מנזר אותימיוס
.jpg) | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| נבנה |
המאה ה־5  |
| סוג | מנזר ביזנטי |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | שמור |
| גישה לציבור | מנוהל בידי רשות הטבע והגנים |
| הערות | הביקור במקום הוא לקבוצות בלבד, בתשלום ובתיאום מראש |
| אתר אינטרנט | מנזר אותימיוס, באתר רשות הטבע והגנים |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום | מישור אדומים |
| קואורדינטות | 31°47′33″N 35°20′10″E / 31.7923838°N 35.3361976°E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מנזר אותימיוס | |
  | |
מנזר אותימיוס (נכתב גם אבטימיוס) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במרכזו של מישור אדומים, אזור התעשייה של מעלה אדומים, כקילומטר מדרום לנחל אוג. במקום נמצאים שרידיו של מנזר אשר נוסד בשנת 428 בידי אותימיוס הקדוש, מראשוני הנזירים במדבר יהודה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-428 ייסד אותימיוס ייסד את המנזר. נוסד תחילה כלאורה ובו כנסייה שסביבה נבנו 12 תאי מגורים לנזירים. במנזר נערך, בין היתר, ריפוי חולים. ב-482, מספר שנים לאחר מותו של אותימיוס בשנת 473, הפך המנזר לקוינוביון, הוא הוקף חומה ובמרכזו הוקמה כנסייה חדשה. במנזר נחצבו בור מים גדול שסיפק את צורכי הנזירים ואיפשר לקיים באתר בוסתן. כשהבור נתגלה מאות שנים רבות אחר כך, הוא עוד היה בשימושו של שבט בדואי מקומי. אותמיוס עצמו נקבר בקריפטה מתחת לקפלה קטנה שנבנתה במרכז המתחם, וזו השתמרה. המנזר נפגע ברעידת אדמה בשנת 660 אך שוקם והמשיך להתקיים עד המאה ה-13. הכניסה למנזר עצמו נבנתה בתקופה הצלבנית. במאה ה-13 הפך האתר לחאן דרכים אשר נודע בשם "חאן אל-אחמר" (החאן האדום), וננטש באופן סופי בתקופה העות'מאנית.
אורכו של האתר כ-90 מטרים ורוחבו כ-80 מטרים. נוסף על בור המים, שרידי הכנסיות והקריפטה, נשתמרו בו תאי נזירים, אכסניה, פסיפס ותעלות מים. במקום אף שוכנת קריפטה שבה עצמותיו של אותימיוס.
האתר לא היה נגיש לקהל עד שנת 2010, עת הועבר לניהולה של רשות הטבע והגנים. ביקור במקום מותנה בתיאום מראש לקבוצות בלבד המבקרות במוזיאון השומרוני הטוב.[1]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט כללי על המנזר -
כתובת פסיפס יוונית שנשתמרה באתר -
מבט לתוך העמודים במאגר המים -
מבט לתוך התקרה במאגר המים -
עתיקות במנזר -
הירידה לקבר במנזר -
מאגר המים במנזר אותימיוס -
רצפת הפסיפס של הכנסייה -
שרידי תא נזירי ובו מיטה
.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול, ביקורים במנזרי הארץ, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2005, עמ' 18
- גלעד כרמלי, חד פעמי: מנזר משנת 428 ששוכן ליד סניף של "רמי לוי" ייפתח מחר למבקרים, ynet[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גלעד כרמלי, חד פעמי: מנזר משנת 428 ששוכן ליד סניף של "רמי לוי" ייפתח מחר למבקרים, באתר ynet, 23 בדצמבר 2021
- ^ קמחי, רמי, על מקורותיה הספרדיים הרנסנסיים של הטרילוגיה האלכסנדרונית ליצחק גורמזאנו גורן, Moreshet Israel, 2019, עמ' 217–236 doi: 10.26351/mi/17/8