט בספר יחזקאל לשם ליבאוס.

השערות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון הפרסי מוחמד אבן ג'ריר א-טברי סיפר על מסורת לפיה פוט נישא לבאכט, נכדתו של תירס וצאצאיהם היו הקופטים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.