לדלג לתוכן

אבטיח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 81: שורה 81:
חקלאים יפנים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית או פלסטיק בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך [[אבטיח מרובע]], שהוא קל יותר להובלה ולאחסון ומשמש בעיקר חפץ נוי, כיוון שאינו אכיל. מחירו של אבטיח זה עשוי להאמיר עד פי ארבעה ממחירו של אבטיח רגיל.
חקלאים יפנים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית או פלסטיק בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך [[אבטיח מרובע]], שהוא קל יותר להובלה ולאחסון ומשמש בעיקר חפץ נוי, כיוון שאינו אכיל. מחירו של אבטיח זה עשוי להאמיר עד פי ארבעה ממחירו של אבטיח רגיל.


==ביהדות==
אבטיחים נזכרו פעם אחת במקרא בסמיכות ל'קשואים' בין מיני הירקות שאכלו בני ישראל במצרים: {{הדגשה|זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים|במדבר יא ה|במדבר י"א, ה'}}. גידולי ה[[מקשה]] העסיסיים הללו שהושקו במי הנילוס ביטאו את הניגוד למדבר סיני הצחיח, ולפיכך בני ישראל התלוננו: "נפשנו יבשה" (שם, ו').


ה"אבטיחים" מזוהים בקרב רוב התרגומים והפרשנים המאוחרים (רס"ג ועוד) עם Citrullus lanatus. שמו של האבטיח השתמר גם בשם ה[[ארמית|ארמי]] וה[[ערבית|ערבי]]. המונח היווני pepon, וכן המונח הערבי 'בטיח', הם [[שם קיבוצי|שמות קיבוציים]] הכוללים את ה[[מלון (פרי)|מלון]] (''melo cucumis'').


ישנן עדויות בוטני-ארכאולוגיות רבות לגידולו של האבטיח במצרים מהאלף השני לפנה"ס. זרעים נמצאו גם באזור [[ארץ ישראל]] ב[[באב א-ד'רע]] (אזור [[מואב]]) מתקופת הברונזה הקדומה וב[[תל ערד]] מהתקופה הישראלית. גידול האבטיח נזכר רבות גם במקורות מתקופת המשנה והתלמוד, מימי הביניים ועד העת החדשה. נראה שהאבטיח המקראי היה בעל פרי קטן יחסית ו[[ציפה (פרי)|ציפה]] תפלה, בוית כנראה מ[[אבטיח הפקועה]] שהוא בעל ציפה מרה, ורק החל מימי הביניים התפשטו בכל העולם הישן אבטיחים בעלי ציפה עסיסית ומתוקה בדומה לזנים המוכרים בימינו{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים תשע"ב, עמ' 81}}.


===בשירה עברית===
בשירה העברית הארץ ישראלית ובמיוחד בגני הילדים, נודע השיר "אבטיח אבטיח" למילותיו של המשורר [[שמואל בס]] ובלחן עממי.

אֲבַטִּיחַ, אֲבַטִּיחַ
לֹא עַל עֵץ וְלֹא עַל שִׂיחַ;

עַל הָאָרֶץ הוּא גָּדֵל
גַּם בַּשֶּׁמֶשׁ גַּם בַּצֵּל.

אֲבַטִּיחַ – פְּרִי נֶחְמָד
וּמָלֵא הוּא מִיץ וּלְשַׁד,

נַחְתְּכֵהוּ וְנֹאכַל
פֶּלַח, פֶּלַח – וַחֲסָל.


== בחברה ==
== בחברה ==

גרסה מ־20:27, 26 ביוני 2024

קריאת טבלת מיוןאבטיח תרבותי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: דלועאים
משפחה: דלועיים
סוג: אבטיח[1]
מין: אבטיח תרבותי
שם מדעי
Citrullus lanatus
מטסומורה ונקאי, 1916
אבטיחים במקשה במושב צופית.
אבטיח בעל ציפה צהובה

אֲבַטִּיחַ (שם מדעי: Citrullus lanatus) הוא שמו של מין של שיח שרוע חד-שנתי ממשפחת הדלועיים וביחוד שמו של הפרי (במשמעות הבוטנית של 'פרי') שלו, המשמש למאכל בני אדם ובעלי חיים.

מוצאו של האבטיח באפריקה המשוונית והדרומית[2]. אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי חקלאות בעל. פרחי האבטיח גדולים ובודדים, וצבעם צהוב בהיר. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים, בעיקר דבורים.

ירק או פרי האבטיח הוא ענבה גדולה המכילה זרעים רבים. טעמו מתוק, והוא עסיסי מאד. הפירות יכולים להיות עגולים או מוארכים וזה כתלות ב"מגדר"[3]. מסת הפרי מגיעה בממוצע ל-9 ק"ג, ורובה (כ-92%) עשוי מים.

צבעו של האבטיח ירוק מבחוץ ואדום בדרך כלל מבפנים. ניתן גם למצוא אבטיחים בעלי ליבה צהובה. הקליפה יכולה להיות מגוונת בצורתה, חלקה בצבעה או מפוספסת. אבטיחים בשלים מגיעים לגדלים שונים: מבעלי גודל של אפרסק [4], ועד בעלי מסה של מעל 120 ק"ג [5]

האבטיח לרוב גדל במקשה.

ערכים תזונתיים

אבטיח
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 91.45 ג'
קלוריות 30 קק"ל
חלבונים 0.61 ג'
פחמימות 7.55 ג'
שומן 0.15 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 28 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.033 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.021 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.178 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.045 מ"ג
 ‑ ויטמין C 8.1 מ"ג
ברזל 0.24 מ"ג
סידן 7 מ"ג
מגנזיום 10 מ"ג
זרחן 11 מ"ג
אשלגן 112 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.4 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

האבטיח מכיל ויטמינים רבים כגון: B5, B3, B6 ובטא קרוטן. בנוסף, האבטיח הוא מקור יעיל לליקופן, בדומה לעגבניות, ולנוגדי חמצון אחרים כמו ויטמין C. מנה של 250 גרם אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית המומלצת לאדם מבוגר של ויטמין C. האבטיח מכיל כ-30 קלוריות ל-100 גרם פרי, ושיעור הסוכרים שבו הוא כ-10%–12%.

קליפת האבטיח מכילה ריכוזים משמעותיים של ציטרולין.

שימושים

קולינרי

עדויות איקונוגרפיות ממצרים מצביעות על כך שהאבטיח נאכל שם כקינוח כבר לפני 4,360 שנה. עם זאת, זרעי האבטיח העתיקים ביותר, בני כ-6,000 שנה, נמצאו במהלך חפירה ארכאולוגית מהיישובים הנאוליתיים בלוב אשר שימשו למאכל[6].

האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל. עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש אפריל מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוקטובר, כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי. יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע צליל עמוק כאשר מכים עליו. אבטיחי קאקון היו ידועים בטיבם ויוצאו דרך נמל מכמורת לעזה ולמצרים.

מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים, וכן להפיק מהם שמן מאכל. שמן זרעי האבטיח גם משמש את תעשיית הקוסמטיקה והרפואה. זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בישראל נקרא מללי, על שם כפר מל"ל בו התגלה לראשונה בשנת 1940[7][8]. המללי מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד. קטיף המללי מתבצע על ידי מכשיר מיוחד המפצח את הירק ומוציא את גרעיניו, בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה[9].

אבטיח מללי תוצרת כפר מל"ל
כרזה לאבטיח צברי, 1939

את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ, והיא מאכל אהוב על בהמות.

פרוסות אבטיח בצורת משולש

כסמל

האבטיח משמש כסמל להתנגדות הפלסטינים בשל קרבת צבעיו לדגל הפלסטיני[10][11], לייצוג מחוז חרסון באוקראינה[12][13], ולסימול אקו-סוציאליזם. הוא גם סמל גזעני (אנ') לאפרו-אמריקאים.

אבטיח בלי גרעינים

אבטיח בלי גרעינים הוא זן כלאיים מיוחד אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר מועט של מעטפות הזרע – שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה. על מנת ליצור אבטיח נטול גרעינים יש ליצור בשלב הראשון צמח אבטיח טריפלואידי (בעל סט משולש של כרומוזומים בגרעין). זאת יש לעשות על ידי הפריה של צמח נקבה של זן טטרפלואידי (בעל סט מרובע של כרומוזומים בגרעין כתוצאה מהנדסה גנטית) באבקניו של צמח מזן רגיל, דיפלואידי (בעל סט כרומוזומים כפול). זרעיו של הצמח הטריפלואידי מתפתחים לצמחי אבטיח טריפלואידיים שהם עקרים. בשלב השני יש לאבק את הפרחים הנקביים של הצמח הטריפלואידי באבקניו של צמח דיפלואידי רגיל ואז מהפרחים נוצרים פירות עקרים שהם אבטיחים בלי גרעינים. לכן זורעים בשדה הזן הטריפלואידי גם מיעוט מהזן הדיפלואידי שהוא בעצם זן מפרה המשמש כמקור לאבקה הרצויה. האבטיח הטריפלואידי פותח בידי Hitoshi Kihara מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטת קיוטו שפרסם את תגליתו בשנת 1951[14].

אבטיח קובייה

ערך מורחב – אבטיח מרובע
אבטיח קובייה

חקלאים יפנים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית או פלסטיק בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך אבטיח מרובע, שהוא קל יותר להובלה ולאחסון ומשמש בעיקר חפץ נוי, כיוון שאינו אכיל. מחירו של אבטיח זה עשוי להאמיר עד פי ארבעה ממחירו של אבטיח רגיל.



בחברה

החל משחרור העבדים האפרו-אמריקנים בסוף המאה ה-19, החלו שחורים רבים בארצות הברית לגדל ולמכור אבטיחים, שגידולם התאפשר בתנאים חקלאיים אופטימליים בדרום ארצות הברית. גזענים לבנים השתמשו באבטיח כמוטיב סטריאוטיפי שבא לבוז לשחורים האמריקאים, ולסמל תכונות שליליות שייחסו להם, כגון אי שמירה על ניקיון, עצלנות וילדותיות - תוך שהם מייחסים לאפרו-אמריקנים תיאבון מוגבר לאבטיחים.

אבטיחים בעולם

מגדלות האבטיחים הכי גדולות בעולם הן סין (27.94 מיליון טונות בשנה) ואיראן (3.95 מיליון טונות). היצואניות הגדולות בתחום הן מקסיקו (26.2% מסך היצוא העולמי) וספרד (25.4% מסך היצוא העולמי).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבטיח במילון בוטניקה: צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Susanne S. Renner, Aretuza Sousa, Guillaume Chomicki, Chromosome numbers, Sudanese wild forms, and classification of the watermelon genus Citrullus, with 50 names allocated to seven biological species, Taxon 66, 2017-12-22, עמ' 1393–1405 doi: 10.12705/666.7
  3. ^ https://www.pitria.com/how-to-pick-watermelon
  4. ^ https://gardenerd.com/blog/smallest_watermelon/
  5. ^ https://naturetech.co.il/nature-tech/הגנן-וענקו-10-ירקות-מפלצתיים-ששברו-את-שי/#google_vignette
  6. ^ בטעם מר: חוקרים ניתחו את הגנום של זרעי אבטיח מלפני 6,000 שנה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2022
  7. ^ אבטיח מללי זרעים, באתר www.nativityseeds.com
  8. ^ בני קימרון, השכנים מכפר מל"ל חוגגים 100: לא תיכנסו להגיד שלום?, באתר mynet‏ הוד השרון, 18 באפריל, 2019
  9. ^ אתר למנויים בלבד רונית ורד, רק המכורים יבינו: הקרקס הנודד שהופך אבטיחים בשלים לגרעינים נהדרים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2021
  10. ^ ניצן פינקו, טשטשו את חמאס וציירו אבטיח: כך הפך המאבק הפלסטיני למותג מצליח, באתר ynet, 24 במאי 2024
  11. ^ שי שגב, על הסכין: איך הפך האבטיח לסמל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  12. ^ יניב גרנות‏, "נראה את פוטין עכשיו": הסיפור המדהים על "נשק האבטיח" של זלנסקי, באתר וואלה‏, 14 בדצמבר 2022
  13. ^ ויקי אוסלנדר, שוברת קודיםמה זה ירוק בחוץ, אדום בפנים ובעד פלסטין?, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2023
  14. ^ Where does seedless watermelon come from?