ברכת אבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה. היא הראשונה מבין שלוש ברכות השבח שבתחילת התפילה. הברכה עוסקת בשבחו של האל ובתאריו. שמה של הברכה נובע מפתיחתה בנושא שלושת האבות.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בָרוּךְ אַתָה ה', אֱלוֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֱי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְמוֹ בְּאַהֲבָה. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָה ה', מָגֵן אַבְרָהָם.

שינויים בנוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הבדל רב בנוסח הברכה בין המנהגים השונים, אך קיימים מספר שינויים קטנים כדלהלן:

  • בנוסח הספרדים אומרים "קונה הכל" ולא "וקונה הכל".
  • בנוסח תימן בלדי אומרים "זוכר חסדי אבות" (ללא וא"ו במילה זוכר), ואין אומרים "למען שמו באהבה". וכן אומרים "רחמן" בחילוף המילה "עוזר" כך:"מלך רחמן מושיע ומגן". ומילת "מושיע" ללא וא"ו.
  • בנוסח איטליה מוסיפים את המילה "גואל" בקטע "מלך גואל עוזר ומושיע ומגן".

תוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים בין השורה "למען שמו באהבה", לבין השורה "מלך עוזר ומושיע" תוספת המתאימה לימים אלו:

  • נוסח אשכנז ונוסח ספרד: "זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִים."
  • נוסח איטליה: "זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֶל חַי."
  • בנוסח הספרדים ישנם מספר מנהגים, המקובל כיום ברוב הקהילות: "זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִים."
  • בנוסח בלדי וכן אצל הספרדים במערב אירופה מקובל כיום לומר: "זָכְרֵנוּ לְחַיִים, אֶל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִים אֵל חָי." וכן זה הנוסח באבודרהם.

אבודרהם מביא שנהגו בזמנו לסיים בימים נוראים "אל חי ומגן, ברוך אתה ה' מגן אברהם" בלי החתימה "מלך עוזר ומושיע ומגן", והוא מתנגד למנהג.

ע"פ ההלכה, מתפלל שטעה ולא אמר תוספת זו בעשרת ימי תשובה אינו צריך לחזור ולאומרה, אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

הלכות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת האבות היא הברכה היחידה בתפילת העמידה אשר פותחת במילים "ברוך אתה ה'", המילים המציינות פתיחה של ברכה. שאר הברכות רק נחתמות במילים אלו, אך לא נפתחות בהן. הדבר נובע מההלכה על-פיה ברצף ברכות, המכונה בהלכה "ברכה הסמוכה לחברתה", כפי שמתקיים בתפילת העמידה, רק הברכה הראשונה (במקרה זה ברכת אבות), נפתחת ב"ברוך". מצב כזה מתקיים גם במקומות נוספים, כגון ברכת המזון.

נהוג להשתחוות (או במונח המדויק יותר "לכרוע") בתחילת ברכת אבות ובסופה. המתפלל כורע על ידי כיפוף הברכיים והטיית פלג גופו העליון כלפי מטה במילים "ברוך אתה", ואחר כך מזדקף ואומר את שם ה'. פעולה זו נעשית הן במילים "ברוך אתה ה'" הפותחות את הברכה, והן במילים אלו בסיומה.[1]

בשל היותה הברכה הראשונה, על המתפלל להתכוון בברכת אבות כדי לצאת ידי חובת תפילה. זאת בניגוד לשאר הברכות, בהן הכוונה אינה מעכבת. על פי הרמב"ם,[2] על המתפלל לחזור על תפילתו אם לא כיוון בברכה זו. ברם, לדעת רוב הפוסקים אין לחזור בשל העדר כוונה, כי קרוב לוודאי שהמתפלל לא יתכוון גם בפעם השנייה.[3]

משמעות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפתיחה, הברכה פותחת בתיאורו של ה' כאלוהי האבות – אברהם, יצחק, ויעקב, ושבחיו של האל כגדול גיבור ונורא. השורות הראשונות של הברכה מבוססות על שני פסוקים בתורה המביאים את דברי משה:

  • ספר שמות, פרק ג', פסוק ט"ו: "וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר."
  • ספר דברים, פרק י', פסוק י"ז: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל, הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד."

בהמשך, הברכה מבוססת חלקית על דבריו של אברהם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ." (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק כ"ב).

שלילת תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הברכה נאמרת בלשון תיאורית, המתארת את גדולתו ומעשיו של האל, ולא בלשון בקשה, דבר המתאים לסיווגה כ"ברכת שבח". הברכה מתאימה לתורת שלילת התארים, הגורסת שאין לייחס לאלהים תארים, מלבד תיאור מעשיו ותיאורי שלילה. ניתן להבחין כי אכן, מרבית התארים מתייחסים למעשיו של ה', ולא לתכונותיו העצמיות. לדוגמה, התואר "גומל חסדים טובים", לא מתייחס לתכונה של ה', אלא למעשה שהוא עושה – הוא גומל חסדים.

בתלמוד[4], מובא סיפור על אדם ששימש חזן לפני רבי חנינא, שהפריז בתארים חיוביים בברכת אבות ואמר "האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד", ועל כך ננזף על ידי ר' חנינא. ר' חנינא אמר כי התארים "הגדול הגיבור והנורא", אותם אנו בכל זאת מזכירים, נאמרים משתי סיבות: ראשית, הדברים נאמרו בתורה מפורשות, בספר דברים כפי שהוזכר לעיל; ושנית אנשי הכנסת הגדולה, תיקנו שיש לאמרם בתפילה. הרמב"ם מוסיף כי אנשי הכנסת הגדולה היו נביאים, ונבואתם היא שהקנתה להם את הזכות לשלב תארים אלו בתפילה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ה' הלכה י'.
  2. ^ משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים פרק י' הלכה א'
  3. ^ ראו למשל טור, אורח חיים, סימן ק"א.
  4. ^ ברכות, דף ל"ג, עמוד ב'
  5. ^ מורה נבוכים, חלק א, פרק נט


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.