עליזה לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה לביא
עליזה לביא, 2012
עליזה לביא, 2012
לידה 23 בספטמבר 1964 (בת 58)
י"ז בתשרי ה'תשכ"ה
כפר סבא, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה יש עתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
alizalavie.com
חברת הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
כנסות 1920
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ה־11
22 באפריל 201331 במרץ 2015
(שנתיים)
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (21 ביולי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לביא בדיון עם חברי הכנסת מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ' באוניברסיטת אריאל

עליזה לביא (נולדה ב-23 בספטמבר 1964) היא אשת ציבור, מרצה, סופרת ויזמת חברתית. כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא נולדה בכפר סבא למנשה משיח, יליד הארץ, ולמרים, ילידת רומניה. היא למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה, התחנכה בתנועת הנוער בני עקיבא, ולאחר סיום לימודיה שרתה בצה"ל כמדריכת ידיעת הארץ וקצינת חן-ת"ש בגדנ"ע. בסיום שירותה הצבאי המשיכה בתפקיד הדרכה דומה בחברה להגנת הטבע.

את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן, שם שימשה כמרצה בכירה בבית הספר לתקשורת, משנת 2000 ועד היבחרותה לכנסת. לביא בעלת תואר ראשון בגאוגרפיה ותואר שני במדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומגדר בישראל" (2002), עסקה בסוגיית המגדר ביומני החדשות ובתוכניות האקטואליה ברדיו הציבורי. בהמשך, שימשה גם כעמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. מחקריה עוסקים בתקשורת ובמגדר, ברב-תרבותיות ובמקומן של נשים ביהדות.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2022 מונתה ליו"ר מועצת הקולנוע, בפברואר 2022 התמנתה לחברה במועצת מרכז זלמן שזר וביוני 2022 כחברה בוועד המנהל של העמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה.

לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני במפד"ל. בשנים 1990–1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים, ועסקה בניהול משא ומתן וחתימת הסכמים ובייזום קשרי חילופין של נוער ומנהיגים צעירים עם מדינות ועם גופים בינלאומיים.

לביא יזמה את הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת”א, ומאז 2009, מובילה יחד עם גברי ברגיל את תיקון ליל שבועות – התיקון הגדול בצוותא.

ביולי 2019 הוכרז על מינויה כיושבת ראש הר הרצל בהסתדרות הציונית העולמית[1].

לביא פעילה ביוזמות אקדמיות, חברתיות וציבוריות בנושאי דת ומדינה, שוויון חברתי ויהדות כמסורת. היא מייסדת ויושבת ראש מת"ן (בית מדרש לנשים) בנתניה וכיהנה כחברת הנהלת קולך (פורום נשים דתיות), ויזמה לראשונה את הוועדה להטרדות מיניות. היא ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור, ומיוזמי העתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד רשמי נישואין המסרבים לרשום לנישואין גרים שהתגיירו במהלך שירותם הצבאי. וכהנה כחברה במועצה הציבורית של פרויקט ‘מחשב לכל ילד’.

בשנת 1999 הצטרפה לביא להנהלת כפר איזון[2] מרכז טיפולי-שיקומי ישראלי לטיפול בתרמילאים וצעירים במשבר בגילאי 18–35, שנפגעו מסמים או ממשברים רוחניים בישראל ומחוצה לה. ב-2005 הייתה יועצת תוכן למכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ב-2008 שימשה כיועצת למכרזי הרדיו האזורי, וב-2010 התמנתה כחברה ויו"ר של ועדת מחקר ורב-תרבותיות במועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה.

פוליטיקה

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, הוצבה במקום השביעי ברשימתה לכנסת ונבחרה לכנסת. עם הרכבת הקואליציה מונתה לתפקיד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. במסגרת כהונתה בתפקיד הוסיפה לשם הוועדה את המילים "ולשוויון מגדרי", והרחיבה לראשונה את מנדט ועדת המשנה לסחר בנשים לעסוק במאבק בזנות. לביא הובילה יוזמות חדשניות כמו הגשת תקציב המדינה בניתוח מגדרי, לצד שורה של חוקים ותקנות לצמצום פערי שכר, פערי ייצוג בתפקידי מפתח, וכן במאבק בתופעת הפגיעות המיניות במרחב הציבורי. תחת הובלתה, עמדה הוועדה  לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בחזית העשייה בחקיקה, במניעת הדרת נשים, בשילוב נשים בוועדות ובמשרות ציבוריות, בהעלאת סוגיות בוערות למרכז סדר היום ובהטמעת חשיבה מגדרית. כן שימשה לביא כחברת ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת. לביא עמדה בכנסת זו בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארגנטינה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אורוגוואי.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום העשירי ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחרה לכהונה נוספת לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. עמדה בראש ועדת המשנה במאבק בסחר בנשים ובזנות. בהובלתה כיו”ר הוועדה יזמה שורה ארוכה של פעולות והישגים ובהם: חקיקת החוק לאיסור צריכת זנות ומתן סיוע ושיקום לשורדות זנות, מאבק בפרסום ושידול לזנות; מיגור תופעת ניצול קטינים לצורכי זנות; יוזמות פורצות דרך בהתמודדות עם התפוצה הגוברת של תופעת הזנות באינטרנט; ניקוי כרטיסי פרסום הזנות ברחבי הערים, בעיתונות וברשת; התמודדות עם מקרים של זנות בצה”ל, בהטמעת תוכניות במערכת החינוך, בהגברת התאום בין גורמי האכיפה וארגוני השטח, בגיוס משאבים עבור גופי הסיוע ושיקום הנשים היוצאות ממעגל הזנות, במאבק בתופעת הסחר בנשים, בחיזוק המודעות הציבורית להשלכותיה הקשות של התופעה. כן הייתה חברה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וכממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת האתיקה. לביא עמדה בראש המשלחת למועצת אירופה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-נורווגיה. ביולי 2014 זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פועלה בכנסת ה-19 (יחד עם איתן כבל ממפלגת העבודה).

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-38 ברשימת כחול לבן אך לא נבחרה לאחר שהמפלגה זכתה ב-35 מנדטים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה "תפילת נשים", שיצא בשנת 2005 בהוצאת ידיעות ספרים, היה לרב-מכר ותורגם לאנגלית (בהוצאת Random House) ולאיטלקית (בהוצאת Moreshet). הספר כולל אוסף תפילות וסיפורי תפילה של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר זכה בפרס הספר היהודי הלאומי.

  • תפילת נשים (שנת 2005), הוצאת ידיעות ספרים
  • להיות אישה יהודיה (שנת 2005), הוצאת קולך - עריכה בשיתוף פרופ' טובה כהן
  • התרמיל היהודי (שנת 2010), הוצאת קורן - מסע בר-מצווה בקהילות ישראל, בין קצווי הגלובוס ולאורך מאות שנים
  • מנהג נשים (שנת 2012), בהוצאת ידיעות ספרים
  • פאני נוידא (שנת 2014), בהוצאת ידיעות ספרים
  • עכשיו תורך - מסע הבת מצווה שלך (2021), בהוצאת כנרת זמורה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא נשואה לעו"ד צוריאל לביא, אם לארבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים. מתגוררת בנתניה. לאחר נישואיה, בשנת 1987, שימשו בני הזוג כשליחי בני עקיבא בדרבן שבדרום אפריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה לביא בוויקישיתוף

"סטורי משלך" - פודקאסט עם עליזה לביא ואורחים במסע בעקבות הנשים שהיו פה לפנינו. https://open.spotify.com/show/0XBs9nBTrtkl1sLDKVsC0w?si=4MsjKlw_TrWI37RHUd4GKQ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]