מגוג
אב | יפת בן נח |
---|---|
מָגוֹג הוא בנו השני מתוך שבעה של יפת בנו של נח במקרא, אחיהם של גומר, תירס, יוון, תובל, משך ומדי.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגוג בדרך כלל משתייך למסורות של אחרית הימים, בעיקר בספר יחזקאל פרקים ל"ח-ל"ט בהקשר של:
הוא ידוע במיוחד על אזכורו בהקשר של מלחמת גוג ומגוג.
צאצאיו של מגוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף בן מתתיהו זיהה כצאצאיו של מגוג את העם הסקיתי, עם ממוצא הודו-אירופי שישב בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה הראשונה לפנה"ס בערבות אוקראינה הדרומית לחופיו של הים השחור. לפי דבריו היוונים קראו לסקיתיה מגוגיה.[1]
איזידורוס מסביליה הוסיף גם את הגותים לבניו של מגוג. ג'ואנס מגנאוס החשיב את בניו של מגוג גם לגותים וגם לשוודים וכריסטינה, מלכת שוודיה, החשיבה את עצמה כמספר 249 בשושלת המלכים יוצאי חלציו של מגוג.[דרוש מקור]
על פי המלומד הפיני דניאל יוּסְלֶנְיוּס (Daniel Juslenius; 1676–1752), העם הפיני הוא אחד מצאצאיו של מגוג שהיגר לפינלנד. על פי כמה מקורות הוא קשור גם לעם האירי. למגוג היה גם נין שנקרא "חבר", שצאצאיו הופצו באזור הים התיכון.[דרוש מקור]
על פי חוקרים רבים מגוג זהו הטריטריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "גוג ומגוג", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק 6, שורה 124
צאצאי נח לפי ספר בראשית | ||
---|---|---|
שם ובניו | עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח | |
חם ובניו | כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארוודי • צמרי • חמתי | |
יפת ובניו | גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כתים • דדנים |