לוד (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוּד, דמות מקראית, בנו הרביעי מתוך תשעה של שם בנו של נח במקרא, אחיהם של עילם, אשור, ארפכשד וארם ולפי דברי הימים, לוד הוא גם אח של עוץ, חול, גתר ומשך.

לוד נזכר בבראשית:

"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם"

ובדברי הימים א':

"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ"

על פי ההיסטוריון הפרסי מוחמד אבן ג'ריר א-טברי שאקבאה בתו של יפת הייתה אחת מנשותיו. על פי מקורות אחדים, בניו של לוד התיישבו באזור הפנג'אבי[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]