תפילת נשים ביהדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:48, 3 בינואר 2022

תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת. כך למשל תפילת חנה, שחז"ל ראו בה המודל של התפילה האידיאלית^[1]. לפני חורבן בית שני, כאשר עדיין לא היה סידור, התפלל כל אדם על פי צרכיו תפילות הודיה והלל ותפילות בקשה. מתפללת (כמו גם מתפלל) יכלה להביע את עצמה בכל דרך שתרצה ובספונטניות.

תפילת נשים בהלכה

נשים פטורות מתפילה במניין ובבית כנסת, אמנם המתפללות במניין ובבית הכנסת יש להן בזה זכות. יש פוסקים הסבורים, שהואיל ומצוות זכירת יציאת מצרים נמשכת ברציפות ביום ובלילה יש לחייב את הנשים בה, אך רבים חלקו על כך ולדעתם הנשים פטורות מהזכרת יציאת מצרים^[2].

חיוב נשים בתפילה

במשנה נאמר^[3] שנשים חייבות בתפילה. דין זה הובא בספרות ההלכה^[4], אולם מנהג הנשים היה לא להתפלל שלש תפילות, אלא היו מסתפקות באמירת בקשה בקומן בבוקר. בעל המגן אברהם^[5] הסביר נוהג זה על פי דברי הרמב"ם^[6] שחיוב הנשים בתפילה נובע מכך שישנה מצווה מהתורה להתפלל, אך אין המצווה מהתורה כוללת תפילה שלשה פעמים ביום אלא רק אמירת בקשה פעם אחת ביום. ומכיוון שחובה זו אינה מצוות עשה שהזמן גרמה, אין הנשים פטורות ממנה, אך רק בחובה זו הנשים חייבות. אמנם לדעת הרמב"ן^[7] כל החיוב להתפלל הוא מדרבנן, ואפשר שהנאמר במשנה שנשים חייבות להתפלל פירושו שחייבו אותן להתפלל את כל התפילות.

על בסיס דברי המגן אברהם כתב הרב עובדיה יוסף שיש לנשים להתפלל תפילת עמידה אחת ביום, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית - כדי להתחיל את היום בתפילה^[8]. והרוצה להדר ולהתפלל כמה תפילות, רשאית^[9] .
המשנה ברורה כתב שמרבית הפוסקים סוברים שהחיוב בתפילה הוא מדרבנן, ושעל כן יש להזהיר את הנשים שתתפללנה שתי תפילות עמידה ביום. מתפילת ערבית הן פטורות, כיון שמעיקר ההלכה היא הייתה תפילת רשות, ונשים לא קיבלו על עצמן להתפלל אותה^[10]. עם זאת, לפי עדות בנו, אשתו של בעל המשנה ברורה לא התפללה כל השנים בהן היא טיפלה בילדיה, בהוראת בעלה.
יש הסוברים שיש לחייב את הנשים להתפלל שתי תפילות עמידה ביום גם לדעת הרמב"ם והשולחן ערוך^[11].
בספרות האחרונים נמצא, שמעיקר הדין נשים חייבות בשלוש תפלות בכל יום, וגם הם קבלו עליהן את תפלת ערבית כחובה, עד שהתבטאו על כך, שהנשים שלנו שאינן נוהגות להתפלל שלוש תפלות "טועות נינהו"^[12].

נשים פטורות מאמירת: קרבנות, קריאת שמע וברכותיה, תחנון, אשרי, למנצח, קדושה דסדרא, שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו לשבח. משום שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, הן פטורות מאמירת פסוקי דזמרא, לפי שזמן אמירתם לפני תפילת שחרית. יחד עם זאת, יש הסוברים, שהואיל ונשים חייבות להתפלל עמידה, חייבות הן גם לומר פסוקי דזמרא כדי להתכונן על ידם לתפילה. אולם לדעת רוב הפוסקים - פטורות, והרוצה להדר רשאית.

בתקופתנו קיימים סידורי תפילה אורתודוקסיים עם ניסוחים מותאמים לנשים. בסידור פעמי גאולה מופיעה בכל המקומות הרלוונטיים אופציה של ניסוח לנשים וההנחיות בו מופנות לנשים ולגברים כאחד. בנוסף, קיימים סידורים מיוחדים לנשים דוגמת סידור כוונת הלב לבת ישראל וסידור עבודת השם לבת ישראל.

היסטוריה

תקופת המקרא

מסיפורי המקרא עולה שאישה המתפללת היא עצמאית בלשונה וכל תפילה מנוסחת על פי המיית לבה. רבות המתפללות במקרא, ולכל אחת תפילה ייחודית משל עצמה. פנייתן הישירה מתקיימת באופן ספונטני מתוך הווייתן ונסיבות חייהן. הספרות היהודית לדורותיה עסקה בנושא זה ואולם הנושא זוכה לעניין מחקרי רב בתקופה האחרונה. ספרות ענפה חוברה במחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימינו אלה בנושא זה.

התפילות המפורסמות ביותר במקרא הן של: רבקה^[13], לאה^[14], מרים הנביאה (שמות טו כא), דבורה (שופטים ה ג), חנה (שמ"א א' יא, ב' א-י), אסתר (ד טו-טז) ורות (ד יד). לאורך ההיסטוריה היהודית בכל תפוצות ישראל נשים חיברו תפילות, חלקן השתמר אך רובן הגדול השתכח משום שלא הועלו על הכתב. חלק מזערי של תפילות אילו הוא זה הבא לידי ביטוי בתפילות הנשים שאנו מוצאים בספרות החיצונית.

תקופת ימי הביניים

עם תחילת היווצרות הסידור וביתר שאת עם הפיכת הנוסח לרשמי, כתוב ומאוחר יותר מודפס אנו פוגשים פחות ופחות השפעה נשים על סידור התפילה. תפילות הנשים, גם אם נאמרו לא נותרו בדרך כלל בידינו.

רק בתקופות הקרובות יותר לזמננו אנו מתחילים לפגוש סידורי נשים. בין אם היו אילו סידורי הכלל כמו סידור "קורבן מנחה" המיועד לנשים ובין אם היו אלו קובצי תחינות, היינו תפילות אישיות שנועדו להיאמר ברשות הפרט ובשפת המדינה (בדרך כלל יידיש), כמו "תחינות שרה בת-טובים" או סידורה האישי של יהודית כהן מאיטליה. סידורים אילו נתנו ביטוי, בדרך כלל, לנושאים נשיים אשר הסידור הממוסד לא נתן את דעתו עליהם כמו למשל נושאי הריון ולידה, טהרת המשפחה, וחיי גידול ילדים וחינוכם לצד הבעל.

במקביל אנו פוגשים קבוצות וקהילות מיוחדות בהן הנשים היו הממונות על שמירת המסורת. בגלל הקביעה כי היהדות מועברת מהאם לצאצאיה היו אלה הנשים, בקרב קהילות האנוסים בפורטוגל, שהפכו למתפללות העיקריות בהתכנסויות החשאיות ולנושאות בעול שימור המסורת בנסיבות החיים שנכפו עליהם.

תפילת נשים בזרמים הליברליים

במאה ה-20 וה-21 עם המגמה ההולכת ומתגברת של שוויונות בין האיש לאישה בכלל תחומי החיים, מוצאים יותר ויותר ביטויים של יצירת תפילות על ידי נשים, בין אם לנושאים נשיים ובין אם לתפילת הכלל. הדבר בולט במיוחד בזרמי היהדות הליברליים הלא אורתודוקסיים, אשר הפכו את המגמה האידאולוגית לשוויון בין המינים ליישומית על ידי שוויוניות הדרגתית של תפקודי בית הכנסת לכלל הקהילה כולל הנשים. כך אנו פוגשים בנות מצווה, דרשניות ומורות, עולות לתורה, רבות חזניות ועוד.

תפילה נשית רפורמית

גם לשונה של התפילה הלכה והפכה רגישה ומודעת יותר לשאלות מגדריות. במאמרה על השפעות המגדר על התפילה הישראלית הרפורמית מחלקת המחברת, הרבה דר' דליה מרקס, את השינויים בסידורים הליברליים לארבע רמות:^[15]

המרת לשונות אשר לטענת הרפורמים פוגעניות ומתייחסות לנשים כסובייקט – ברכת "שלא עשני אישה", הנאמרת במסגרת ברכות השחר, הושמטה או הומרה בברכות בלשון חיובית. בסידורים רבים נאמר כאן "ברוך.. שעשני בצלמו", לשון המזכירה את סיפור הבריאה הראשון המתואר בספר בראשית. כיום גם בתוך המחנה האורתודוקסיה המודרנית מתקיימים דיונים על ברכת "שלא עשני אישה" ויש בודדים המבקשים אף לשנות את נוסח הברכה.^[16]
הוספת דמויות נשיות לתפילה - בעקבות רצון להנכיח את דמויות הנשים היהודיות לאורך הדורות, הוכנסו שמות האמהות שרה רבקה רחל ולאה אל הברכה הראשונה, ברכת "אבות" בתפילת העמידה, שהיא התפילה המרכזית הנאמרת שלוש פעמים ביום. ברכה זו נקראה מעתה ברכת "אבות ואמהות". בדומה, נוסף שמה של מרים הנביאה בברכת "גאולה" שאחרי קריאת שמע יחד עם אחיה משה, בקריאה "כמשה מרים ובני ישראל, לך ענו שירה חדשה ואמרו כולם..." ושניהם יחד מוליכים את עם ישראל באמירת: מי כמוך באלים ה'.
טקסי חיים - שינויים נוספים באו לידי ביטוי בטקסי מעגל החיים. אלה מתחלקים לשני סוגים עיקריים: א. עדכון של טקסים קיימים, כמו טקסי לידה (זבד הבת), בת מצווה וטקסי חתונה שוויוניים, הנותנים מענה גם לקולה ולתפילתה של הכלה ולא רק לחתן; ב. יצירתם של טקסים חדשים שענייניהם לקוחים מעולמן של הנשים כגון: נוסחי תפילה לנשים לקראת חתונה, הריון, לידה, הנקה, הפלה ועוד.
לשון הפניה לאל – אף על פי שהאל אין לו גוף ולא דמות הגוף, רוב דימויי האל בתפילות ישראל המסורתיות הם דימויים גבריים: מלך, שופט, רועה, אב וכו'. עורכי סידורים ליברליים בתפוצות מבקשים להימנע ככל הנראה מהיזקקות ללשון גברית לתיאור האל, ויש אף אלה שמוסיפים דימוים בלשון נקבה (למשל פניה אל ה"שכינה" או פניה בנוסח "ברוכה את יה...") כדי לאזן את התמונה. השינויים הקשורים בדרכי הפנייה אל האל בתפילה שנויים בוויכוח ובמחלוקת. כמובן שיש לזכור כי בניגוד לשפות אירופאיות מסוימות אין בעברית אפשרות לשימוש בגוף שלישי סתמי בדומה ל IT באנגלית ולכן תהיה הפניה אל האלוהים בדרך כלל בלשון זכר להוציא את המקרים המועטים בהם נאמרים הדברים בלשון נקבה או בפנייה לשכינה ולא לה'.

ראו גם

נשות הכותל

לקריאה נוספת

אליקים אלינסון, האשה והמצוות (3 חלקים), הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית
תמר רוס העוד מסוגלות אנו להתפלל לאבינו שבשמים?!, בתוך: עין טובה - ספר היובל לטובה אילן
חנה ספראי, מנין, מגדר ודמוקרטיה, בתוך: רבגוני, מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו (גיליון 3 אלול התש"ס, ספטמבר 2000, עמ' 41–43), הוצאת מכון ואן ליר, ירושלים
עליזה לביא, תפילת נשים, הוצאת משכל, תל אביב, 2005
מנחם פרי, "רבקה וחתנה העבד, והקואליציה של אלוהים עם הנשים בסיפור המקראי", אלפיים, קובץ 29, 2005

קישורים חיצוניים

ד"ר יעקב הדני, מתפללת,
ד"ר דניאל אלבו, "תפילת רבקה" (אורכב 27.10.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר של אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר דפנה מוסקוביץ, דבורה אמיר וצאלח סואעד, תפילת נשים בשלוש הדתות, אתר מט"ח
יעל לוין, ‏"הכל שוין לפניו" על שוויון האישה לפני הקב"ה בתפילה וברוח הקודש, קולך 81, סיון תשס"ד, באתר קולך
מנחם ברונפמן, האם נשים חייבות במצוות תפילה? ואם כן, עד כמה? באתר עלי-ספר

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד א' ועמוד ב.
^ משנה ברורה סימן ע סעיף קטן ב.
^ משנה, מסכת ברכות, פרק ג', משנה ג'
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות אהבה, פרק תפילה ונשיאת כפי"ם, הלכות א'–ב'.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף ב'
^ מגן אברהם לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף א' סעיף קטן ב.
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות אהבה, פרק תפילה ונשיאת כפי"ם, הלכות א'–ב'.
^ השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ה'.
^ יש להעיר שעיקר החיוב לפי המגן אברהם הוא בתפילה אחת ביום, ולאו דווקא תפילת העמידה, אך כיון שהנשים בזמננו רגילות בלשון התפילה וקל להן להתפלל תפילת העמידה ההדרכה היא לפי הרב עובדיה יוסף שתתפללנה לפחות תפילת עמידה אחת ביום.
^ יביע אומר חלק ו סימן יז.
^ משנה ברורה לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף א' סעיף קטן ד.
^ שו"ת אור לציון חלק ב, הערות פרק ז, הלכות תפילה (כד).
^ בן ידיד, בן ידיד על הרמב"ם הלכות תפלה (פ"א ה"ב)
^ בראשית כה כב: " ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'"
^ בראשית כט לה: "ותאמר הפעם אודה את ה'"
^ Dalia Marx, “Gender language in Liberal Israeli Liturgy”, Elyse Goldstein ed, New Jewish Feminism: Probing the Past, Forging the Future, Woodstock 2008, pp. 206-217:
^ שלמה ריסקין, "ברכת 'שלא עשני אשה', אפשרויות לשינוי", להיות אישה יהודייה (כרך א), בעריכת שילה מרגלית, ירושלים 1999, עמ' 139 – 149

[1] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד א' ועמוד ב.

[2] משנה ברורה סימן ע סעיף קטן ב.

[3] משנה, מסכת ברכות, פרק ג', משנה ג'

[4] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות אהבה, פרק תפילה ונשיאת כפי"ם, הלכות א'–ב'.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף ב'

[5] מגן אברהם לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף א' סעיף קטן ב.

[6] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות אהבה, פרק תפילה ונשיאת כפי"ם, הלכות א'–ב'.

[7] השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ה'.

[8] יש להעיר שעיקר החיוב לפי המגן אברהם הוא בתפילה אחת ביום, ולאו דווקא תפילת העמידה, אך כיון שהנשים בזמננו רגילות בלשון התפילה וקל להן להתפלל תפילת העמידה ההדרכה היא לפי הרב עובדיה יוסף שתתפללנה לפחות תפילת עמידה אחת ביום.

[9] יביע אומר חלק ו סימן יז.

[10] משנה ברורה לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ו, סעיף א' סעיף קטן ד.

[11] שו"ת אור לציון חלק ב, הערות פרק ז, הלכות תפילה (כד).

[12] בן ידיד, בן ידיד על הרמב"ם הלכות תפלה (פ"א ה"ב)

[13] בראשית כה כב: " ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'"

[14] בראשית כט לה: "ותאמר הפעם אודה את ה'"

[15] Dalia Marx, “Gender language in Liberal Israeli Liturgy”, Elyse Goldstein ed, New Jewish Feminism: Probing the Past, Forging the Future, Woodstock 2008, pp. 206-217:

[16] שלמה ריסקין, "ברכת 'שלא עשני אשה', אפשרויות לשינוי", להיות אישה יהודייה (כרך א), בעריכת שילה מרגלית, ירושלים 1999, עמ' 139 – 149

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==תפילת נשים בזרמים הליברליים==
 [[קובץ:WOW Minyan.jpg|200px|ממוזער|תפילה במניין של [[נשות הכותל]].]]
-בעידן המודרני, עם כינונם של הזרמים הליברליים (הלא-אורתודוקסים) ביהדות ועם המגמה ההולכת ומתגברת של שוויונות בין האיש לאישה בחיי הקהילה המודרנית, אנו מוצאים יותר ויותר ביטויים של יצירת תפילות על ידי נשים, בין אם לנושאים נשיים ובין אם לתפילת הכלל. זרמי יהדות אלה, אשר חתרו לשוויון בין המינים, הפכו מגמה אידאולוגית זו ליישומית על ידי שוויוניות הדרגתית של תפקודי בית הכנסת לכלל הקהילה כולל הנשים. כך אנו פוגשים בנות מצווה, דרשניות ומורות, עולות לתורה, רבות חזניות ועוד.
+במאה ה-20 וה-21 עם המגמה ההולכת ומתגברת של שוויונות בין האיש לאישה בכלל תחומי החיים, מוצאים יותר ויותר ביטויים של יצירת תפילות על ידי נשים, בין אם לנושאים נשיים ובין אם לתפילת הכלל. הדבר בולט במיוחד בזרמי היהדות הליברליים הלא אורתודוקסיים, אשר הפכו את המגמה האידאולוגית לשוויון בין המינים ליישומית על ידי שוויוניות הדרגתית של תפקודי בית הכנסת לכלל הקהילה כולל הנשים. כך אנו פוגשים בנות מצווה, דרשניות ומורות, עולות לתורה, רבות חזניות ועוד.
 ===תפילה נשית רפורמית===