תוגרמה (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדום: בני יפת, צהוב: בני חם. כחול: בני שם

תוגרמה (ניתן לרשום: תֹּגַרְמָה) הוא דמות ב"שולחן העמים" בספר בראשית פרק י', ברשימת צאצאי נח שמייצגת את העמים הידועים לעברים הקדמונים. תוגרמה הוא בין צאצאי יפת והוא נחשב למייצג של מספר אנשים שנמצאו באנטוליה. מסורת מימי הביניים טענה כי תוגרמה הוא האב הקדמון של העמים בקווקז ובמערב אסיה, כולל הגאורגים, הארמנים וכמה עמים טורקים (למשל, אוע'וזים וכוזרים).

עדויות מקראיות וגאוגרפיה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוגרמה מופיע לראשונה בספר בראשית[1] כבנו השלישי של גומר, כנכדו של יפת וכאחיהם של אשכנז וריפת. שם זה מוזכר שוב בספר יחזקאל כ"אומה מהצפון הרחוק". בספר יחזקאל,[2] תוגרמה מוזכר יחד עם תובל כמספק חיילים לצבא גוג. בנוסף, באותו הספר,[3] מוזכר תוגרמה יחד עם תובל, יוון ומשך כמספקי סוסים לצבא צור.

מרבית החוקרים מזהים את תוגרמה עם עיר הבירה שנקראה תגרמה על ידי החיתים וטיל-גארימו על ידי האשורים.[4] ו.ר גורני מיקמה את תגרמה בדרום מזרח אנטוליה. [5]

מסורות מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מסורות אתנולוגיות מאוחרות יותר טענו כי תוגרמה הוא האב הקדמון של עמים שונים הממוקמים במערב אסיה ובקווקז. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (37 - בערך 100 לספירה) והתאולוגים הנוצרים הירונימוס (בערך 347 - 420 לספירה) ואיזידורוס מסביליה (בערך 560 - 636 לספירה) החשיבו את תוגרמה כאבם של הפריגים. כמה סופרים נוצרים קדומים, ביניהם היפוליטוס הקדוש (בערך 170- בערך 236 לספירה), אוסביוס מקיסריה (בערך 263 - בערך 339 לספירה) והבישוף ת'יאודורת (בערך 393 - בערך 457 לספירה), ראו בו כאב קדמון לארמנים. מסורות יהודיות מימי הביניים קישרו אותו עם עמים טורקים כולל הכוזרים.

מסורות ארמניות וגאורגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגמוס ובניו.
סדר הדמויות משמאל לימין הוא: מובקוס, ברדוס, כרתלוס, הרוס, לקוס, תרגמוס, קווקזוס, אגרוס. דף פתיחה של דברי הימים הגאורגיים, המאה ה-17.

תוגרמה אחר, האחד שהוא בנם של תירס וגומר כאחד, מוזכר על ידי מובסס חורנאצי הארמני ולאונטי מרובלי הגאורגי, אשר ראו את תוגרמה כמייסד אומותיהם יחד עם אנשים קווקזים אחרים.

על פי ספרו של מובסס חורנאצי, ההיסטוריה של ארמניה (אנ') ועל פיהרשומות הגאורגיות מימי הביניים שנכתבו על ידי לאונטי מרובלי, "תרגמוס" חי בבבל לפני שקיבל לרשותו את "הארץ שבין שני ים ושני הרים" (כלומר הקווקז). לאחר מכן התיישב בסמוך להר אררט וחילק את אדמתו בין בניו: [6] [7]

  1. חייק (Հայկ) - בנו הראשון של תרגמוס, ירש את הר אררט והקים את האומה הארמנית .
  2. כרתלוס (ქართლოსი) - התיישב בצפון-מזרח מעררט, מייסד כארתלי (סאכארתוולו) שאיחד אחים אחרים והקים את האומה הגאורגית.
  3. ברדוס
  4. מובקוס
  5. לקוס
  6. הרוס (Herans) - התיישבו בחלק המזרחי של אררט
  7. קווקזוס (Kovkases) - התיישבו מעבר לטווח הקווקז
  8. אגרוס (אגרס) - התיישב בין הים השחור לטווח הליכי (מערב גאורגיה)

מסורות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוגרמה נקשר לעמים טורקיים מימי הביניים בידי מסורות יהודיות-כוזריות. שליט הכוזר יוסף בן אהרון (בערך 960) כותב במכתביו :

"אתה שואל אותנו גם באיגרתך: "מאילו אנשים, מאיזו משפחה ואיזה שבט אתה?" דע כי אנו צאצאים מיפת, דרך בנו תוגרמה. מצאתי בספרי הגנאלוגיה של אבותיי כי לתוגרמה היו עשרה בנים."

לאחר מכן, הוא ממשיך ומונה עשרה שמות שניתן לזהות כשבטים עכשוויים המתגוררים בסמוך לים השחור ולים הכספי: [8] [9] "אוג'ור (אויגורים), "טאוריס" (טאורים), "אוואר" (אווארים), "אוגוז" (אוע'וז), "ביזל", "טארנה", "צוזרי" (כוזרים), "ג'אנור", "בולגר" (בולגרים) ו"סוואיר".

הספר מימי ביניים יוסיפון מפרט את עשרת הבנים של תוגרמה כדלקמן:

  1. קוזאר (הכוזרים)
  2. פאקינק (הפצ'נגים)
  3. אליקאנוז (האלאנים)
  4. רגביגה (רגבינה ורנבונה)
  5. טורקי (ייתכן שהגקטורקים)
  6. בוז (האוע'וז)
  7. זאבוק
  8. אונגרי (או ההונגרים או האוגרים/האונוגורים)
  9. טילמק (טילמיק/טירוז - טאורי). "

בדברי הימים של ירחמיאל הם רשומים כ:

  1. קוזאר (הכוזרים)
  2. פאסינאק (הפצ'נגים)
  3. אלן (האלנאנים)
  4. בולגאר (הבולגרים)
  5. קנבינה
  6. טורק (ייתכן שהגקטורקים)
  7. בוז (האוע'וז)
  8. זקוח
  9. אוגר (או ההונגרים או האוגרים/האונוגורים)
  10. טולמס (טירוז - טאורי )

יצירה נוספת מימי הביניים, ספר הישר שהוא חלק מספרות חז"ל, מספק את השמות:

  1. בוזאר (הכוזרים)
  2. פרזונאק (הפצ'נגים)
  3. אליקאנום (האלאנים)
  4. בלגר (הבולגרים)
  5. ראגביב
  6. טרקי (הגקטורקים)
  7. ביד (האוע'וז)
  8. זבוק
  9. אונגל ( הונגרים או אוגורים/אונוגורים)
  10. טילמז (טירוז - טאורי).

מסורות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום ערבי מהמאה ה-11 של יוסיפון בידי יהודי, [10] שבטי תוגרמה הם:

  1. קאזאר (הכוזרים)
  2. באדסנאג (הפצ'נגים)
  3. אז-אלן (האלאנים)
  4. זאבוב
  5. פיטראך/קוטראך (קו-אטרך. משמעותו של אטרך היא טורקים [אולי גקטורקים])
  6. נביר
  7. אנדסר (עג'הר)
  8. תלמיז (תירוז - טאורי)
  9. אדז'חר/אדזשיגארדק.

עם זאת, אחד מהכתבים הערבים מוסיף גם שבט מספר 11: אנזוח.

במאה ה-18, הנזירים הבנדיקטינים הצרפתים ואנטואן אוגוסטין קלמט הציבו את תוגרמה בסקיתיה (מזרח אסיה ומזרח אירופה) וטורקסטןערבות האירואסייתיות וומרכז אסיה ). [11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ג'
  2. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק ו'
  3. ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק י"ד
  4. ^ "Gen. 10:3 identifies Togarmah (along with Ashkenaz and Riphath) as the son of Gomer and the nephew of Javan, Meshech, and Tubal. Most scholars equate the name with the capital of Kammanu (Kummanni), known in Hittite texts as Tegarama, in Akkadian as Til-garimmu, and in classical sources as Gauraen (modern Gurun)." Daniel I. Block (19 ביוני 1998). The Book of Ezekiel, Chapters 25 48. Wm. B. Eerdmans Publishing. עמ' 73–74. ISBN 978-0-8028-2536-0. 
  5. ^ map on inside cover of Gurney, The Hittites, Folio Society edition
  6. ^ "The Georgian Chronicle, History". Rbedrosian.com. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2015. 
  7. ^ "Мовсес Хоренаци, История Армении в трех частях. Книга Первая". Vehi.net. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2015. 
  8. ^ Bloomberg, Jon: The Jewish World in the Middle Ages. Ktav Publishing, 2000, p. 108.
  9. ^ Pritsak O. & Golb. N: Khazarian Hebrew Documents of the Tenth Century, Ithaca: Cornell Univ. Press, 1982.
  10. ^ Abhandlungen der Akademie der Wissenschafien in Go'ttingen, Philolagisch-Historische Klasse [Neue Folge 1.4; Berlin, 1897].J. Wellenhausen. "'Der arabische Josippus'". Akademie der Wissenschafien in Go'ttingen. 
  11. ^ The Encyclopedia of Religious Knowledge. (1835) B. B. Edwards and J. Newton Brown. Brattleboro, Vermont, Fessenden & Co., p. 1125.