מגדר

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית

מגדר טרנסקסואליות טרנסג'נדר אג'נדר ביג'נדר טריג'נדר פאנג'נדר ג'נדרקוויר סיסג'נדר גבר טרנס אישה טרנסית

עוד בנושא התאמה מגדרית ניתוח להתאמה מגדרית הבדלי מגדר בגיל הרך תפקידי מגדר קרוס-דרסינג זהות מינית הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית טומטום ואנדרוגינוס שינוי מין בהלכה דיספוריה מגדרית חרטה על הליך התאמה מגדרית

פורטל להט"ב

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין). בדרך כלל, אצל כל בן אדם מתפתחת זהות מגדרית עיקרית אחת. טוטו תמוז המלך הוא כל כך מלך הוא

במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים, מסייעות להתפתחות זהותם המגדרית, ומקבעות דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

בנוסף לכך, המונח 'מגדר' משמש לתיאור כל ההבדלים שבין גברים ונשים שאינם קשורים לתחום המיני ולכן מקובל כיום להשתמש בביטויים כגון 'רפואה מגדרית' ו'תזונה מגדרית'.

זהות מגדרית

ערך מורחב – זהות מגדרית

בדרך כלל, אצל כל בן אדם מתפתחת זהות מגדרית עיקרית אחת; מן המחקר הפסיכולוגי עולה שלעיתים הזהות המגדרית שבנפשו של אדם שונה מזו שהוא נולד איתה, ובמקרה כזה האדם עשוי לעבור לחיות כבן הקבוצה המגדרית התואמת את זהותו או לעבור תהליך קוסמטי וכימי של שינוי מין; אנשים אלו מכונים טרנסג'נדרים, ואלו אשר בוחרים לבצע תהליך קוסמטי לשינוי מין נקראים טראנסקסואלים. על פי מחקרים שונים 3% מאוכלוסיית העולם שייכים לקשת הטרנסג'נדרית, אם כי כמות הטרנסג'נדרים תלויה גם בהגדרת המונח "טרנסג'נדריות", וייתכן שעם הגדרות מסוימות יגיעו חוקרים למסקנות שונות. קיימים מקרים בהם לאדם יש זהות מגדרית לא בינארית; למשל, אדם שלעיתים מרגיש שהוא גבר ולעיתים מרגיש שהוא אישה (ג'נדרפלואיד), או אדם ביג'נדר אך להגדרות אלו אין שום ביסוס במדעי החיים.

התפתחות המושג

עד לשנות ה-60 של המאה ה-20, שימש הביטוי הלועזי ג'נדר (gender) בעיקר במשמעות של מין דקדוקי. במדעי החברה לא התקיימה ההבחנה בין מגדר (כפי שאנו מבינים את המונח כיום) לבין מין ביולוגי. המינוח המקובל במדעי החברה היה תפקידי מין, וציין את כלל ההבדלים החברתיים בין גברים לנשים. בהגדרה זו טמונה ההנחה כי מקורם של ההבדלים החברתיים בין גברים לבין נשים הוא בהבדלים הביולוגיים.

בשנות השישים החלו תאורטיקניות פמיניסטיות בעיצוב ההבחנה בין מין לבין מגדר. הן יצרו הפרדה בין המין, המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות, שאנו מייחסים להיות גבר או אישה. המילה העברית מגדר נוצרה בשנת 1997 באוניברסיטת תל אביב על ידי קבוצה של מרצות, כהלחם בין המילים מין וגדר.

להבחנה בין מין לבין מגדר חשיבות בשני מישורים. במישור המחקרי האנליטי, השימוש במושג המגדר נותן לחוקרים את הכלים לשאול מגוון של שאלות חדשות, בדבר מיקומם של הבדלים שונים בין נשים לגברים, נסיבות יצירתם והתפתחותם. במישור הפוליטי, יצירת ההבחנה בין המין למגדר ממקמת את מרבית ההבדלים בין גברים לנשים במישור החברתי ההיסטורי, ובכך מכירה בכך שהבדלים אלו ניתנים לשינוי על ידי פעולה פוליטית.

בשנות ה-90 הצביעו חוקרי המגדר על נקודת עיוורון הקיימת בגישה זו למגדר - היא מתייחסת אל המין הביולוגי כאילו הוא קבוע ונמצא מחוץ להיסטוריה. בשיח הנפוץ מקובל לדבר על כך שההבדלים הביולוגיים יוצרים שתי קטגוריות מובחנות, שעל בסיסן נבנות ההבחנות החברתיות, והגישה החדשה מבקשת לערער את התפיסה הביולוגית ולהפוך גם את אבחנותיה, ואת האופן בו אנו מבינים את ההבדלים בין המינים, לתופעה היסטורית.

גישה זו אינה באה לערער על העובדות הפיזיות - המחזיקים בה יסכימו כי קיימים יצורים אנושיים רבים בעלי איברי רבייה זכריים או נקביים, אך יטענו כי מעובדה זו לא ניתן להסיק את קיומם של שני מינים מובחנים. תומכי גישה זו מצביעים על שתי נקודות לחיזוק טענתם:

• ראשית, התפיסה של המינים הייתה שונה לאורך ההיסטוריה. תפיסת ההבדלים בין המינים בימי הביניים, לדוגמה, הייתה שונה מזו של ימינו. נשים וגברים לא נתפסו כשני מינים מובחנים אלא כשני קצוות של רצף.
• משקל רב יש בתאוריה זו גם לתופעת האינטרסקסואליות. העובדה כי קיימים בני אדם בעלי מערכת ביולוגית שאינה זכרית או נקבית מעידה, לדעת תאורטיקניות מזרם הפמיניזם פוסט מודרני וחוקרי תאוריה קווירית, כי החלוקה הביולוגית, לכאורה, בין גברים לבין נשים אינה חלוקה דיכוטומית כפי שנהוג להציגה, וקיימים מקרים בהם המין הכרומוזומלי, הגונדי והאנטומי אינם תואמים. ממקרים אלו מסיקים החוקרים כי קביעת הקטגוריה המגדרית אינה עניין ביולוגי-טכני אלא פעולה חברתית של מתן משמעות.

היבטים והקשרים למונח מגדר

"יהוה אוהבת את כולם", גרפיטי בירושלים

המונח עצמו קשור באופן מובהק בשלושה היבטים פסיכו-חברתיים: אישי-זהותי (Gender Identity, כלומר, זהות מגדרית), תפקודי-התנהגותי (Gender Role) - האם הפרט מתנהג כפי הראוי בתרבותו, לאנשים עם זהות מגדר מסוימת, והיבט חברתי-ייחוסי (Attributed Gender) - איזו זהות מגדרית מייחסים פרטים שונים בחברה לאותו אדם. הפסיכולוג ג'ון מאני הקדיש חשיבות רבה לשני ההיבטים הראשונים, הוא טבע את המונח "Gender identity-Role", כראוי לשימוש בהקשר לאנשים שיש הלימה, כביכול, בין זהותם המגדרית לבין התפקיד המגדרי שאותו הם חיים (יש להבחין בין "תפקיד מגדרי" לבין "תפקידי מגדר"). מונח זה אשר טבע מאני, משמש במחקר בהתייחסות לאנשים עם הלימה זו.

למונח "מגדר", מספר הקשרים משמעותיים ופרקטיים. למשל, ההקשר המשפטי - אשר יתבטא בסוגיות כגון שאלת השוויון החוקתי בין המינים, זכויות בן או בת מין מסוים בתחומי המשפחה והירושה, מעמדם המגדרי-ליגאלי של אינטרסקסואלים, טרנסג'נדרים, וטרנסקסואלים, ועוד; ההקשר הכלכלי-עסקי - המקיף נושאים כגון: הרגלי צריכה בקרב בני המינים, הקשר שבין שיווק ופרסום מגדרי לסטריאוטיפים מגדריים, הקשר תעסוקתי הנוגע למספרים כמותיים ויחסיים של מועסקים בתחומים מסוימים על פי שיוך מגזרי, הקשר תעסוקתי הנוגע לגובה המשכורות המשולמות בתפקידים מסוימים ובמקצועות שונים בהשוואה מגדרית, ועוד; הקשר אמנותי - זכריות ונקביות בקלאסיקה אמנותית, שיח מגדרי בקולנוע, השפעת סופרים ומשוררים לעומת סופרות ומשוררות, ועוד; הקשר חברתי-חינוכי - סביב תפישות לימוד שונות ומקצועות לימוד בחלוקה מגדרית, הדרה או מיזוגניות באירועי תרבות, ועוד.

הומוסקסואליות כמגדר

האם הומוסקסואליות היא שאלה של מגדר? לפי ההגדרה הפורמלית שהובאה לעיל, התשובה שלילית. מגדר הוא אוסף האבחנות החברתיות בין גברים לנשים, ואילו הומוסקסואליות עוסקת בנטיות המיניות של אנשים.

אף על פי שמגדר אינו זהה לנטייה מינית, מבחינה לא פורמלית חוקרים של תאוריות קוויריות טוענים כי קיימת הבנייה חברתית של הומוסקסואלים ולסביות כמגדר העומד בפני עצמו. גם אם מבחינה פורמלית מגדר עוסק בקטגוריות חברתיות של גברים מול נשים, לא פורמלית הומוסקסואלים הם מגדר באופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים. כיוון שהאבחנות החברתיות בין נשים לגברים כוללות גם את התפיסה לפיה נשים אמורות להימשך מינית לגברים ולהפך, ולסביות והומוסקסואלים מחזיקים, בהיבט זה, במאפיינים של בני המין השני. בנוסף, לא רק התוכן של סוגיית המגדר מובנה חברתית אלא גם הגבולות שלה. לכן, גם אם מבחינה פורמלית זו אינה סוגיה מגדרית, העובדה שרבים מגדירים אותה כך היא בעלת משמעות.

ביקורת

על המשמעות הפוליטית של יצירת ההבחנה בין מין ומגדר, נמתחת ביקורת. המבקרים טוענים כי אף שברור שבאופן בסיסי גברים ונשים דומים אלו לאלו, שהרי כולם שייכים לאותו מין ביולוגי, בין נשים וגברים קיימים הבדלים פיזיולוגיים, תפיסתיים ופסיכולגיים משמעותיים שאינם תוצר של הבניה חברתית. למשל: לאחר שנשים נחשפות לריח מסוים כמה פעמים, הרגישות שלהן לריח הזה גוברת פי 100 אלף. לעומת זאת, השיפור במידת הרגישות אצל גברים הוא זניח. במערכת הראייה של בנות מפותחים יותר תאי העצב הרגישים לצבע ולמרקם, ואצל בנים מפותחים יותר התאים הרגישים לתנועה, למהירות ולכיוון. גברים צעירים, נוטים לקחת סיכונים מופרזים, בעוד נשים שקולות וזהירות הרבה יותר.

התעלמות מהבדל יסודי זה מביאה, לטענת המבקרים, לכשלים חינוכיים חוזרים ונשנים. למשל, התנהגות שמתפרשת כבעיית קשב וריכוז אצל בת, יכולה לנבוע מסף שמיעה גבוה אצל בן. כמו כן, קמפיין הממחיש את הסכנות שבצריכת סמים יגרום לנערות להקטין את צריכת הסמים, בעוד שעבור בנים רבים קמפיין כזה רק הופך את הצריכה למרגשת יותר. ויש לפנות אליהם בגישה של משמעת ברורה, הכוללת עונשים חמורים. כדוגמה לתוצאה טרגית של בידול המגדר מהמין הם מביאים את מקרה דיוויד ריימר. ביקורת דומה נמתחה גם על ידי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט והאלוף במילואים יואב גלנט על הניסיון לשלב בנות בתפקידי לוחמה הדורשים כישורים פיזים גבריים.

ראו גם

• מדע ומגדר
• רפואה מגדרית
• תפקידי מגדר
• אפליה מגדרית
• פריבילגיה חברתית
• טרנסקסואליות
• אינטרסקס
• היסטוריה של מגדר
• תזונה מגדרית
• הטרונורמטיביות
• קאסטה
• הבדלי מגדר בגיל הרך

לקריאה נוספת

• עינת רמון, מחיר החופש - מבניין האומה לנזילות האהבה ומפוסט־מגדר לפוסט־אנושיות, אקדמות כ"ח.
• צבי טריגר "כסף, חוזים ומגדר" משפט ועסקים כרך יח' (2014)
• יאיר קדר, עמליה זיו, אורן קנר (עורכים), מעבר למיניות - מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית.
• חנה הרצוג, "מגדר", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006, עמ' 220–227.
• לוס איריגארי, "מין זה שאינו אחד: מבחר" (מצרפתית: דניאלה ליבר; ייעוץ מדעי והקדמה: דינה חרובי; אחרית דבר: מירי רוזמרין),‫ תל אביב: רסלינג, 2003.
• ג'ודית באטלר, "קוויר באופן ביקורתי", תרגום: דפנה רז. רסלינג, 2001.
• קתרין מקינון, "פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה," עריכה: דפנה ברק-ארז; תרגום מאנגלית: עידית שורר. תל אביב: רסלינג, 2005.

קישורים חיצוניים

• מגדר, כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם
• הבלוג יחסי מין - הגיגים של (א)נשים על מגדר - מאמרים על מגדר וזהות מגדרית
• ערן רותם, "המדריך למפרסם המגדרי", 30 באוקטובר 2016, באתר איגוד השיווק - דוגמאות לפרסום סקסיסטי ושוביניסטי ועל שיווק ופיתוח עסקי מגדרי חכם
• הסרט "הקוד המגדרי - על האידיאל המגדרי ויחסי הכוחות בין המינים", לצפייה באתר yes דוקו
• דיאנה לוצאטו, על מגדר וחברה, באתר האנתרופולוגי
• Colin Stokes: How movies teach manhood – הרצאה מאתר TED על תפקידי מגדר בסרטי ילדים
• שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות – על השפעת המגדר בעולם העסקים. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• מרכז אדוה - ניתוח מגדרי של תקציבי רשויות מקומיות
• על אסטרטגיית בחירת ספרי ילדים על פי שיקולים מגדריים - באתר "הפנקס"