מנחם מנדל הגר (בני ברק) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rabbi Barry (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של Rabbi Barry (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
שורה 37: שורה 37:
* הרב חיים מאיר, נשוי לנחמה מירל בת רבי נפתלי צבי וייס, [[אדמו"ר]] מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת וייס|ספינקא]] [[בורו פארק]]. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק.
* הרב חיים מאיר, נשוי לנחמה מירל בת רבי נפתלי צבי וייס, [[אדמו"ר]] מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת וייס|ספינקא]] [[בורו פארק]]. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק.
* שרה רבקה, נשואה לברוך, בנו של רבי [[יעקב הגר]], האדמו"ר מ[[סערט ויז'ניץ]]
* שרה רבקה, נשואה לברוך, בנו של רבי [[יעקב הגר]], האדמו"ר מ[[סערט ויז'ניץ]]
* מרגלית, הייתה נשואה לרב דוד רוזנבוים, בן הרב [[מאיר רוזנבוים]] מפרמישלאן והרב הצעיר של החסידות והתגרש בשנת 2019.
* מרגלית, הייתה נשואה לרב דוד רוזנבוים, בן הרב [[מאיר רוזנבוים]] מפרמישלאן והרב הצעיר של החסידות


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־23:07, 19 באפריל 2020

רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (בן 66)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק
אב רבי משה יהושע הגר
אדמו"ר מרכז חסידי ויז'ניץ
כ' באדר תשע"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר ממרכז חסידי ויזניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד ללאה אסתר ולרבי משה יהושע הגר, האחרון מבין שישה ילדים. בברית שלו שימש כסנדק רבי שלום רוקח מסקאהל. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור בארצות הברית. בתשל"ה נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורוביץ, אב"ד שטרסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית בירושלים.

הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[דרוש מקור]. בשנת תש"מ מונה לרב בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, במקום אחיו הרב ישראל שעבר לכהן כרב קריית ויז'ניץ[1]. למשך תקופה קצרה היה רב קהילת ויזניץ באנטוורפן[דרוש מקור]. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[2]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מנתה 659 בתי-אב ב-2016[3].

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[4], אך מאז מינויו של מזכיר המועצה החדש בתשע"ח, הרב יעקב ולצר (שהיה מקורבו ופרש מחצרו), הרב הגר לא משתתף בישיבותיה[5].

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[6]. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו הקים את החצר, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[7]. בה'תשע"ח אמר לחסידיו שעליהם לדבוק בו ולהיות "שוואנצעס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים). הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר ("השיטה הקדושה")[8]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[9] או הדלקת נרות חנוכה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג. על רקע הנהגות חריגות אלו עזבו מספר משפחות את החסידות, בהם חסידים בולטים[10].

בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו באלימות ובמסעות הרס כאשר סברו שכבודו נפגע. כך למשל פרצו בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו לישיבה הספרדית נחלת דן, הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, וחוללו שם הרס רב, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה זרקו ביצה על רכבו של הרב הגר[11].

בחודש שבט תש"פ, לרגל י"ב בשבט, הוציאו לאור חסידיו את השיר "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות" כאשר המלים המתארות את השבת הוחלפו במילים "הייליגער רבה"[12].

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קשר איתן, גיליון תמוז תשע"ט
  2. ^ באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה גם משום שזמן היציאה של האדמו"ר לא היה קבוע.
  3. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  4. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  5. ^ אלי ביתאן, פצועים וחסרי מנהיג מאחד, החסידים מתארגנים מחדש, מקור ראשון, 18 במרץ 2019
  6. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  7. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  8. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  9. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  10. ^ משה ויסברג, המקורב נטש את הרבי הצעיר והגיע לרבי הגדול, באתר בחדרי חרדים, י"ז באלול ה'תשע"ח, 2018
  11. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019;
    וראו גם: שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  12. ^ שימי שפר, ‏שיר חדש בחסידות ויז'ניץ: "הייליגער רב'ה, נועם הנשמות", באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2020