שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9 בתים ,  לפני שנתיים
במחצית השנייה של שנות השבעים שהה כהן גן ב[[ארצות הברית]] לשם לימודים ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]]. בין היתר למד אצל היסטוריון האמנות [[מאיר שפירו]] (Meyer Schapiro). בתקופה זו הציג כמה תערוכות בגלריה של [[ברטה אורדנג]] ובגלריות של מקס פרוטץ' (Max Protetch) בניו יורק [[וושינגטון די. סי.]]. חלק מן העבודות נוצרו על מפות שולחן שנרכשו ממלון שפשט רגל.{{הערה|ראו: בריטברג, שרה (אוצרת), פנחס כהן גן, מוזיאון תל אביב, 1978, עמ' 8.}}
 
האמנות שיצר כהן גן החל מתקופה זו זנחה את "הפעולה" המושגית לטובת אובייקטים אמנותיים מסורתיים יותר. החל משנת [[1976]] הרבה כהן גן ליצור [[הדפס|הדפסים]], כדוגמת "[[כיווני הרוחות בים-המלח: ערב, צהרים, בוקר]]" ב[[מרכז ברסטון לגרפיקה]]. בשנת [[1978]] הוצגה ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] תערוכה גדולה של עבודות החדשות תחת השם "יצירות לאחר המושג". [[שרה ברייטברג סמל]], אוצרת התערוכה, הציגה את יצירותיו החדשות של כהן גן, כמבטאות את האכזבה שמן הצירוף של מדע ואמנות, צירוף שאפיין את יצירתו המושגית והמוקדמת של כהן גן.{{הערה|ראו: בריטברג, שרה (אוצרת), '''פנחס כהן גן''', מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1978, עמ' 7.}} עם זאת טען כהן גן כי הוא אינו מעוניין להתרכז באיכותה הגרפית של יצירת האמנות, כי אם בניסיון ל"צמצום המרחק שבין הרעיון לבין ביטויו החזותי".{{הערה|Lewise, Jo Ann, "Galleries", '''The Whashington Post''', November 2, 1976}} בעיני הביקורת האמנותית נתפשו העבודות כ-"ציור מושגי"{{הערה|ראו: רפופורט, טליה, "אדם-צורה-נוסחה", דבר, 24 במרץ 1978}} וכנסיגה מן המושגיות החמורה של עבודתו המוקדמת של כהן גן. [[אדם ברוך]] העיר על תערוכתה זו כי כהן גן מבקש ליצור "תמונת אידאה" אנושית.{{הערה|ראו: ברוך, אדם, "פנחס כהן-גן: בנקודה הכי קרובה לעתיד", ידיעות אחרונות, 10 במרץ 1978}}
 
מוטיב שגור בעבודת היה העימות שבין 'אמנות' ל'מדע'. עימות זה סימל את מה שכינה כהן גן כ- "תורת האמנות היחסית" - [[תורת ההכרה|אפסטימולוגיה]] במסגרתה חוקי היצירה האמנותית נתפשים כמערכת ייחוס דינמית של תרבות וחוקי טבע משתנים.{{הערה|ראו: כהן גן, פנחס, '''מתאמים באמנות היחסית, כהקדמות להנחות היסק בציור''', [חמו"ל], 1978-1975, עמ' 2.}}

תפריט ניווט