שלח (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן של שלח בן ארפכשד מתוך "Promptuarii Iconum Insigniorum"

בתנ"ך, שֶׁלַח היה בנו של ארפכשד בן שם ואביו של עבר. בתרגום השבעים ובספר היובלים[1]מופיע קינן או קינם כבנו של ארפכשד וכאביו של שלח.

שלח חי 433 שנה (460 שנה לפי השבעים), משנת א'תרצ"ג לבריאת העולם (2068 לפנה"ס) ועד לשנת ב'קכ"ו (1635 לפנה"ס). בגיל 30 נולד לו בנו, עֵבֶר. לפי עדות המקרא, היו לו בנים ובנות נוספים (בראשית יא, יד-טו). שלח עדיין חי כאשר נולד יעקב.

המסורת המוסלמית מזהה אותו עם הנביא צאלח. לפי המסורת המוסלמית הגר הייתה צאצאית שלו.

מקור השם שלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי מקורו של השם הוא שלחת באכדית , שפירושו תעלות מים. המילה בעברית הקרובה למקור באכדית הוא שילוח.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר היובלים, פרק ח', פסוק ב'
  2. ^ רן צדוק, עולם התנ"ך : בראשית , דוידזון - עתי, תל אביב , 1993, ע"מ 87.