שיחה:חילונים

חוץ מזה יש לומר חילוניים ולא חילונים...

חילוני - חילוניים כמו עני - עניים.. רק איך מתקנים את זה אנלא יודע

מה זה הקשקוש הזה?

אני אדם חילוני ומסכים עם הנאמר במאמרים האלה אבל כאן מדובר באנציקלופדיה ולא בקובץ ציטוטי מאמרים!!

אל נא באפך. בכתיבת ערך באנציקלופדיה יש מקום גם לציטוטים רלבנטיים, והציטוטים שלפנינו אכן רלבנטיים. נכון שבדרך כלל הציטוט הוא רק חלק קטן מהערך, ולא זה המצב כאן, לכן נתייחס לערך זה כאל קצרמר, ונקווה שעוד יורחב ויתפתח. דוד שי 15:39, 13 פבר' 2004 (UTC)

---

לדוד שי

ההגדרה ששיניתה בשורה הראשונה, אינה מדוייקת.

אדם יכול לקיים "חצי" ממצוות דת, ועדיין הוא בגדר חילוני.

אני שוב ממליץ לכה לא להתפס לשינויים קטנוניים ותהתרכז בכתיבה חדשה...

חזי

---

דוד,

דומני שטעית בפירוש המונח "אוכל נבילות להכעיס". הכוונה במונח זה אינה למי שכופר בקיומו של האל אלא למי שמודע לקיומו ורוצה להכעיס אותו. אם נרצה לדייק יותר, חז"ל הניחו ארבעה סוגים של חילוניים - "אוכל נבילות לתיאבון", "אוכל נבילות להכעיס", "אפיקורס" ו"תינוק שנשבה".

אין לי סבלנות להרחיב בעניין זה - אשאיר זאת לטיפולך המסור.

נ.ב. אינני משוכנע שצורת הרבים הנכונה היא "חילוניים". מדוע נשנה מ-"יהודים", "חרדים"?

Naftali 18:41, 20 מרץ 2004 (UTC)

---

בעניין חילוניים: כך טוען אבן שושן המנוח, איני מתווכח אתו. בעניין ארבעת הסוגים: אנסה לכתוב, אבקשך לבקר את מה שאכתוב.

---

שם הערך צריך להיות חילוניות ולא חילוניים. Lazylemon

הוא קרוי חילוניים על משקל שאר הזרמים ביהדות רפורמים, חרדים וכו'. הערך בויקי האנגלית אכן מדבר על חילוניות, ואולי צריך את שני הערכים: חילוניות כתפיסת עולם (לאו דוקא ביהדות), וחילוניים כזרם ביהדות, או כמרכיב של אוכלוסיית מדינת ישראל. דוד שי 21:09, 20 מרץ 2004 (UTC)

מה עניין הפרסומת ל'חופש'?

האם אתר 'חופש' הוא מייצג של החילונים בישראל(אני לפחות מקווה שלא)? מה עניין הלינק אליו אם כך? האם בערך חסידות סאטמר יש לתת לינק לפורום שלהם בהייד-פארק?... --conio.h 12:28, 25 מאי 2005 (UTC)

אתר חופש רואה עצמו כמייצג גישות מסוימות בקרב החילונים וחילונים רבים חשים שהוא מייצג אותם (בעוד אחרים חשים שלא). אם הפורום של חסידות סאטמר בהייד פארק הוא רציני ואינפורמטיבי, ושורד זמן רב (אתר חופש קיים כבר 7-8 שנים לפחות) אז כן, יש מקום. ערןב 12:38, 25 מאי 2005 (UTC)

נדמה לי שאתה מפספס את הנקודה...השאלה היא לא האם אתר חופש רואה עצמו כמייצג החילונים בארץ(וזה גם לא רלוונטי, כי קיצונים רבים, ולא שאני רומז חלילה כי 'חופש' קיצונים, רואים עצמם כמייצגי המיינסטרים...) - אלא האם החילונים בארץ רואים באתר חופש כמייצג שלהם. אני לא יודע כמה זה חילונים "רבים" שאתה מתיימר לדבר בשמם, אבל אני לא מכיר שום מידע המראה כי ר-ו-ב החילונים רואים בוא מייצג שלהם(בדיוק כמו שיש דתיים הרואים באמנון יצחק מייצג שלהם, אבל אין שום עדות לכך שזהו רוב, ולא נראה לי שיש מי שחושב שקיים רוב כזה...), ובהעדר מידע כזה - הלינק הוא גם פרסום, וגם מוטה(כלומר, מביע דעה מוטה). ברור לי שזה לא ערך "דתיים VS חילונים" ועניין ה"נייטרליות" פחות רלוונטי כאן, ועם זאת...עם זאת 'חופש' הוא אתר מסיונריות בגרוש(לדעתי, כמובן) שאין מקום לקשר אליו מויקי. אילו היה מייצג את החילונים, ניתן היה לקבל את זה, אבל סתם כך?! אני לא רואה לזה שום הצדקה...

אתר חופש הוא אחד האתרים האינפורמטייבים ביותר בנושא זה. אני לא רואה שום בעיה בקיום הלינק מהערך הזה. זה לא אומר כמובן שצריך להשתולל ולקשר לאתר הזה מכל מאמר בעך אופי דתי. גילגמש 18:50, 25 מאי 2005 (UTC)

סלח לי אם לא אקבל את הדמגוגיה של 'חופש' על-תקן אינפורמציה. "סייברדין הג2ר מסביר לנו למה אין אלוהים תוך ניצול גרוטסקי של השואה" לא נחשב בעיני לאינפורמציה, בדיוק כמו ש(אני מקווה מאוד) לא תאמר כי קישור לאתרי white supremacy מהערך "תורת הגזע" נכלל תחת ההגדרה של "מתן אינפורמציה" (ולא, אין בכך משום טענה כי 'חופש' דומה למנוולים ההם) --conio.h 17:43, 29 מאי 2005 (UTC)

יש מקום לקשר לאתר חופש מערך זה כמו שיש מקום לקשר לאתר "מנוף" מהערך חרדים (ראה שם), ודיון בנושא כבר נערך לפני כשנה. אין בכך משום פרסום ומוזר בעיני שאתה שב וטוען כך. ערןב 18:53, 25 מאי 2005 (UTC)

ביקרתי בערך 'חרדים' לפני שכתבתי בדף השיחה פה, אבל הייתי צריך להתחיל ממקום מסויים. הקישור ל"מנוף"(שאותו אני לא מכיר, והלינק לא פעיל, לפחות כרגע, כך שאני לא יכול לבדוק) נראה לי גרוע לפחות כמו הקישור ל'חופש'(אם לא יותר), שכן שם מצויין בפירוש כי זהו "אתר הסברה"(מה שנשמע לי כמו שם קוד למחב"תיות). --conio.h 17:43, 29 מאי 2005 (UTC)

למה אתה מוחק את המסכן שכל הזמן כותב באנגלית

רבעק זה דף שיחה, לא דף ערך, אז מה אם הוא כותב באותיות אנגליות. אם צריך אני מוכן לתרגם את דבריו לכתב עברי, אפילו שדעותיו הפוכות לחלוטין מדעותי. Avibliz 16:57, 19 דצמבר 2005 (UTC)

אז תרגם. אני לא יכול לראות את הג'יברישית שלו שמכאיבה לי בעיניים. גילגמש • שיחה 16:59, 19 דצמבר 2005 (UTC)

Hi-

כתבתי וזה נמחק. שמתי את הקטע שוב וזה נמחק עוד פעם. בויקיפדיה האנגלית הדף הזה הוא בשביל דיבורים אבל אולי פה זה אחרת. אם הבעיה היא שצריכים אותיות בעברית, אז אני אשתדל בזה. הנקודה שרציתי להגיד היא שאני לא חושב שיש כזה דבר "דתי", "חילוני" וכו'. כי מי יכול להגיד שיהודי אחד הוא חול ויהודי אחר הוא קודש וכו' יש יהודים, יש שעושים כך ויש שעושים כך. יש שמלבישושם מסוים ויש שמלבושם אחר. אני לא יודע מאיפה המילה הזו הגיעה. באמריקה יש יהודים, נקודה. יש שהם לא כל כך מכוברים באופן רגיל עם בית הכנסת, ויש כאלו שהם כן מתנהגים תמיד להיות עם הקהילה. אבל כולם יהודים שיש רק עם אחד. בטוח שזה מובן מאליו, אבל אם המילה חילוני, אולי מישהו יכול לחשוב שיש יהודי שהוא פחות מיהודי אחר, חס ושלום. כל טוב. מאיר.

תשובה: למאיר: בארה"ב מי שלא רוצה להיות דתי פשוט מנתק קשר וחי כאחד האדם, בישראל הוא כבול בשורה של חוקים שמכריחים אותו לקיים פולחנים שלא מקובלים עליו, אין תחבורה ציבורית בשבת והדבר מחייב אנשים רבים שאין להם יכולת להחזיק רכב, כי אחרת יהיו תקועים. קשה למצוא אוכל טעים (ואם מוצאים משלמים עליו ביוקר), ובכלל יש לנו כאן הרגשת מחנק. באמריקה מי שחש הרגשת מחנק כזו עובר לקהילה אחרת (רפורמית) או חי כרצונו בלי לשאול אף אחד. תן לנו דרך להשתחרר מהמחנק בלי הפתרון הנלוז של חזרה בתשובה....Avibliz 18:41, 19 דצמבר 2005 (UTC)

כשעניין הדת עולה על הפרק, Avibliz מקשקש כהרגלו, ואינו כותב אפילו מילה אחת שמתייחסת לדבריו של מאיר. אנסה להתייחס לדבריו של מאיר. הגישה של מאיר, לפיה הכל הם יהודים, ואין מקום להבחנה, היא גישה משטחת. אפשר להמשיך ולומר הכל הם בני אדם, ואין צורך כלל לעסוק בדתו של אדם. העובדה היא שיש דרגות שונות של הקפדה על המצוות, ויש הבדל בין אורח חייו של דתי לאורח חייו של חילוני, ואנו מגלים עניין בהבדלים אלה. דוד שי 20:02, 19 דצמבר 2005 (UTC)

מה הייתי לא בסדר, אני זה שעברתתי את דבריו. מותר שתהיה לי גם דעה משלי? Avibliz 20:27, 19 דצמבר 2005 (UTC)

Hi- Shalom,

Toda raba bishvil ze she'tirgamta' keilu et hamilim.

Ani lo yodea ma hapitaron, aval im kol ze, batuach elu shehekimu et ha'Medina', al af shetamid haya 'Eretz Yisrael', aval bchol zot elu sheasu mize 'Medina' hichlitu shetzarich lihiyot chukim sheshayachim leYahadut. Hem rau she'im lo yihiye kacha, az kvar lo yachol lihiyot medina Yehudit, vhakol yipol, C'V.

Lmashal po bAmerica yesh chok shebeyom rishon asur limkor kohol (mashke charif/alcohol...) vosim et ze, afilu sheyesh harbe sheyirtzu liknot beyom rishon, aval osim et ze kdei sheyihiye seder tov lakol. Nir'a li sheoto davar shama (al af sheani lo kol kach makir et hamatzav ech shehu, aval yesh li raayon...) Katuv she'yoter meYisrael shomer et haShabbat, haShabbat shomer et Yisrael' Zot omeret, shechutz mize shekatuv baTorah shehu yashar mpi Hashem, aval yesh gam totza'a yom yomi bachayim b'olam haze gam ken, vhu ze shehaShabbat mamash shomer et am Yisrael!

Ze mamash chaval im yesh kaeilu shelo mevinim dvarim kaeilu, ki Yehudi bAmerica, al pi rov, choshev al Eretz Yisrael kmo davar kadosh vha'Ideal' ech shemishtadlim lihiyot. Zot omeret, shesham hu habayit shel haYehudim. Yesh rak chagim shel haYehudim, yesh Shabbat, yesh et hahitnahagut b'ofen shel Yehudim vechulu.

BAmerica, vchen bekol makom acher, lmashal achshav- bchol makom yesh xmas (chag shel hanotzrim), im ze baRadio, im ze barchov, im ze bapirsomot vechulu. Afilu im ata medaber stam im mishehu, hu meachel lcha chag xmas sameach... Ech Yehudi margish im ze- hu margish kmo 'zar', kmo sheze lo hamakom shelo.

Bifrat acharei 9/11, sheachshav matchilim chazak lhavi et hatochen shel hachagim shelahem, vhanotzrut hu mitchazeket bchol makom- lehar'ot lasoniim (terrorists) she'yesh lanu emunah'... Ani lo omer sheze davar lo tov (ze yachol lihiyot tov meod- aval tov *bishvilam*,) aval bishvil Yehudi, ze ose hergesh lo beseder. Afilu Yehudi shemargish shehu lo kol kach kashur vehulu aval matai sheshoalim oto legabei emunato bnotzrut, umazbirim lo vechulu az ze lo naim...

Ani medaber meuvda sheani roe achshav. Ze lo makom bishvil Yehudim.

Eneni yodea hapitaron ech sheyihiye hakol tov baAretz, aval li nir'a shelhagid sheyesh 'Dati', 'Chiloni' vechulu, ze lo ozer bichlal.

Ani maamin sheod meat yihiye Mashiach, vkol Yisrael yihiyu b'achdut b'ofen galuy, bli she'echad yirtze lishlot basheni oh lhagid lo shetzrich lehitnaheg kacha oh kacha..., ubli shekol echad yachshov shederech hasheni hu pachot b'eze ofen, medarko... vechulu. Aval bentayim, ulay matiim lhavin ech sheYahadut hu lo 'ani dati' oh 'ani kadosh' vechulu, ela ma ze Yahadut? Ze sheechad maamin rak bElokim echad, v'ose kama Mitzvot she'efshar lo laasot. (Katuv she'kol Yisrael mle'im bMitzvot kerimon', zot omeret, afilu mi shebichlal lo choshev al ze- gam hu malei beMitzvot!)

Yahadut ze lo taluy baze shehu mizdahe im eze kehal vshita politi. Ulay yesh et ze bdat acheret, aval bYahadut haikar hu ze shehu mizdahe et atzmo keyehudi, vhu ose Mitzvot ma shehu yachol.

Yesh davar meod meanyen, al af shelo mamash shayach. BAmerica, rov hamedina hem choshvim al atzmam kdatiim bedat shelahem. Aval hadavar hamuzar hi shedavka beAmerica yesh chok sheyesh chiluk ben 'dat uMedina'. Davka matai sheyesh lahem bechira, az mamash rov shel hamedina choshvim al atzmam k'datiim'. (Vze lo kacha bemedinot shehadat shelahem hu ikar bamedina- harbe mehem en cheshek kol kach b'dat...)

Hanekuda, nir'a li hu shemamash chaval sheyesh kaelu shegarim bEretz Yisrael vchoshvim al Yahadut sheze kmo 'kfia'- bli habchira bo. Nir'a li shebmeshech kol hadorot meaz 3,000 shanim, Yahadut haya davar shehaYehudim hayu rotzim meatzmam- lo haya mishehu sheomer lahem laasot kach vkach. Ela sheachshav, lo aleinu, yesh harbe Yehudim shelo yodiim ma ze Yahadut, vchoshvim sheze kmo, LHavdil, Islam, oh notzrut vechulu... zot omeret, sheze eze dat sheata chayav latet lo et haNeshama. Yahadut lo mitchayevet l'af echad latet et haNeshama l'eze ben adam oh l'eze shita..., ela ze omer lcha ech lehitnaheg b'ofen shehu tov laben adam atzmo, vtov laolam. Aval byachad im ze, Yahadut omer lcha lalechet laasot baolam, vlo lalechet lapina velihiyot menutak im hadat shelcha.

Ze kvar aroch, slicha...

Hanekuda sheratziti lhagid hu sheze chaval likro laYehudi echad 'Chiloni' v'haacher 'Dati', ki mi yodea b'emet efo kol echad ochez. Ulay harishon asa lmishehu tova gdola hayom baboker, vze ala lo harbe kesef, vhashenu hu lo asa kacha. Vchen, ulay harishon hiniach Tfillin baboker, vze ala lo zman vdvarim acherim... ubishvil hasheni ze lo haya kacha, ki haya kal meod... Vechulu. Ze lo alay oh al af echad lhagid shemishehu echad hu kacha umishehu acher hu acheret. Yehudi ze Yehudi, lekol Yehudi yesh Neshama, ubderech klal af echad lo yodea maalat haNeshama shel hasheni.

Gam chaval shebiglal hergesh kaze, yachol lihiyot shelo mevinim ech sheYahadut hu *mosif* bachayim, vlo machnik, C'V.

Bkitzur, 'Dati' hu mishehu sheyesh lo 'label' shehu mizdahe im kehila mesuyemet. Aval ze lo hapirush shel Dati. Dati ze mishehu shehainyanim shel Torah hem chelek mehitnahaguto bchayim hayom yomiim shelo. Im hu baesek, az hu mit'asek b'ofen shel emet. Im hu barchov, az hu menase laazor ech sheyachol. Ubichlal, hu mishtadel laasot Mitzvot shel haTorah. Ze lo shehu tzarich lehalbish eze malbush mesuyemet, vtzarich litmoch b'eze chelek echad shel anashim... vechulu.

Rak yesh lir'ot kama millionim shel Yehudim garim bAmerica shehem chayim kYehudim bgaluy- v'im bchira pratit shelahem! Ze habechira sheroiim ech sheYahadut hu mosif vnoten Neshama vtochen bachayim...

Kol Tuv Vnishma Besurot Tovot, Chanukah Sameach! Meir

PS- Ze kvar aroch meod, az im ata lo metargem et ze, az ulay ani uchal laasot et ze levad. Aval ze yachol lakachat harbe zman.

מאיר, קריאת עברית באותיות אנגליות היא עניין מפרך למדי. אני מציע שלהבא תכתוב באנגלית, כך יהיה קל יותר לקרוא את דבריך. דוד שי 20:04, 19 דצמבר 2005 (UTC)

Hi,

I could write in English words, but it might not make sense for a page in Hebrew... And in addition, I think that Hebrew has a 'Tochen'/depth which is hard to bring in English...

But relating to what was written above, by David Shai- I think the point is that just because someone wears a certain type of clothing, and is grouped in a certain group, does not make them any more or less Jewish than a second person. In fact, one who is wearing a fancy Shtraimel and long Peyos etc... while it is very commendable, and surely takes effort to keep the customs alive, but this does not make him superior by default to another. The one who does not dress as such, might have decided just that morning, and with great effort, to add in Tzedaka, and/or dawn Tefillin, whereas the other person simply went to Shul as usual and with minimal effort. Etc.

Meaning, that the word 'Chiloni', I believe is not accurate at all. No Jew should be called 'Secular', since that is oxymoron to the word Jew. Some Jews might affiliate themselves with a certain political view or leadership, while others do not; but this has no relation to ones status as a Jew! If one does not wish to be termed 'Dati', then he can be called 'Jewish', but why 'Chiloni'? How is any one Jew 'Chol' and another holier?

All the best and a Happy Chanukah!

Meir אני מצטער על כך שמאיר רואה בזה אוקסימורון אבל אני יהודי חילוני. יהודי - כי אין לי תרבות אחרת, אבל חילוני כי אני לוקח רק את המיטב מהתרבות, אבל לא רואה את עצמי מחויב למצוות שבין אדם למקום (שאינו קיים למיטב הכרתי). אם אני תורם לגורמים מסוימים אני עושה זאת כי זה אנושי, לא כי זה יהודי. Avibliz 20:27, 19 דצמבר 2005 (UTC)

Hi,

When a Jew gives someone help, or when he does something which brings a good light to the Jewish people, he is doing a Mitzvah, just as another Jew who has intention specifically for a purpose of the Mitzvah. In fact, if one is doing it 100% because he cares for another, and not for the reward of it being a Mitzvah, in a sense his achievement is even greater! However, ultimately it is considered a true Mitzvah, since this is what G-d has told to His creations.

In other words, every Jew has a Jewish soul- and if you travel in the world you will find that no matter where they are, a Jew is somewhat different. Therefore, one should feel just as noble with the right to call himself a Jew, whether they dress in one way, or dress in another. It is an absolute right for each one to be proud of his Jewishness regardless of which political party he attaches himself to, and regardless of which group he identifies with.

Thats why I dont see how there in fact is a concept called 'Chiloni' and 'Dati', and in fact I think that such words could only hurt, since some might feel that they are less Jewish than another...

Kol Tuv,

Meir

PS- From the words of Avi it seems that one might be attaching 'freedom to choose' what one deems as proper in life, with the word 'secular'. In fact, if one looks in the Torah, one finds that the concept of picking and choosing is a fundamental principle in Judaism. G-d created man- not robot! He gave man full free choice to make of the world and of life as he chooses. And this is the Jewish perspective! Therefore I dont see how the word 'secular' needs to be used in order to give one freedom to choose ideals and philosophy. Etc.

מאיר, לדעתי אתה מייחס משקל רב מדי לאטימולוגיה של המילה "חילוני". איני רואה עדיפות לדתי על-פני חילוני, וגם לא לחילוני על-פני דתי - איש באמונתו יחיה. חילוני ודתי הן מילים שמייצגות גישות שונות לשמירת המצוות, ואין להן מטען של עדיפות. דוד שי 21:16, 19 דצמבר 2005 (UTC)

Hi,

Yes but the etymology is important as well! If someone is called 'secular' in society, then they will feel that no matter what they do, it has to be 'secular', and if someone is labeled 'relgious' in society, then they may feel that everything they think and do has to be what is streotypically 'religous' etc. When in fact all Jews have free will, which is given to them by G-d, and they have a choice on how they perform Mitzvot etc.

In the bigger picture as well- I dont think its nice to call people 'Chiloni' and others 'Dati'... Every Jew has a Jewish soul, and such a label could, I think, only bring not good...

All the best, and may the light of Chanukah bring light to everyone!

Meir

בפעם הבאה אני ממליץ - www.gate2home.com תומאס שיחה 06:10, 1 בנובמבר 2006 (IST)

תנועות פוליטיות

במהלך השנים כמו מספר תנועות פוליטיות חילוניות שהבולטת שבהן היא "שינוי". לדעתי עובדה זו צריכה להופיע בערך.

הערך מגדיר חילוני בעיניים דתיות

תיאור החילוני בערך זה מוטה לנקודת הראות הדתית. כבר בהגדרה מתואר החילוני כמי ש"אינו מקפיד על קיום מצוות". חילונים מחולקים לתינוקות שנשבו וגו'. תפיסת העולם החילונית פותחת בנקודת הראות הדתית על הנושא. בכלל, חלק גדול מערך זה היה צריך להיות מובא תחת הערך, החילוני בתפיסת העולם הדתית.

לטעמי, חילוני צריך להיות מוגדר מנקודת ראות של אדם חילוני, לא מנקודת ראות דתית. צורת ההגדרה של חילוני כאן, היא שיפוטית, מוטה והיא מקוממת בעיני.

חג חירות שמח לכל הקוראיםנמר ערבות סיבירי 05:38, 12 אפריל 2006 (UTC)

אני חושש שמה שאתה אומר די חסר משמעות, שכן עצם המונח חילוני קיים רק כ"קונטרה" לדתיים. "חילוני" איננו תכונה אמיתית בפני עצמה, אלא היעדר תכונה. אם יש משהו שיפוטי מדי בערך, או בלתי-נייטרלי, יש לתקן, אבל תשתדל לא לשכוח מה מגדיר מה. חילוניים פשוט לא קיים בלי דתיים, בדיוק כמו שחושך (היעדר אור) פשוט לא קיים בלעדיו (ובלי לשים לי מילים בפה). אם לא היה קיים מושג כזה "אור", גם לא היה מושג כזה "חושך". דתיים מוגדרים כשומרי מצוות, וחילוניים מוגדרים כאלה שלא. אם לא היו מצוות ולא היה איש ששומר אותן, לא היה מושג כזה "דתי", וכתוצאה מכך גם לא היה מושג כזה "חילוני"... ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 06:04, 12 אפריל 2006 (UTC)

אני רוצה לחזק את דברי קודמי. כל הגדרה שתביא לחילוני צריכה להיות ייחודית לחילונים ולאפיין את כל החילונים (או לפחות את רובם המוחלט). גם לתת אפיון יהיה די קשה מאותה סיבה. לא יהיה נכון לומר, למשל, שחילונים מתאפינים בכך שהולכים לאוניברסיטה מכיון שגם דתיים רבים עושים זאת ולא כל החילונים זאת עושים זאת. דעותיהם של החילונים שונות זו מזו (גם ביחס ליהדות), ואין איזשהו רעיון או דעה מסוימים שמאגדים את כל החילונים. ולמעשה, המכנה המשותף היחיד שמשותף לכולם הוא אי קים המצוות. זו דעתי בכל אופן. מיכאל

הפניית חילוניות לחילון

בהתאם להערתו של דוד שי מתחילת הדף, לדעתי צריך להפנות מחילוניות לערך חילון ולא לכאן, וכן להוסיף לערך חילוניים את הקשר לתופעת החילון הכלל עולמית וכן את הקשר לחילון הקומוניסטי בקיבוצים. מישהו חולק? טל שחר 15:07, 27 יולי 2006 (IDT)

ומדוע שלא יקרא הערך עצמו "חילוניות" במקום "חילוניים"? ואם כבר חילוניים מדוע ברבים ולא ביחיד "חילוני"? לדעתי בגלל שמדובר בתופעה צריך לקרוא לערך "חילוניות"? האם יש התנגדות למישהו? --אפי ב. • שיחה • 22:05, 29 באוקטובר 2006 (IST)

חילוניים כמו דתיים, מסורתיים, מזרחים ויהודים - כולם קבוצות אוכלוסייה.

שיניתי את הקישור מחילוניות כך שיוביל לחילון, כדברי טל שחר. דוד שי 22:27, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הן הכי נמי. כל התופעות צריכות להקרא לדעתי לא על שם הקבוצה אלא על שם התופעה: חילוניוּ‏ת, דתיוּ‏ת, חרדיוּ‏ת, מסורתיוּ‏ת, מזרחיוּ‏ת, וכן הלאה. --אפי ב. • שיחה • 22:51, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אוי, זה נשמע נורא. ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 23:01, 29 באוקטובר 2006 (IST)

נורא ואיום. דוד שי 23:22, 29 באוקטובר 2006 (IST)

איום או לא זוהי הצורה הדקדוקית. תארו לעצמכם שנכתוב הומניים במקום הומניזם, ונאציים במקום נאציזם וכן הלאה. חילוניים הם אנשים הדוגלים בחילוניוּ‏ת, בדיוק כמו שהומניסטיים דוגלים בהומניזם. --אפי ב. • שיחה • 00:33, 30 באוקטובר 2006 (IST)

נאציזם היא השקפה ואידיאלוגיה, ולא קבוצת אוכלוסייה. רד מזה. ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 01:00, 30 באוקטובר 2006 (IST)

חילוניות היא תופעה, השקפה ואידיאולוגיה בדיוק כמו הומניזם או כל תופעה אחרת. חילוניים הם אנשים שדוגלים בחילוניות. מעיון בבבילון אפשר לראות שהוא מצדד בדבריי:

• secularism ['sec·u·lar·ism || 'sekjələrɪzm /-kjʊl-]

(ש"ע) חילוניות, צידוד בחופש מדת

--אפי ב. • שיחה • 00:28, 1 בנובמבר 2006 (IST)

במחזה "גם הוא באצילים" של מולייר אומר הגיבור, מסייה ז'ורדן, לאחר שהתבררה לו משמעות המילה פרוזה: "זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל". נדמה לי שגם חילוניים רבים יוכלו להצטרף אליו ולומר: "כל חיי אני חילוני, ואינני יודע כלל שאני דוגל בחילוניות". המציאות כנראה מורכבת, וקשה לתאר אותה בצורה פשוטה. מרבית החילוניים (והדתיים, והחרדים) פשוט חיים בסגנון מסוים, וקשה לומר שהם דוגלים באידיאולוגיה, אפילו אם לא נולדו כאלה, אלא בחרו בכך. רק מעטים הופכים את חילוניותם, או דתיותם, לאידיאולוגיה. הערך עוסק בשני הסוגים, ועם הצורה חילוניים קל יותר לחיות מאשר עם הצורה חילוניות - היא הרבה יותר נפוצה. דוד שי 05:57, 1 בנובמבר 2006 (IST)

נכון הדבר שהתרגום המתאים יותר ל-Secularism זה חילוניות, אלא שאז הערך היה עוסק בחילוניות כהשקפה (שאמנם יש לה ביטויים כתופעה חברתית) ולא בחילונים. אלה האחרונים, גם אם מצהירים על עצמם או רואים עצמם כחילונים, הם לא תמיד Secular-ים. חלקם חילונים-מאמינים וחילונים-מקיימים (מצוות). Mort 06:18, 1 בנובמבר 2006 (IST)

היבטיים חברתיים

מה זה "מונעות על ידי היבטים חברתיים". מצריך פירוט. ואני מבקש נתונים כדי לקבוע האם מדובר ב"קרובות". Mort 18:20, 16 בדצמבר 2006 (IST)

ברית מילה לדוגמא הוא דבר שכיום מונע גם על ידי היבטים חברתיים ולאו דווקא בהיבט של אמונה - הורים יודעים שבנם יהיה חריג בחברה הישראלית לולא ברית המילה ויעשו זאת גם אם אינם מאמינים באלוהים. לחילופין כהיותם חלק מן העם היהודי וללא קשר לשאלת האל. אסף 18:34, 16 בדצמבר 2006 (IST).

שני התיקונים

לגבי הדת האזרחית, ראו דון-יחיא וי. צ'. 1984. ליבמן "הדילמה של תרבות מסורתית במדינת ישראל - תמורות והתפתחויות ב'דת האזרחית' של ישראל", מגמות 4

לגבי "קטן" ראו גור אלרואי, "אימיגרנטים - ההגירה היהודית לארץ-ישראל בראשית המאה העשרים", הוצאת יד בן-צבי, 2004.

Mort 22:47, 16 בדצמבר 2006 (IST)

א. לא טענתי שהמושג "דת אזרחית" לא קיים, רק אמרתי שהוא דורש הסבר אם רוצים להוסיפו לערך. הסבר כזה יכול לבוא בגוף המאמר או בערך חדש שיקרא "דת אזרחית". במצב הנוכחי לא ניתן להבין מהכתוב מה הכוונה במושג זה ולכן יש להוסיף הסבר או להוריד אותו.

ב. את המקור למספר היהודים ("חלק קטן") יש להוסיף בגוף הערך, לא? כדאי לעשות זאת הן בביליוגרפיה והן באמצעות הערת שוליים. כך לפחות מקובל בוויקיפדיה האנגלית ובכל מאמר אקדמי.

טל :) 13:55, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אני לא חושב שזה מצריך הסבר בערך הזה. זה מושג מאוד ידוע. בשביל זה יש קישור פנימי. שיום אחד הוא יכחיל.

לא צריך לתת את המקור בגוף הערך, כי אנחנו לא נוהגים להציג מראי מקום על כל מילה ומילה ("קטן"). זה לא מאמר אקדמי כאן אלא ערך באנציקלופדיה. ראית מראי מקום באנציקלופדיה העברית? מספיק שמציגים את המקור בדף השיחה.

Mort 14:05, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אתה צודק, בניגוד לוויקיפדיה האנגלית ולמקובל במקומות אחרים אין פה לא הערות שוליים ואפילו לא ביבליוגרפיה (שקיימת בכל אינציקלופדיה שמכבדת את עצמה). זה חבל אך הדבר נפוץ בכל הויקיפדיה העברית ואני לא מתכוון להתחיל פה מהפכה, ובטח שלא מהערך הזה. בעניין "הדת האזרחית" לדעתי חובה להוסיף הסבר, ובמיוחד מכיוון שבכתיבת הערך אנחנו לא צריכים להניח שהקורא מכיר את המושגים (הרי הערך עצמו מדבר על מושג שכולנו מכירים...) אני לא אמחוק את זה אבל אני ממליץ לך או לכל כותב אחר שיש לו הגרדה מדוייקת למושג "דת אזרחית" להוסיף אותו לערך או "להכחיל" את הקישור.

טל :) 17:33, 18 בדצמבר 2006 (IST)

היי

אני חדש פה, הצטרפתי רק הערב.

הוספתי הגדרה נוספת לחילונים = חופשיים. ההגדרה עצמה מופיעה בכתביו של בן-גוריון, ובעקבותיו גם אצל מספר חוקרים סוציולוגיים.

aviadmen

לשנות את שמות הערכים !!!!

באנציקלופדיה שמתיימרת להיות כללית, יש להפריד לשני ערכים שונים כפי שקיים כרגע, אך השמות מטעים ביותר, וכמו כן ישנה כפילות מיותרת ומבלבלת בתכני שני הערכים:

1. חילון לשנות ל - חילוניים או חילוניות
2. חילוניים לשנות ל - יהודים חילוניים או חילוניות ישראלית וכו'.
Hotguy

חילון וחילוניים הם מושגים שונים. Mort 01:52, 16 במרץ 2007 (IST)

תרבות חילונית והשקפת עולם

הרשיתי לעצמי להוסיף קישור למאמר מענין של דליה רביקוביץ על העדרה של תרבות חילונית בארץ, אבל כמובן לשיקולכם.

בנוגע לנושא תפיסת העולם החילונית - הציטוטים מדברים על מדע ורציונליות, שזה מצוין, אבל מה עם ערכים כמו פלורליזם, ליברליזם, דמוקרטיה ומודרניות? אלה מאפיינים אידאולוגיים מובהקים, המבדילים בין חילונים לדתיים (הכללה, כמובן, אבל בהכללות עסקינן) נעמה רודקין 06:42, 17 במרץ 2007 (IST)

ערכים כמו מדע ורציונליות הם ערכים שאינם שמגדירים\יחודיים ל חילונים. הדתיים הם רציונליים ומדעיים כמתואר במאמר(תכירו דתיים ותראו). לכן לא מתאים לכתוב עליהם כאן. לעומת זאת, פלורליזם, ליברליזם וכו' הם ערכים חילוניים שהדתיים מתיחסים אליהם ככל היותר כאל אמצעים טובים, ולכן צריך להזכיר אותם כאןץ Noamfree 22:08, 30 בספטמבר 2007 (IST)

בבקשה, הרחיבי בגוף הערך. דוד שי 08:56, 17 במרץ 2007 (IST)

התמונה

רלוונטית רק אם הרוכבים הם יהודים. תומר 14:56, 24 באוקטובר 2007 (IST)

אני גם חושב שהתמונות לא מתאימות לתיאור פסקת הפתיחה. הידרו - שיחה 19:24, 20 באוקטובר 2008 (IST)

בעיני התמונות מייצגות בצורה מאפיין מובהק של החילוניות בישראל. דוד שי - שיחה 20:15, 20 באוקטובר 2008 (IST)

שם הערך: חילונים

הערך הוא על קבוצת אנשים (כמו אנגלים, יהודים, חרדים וכו'), ולכן כתיב שם הערך צריך להיות "חילונים" ולא "חילוניים". אלדד • שיחה 14:04, 26 בפברואר 2008 (IST)

אודה על התייחסותכם - לא אוכל להעביר את הערך אם לא תהיה תמיכה בהצעתי. אלדד • שיחה 00:07, 27 בפברואר 2008 (IST)

מצטרף. למען האחידות, וגם למען האמת. יאיר • שיחה 02:15, 27 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה. אמתין כדי לאפשר תמיכה נוספת, ואז נעביר. אלדד • שיחה 02:40, 27 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי, בכל זאת צריך להיות "חילוניים", בהקבלה ל"חופשיים" ולא "חופשים" ו"דתיים" ולא "דתים", שאיננה קיימת כלל. כך גם לפי אבן-שושן.אינני בטוחה בסיבה, אבל זו הרגשתי.שלומית קדם - שיחה 07:20, 27 בפברואר 2008 (IST)

אני מאוד מתלבט. המילון שלי אומר חילון, חילוני, חילונים וחילוניות. מכפילים את היו"ד בשייכות רק כאשר מדובר בעצמים, לדוגמה; עיתונים גרמניים, אוטובוסים אנגליים, סרטים ישראליים ().

כאשר מדובר בבני אדם, אין לעשות זאת. (לדוגמא; ויקיפדים ירושלמים (זה הדבר היחיד שעולה לי בראש עכשיו)). אבל מצד שני, יש את "דתיים", שזה סותר את כל מה שאמרתי עד עכשיו. ההסבר ההגיוני היחיד הוא, שהמילה "דתיים" מתייחסת לשייכות לדת, ולא לאנשים עצמם. אבל... אם זה כך, הרי שהמילה "חילוניים" מתייחסת גם היא לאי-שייכות לדת, במקום לאנשים עצמם.

יצאתי מבולבל. המילון שבידי הוא של יעקב שויקה. אם המילון של שלומית מראה אחרת, או שהוא ישן יותר, או שגם בין כותבי המילונים ישנה מחלוקת. בברכה, אלירן d שיחה 13:24, 27 בפברואר 2008 (IST)

איך שאני רואה את זה, כל המילים האלו כתובות ביו"ד אחת במקרה של שם עצם ("שני צרפתים נוסעים ברכבת") ושני יו"ד במקרה של שם תואר ("שני עיתונאים צרפתיים נוסעים ברכבת"). "דתיים" מבחינה זו יוצא דופן, אולי כי הבסיס הוא בן הברה אחת (כמו המילים "כלליים", "קרביים", "סתוויים", שאין להן כלל צורה ביו"ד אחת). בכל אופן, זו רק ההרגשה האישית שלי, אני לא יודע אם יש לזה תימוכין בהחלטות האקדמיה או במילונים. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 13:54, 27 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי שמה שצריך לגבור בשיקולים בשם הערך הוא עניינו בקבוצת אנשים. כאשר מדובר באנשים, בקבוצה, אנחנו כותבים ביו"ד אחת: עורכי הדין היהודים, ארגון הכתבים הבריטים, וכו'. כאשר מדובר בשם תואר - מוסיפים יו"ד, כפי שכתב אביעד: העיתונים החילוניים (לעומת עיתוני המגזר הדתי). בקיצור, עדיף לנהוג כאן כפי שאנחנו נוהגים בדרך כלל עם שם לאום, שכאשר הוא מצטרף לאנשים - לא נוסיף לו יו"ד. אלדד • שיחה 14:28, 27 בפברואר 2008 (IST)

אכן, חילוני הפך משם תואר (איש חילוני) לשם עצם. מסתבר שתהליך זה שלל ממנו את האות י' הנוספת ברבים. ברי"א • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 22:51, 27 בפברואר 2008 (IST)

תודה, ברי"א. נראה שאפשר להעביר את שם הערך. נמתין עוד יום לפני ההעברה. אלדד • שיחה 23:01, 27 בפברואר 2008 (IST)

גם אני תומך ב"חילונים" כשם הערך. תומר - שיחה 23:33, 27 בפברואר 2008 (IST)

למרות האמור לעיל, בדקתי כעת ב"רב מילים" של שוויקה, ושם כתוב חילוניים. ברי"א • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 00:26, 28 בפברואר 2008 (IST)

מצאתי כבר צורות שלא הסכמתי איתן ברב-מילים, ודברים שנראו לי שגויים. במילים אחרות, עבורי הוא מקור חשוב, אבל לא תורה מסיני. אלדד • שיחה 00:30, 28 בפברואר 2008 (IST)

אני מבקש להציל את כבודו של שויקה, במילון המודפס יש הבדלה בין צורת הריבוי חילונים להגדרת אנשים ובין צורת הריבוי חילוניים ליתר השימושים. לא עיינתי בו לפני שכתבתי את דעתי לפני כן ואני שמח לגלות שקלעתי לדעת גדולים. בברכה. ליש - שיחה 07:00, 28 בפברואר 2008 (IST)

עוד דעות - העתקה משיחת משתמש:אלדד#חילונים 2

בינתיים מסתמן רוב למצדדים בכתיב "חילונים" עבור שם הערך. שלומית, לאחר שקראת את דברינו בדף השיחה, האם שינית במקרה את דעתך, וגם את מצדדת ב"חילונים"? אלדד • שיחה 22:43, 27 בפברואר 2008 (IST)

לא שיניתי את דעתי, אבל אקבל את דעת הרוב - זה לא בנפשי. אני חילונית ואשאר כזאת בכל מקרה, עם ציבור החילונים או החילוניים:)שלומית קדם - שיחה 22:57, 27 בפברואר 2008 (IST)

תודה, שלומית. בינתיים התווספה גם דעתו המצדדת של ברי"א. כפי שכתבתי בדף השיחה, נמתין עוד יום. אלדד • שיחה 23:02, 27 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי הצורה משתנה לפי אורך המילה - מילים קצרות, כמו: דתי וגוי מקבלות שני יו"דים בריבוי ומילים ארוכות יותר, כמו: יהודי, צרפתי וחילוני, מסתפקות ביו"ד אחת. בברכה. ליש - שיחה 23:03, 27 בפברואר 2008 (IST)

ייתכן מאוד. מרוח הדברים אני מבין שגם אתה מצדד בכתיב "חילונים". אלדד • שיחה 23:05, 27 בפברואר 2008 (IST)

כן, כהגדרה של אנשים, לא לגבי תיאור (מנהגים חילוניים). בברכה. ליש - שיחה 23:09, 27 בפברואר 2008 (IST)

חילונים זה בסדר.איתן • שיחה 23:15, 27 בפברואר 2008 (IST)

אפשר לשנות: חילונים

לאור התמיכה בדף השיחה, יש אור ירוק לשינוי שם הערך ל"חילונים", וכמובן - גם בגוף הערך, במקומות הנדרשים. אלדד • שיחה 11:46, 29 בפברואר 2008 (IST)

בוצע. אני עובר עכשיו על הערך. יאיר • שיחה 13:58, 29 בפברואר 2008 (IST)

אכן, אני חושב שאריה נתן את הפינאלה בפסקה הקודמת. (ויאיר, אני חושב שהיית אמור לתת לאלדד או לעודדי להעביר את הערך, אבל לא חשוב) אלירן d שיחה 14:01, 29 בפברואר 2008 (IST)

סליחה... מדבריו של אלדד בתחילת הפיסקה הבנתי שהוא מצפה שמישהו אחר יעשה את זה. יאיר • שיחה 14:04, 29 בפברואר 2008 (IST)

זה בסדר :) אבל זה כמו שתקלף תפוז, ואז יבוא מישהו אחר ויאכל אותו. אבל זה בסדר, אני סתם אוהב לנפח דברים, אל תשים לב. לא שהייתה כוונה רעה... אלירן d שיחה 14:07, 29 בפברואר 2008 (IST)

שגיאה חמורה שיש לתקן

ראוי להביא לידיעתכם כי המילה חילוני לא נובעת מ"חול", דהיינו היפוכו של קודש. זו טעות שהשתרשה בשפת היומיום, וראוי שלא לשרש אותה עוד יותר, אלא לפחות להבהיר כי זו טעות. פירוש המילה חילוני הוא זר, נוכרי. המילה מופיעה במדרש ויקרא רבה.

אתה צודק שפירוש המילה חילוני הוא זר, אבל אני כלל לא בטוח שכשהמילה כבשה את העברית היא נכנסה במובן הזה. ראה גם דבריו של רבי מנחם מנדל שניאורסון אשר מופיעים בערך. ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות • 19:38, 26 ביוני 2008 (IDT)

סגנון

מה דעתכם על השינויים הבאים:

במקום "אדם החש חובת דיווח על מעשיו לאנשים בלבד ולא לכח עליון כל שהוא" --> "אדם שאינו חש חבות כלשהי בפני כל כח עליון". ("חובת דיווח" לא נשמע קשור, שכן החובה אינה דווקא לדווח. כמו כן אדם שאינו חש חבות לא כלפי כח עליון ולא כלפי אנשים אחרים יכול להיות גם הוא חילוני)

(על המסורתיים) במקום "ויחד עם זאת אינם פורקים כל עול תורה ומצוות" --> "ויחד עם זאת בעלי קשר לדת" או משהו אחר (הביטוי "פורקים כל עול תורה ומצוות" לא לגמרי ברור, ובכלל עדיף לכתוב הפירוש ולא להשתמש בביטוי. מה גם שלא מספיק לא לרצוח ולאנוס -ובכך לקיים מספר מצוות של התורה - כדי להיות מסורתי)

קיביצער - שיחה 12:47, 4 ביולי 2008 (IDT)

תמונה של רוכבי אופניים ביום כיפור

מי אמר שהם חילונים? אולי הם נוצרים קתולים אדוקים, חשבתם על זה? Fade to Black - שיחה 22:55, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אולי הם בכלל חייזרים, המאמינים בדת חייזרית כלשהי? "הנסתרות לה' אלוהינו, והנגלות לנו ולבנינו". דוד שי - שיחה 22:11, 28 בספטמבר 2009 (IST)

לא, הם לא חייזרים, אבל רוכבי אופניים שנוסעים על כביש ריק הם לא בהכרח אילוסטרציה טובה לחילונים. אנחנו רק יכולים לנחש שהם חילונים, כי זה "נראה ככה", כי זה עונה על סטראוטיפ. זה בערך כמו הסרטונים האנטי-ישראלים ביוטיוב, שמראים חיילים ישראלים בשטחים וכותבים "Jewish soldiers", אבל הם יכולים להיות גם דרוזים, בדואים, רוסים וכו'. ואפשר להביא עוד הרבה דוגמאות דומות כמו זאת. אני כמובן לא משווה בין הנושאים, אבל ויקיפדיה צריכה להיות אמינה בכל הערכים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו לזייף בתמונות סטראוטיפיות, כי בדיוק ככה עובדת הפרופגנדה: מגישים לקורא תמונה בתוך טקסט מסויים ונדמה לו שהתמונה באמת קשורה לטקסט. עדיף כבר שלא תהיה תמונה בכלל. אסור להתפשר על האמינות. Fade to Black - שיחה 22:56, 28 בספטמבר 2009 (IST)

מילים כדורבנות. דוד שי - שיחה 23:23, 28 בספטמבר 2009 (IST)

המניעים של החילונים לשמירת חלק מהמצוות

כתוב בערך: "המניעים של אדם הרואה עצמו כחילוני לקיים מצוות יכולים להיות מגוונים (הזדהות עם העם, לחץ חברתי ועוד) אולם על פי רוב, מניעים אלה אינם כוללים צורך בריצוי כח עליון כלשהו" - לדעתי אותו דבר גם אפשר להגיד על דתיים וחרדים. במיוחד על החרדים - חרדי משתייך, מיום לידתו ועד יום מותו, למערכת משומנת שמספקת את כל צרכיו בתנאי שיתנהג לפי כללים מוגדרים. אם יחליט לפרוש מהמערכת יצמא את עצמו בחוסר כל: חסר משפחה, חסר השכלה, חסר אמצעים כלכליים וכו'. כמובן שגם שוטפים לו את המוח במהלך כל החיים ואומרים לו שה' רוצה שיהיה ככה ולא אחרת. אבל כשאדם בוחר לקיים משהו כשקשור לדת בלי שהוא משתייך לעדר שכופה עליו את זה ובלי שהוא מרוויח מזה משהו חומרי, אז אולי דווקא במקרה הזה מדובר בסוג של אמונה חסרת אינטרס. הם אולי מאותו סוג של אנשים כמו נוצרי אירופאי ממוצע שלא מתעסק בענייני הדת, אבל מטביל את ילדיו בכנסייה. בכל מקרה הניסוח הנוכחי נראה יותר כמו השערה או ניחוש או אפילו מחקר מקורי. Fade to Black - שיחה 19:05, 29 בספטמבר 2009 (IST)

מסכים בסה"כ. אגב, יש חילונים שדווקא כן מנסים לרצות כוח עליון. יוסאריאן • שיחה 19:11, 29 בספטמבר 2009 (IST)

יש חילונים שמקיימים מצוות מסיבות שאינן דתיות, כמו מקריות. חילוני שכל החיים מתגלח רק במכונה יכול אפילו שלא לדעת שהוא מקיים מצווה. עִדּוֹ - שיחה 16:07, 17 באפריל 2011 (IDT)

מקור השם חילוני

מן הראוי להביא בערך את מקור השם חילוני, כלומר מי הטביע את המינוח הזה, ככל הידוע לי מן המקורות חילוני הוא תרגום של המלה זר, וכך למשל מתרגם אונקלוס 'וכל זר לא יאכל קודש' : כל חילוני וכו'. טיפוסי - שיחה 13:42, 5 במאי 2010 (IDT)

טיפוסי, אתה צודק בהחלט, הוספתי פסקא אך היא נמחקה מיד ע"י יונה.
הצעתי כעת למטה באופן מסודר להוסיף עניין זה.
בברכה, Tshuva - שיחה 19:04, 24 בנובמבר 2013 (IST)

שיפור

חסר חומר על החילונים ומהם. יש להרחיב! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.157.60 16:55, 23 באפריל 2012 (IDT)

האם פרס ישראל הוא "חילוני"?

לדעתי, נכון יותר להגיד שהטקס הוא פשוט אינו דתי - אבל אין בו משהו חילוני גרידא... אביעד‏ • שיחה 21:17, 28 ביולי 2012 (IDT)

טקס חילוני הוא כל טקס שאין בו קדושה דתית (טקס שעניינו חול), כך שטקס חילוני וטקס שאינו דתי הם היינו הך. אתה חושב כנראה במונחים סוציולוגיים, של טקס שמייצג את הציבור החילוני לבדו, אבל לא נראה לי שלכך כיוון הכתוב. פלימפססט - שיחה 21:29, 28 ביולי 2012 (IDT)

מלבד העובדה שכל הערך הנ"ל הוא סוציולוגי, יש לציין שאין קשר בין המונח חילוני למונח חול. אין ניגוד בין המונח דת למונח חול. גם לחילונים יש דברים מקודשים ויש מאפיינים דתיים בהשקפתם ומעשיהם ובכלל זה גם הדת אזרחית המוזכרת במשפט בו עוסק דיון זה. השימוש בביטוי דתי או בביטוי חילוני אינם שייכים לעצם ההגדרה של טקסים ממלכתיים. לכן אביעד צודק. לא נכון לקרוא לטקסים הממלכתיים של הדלקת המשואות ופרס ישראל בשם טקסים חילוניים. יש לקשר ביניהם לבין הפרק העוסק בהם בצורה מדוייקת יותר. זו אנציקלופדיה. מי-נהר - שיחה 12:28, 29 ביולי 2012 (IDT)

מנין הקביעה הפסקנית ש"אין קשר בין המונח חילוני למונח חול"? הן לא בדיון אטימולוגי עסקינן, ואחת ההוראות של המונח חילוני היא "לא דתי, לא קדוש, שאינו קשור בדת, בקדושת האמונה" (אב"ש, 2003) - למשל, מוסיקה חילונית (=מוסיקת חול), לימודים חילוניים (=לימודי חול). על דרך זו, "טקסים חילוניים" הם טקסי חול. אבל אם הניסוח כ"כ מטעה בעיניכם, אז אולי באמת כדאי לשנותו. פלימפססט - שיחה 13:46, 29 ביולי 2012 (IDT)

מה שכתבת נכבדתי, ש-"מוסיקה חילונית (=מוסיקת חול), לימודים חילוניים (=לימודי חול)". אינו נכון. לימוד מתמטיקה למשל הוא לימוד חול אך אינו לימוד חילוני. מי-נהר - שיחה 14:20, 29 ביולי 2012 (IDT)

הבינותיך היטב, מכובדי, אלא שאב"ש (2003) ואנוכי הקטנה חולקים על כבודו. ולא לשם שמים היא, אז הבה נסיים כאן. פלימפססט - שיחה 14:33, 29 ביולי 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.e-mago.co.il/Editor/article3.php/actual/170
  • In חילונים on 2013-05-05 04:17:42, 410 Gone
  • In חילונים on 2013-05-14 21:45:04, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 00:45, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tmuraisrael.org.il/
  • In חילונים on 2013-05-05 04:17:42, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In חילונים on 2013-05-14 21:45:19, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 00:45, 15 במאי 2013 (IDT)

ההגדרה חילונות

אם אפשר לכתוב מתי החלה ההגדרה "חילונות"? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.47.125 09:16, 3 ביוני 2013 (IDT)

פסקא חדשה - משמעות המושג חילוני

לדעתי יש להוסיף פסקא המפרטת על משמעות המושג חילוני, כיצד התפתח וכן הלאה. זה רלוונטי ביותר בעיקר עקב הגדרת חילונים (ראו ציטוט מהערך לקמן) שהיא הגדרה התלוייה בדת שכן חילוני מוגדר כרגע:

חילונים הוא מושג שאין לו הגדרה מוסכמת. יש המגדירים חילונים כאנשים שאורח חייהם אינו כולל קיום הוראותיה של דת כלשהי. אחרים עשויים להגדיר חילוני כאדם החש חובת דיווח על מעשיו לאנשים בלבד ולא לכח עליון כל שהוא. לפי ההגדרה האחרונה, אדם המקיים מצוות רבות כדי לרצות אנשים בלבד הוא חילוני ואילו אדם המקיים מצוות מעטות כדי לרצות את האל הוא דתי.

— פסקא ראשונה בדף שלנו

מה דעתכם?
בברכה, Tshuva - שיחה 19:01, 24 בנובמבר 2013 (IST)

נגד. הערך עוסק בקבוצה המוגדרת או המגדירה את עצמה כחילוניים, אפשר להסביר בשורה מה המקור של המילה המגדירה את הקבוצה (אולי עם מקור מוקדם בו החל השימוש הזה) אבל לא צריך להסביר מאיפה באה המילה חילוני ולמה למרות ההגדרה המילונית של המילה זו לא הכוונה במשמעות של קבוצה זו. זה לא ויקימילון שם זה צריך להופיע. יונה ב. - שיחה 22:58, 24 בנובמבר 2013 (IST)

אפשר להוסיף פסקת אטימולוגיה. טיפוסי - דברו איתי 23:26, 24 בנובמבר 2013 (IST)

מיותר. הפסקה המדוברת מופיעה בערך חילון, שם מקומה. כאן מדובר על הקבוצה, אולי אפשר להוסיף הערת שוליים אבל לא יותר מזה. יונה ב. - שיחה 23:35, 24 בנובמבר 2013 (IST)

אתה מעלה נקודה מעניינת - אני באמת מתלבט האם היא צריכה להופיע שם או כאן...
מה הצד לשים אותה דווקא בחילון ולא בחילונים?
ללא קשר להיכן, כרגע הפסקא שם היא חסרה ולא מביאה מקורות כלל, יש להרחיבה.
בברכה, Tshuva - שיחה 07:13, 25 בנובמבר 2013 (IST)

הערך חילון מדבר על התופעה ולכן שם אמור להופיע המידע האטימולוגי. הערך חילונים מדבר על קבוצה ביהדות שנקראת חילונים ולכן המידע צריך להיות על הקבוצה עצמה ולא על מידע כללי. יונה ב. - שיחה 08:14, 25 בנובמבר 2013 (IST)

שים לב שיש גם ערך חילוניות והוא כרגע קשקוש אחד גדול. התחלתי לעבוד עליו אבל צריך מקצוען שיבוא ויסדר אותו. או בכלל לאחד עם חילון, או עם חילונים ... בקיצור זה בלאגן גדול כרגע.
ראה גם שיחה:יציאה בשאלה#חילון חילוניות, ויציאה בשאלה?
בברכה, Tshuva - שיחה 08:52, 25 בנובמבר 2013 (IST)

הסקר משנת 2007

בערך מצוטטת כתבה מ-Ynet משנת 2007 בעלת הכותרת הפרובוקטיבית "מחקר: המגזר החילוני מתכווץ", ולפיה יש בישראל רק 20% חילונים.

יש כמה בעיות עם הכתבה הזאת:

• ממצאי הסקר לא מדוייקים, ולכן המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא לנכון לערוך סקר חדש שלושה חודשים לאחר מכן, שבו יש נתונים מתוקנים. בסקר החדש אחוז החילונים הוא 51%, דומה יותר לסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009 לפיו אחוז החילונים היה 42%.
• הערך כולל שני אזכורים לשאלה "האם אתה מגדיר את עצמך 'מאמין באלקים'" שהיא כביכול מתוך הסקר של שנת 2007. הסקר לא זמין ברשת, ולא ברור אם השאלה הזו בכלל הופיעה בו. קשה גם להסיק מהתשובה לשאלה הזו שרק 20% מהאוכלוסייה הם חילונים.

מדובר בבעיות רציניות עם הכתבה ועם המחקר שעליו מתבססת הכתבה, ולכן לדעתי יש להשמיט את האזכורים הנ"ל מהערך.

-- ‏גבי‏ • שיח 11:03, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

בכל מקרה הקביעה בערך ש-80 אחוז השיבו שהם "מאמינים באלקים" לא מופיעה בכתבה ב-YNET (המקור) ולכן הורדתי אותה לבינתיים. אם לא נמצא גישה לפרסום המקורי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מוטב יהיה להוריד גם את האזכור האחר לכתבה. Ben tetuan - שיחה 11:17, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

אפיקורס ואוכל נבילות להכעיס

לדעתי ההגדרות המוצגות בערך למושגים הללו שגויות. אפיקורוס (יהדות) לא כופר בהכרח בקיומו של אלוהים. ייתכן שהוא כופר בהשגחה, או שיש לו אידיאולוגיה של זלזול במצוות. לאוכל נבילות להכעיס יש אידיאולוגיה של הפרתן. מאחר שאיני מכיר את המקור החיצוני: "יעקב מלכין, "השפעת אפיקורוס היווני ואפיקורוסים יהודיים על היהדות" בספר יעקב מלכין (עורך) "תרבות היהדות החילונית" הוצאת כתר: 2006 עמ' 91-153." אני נמנע מלשנות, בינתיים. בברכה, גנדלף - 20:38, 26/10/14

לגבי אפיקורוס, למיטב הבנתי כשמשתמשים בביטוי זה כיום הכוונה היא לאתאיסטים, אף על פי שבערך אפיקורוס (יהדות) יש הסתייגות לפיה אפיקורוס הוא לא בהכרח אתאיסט. דרך אגב, הערך אפיקורוס (יהדות) זקוק לשכתוב דחוף.

לגבי "אוכל נבלות לתיאבון" ו"אוכל נבלות להכעיס", אני לא בטוח שהביטויים האלה הם בשימוש שכיח, ולכן יש לי ספקות לגבי הכללתם בערך. גם דבריו של הרב קוק הם חזרה (מיותרת, לדעתי) על הביטוי "תינוק שנשבה". -- ‏גבי‏ • שיח 09:49, 27 באוקטובר 2014 (IST)

הפסקה עוסקת בהתייחסויות לחילונים בספרות ההלכה, ולא בשיח הפופולרי. הרב קוק העלה את ההשערה שיש להרחיב את מושג התינוק שנשבה (או ליתר דיוק את מושג האונס, החזון איש הוא שדיבר על תינוקות שנשבו) גם לחילונים שנולדו דתיים. צריך לכתוב על הנפקא-מינות ההלכתיות של הדיונים, כגון לעניין השאלה האם הם נחשבים למחללי שבתות בפרהסיא במזיד ויינם הוא יין נסך. בברכה, גנדלף - 12:23, 27/10/14

מן הראוי גם לציין

שהרב קוק נמנע מלהשתמש במושג "חילונים". 212.76.103.17 23:27, 23 בפברואר 2016 (IST)

למה זה מן הראוי?
בברכה, Tshuva - שיחה 09:37, 24 בפברואר 2016 (IST)

הועבר מהמזנון

אני מקווה שזהו המקום הנכון לבקש ביקורת עמיתים ואולי עריכה נוספת. אני מאמין שהפסקה ממצה וכתובה לתלפיות, אך מהיותי זר ומוזר לכל הנושא ובעל הטייה מובנית (נחשפתי לרעיון של חילוניות יהודית רק בלימודים מתקדמים - מה גם שהחוקרים שאת כתביהם קראתי עבדו כבר מתוך חכמה שבדיעבד), אבקש שעורך ישראלי מנוכר פחות יעבור ואולי יעדן במידת הצורך. זה דחוף קמעא מאחר שקראתי זאת ועלה בדעתי שהערך עשוי להיות רלוונטי לסיבוב הנוכחי במלחמת התרבות שלכם. משום כך שומה עליו להיות קביל לחך כל הצדדים. AddMore-III - שיחה 19:21, 5 ביולי 2017 (IDT)

שלכם ולא לו. לפי שהוציא עצמו מהכלל וגו'... • צִבְיָה • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ז 19:24, 5 ביולי 2017 (IDT)

צִבְיָה, אפילו אנוכי המקורי, ר' X, היה מוגבל פעמיים בנדון: גם אולטרה-אורתודוקסי (במובן המחקרי של המושג) וגם דור שישי בערך לאמנציפציה, "עבדות בתוך חירות" וכל זה (ע"ע הרב ד"ר בארנס המוזכר בערך). הוויכוחים המזרח-אירופאיים האלה הנמשכים בישראל פשוט מעבר להשגתי. AddMore-III - שיחה 19:47, 5 ביולי 2017 (IDT)

קודם כל כל הכבוד על ההשקעה. יש בפסקה מקורות ומידע חשוב. ובכל זאת לענ"ד על אף שהקורא התמים יהנה מ"הפסקה הממצה" בשל סגנונה והיותה מבושלת היטב ברם היא כתובה בצורה סיפורית כהצגה נראטיבית נוחה חמימה וקלה לקורא. כלומר זו איננה כתיבה אנציקלופדית. לכן פרק ארוך זו כולל בחובו קביעות שונות באופן לא נייטראלי תוך בחירה במקורות המתאימים לכאורה לסיפור. ללא הצגה של גישות שונות אודות קביעות אלה. ובכלל זה קביעות שגויות כבר משלב השימוש במינוחים. מה שהפסקה מציגה הינו חיבור כרונולוגי הרמוני של התפתחותו כביכול של המינוח והתופעה בשעה שיש להציג את הדברים המוצגים בה בפני עצמם ובמקביל ולא כחטיבה אחת. לכן לענ"ד תבנית השכתוב צריכה להישאר בערך אשר עדיין זקוק לשכתוב עמוק ויסודי. מי-נהר - שיחה 20:28, 5 ביולי 2017 (IDT)

AddMore-III , אני מבקשת שתעביר את מה שכתבת כאן לדף השיחה של הערך ותפרסם בלוח המודעות. המזנון מיועד לדיוני מדיניות בלבד. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 08:05, 6 ביולי 2017 (IDT)