לדלג לתוכן

מסע אל בטן האדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים ופירוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים ופירוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מסע אל בטן האדמה
Voyage au centre de la Terre
עטיפת התרגום החדש לעברית, 2017
עטיפת התרגום החדש לעברית, 2017
מידע כללי
מאת ז'ול ורן
איורים אדוארד ריו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית
סוגה מדע בדיוני
מקום התרחשות Hotel Phoenix Copenhagen, Rosenborg Castle Gardens, Snæfellsjökull, Church of Our Saviour, Kongens Nytorv, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה פייר־ז'ול הצל
תאריך הוצאה 1864
פרסים
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם מסע אל הקוטב הצפוני עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא מהארץ לירח עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000375378, 001994136, 004056841, 002204247, 003882577, 004058848
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסע אל בטן האדמה או מסע אל מרכז כדור הארץצרפתית: Voyage au centre de la Terre) הוא ספר מדע בדיוני קלאסי מאת ז'ול ורן שיצא לאור ב־1864 בצרפת.

העלילה מספרת על פרופסור אוטו לידנברוק, מינרלוג הנחשב למומחה למחצבים שעורך מסע למעמקי כדור הארץ יחד עם אחיינו אקסל מספר הסיפור, ובנוסף, צייד עופות המשמש כמורה דרך, מארובות הר געש באיסלנד עד ל"מרכז כדור הארץ". במסעם הם עוברים הרפתקאות רבות, כולל מפגש עם חיות פרהיסטוריות ופגעי טבע, ובסופו של דבר חוזרים אל פני כדור הארץ מתוך הר הגעש סטרומבולי שאיטליה.

כבר בזמנו של ורן סברו המדענים כי שכבות כדור הארץ המתוארות בספר שגויות, שכן, חום כדור הארץ עולה במעלה אחת כל עשרים ואחד מטרים. ורן ידע זאת, אך שם בפי הפרופסור את הסברה שייתכן שעליית הטמפרטורות נעצרת בעומק מסוים.

ביתו של הפרופסור
כתב החידה

חלק ראשון: פענוח כתב החידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל ביום ראשון 24 במאי 1863 בביתו של לידנברוק בהמבורג שבגרמניה.

לידנברוק קורא את רכישתו האחרונה, כתב יד הכתוב באלפבית רוני, באיסלנדית. מחבר הספר הוא סנורי סטורלוסון סופר איסלנדי בן המאה ה־12, המספר את ההיסטוריה של מלכי נורווגיה ששלטו באיסלנד. במקרה לידנברוק מניף את הספר כלפי מעלה ואז נופלת ממנו מגילת קלף ובה קודים בכתב איסלנדי עתיק. הוא מגלה כי המגילה נכתבה על ידי איסלנדי מהמאה ה־16, אלכימאי בשם ארנה סאקנוסם (Arne Saknussemm). לאחר מכן הם מצליחים לפצח את הקוד, הכתוב בכתב ראי, ומגיעים לפתרון החידה:[1]

רד, מטייל אמיץ, אל לוע הייקוּל סנפלס כאשר הצל של סקארטאריס (שם של הר אחר המצוי ליד הר הגעש) יגיע (אל תוך המכתש) בטרם יחל חודש יולי (הוא יטיל את צילו על פתח מסוים בלוע) וכך תגיע (דרך פתח זה), אל לב האדמה. אני עשיתי זאת. ארנה סאקנוסם".

חלק שני: ההכנות למסע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר הגעש סְנָאיִיפֵלְסְיֵיקוּל (Snæfellsjökull) באיסלנד, דרכו חדרה המשלחת לבטן האדמה
הכתובת מעל הכניסה הנכונה

לידנברוק מחליט לצאת למסע במטרה להגיע להר הגעש לפני חודש יולי, המועד שבו הר "סקארטאריס" יטיל צילו על הר הגעש "סנפלס", אשר בפסגתו מצוי "השער" לבטן האדמה. לאחר מסע דרך ליבק וקופנהגן, הם מגיעים לרייקיאוויק, שם הם רוכשים את שירותו של צייד אידריות, הנס ביילגה (Hans Bjelke) שישמש להם מורה דרך. הם מצטיידים במכשירים מדעיים: מעין מצבר המייצר אור חשמל, מד טמפרטורה גם לטמפרטורות גבוהות במיוחד, ברומטר, מנומטר, כרונומטר ושני מצפנים. הם מגיעים להר הגעש לקראת סוף יוני ומגלים שיש במכתש שלוש ארובות. לידנברוק מגלה ליד אחת מהם חרוט בסלע השם "ארנה סאקנוסם". ב־27 ביוני, בשעה 13:11 דקות מתחיל המסע.

חלק שלישי: אל בטן האדמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום הראשון: המשלחת יורדת אנכית לעומק של 840 מטר אל קרקעית הארובה עד לגובה פני הקרקע בסביבת ההר.

היום השני: ירידה למעמקי האדמה תוך הליכה בשיפוע של 45°. ציפוי מבריק מתגלה על הדפנות שמקורו בלבה שפרצה מההר בשנת 1229.

היום השלישי: המשך הצעידה במורד - 9 ק"מ.

היום הרביעי: נדמה להם כי הם הולכים כלפי מעלה. מגילוי קונכייה מסיק הפרופסור שהם יצאו משכבות הלבה.

היום השישי: הליכה במנהרת פחם. הם מוצאים עצים עשבוניים אחדים: גבוהים ומכוסי עשב, שרכים, ליקופודים לצד צמחי סיגילריה ואסטרופיליטס[דרושה הבהרה].

8 ביולי: "הגענו על ידינו ועל רגלינו, באפיסת כוחות, לצומת דרכים". ללא מים הם שוקלים לחזור. ביום החמישי: מגלים מקור מים רותחים, מים מינרליים ראויים לשתייה. הם ממשיכים בעקבות הנחל הקטן שנוצר מן הנביעה.

10 ביולי: עומק 12 ק"מ ו־144 ק"מ מזרחית מרייקיאוויק.

15 ביולי: 34 ק"מ מתחת לפני האדמה. 240 ק"מ מהר סנפלס. הם מסכמים: הבריאות טובה.

20 ביולי, יום ראשון: מנוחה מתחת לאוקיינוס האטלנטי. הם עברו 408 ק"מ ונמצאים בעומק 77 ק"מ. הטמפרטורה היא 27°.

סיכום ביניים:

אם המרחק מאיסלנד עד מרכז כדור הארץ הוא 7,680 ק"מ, מתוך זה החוקרים עברו רק 58 ק"מ משום שהלכו במעגלים 408 ק"מ בעשרים יום. אם כך, יגיעו למרכז כדור הארץ אחרי 2,000 יום או כ־5 שנים. הם משנים כיוון ומנסים לחזור לקליפת כדור הארץ.

חלק רביעי: השיט באגם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סירת המשלחת שטה באגם התת־קרקעי

7 באוגוסט: קצב הירידה הוא 7–10 ק"מ ליום. אקסל מגלה שאיבד את שאר המשלחת ושהוא לבדו הולך בלבירינת. חושש להיקבר חי בטרם ימות מרעב וצמא. אחרי יומיים הוא שומע קול קורא בשמו. הוא משיב ומגלה כי הוא שומע את דודו בעיכוב של 40 שניות - משמע שהם במרחק של 6.8 ק"מ האחד מהשני.

10 באוגוסט: מגיעים לאגם תת־קרקעי. התקרה שלו, בגובה 4 ק"מ לפחות וממנה נובע אור הדומה לזוהר צפוני. הם מטיילים על שפת האגם, ומגיעים ליער של פטריות ענקיות מסוג ליקופרדון גיגנטיאום המגיעות שם עד לגובה של 12 מטרים, ומוצאים שברי עצמות של חיות קדומות, כמו שיניים של מסטודון. הם סוברים שייתכן שהעצמות נשטפו לשם מכדור הארץ. בבוקר הם מבחינים כי באגם מתרחשת תופעת הגאות ושפל בשיעור של 3.6 מטר. הם מחליטים לבנות רפסודה מעץ מאובן, הצף על המים. אחרי 47 ימי מסע הם נושמים אוויר עם חלקיקי מלח.

14 באוגוסט: יציאה לדרך עם רוח צפון מערבית. הטמפרטורה היא 32°. הם נמצאים מתחת לסקוטלנד. הם דגים חדקן בעזרת פיתיון. הפרופסור קובע מדובר בדג קדמון, המצוי על פני כדור הארץ רק במאובנים

18 באוגוסט: כאשר המשלחת מודדת את עומק המים, האנך חוזר מכורסם משיניים כשל תנין. מפלצת ענקית עולה למים והרפסודה נמצאת בסכנה. המפלצת נאבקת בזוחל אחר והמשלחת יוצאת בשלום.

20 באוגוסט: הם צופים בגייזר שפורץ מהים. קצב השיט הוא 17 ק"מ לשעה והם משערים שמיקומם הוא מתחת לאנגליה.

21 באוגוסט: המשלחת נקלעת לסערה. הרפסודה נסחפת. שלושה ימים ללא מנוחה.

25 באוגוסט: מגיעים לחוף. הם מתחת לים התיכון. סיור בחוף מגלה אוסף שלדים של חיות קדמוניות ואפילו גולגולת של אדם[2]. בהמשך הם מגלים יער ענק עצים ובו בין השאר: דקלים, אשוחים ושרכים לרוב. כל העצים והצמחים חסרי צבע. מופיע עדר ענק של מסטודונים שאותו רועה ענק שמתנשא לגובה של שלושה וחצי מטרים. זה היה המפגש היחיד עם אדם. תוך כדי הליכה הם מוצאים פגיון חלוד, מהמאה ה־16, תוצרת ספרד. על סלע גילו חריטה: .A.S - ארנה סאקנוסם היה כאן.

חלק חמישי: השיבה ליבשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
היציאה מבטן האדמה באי סטרומבולי

המשלחת סבורה, לפי המצפן, כי הם בדרך צפונה, אל שוודיה, בעומק של 6,000 ק"מ. הם מגלים מבוא, חסום בסלע ענק. הם מחליטים לנפץ את הסלע ואז ההרים מתפוררים, הים בו שטו סוחף אותם. משתרר חושך גמור, רעש חזק נשמע ונדמה להם שמתרחשת רעידת אדמה. הם נופלים ונסחפים בזרם המים. הם חשים שהרפסודה מתרוממת, החום מגיע עד ל־40°, והם מגלים שהם לכודים בתוך הר געש. הם מצפים להגיע לנקודת המוצא באיסלנד. הם מגיעים לכדור הארץ, על האי סטרומבולי באיים הליפאריים שבאיטליה, 5,000 ק"מ מנקודת המוצא באיסלנד. ב־9 ספטמבר הם שבים להמבורג שבגרמניה.

היבטים מדעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורן כולל בספר התייחסות לאירועים מדעיים: חלקם אמיתיים וחלק דמיוניים. אלה ואלה מהווים חלק מהותי מן העלילה ומפיחים בה אווירה של לימוד מדעי.

  1. לידנברוק פרסם ספר חשוב על קריסטלוגרפיה "מסה על קריסטלוגרפיה טרנסצנדנטלית" (Traité de Cristallographie transcendante).
  2. קיומו של אלכימאי מפורסם מהמאה ה־16 בשם ארנה סאקנוסם.
  3. ידוע כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שיורדים 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות.
  4. מכשירים מדעיים ברשות המשלחת: מד טמפרטורה המודד עד 150°, ברומטר מיוחד המודד לחצים גבוהים, מד זמן מדעי, שנבנה על ידי חברה מז'נבה, מכוון למרידיאן של המבורג ואמצעי להפקת חשמל שנקרא מנגנון רומקרוף.
  5. אם עשן ואדים יוצאים מסדקים בקרקע ולא דרך מכתש הר הגעש, סימן שלא צפויה התפרצות וולקנית[3].
  6. הפחם בבטן האדמה נוצר מחום גבוה שהיה בעבר בעומק כדור הארץ והפך צמחייה שלא ראתה אור שמש לפחם[4].
  7. בעומק האדמה לחץ האוויר עולה ועצמת הקול גדלה[5].
  8. תופעה אקוסטית בבטן האדמה: גלי הקול עוברים 7 ק"מ ב־20 שניות (341 מטר בשנייה).
  9. כיפת השמים מעל האגם התת־קרקעי מוארת כתוצאה ממקור חשמלי[6].
  10. המשלחת מצאה גווייה של אדם קדמון בדומה לממצאים שהתגלו בצרפת ב־28 במרץ 1863 במחצבות האבן של מולֶן קיניון ליד אבוויל שבצרפת[7].

עיבודים לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "מסע לבטן האדמה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסע לבטן האדמה (סרט, 1959)

הסרט הופק בשנת 1959. הוא תואם את ספר בתיאור מסע לבטן האדמה, אך התסריט כולל סיפור בלשי ועלילות אהבה. תחילת הסרט היא באדינבורו, בכנס מדעי בו מקבל לידנברוק (בגילומו של ג'יימס מאסון) מתנה - סלע לבה ומגילה המתארת מסע לבטן האדמה שנערך 300 שנה קודם על ידי המדען ארנה סאקנוסם. את המתנה מצא סטודנט מאוהב, בן ביתו, אלק מקאבן (פאט בונֵה). הם יוצאים לאיסלנד ופוגשים באשתו של פרופ' גואטבורג, השחקנית ארלאן דאל (Arlene Dahl), אשר עמו התייעץ פרופ' לידנברוק על טיבה של המגילה. גואטבורג רצה לצאת לבדו למסע לבטן האדמה והורעל. אלמנתו מחליטה להצטרף ללידנברוק, יחד עם מורה דרך איסלנדי והברוז שלו.

בבטן האדמה מתגלה הרוצח, נסיך לבית ארנה סאקנוסם, מחבר המגילה, הסבור כי לו זכות הבכורה בנסיעה. הוא עומד לדין באשמת רצח בפני מושבעים בבטן האדמה ומוצא את מותו בנפילה ללבה רותחת. בסרט תמונות מרהיבות של יער פטריות הענק, מרדף של לטאות קדמוניות וההפתעה: בבטן האדמה מתגלים שרידי העיר אטלנטיס (לא באוקיינוס האטלנטי). הם מתיישבים על מזבח עתיק מאבן, שנמצא במרכז העיר, מחוללים פיצוץ, נישאים על המזבח מעל גל לבה העולה מלוע הר הגעש סטרומבולי ונוחתים בים התיכון. דייגים איטלקים אוספים את הגיבורים והם חוזרים לאדינבורו וזוכים שם לכבוד, לקבלת פנים ולשתי חופות.

ריק וייקמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה ספרותית זו זכתה לשני עיבודים מוזיקליים, שניהם על ידי המוזיקאי הבריטי, חבר להקת יס, ריק וייקמן. העיבוד הראשון הולחן ובוצע בשנת 1974 ונקרא: Journey to the Centre of the Earth. היצירה כללה את התזמורת הסימפונית של לונדון, להקת רוק, מקהלה וקריין. היצירה הורכבה משני חלקים ונחשבה לחדשנית ביותר בשל השילוב הייחודי והמוצלח בין התזמורת ללהקה. בשנת 1999 יצר ווקמן את האלבום: Return to the Centre of the Earth, אשר היה מבוסס על נוסחה זהה ליצירה הקודמת, אך הפעם אירח מספר זמרים. את תפקיד הקריין נטל על עצמו שחקן סדרת מסע בין כוכבים, פטריק סטיוארט.

תרגומים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך אתר צבי הראל:

  • בבטן האדמה, ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1878.
  • מסע אל מרכז האדמה, ג. בן־חנה (גדליהו אמיתי), יוסף שמעוני, תל אביב, 1950.
  • מסע אל מרכז כדור הארץ, שרגא גפני, עמיחי, תל אביב, 1981.
  • מסע אל בטן האדמה, אביטל ענבר, מועדון קוראי מעריב, תל אביב, 1984.
  • מסע אל בטן האדמה, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1999.
  • מסע אל בטן האדמה: בתמונות, מיכל מילר, עופרים, כפר מונש, 2002.
  • מסע אל בטן האדמה, עמנואל פינטו, סדרת הרפתקה, מודן ואוקיינוס, 2017

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המקור הלטיני המשובש: "In Sneffels Yoculis craterem kem delibat umbra Scartaris Julii intra calendas descende, audas viator, et terrestre centrum attinges. Kod feci. Arne Saknussem."
  2. ^ ב־1863 גילו בדרום צרפת שלד אדם שגילו נאמד במאה אלף שנים והמדענים הטילו ספק בממצא. הפרופסור אומר, עכשיו יש לנו הוכחה.
  3. ^ פרק 14
  4. ^ פרק 20
  5. ^ פרק 25
  6. ^ בצרפתית: Le pouvoir éclairant de cette lumière, sa diffusion tremblante, sa blancheur claire et sèche, le peu d’élévation de sa température, son éclat supérieur en réalité à celui de la lune, accusaient évidemment une origine purement électrique. פרק 30.
  7. ^ פרק 38