מלאך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:42, 21 בדצמבר 2020

ערך זה עוסק ביצור על-טבעי דתי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מלאך (פירושונים).

מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

מלאכים בתנ"ך

בעברית מקראית, בדומה לשפות שמיות נוספות (כמו ערבית) משמעות המילה מלאך היא שליח (מהשורש הנדיר ל-א-כ). מדובר על שליח בשר ודם או על שליח ה'. ישנן כמה עשרות דוגמאות בכל אחת מן ההופעות הללו. בלשון חכמים, הצטמצמה משמעות המילה מלאך למובן של שליח מאת ה'.^[1]

בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.

בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".

בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.

מלאכים במסורת היהודית

בנוסף למיכאל וגבריאל, מוזכרים במסורת היהודית מלאכים נוספים בעלי שמות דומים. בספרות חז"ל מוזכרים המלאכים אוריאל ורפאל, ובמקורות קבליים מוזכרים קפציאל וברכיאל. המלאך מטטרון מוזכר בכמה מקומות בתור מלאך חשוב. יש המאמינים כי אין להגות את שמות המלאכים, ובפרט את השם מטטרון.

באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל, ומסופר רבות על מלאכי השרת שאומרים שירה לפני האל. ספר הזוהר מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים).

לפי הרמב"ם, המלאך המופיע בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא לעיתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה לשכל נבדל במטאפיזיקה האריסטוטלית, אך לעיתים הכוונה להאנשה של כוח מכוחות הטבע.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בספרו שלושה עשר עלי השושנה, המסביר את תפיסת העולם היהודית ע"פ הקבלה והחסידות, מגדיר מלאך כך: "המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה."

ראו גם

מלאך המוות

לקריאה נוספת

יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק חמישי: מלאכים בספרות האפוקליפטית, במגילות הגנוזות ובנצרות הקדומה.
רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: הוצאת מאגנס תשס"ג.
אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, ירושלים: הוצאת כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים

מלאך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ספר שמות המלאכים
ANGELOLOGY, באתר JewishEncyclopedia
רבי חסדאי קרשקש, ביטול עיקרי דת הנוצרים דעת
הרמב"ם, מורה נבוכים מהדורת שוורץ חלק ב, פרק ו
מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים, א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח
גבי ברזילי, מלאכים בבריאת העולם - בין פרשנות לפולמוס
רחל אליאור, תורת המלאכים בספרות ההיכלות

הערות שוליים

^ גד בן עמי צרפתי, תולדות מלים, לשוננו לעם, תשמ"ט-תש"ן, עמ' 175

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] גד בן עמי צרפתי, תולדות מלים, לשוננו לעם, תשמ"ט-תש"ן, עמ' 175

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:Pfärrenbach Wandmalerei Engel 2.jpg|ממוזער|250px|תיאור מלאכים בעלי [[כנפיים]] ו[[הילה (דת)|הילה]] ב[[איקונוגרפיה]] ה[[נצרות|נוצרית]].]]
 [[קובץ:Jacob-angel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יעקב נאבק עם המלאך (ציור של [[גוסטב דורה]])]]
-[[קובץ:Rafael - Ressurreição de Cristo (detalhe - anjo).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נוצרי,המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו]]
+[[קובץ:Rafael - Ressurreição de Cristo (detalhe - anjo).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו]]
 [[קובץ:Guido_Reni_031.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[המלאך מיכאל]] מכניע את ה[[שטן]], ציור מאת [[גווידו רני]], משנת [[1631]]]]
-[[קובץ:Angel musicians by Piero di Giovanni Tedesco-Santa Maria del Fiore-First facade-Museo dell'Opera del Duomo.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלאכים מנגנים  מאת [[פיירו די ג'ובאני טדסקו]], משנת [[1386]] ב[[מוזיאון הדואומו]]]]
+[[קובץ:Angel musicians by Piero di Giovanni Tedesco-Santa Maria del Fiore-First facade-Museo dell'Opera del Duomo.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלאכים מנגנים מאת [[פיירו די ג'ובאני טדסקו]], משנת [[1386]] ב[[מוזיאון הדואומו]]]]
 [[קובץ:Angels singing and playing musical instruments, by Tilman Riemenschneider workshop, c. 1505, linden wood - Bode-Museum.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מלאכים מזמרים ומנגנים על ידי הסדנה של [[טילמן רימנשניידר]] ב[[המוזיאון הישן (ברלין)|מוזיאון הישן]] ב[[ברלין]]]]
-[[קובץ:Angel with the Superscription by Bernini.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת  [[ג'ובאני לורנצו ברניני]]]]
+[[קובץ:Angel with the Superscription by Bernini.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת [[ג'ובאני לורנצו ברניני]]]]
 '''מלאך''' הוא [[ישות]] [[על-טבעי]]ת הקיימת לפי האמונה ב[[דת]]ות השונות, בהן [[יהדות]], [[נצרות]] ו[[אסלאם]]. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי [[רוחני]] הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה ל[[נביא]] האנושי).
 בתרבות הפופולרית, שהושפעה מה[[איקונוגרפיה]] ה[[נצרות|נוצרית]] מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם [[כנפיים|כנפי]] [[ברבורים|ברבור]] לבנות על גבם ו[[הילה (דת)|הילה]] מעל ראשם.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ב[[עברית מקראית]], בדומה לשפות שמיות נוספות (כמו ערבית) משמעות המילה מלאך היא שליח (מהשורש הנדיר ל-א-כ). מדובר על שליח בשר ודם או על שליח ה'. ישנן כמה עשרות דוגמאות בכל אחת מן ההופעות הללו. בלשון חכמים, הצטמצמה משמעות המילה מלאך למובן של שליח מאת ה'.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=גד בן עמי צרפתי|שם=תולדות מלים|כתב עת=לשוננו לעם|עמ=175|שנת הוצאה=תשמ"ט-תש"ן}}}}
 בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: [[שלושת המלאכים בבית אברהם|שלושת המלאכים]] ששולח [[אלוהים]] אל [[אברהם אבינו]] והמלאך שבא לבשר ל[[מנוח]] על הולדת בנו [[שמשון]] כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות [[אי נראות|רואים ואינם נראים]]. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך ב[[ספר דניאל]] מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: [[מיכאל]] ו[[גבריאל]].
 בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".
 ב[[מעשה מרכבה|חזיונות המרכבה]] של הנביאים [[ישעיהו]] ו[[יחזקאל]] מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים [[כרוב (תנ"ך)|כרובים]] ו[[שרף (מלאך)|שרפים]].
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בנוסף למיכאל וגבריאל, מוזכרים במסורת היהודית מלאכים נוספים בעלי שמות דומים. בספרות חז"ל מוזכרים המלאכים [[אוריאל]] ו[[רפאל (מלאך)|רפאל]], ובמקורות [[קבלה|קבליים]] מוזכרים [[קפציאל]] ו[[ברכיאל]]. המלאך [[מטטרון]] מוזכר בכמה מקומות בתור מלאך חשוב. יש המאמינים כי אין להגות את שמות המלאכים, ובפרט את השם מטטרון.
 באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל, ומסופר רבות על מלאכי השרת שאומרים שירה לפני האל. [[ספר הזוהר]] מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים).
 לפי [[הרמב"ם]], המלאך המופיע בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא לעיתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה ל[[שכל נבדל]] ב[[מטאפיזיקה]] [[אריסטו|האריסטוטלית]], אך לעיתים הכוונה להאנשה של כוח מכוחות הטבע.
 הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ) בספרו [[שלושה עשר עלי השושנה]], המסביר את תפיסת העולם היהודית ע"פ הקבלה והחסידות, מגדיר מלאך כך: "המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה."
 == ראו גם ==
 * [[מלאך המוות]]
@@ שורה 43: / שורה 40: @@
 {{מיזמים|ויקימילון=מלאך|ויקישיתוף=Category:Angels|שם ויקישיתוף=מלאכים|ויקימילון 2=מלאך חבלה|ויקימילון 3=בן עליון}}
 * {{בריטניקה}}
 * [[s:ספר שמות המלאכים|ספר שמות המלאכים]]
 * [http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1521&letter=A ANGELOLOGY], באתר [http://jewishencyclopedia.com JewishEncyclopedia]
 * רבי חסדאי קרשקש, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/bitul-2.htm ביטול עיקרי דת הנוצרים] דעת
 * הרמב"ם, [https://web.archive.org/web/20071013113741/http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_06.htm מורה נבוכים מהדורת שוורץ חלק ב, פרק ו]
 * [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0053.html שמות של מלאכים], א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), '''ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים''', רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח
 * [[גבי ברזילי]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17125 מלאכים בבריאת העולם - בין פרשנות לפולמוס]
 * רחל אליאור, [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/minkha.pdf תורת המלאכים בספרות ההיכלות]
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 57: / שורה 52: @@
 {{קצרמר|דת}}
+[[קטגוריה:מלאכים ביהדות|*]]
 [[קטגוריה:מלאכים|*]]
-[[קטגוריה:מלאכים ביהדות|*]]
 [[קטגוריה:דתות]]
 [[קטגוריה:מיתולוגיה]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מלאך
ערך מילוני בוויקימילון: מלאך חבלה
ערך מילוני בוויקימילון: בן עליון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאכים