תפילת חנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפילת חנה

וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר: עָלַץ לִבִּי בַּה', רָמָה קַרְנִי בַּה',
רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי - כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' - כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
ה' - יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

ספר שמואל א', פרק ב', פסוקים א'-י'
חנה מקדישה את בנה שמואל.

תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות. את התפילה התפללה כאשר העלתה והקדישה את בנה לעבודת ה' במשכן שילה, ולהתלמד אצל עלי הכהן.

על פי פשוטו של מקרא חנה היא שחיברה תפילה זו, כתפילת הודיה על הולדת בנה שמואל[1]. אך יש שטענו שמשורר אחר חיבר תפילה זו (אולי דוד) והיא הוכנסה על ידי עורך ספר שמואל[2].

הלכות הנלמדות מתפילת חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהתעברה חנה היא נשאה את תפילתה הראשונה. איננו יודעים את תוכן התפילה אבל בתלמוד במסכת ברכות[3] למדו חז"ל מספר הלכות הנוגעות בעיקר לצורת תפילת שמונה עשרה, מתיאור תפילת חנה המוקדמת (לא מדובר בתפילה שאחרי הולדת שמואל המובאת בהמשך) כפי המסופר בספר שמואל:

אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (כמה הלכות גדולות אפשר ללמוד מפסוקים אלה):

  • "וחנה היא מדברת על לבה" - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו.
  • "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו.
  • "וקולה לא ישמע" - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו.
  • "ויחשבה עלי לשכרה" - מכאן, ששכור אסור להתפלל.
  • "ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין" וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו.
  • "ויין ושכר לא שתיתי" - אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.
  • "אל תתן את אמתך לפני בת בליעל" - אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, וכו'.
  • "ויען עלי ויאמר לכי לשלום" - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: "ואלהי ישראל יתן את שלתך".
  • "אני האשה הנצבת עמכה בזה" - אמר רבי יהושע בן לוי מכאן שאסור ליישב בתוך ארבע אמות של תפלה.

אמירת תפילת חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה נקראת בכל הקהילות כחלק מההפטרה ביום ראשון של ראש השנה.

במועדים אחרים, בעבר הייתה אמירת תפילת חנה מקובלת רק בחלק מקהילות הספרדים ועדות המזרח אך במשך הזמן התפשטה אמירתה בקהילות השונות וכיום היא מובאת במרבית הסידורים בנוסח הספרדים, אמירת תפילה זו כבר נזכרה בשו"ת יוסף אומץ לחיד"א[4].

כיום פסוקים אלו ותוספת של פסוקים מתהילים, דניאל איוב ומיכה מהוים תפילה המקובלת בעיקר אצל יהודי ספרד ויוצאי עדות המזרח כפתיחה לתפילת שחרית. וקטע תפילה הנאמר לאחר ברכות התפילין והנחתם.

בסידורים ספרדיים ישנים כדוגמת תפילת החדש, התפילה מובאת לפני ברכות התורה, אך החיד"א מסייג את אמירתה רק לאחר אמירת ברכות התורה, כיוון שהיא מכילה פסוקים, ובעקבות גישה זו ברוב הסידורים הספרדיים כיום היא נדפסת לאחר ברכות התורה.

בשבתות ובימים טובים נהוג לא לומר את הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" משום שאין מזכירים צער ביום השבת.

אמירתה על פי הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הקבלה הטעם לאמירת התפילה הוא "שהאומרו כורת החיצונים שמעכבים את התפילה כמו שסיימה חנה בתפלתה ה' יחתו מריביו"[5].

מקבילות פנים מקראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווים מקבילים קיימים בין שירת דוד לתפילת חנה. מילים דומות מופיעות בשתי השירות, בתחילתן ובסיומן. בתפילת חנה: "רָמָה קַרְנִי בַּה'; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"(ספר שמואל א', פרק ב', פסוק א') ובשירת דוד: "מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי."

בסוף תפילת חנה נאמר (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'): "וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ " ובסוף שירת דוד נכתב (ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק נ"א): "מגדיל (מִגְדּוֹל), יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ ". השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה האחרונה בו היא שירת דוד.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידור תפילת ירושלים הוצאת לוגאסי, עמ' טו-טז
  • הרב בן ציון מוצפי שו"ת מבשרת ציון חלק א' סימן ח
  • א' בזק, 'זמן חיבורה של תפילת חנה', בתוך א' בזק (עורך) בראש השנה ייכתבון: קובץ מאמרים על ראש השנה, אלון שבות תש"ג עמ 207–215.
  • יעל לוין, "'ותתפלל חנה: על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", מסכת ד (תשס"ו), עמ' 81–111.
  • מ' סיגל, ' כי אל דעות ה' ולא [קרי ולו] נתכנו עללות " (שמ"א ב', ג): נוסח, פרשנות ותאולוגיה', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יג, תשס"ב, עמ' 83–95.
  • א' סימון, הסיפור על הולדת שמואל ,קריאה ספרותית במקרא סיפורי נביאים, הוצאת מגנס ירושלים 1997.
  • י"ת, רדאי, "עיונים בפיוטי ספר שמואל' בתוך ח' גבריהו ואחרים (עורכים) ספר זר כבוד, ירושלים תשכח, עמ' 355–366.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוש אברבנאל.
  2. ^ א' סימון, הסיפור על הולדת שמואל ,קריאה ספרותית במקרא סיפורי נביאים, הוצאת מגנס ירושלים 1997, הרב אמנון בזק פרק ב - תפילת חנה, etzion.org.il, ‏2015-12-29
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד א'
  4. ^ סימן סו
  5. ^ עבודת התמיד דף לג עמוד ב
  6. ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 269-268

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.