מלכה פיוטרקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלכה פיוטרקובסקי
מלכה פיוטרקובסקי
מלכה פיוטרקובסקי
לידה 1964 (בת 57 בערך)
אשדוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל ראש מדרשת לינדנבאום לשעבר
השכלה
פרסים והוקרה
  • תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן
  • הדלקת משואה ביום העצמאות למדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מלכה פּיוּטֶרקובסקי (נולדה בתשכ"ה, 1964) היא אשת ציבור ישראלית דתית, פעילה למען זכויות נשים ומחנכת, ממובילות תהליך לימוד התורה של נשים. מחברת הספר "מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטרקובסקי נולדה למשפחת הֶרבּסט וגדלה באשדוד. בגיל 10 עברה משפחתה לירושלים, שם למדה בתיכון הדתי לבנות "פלך" בניהולה של פרופ' אליס שלוי. שירתה כמורה חיילת בקריית שמונה.

השלימה תואר ראשון במדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בתלמוד באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנים אלה שימשה כמורה ומחנכת ב"פלך" וריכזה את לימודי התלמוד וההלכה במוסד. כתבה תוכניות לימוד לבגרות בתלמוד ועסקה בהנחיית מורים להוראת תושב"ע והלכה. פיוטרקובסקי עמדה בראש מדרשת לינדנבאום[1][2] (מדרשת ברוריה) וכראש תוכנית ההלכה במקום[דרושה הבהרה]. משנת תש"ע (2010), עם סיום עבודתה במדרשה, היא מלמדת במדרשת מגדל עוז, מת"ן השרון ברעננה, מדרשת עין פרת ועוד.

פיוטרקובסקי היא ממקימי "פורום תקנה" לטיפול בתלונות על פגיעות מיניות בציבור הדתי-לאומי. חברת העמותה של בית ספר "מעלה" לקולנוע ותקשורת, חברה בוועדה הציבורית של "מבוי סתום" - לטיפול בעגונות ומסורבות גט, ושותפה לפעילות הארגון החברתי "מעגלי צדק". בשנת 2012 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. בתשע"ד (2013) מונתה לחברה בוועדת סל הבריאות של משרד הבריאות, כנציגת ציבור העוסקת בתחום ההלכה (קדם לה בתפקיד זה הרב יובל שרלו).[3] בשנת 2015 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67.[4] בשנת 2017 דורגה על ידי מגזין פורבס במקום ה-26 מבין 50 הנשים המשפיעות בישראל[5].

פיוטרקובסקי מרצה בנושאי מנהיגות, יחסי דתיים וחילוניים במדינה, ההלכה כגורם משפיע בחיי הפרט והכלל במדינת ישראל ועוד. היא משיבה לשאלות הלכתיות המופנות אליה.

פיוטרקובסקי נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בתקוע.

פעילותה ועמדותיה בתחום ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטרקובסקי פוסקת בין היתר בנושאי מניעת היריון והפלות מלאכותיות. פסיקתה נחשבת לעצמאית ומקלה לעומת המקובל בציבור הדתי. היא מותחת ביקורת על סיטואציה נפוצה לדבריה שבה רבנים מעודדים נישואי בוסר כדרך התמודדות עם איסור נגיעה. תנאי חשוב לנישואין לדעתה הוא יכולת להתפרנס והתבססות כלכלית. היא סבורה ששימוש באמצעי מניעה לצורך תכנון המשפחה הוא חובה קדושה ולדעתה אין להוליד ילדים ללא "רצון עז להביא ילד לעולם" ולפני שבני הזוג רכשו ביטחון בחיי הנישואין. לאחר הצגת מכלול השיקולים יש לאפשר לבני הזוג להחליט בעצמם כמה ידחו את ההיריון.[6] עמדתה, אותה הביעה בהקשר של הצבעה בוועדת סל הבריאות, היא שכל ההפלות המאושרות בידי הוועדות להפסקת היריון, מותרות לפי ההלכה.[7]

יש המכנים את פיוטרקובסקי "רבנית" או "אשת הלכה".[8]

באוגוסט 2014 יצא לאור ספרה, "מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי ערכי" המאגד שאלות הלכתיות שהופנו לרבנית לאורך השנים, וכולל את מהליך החשיבה שהביא לתשובתה לשאלות. הספר זכה לביקורת[9][10][11] שגררה תגובות נגד של פיוטרקובסקי ואחרים[12][13].

באוקטובר 2020 קראה לבחינה הלכתית מחודשת של איסור הנגיעה של בני זוג בזמן נידה, בנימוק שהלכות נידה נקבעו בזמנים שהציפייה מהחיים הזוגיים הייתה שונה וכיום כוללת הזוגיות גם חברות נפש ולא רק מאמץ משותף להבאת ילדים, כפי שהיה, לדבריה, בתקופה בה נקבעה ההלכה. בשל כך, לדידה, יש להבחין בין מגע בעל תוכן מיני ובין מגע שמטרתו נחמה או חיבה, לפחות בימי השבעה נקיים האסורים לדבריה מדרבנן. לדבריה, "לא יכול להיות שאנחנו נקיים הלכה של המאה ה-12 כשהילדים שלנו חיים במאה 21, אנחנו חייבים לשוחח עם המציאות".[14] הן הניתוח ההיסטורי והן המסקנה ההלכתית האפשרית ספגו ביקורת, בין השאר, בשל הקביעה כי לאחר ימי המחזור האיסור הוא מדרבנן, בניגוד למקובל בהלכה - בה עד לטבילת האשה האיסור עודו מדאורייתא.[15]

ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צופיה הירשפלד, בזכות נשים למדניות, עיתון מוצש, גיליון 108, 10.5.2013.
  2. ^ אריאל הורוביץ הלכה למעשה: מלכה פיוטרקובסקי באתר בית אבי חי, 20.2.19.
  3. ^ יונתן אוריך, ‏הרבנית מלכה פיוטרקובסקי מונתה לחברה קבועה בועדת סל התרופות, באתר כיפה, 9 באוקטובר 2013
  4. ^ איתי בלומנטל, ממציא כיפת ברזל ידליק משואה: הכרה בהישג, באתר ynet, 8 במרץ 2015
  5. ^ הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2017 מגזין פורבס.
  6. ^ מלכה פיוטרקובסקי, אומנות בניית המשפחה / על נישואי בוסר, חינוך למיניות ותכנון המשפחה, באתר נאמני תורה ועבודה
  7. ^ איתי בלומנטל, הפלות ללא סיבה רפואית: "מהפכה חברתית", באתר ynet, 31 בדצמבר 2013
  8. ^ "דיון סוער בוויקיפדיה: האם הרבנית מלכה פיוטרקובסקי היא אשת הלכה?", אתר כיפה
  9. ^ יעל לוין, "מהלכת בדרכה" – על נשים ואמירת קדיש, באתר כיפה
  10. ^ יעל לוין, Mehalekhet Bi-Darka – A Review Essay, באתר The Seforim Blog
  11. ^ יואל קטן, "אין הלכה כמותה", גיליון 614 מעיתון בשבע, עמודים 60, 62, 7 באוקטובר 2014
  12. ^ פולמוס "הולכת בדרכה", בבלוג "רב צעיר"
  13. ^ תשובתו של הרב אילעאי עופרן, פייסבוק 12 באוקטובר 2014.
  14. ^ עדיאל שביט, "יש לבחון איסור נגיעה בזמן לידה", אתר כיפה 18 באוקטובר 2020.
  15. ^ הרב שלמה אבינר, ‏סערת שמירת הנגיעה: הרב אבינר מגיב לרבנית פיוטרקובסקי, באתר כיפה, 19 באוקטובר, 2020; הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, ‏ההצעה של הרבנית פיוטרקובסקי - "ויתור על ערכים של נצח", באתר כיפה, 18 באוקטובר, 2020; ד"ר חנה קטן, גזירות הקורונה וגזרות חז"ל, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2020.