גרגשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען[1] אשר שכנו בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל. עם זאת, גם נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא הגרגשי, בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין.

גנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית מתאר את הגנאלוגיה של הגרגשי, וקובע כי הם צאצאיו של כנען:

וּכְנַעַן, יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת: וְאֶת-הַיְבוּסִי, וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי:

הגרגשי מוזכר 5 פעמים נוספות במקרא[2].

קביעת מיקומם בארץ כנען שנויה במחלוקת. לפי האונומסטיקון המתבסס על תרגום השבעים "גרגשי" הוא ה"גשורי" שישב בעבר הירדן המזרחי, אולם בכל המקורות האחרים שבמקרא הוא נמנה עם תושבי כנען. בתלמוד הירושלמי (שביעית ו', א) מוזכר כי הגרגשים ישבו בסוסיתא אשר בגולן (עבר הירדן המזרחי) ולכן יש המניחים שהם עקרו ל"ארץ הגשורי" לאחר כיבוש כנען על ידי יהושע בן נון. מאידך בירושלמי (שביעית ו', א) נאמר כי "הגרגשי פנה והלך לו (מפני יהושע) לאפריקי". יש המזהים את אפריקי עם פריגיה שבחוף הצפון-מערבי של אסיה הקטנה.

השערות אודות היותם הגרגשים מגויי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות המצריים אודות קרב קדש מוזכר עם בשם קרקשא או גרקשא שבמאות ה-12 וה-13 לפנה"ס ישב בחופה המערבי של אסיה הקטנה והשתתף בקרב נגד רעמסס השני מלך מצרים לצד החיתים. ייתכן כי בשנים אלה פלשו הגרגשים מסוריה או דרך הים גם לארץ ישראל כחלק מהגירה או פלישה נרחבת יותר מאזור הים האגאי וכרתים של גויי הים. הבעיה בזיהוים של הגרגשים עם גויי הים היא שהם אינם מוזכרים בכתובות המצריות המתארות פלישה זו. עם זאת במצבת מרנפתח אחד מגויי הים המוזכרים הוא הת'כר.

הרודוטוס מציין כי תושבי העיר גרגיס אשר באסיה הקטנה הם מבני העם התוכרי (ת'כר) הממוקמת בחוף המערבי של אסיה הקטנה בין טרויה מדרום למילטוס בצפון באזור פריגיה, וכן אתנאיוס וקסנופון מזהים את מיקומם של הגרגיתים באזור זה.

הת'כר מתוארים במגילת ון אמון המצרית כעם שישב בעיר דור שעל חופי כנען. אזכור נוסף של הת'כר מופיע באונומסטיקון של אמנופה. מסורות יווניות רבות מספרות על נדודיו של גיבור בשם תוכר ושל עם התוכרים מכרתים לכריה שבאסיה הקטנה על התנחלותם באזור מילטוס ועל המשך נדודיהם לקפריסין ולחופי צידון. כמו כן ישנה אגדה על ייסודה של העיר דור בידי דורוס בנו של האל היוני פוסיידון (עיר בשם זהה הייתה קיימת גם בכריה).

לדברי המקורות המצריים היו הת'כר אחד מגויי הים שבאו מאסיה הקטנה דרך קפריסין לכנען ולגבול מצרים דבר המאשר את זיהויים עם התוכרים היוניים.

האזכור המאוחר בספר נחמיה של הגרגשי מחזק את הסברה שמדובר בתוכרים שישבו בעיר דור שחשיבותה הגאופוליטית הייתה רבה בימיו עד שראה את הצורך להזכיר את העם היושב בה בשמו המקורי כפי שהיה מוכר בארץ עוד מתקופת ההתנחלות המקראית - על אף שבתקופתו הייתה העיר תחת שלטון צידוני-פיניקי[3].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלשן אלכסנדר הרכבי מוסר שבשפות הצפון - שמיות, ובערבית בכללן, גרגשתא בהוראת - רגב,חימר . מגיע מהשורש השמי ר-ר-א ; ופירושו שדות מוצפים או בצה שחורה, נגזרת מהשורש מופיעה בפרסית והוראתה - גפן,כרם,ורד ; ערבית - אורז ; טורקית עות'מאנית - גפן ,אורז. גרגשתי פירושו אדם המתגורר באדמת חימר (חמרה) ,או אדמת בצה .

בכתבי יוספוס ביוונית הם נקראים גרגסיוס → γεργεσιοζ, אסוביוס מסר שעם זה התגורר מעבר לירדן. השם 'גרגש' נמצא בכתבי אוגרית . אך עד כה לא נמצאו באוגריתית שמות תאופוריים דוגמת אלה הנוהגים בפיניקית כגון גרעשתרת, גרמלקרת . בכתובות קרת חדשת נמצאים השמות 'גרגש' ו 'גרגשם' . הארכאולוג וחוקר היהדות בנימין מזר סבר שהשם גרגש בשמות הפיניקיים הנ"ל פירושו גר-האל 'גש' שמופעו קושר עם האל כושר וחסיס
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
[1][4] יש שזיהו את מושל הארמים כבן לעם הגרגשי המופיע בכתובת זכור בצורה: a-ra-me DUMU gu ši בהמשך הכתובת וסמוך למאורעות קרב קרקר מאוזכרים תשלומי המס של בית אגושי Bīt-Agūsi עבור שלמנאסר השלישי, ובאוגריתית מופיע כשם פרטי - 'בִּינגֻשִׁי' [5]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' אברהם אבן דאוד כותב על יהודי גאורגיה הנמצאים ב"ארץ הגרגשי ונקרא גרגאן"(ד"ר גילי חסקין). ורבי בנימין מטודלה מונה את יהודי גאורגיה ("ארץ גורון הנקראים גרגנין, היושבים על נהר גיחון, והם הגרגשי מתעסקים בדת הנוצרית")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק ז', פסוק א'.
  2. ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק כ"א;ספר דברים, פרק ז', פסוק א'; ספר יהושע, פרק ג', פסוק י' ו-פרק כ"ד, פסוק א'; וספר נחמיה, פרק ט', פסוק ח'.
  3. ^ עתניאל מרגלית, גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא עמ' 59-60.
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית, משה דוד קאסוטו. כרך ב',מוסד ביאליק. תשי"ד - 1954. ערך - גרגשי, עמ' 552
  5. ^ George C. Heider, , in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, 2nd ed., Leiden: Brill, 1999."gush". pp. 375-376