מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי המנהיגים הרוחניים של העדה ומצויים רק בקהילה זו. מצהף קדוס כתובים בגעז (אתיופית עתיקה), ששימשה לשון קודש הן עבור ביתא ישראל והן עבור הכנסייה האתיופית האורתודוקסית אף בתקופות מאוחרות שדיברו באמהרית.

ככלל רוב כתבי הקודש של יהודי אתיופיה, הועתקו או נרכשו מכתבי הכנסייה האתיופית, אך חכמי הקהילה נהגו להתאימם לרוח היהדות כך שטשטו סימני צלב, ושינו טקסטים שאינם מתאימים.

מצהף קדוס שונה במבנהו מהמקובל בשאר הקהילות היהודיות, והוא מסודר על פי סדר כרונולוגי. כתבי מצהף קדוס, לצד מסורות שבעל פה שהועברו מדור לדור, היוו מקור לפסיקת ההלכה בעדה. זאת לעומת שאר קהילות ישראל, שבהן המשנה, הגמרא ושאר ספרות חז"ל יצרו את ההלכה. חלק מהציוויים הקיימים בספרות זו, כגון הקרבת הקורבנות, המשיכו להתקיים בקהילת ביתא ישראל כפי שהדבר מופיע בתנ"ך, בניגוד למקובל בשאר עם ישראל.

חלוקה

הספרים מחולקים לפי קבוצות:

קטע מספר בראשית בשפת הגעז

• ספרי התורה (געז: "אורית") - הם שמונה ספרים הכוללים בתוכם את ספרי התורה ושלושה ספרים נוספים המהווים המשך כרונולוגי לספרים אלו: אורית זה-לדת =בראשית, אורית זה-צאת (היציאה)=שמות, אורית זה-לוואוויאן (הלווים)=ויקרא, אורית זה-חולקו (הספירות)=במדבר, אורית זה-דאגם (החזרה/המשנה)=דברים,

אורית זה-איאסו=יהושע, אורית זה-מסאפנת=שופטים ואורית זה-רות=מגילת רות.

• ספרי המלכים ("מצהפה נגסת") כולל את שני החלקים של ספר שמואל ואת שני החלקים של ספר מלכים, שבהם מסופר על המלוכה הישראלית. שמות ארבעת הספרים הם כשמותיהם בתרגום השבעים: שמואל א' נקרא נגסת א="מלכים א'", שמואל ב' נקרא נגסת ב="מלכים ב'", מלכים א' נקרא נגסת ג="מלכים ג'" ומלכים ב' נקרא נגסת ד="מלכים ד'".
• ספרי שלמה ("מצהפה סלמון") - הוא שמם של חמישה ספרים שנכתבו על פי המסורת על ידי שלמה המלך והם ספר משלי, המחולק לשני ספרים מסאליאתה סאלומון="משלי א'" (פרקים א' - כד') ותגסאצה סאלומון="משלי ב'" (פרקים כה' - לא'), קאלה מכבב=מגילת קהלת, טבבה סאלומון=חכמת שלמה מהספרים החיצוניים ומהאליה מאהלי=שיר השירים.
• תרי עשר ("דקיקא נביאת" - "הנביאים הקטנים") - שנים-עשר ספרי נביאים קטנים בהיקפם: חוסי=הושע, יואל, עמוץ=עמוס, עבדיוי=עובדיה, יונס=יונה, מלכיאס=מיכה, נחום, אנבאקום=חבקוק, צפוניאס=צפניה, חגי, זכריאס=זכריה ומליאס=מלאכי.
• הצוואות ("גדלאוץ'") - כוללים חמישה ספרים, כולם מהספרים החיצוניים: צוואת אברהם, צוואת יצחק, צוואת יעקב, צוואת אהרון וצוואת משה.
• שאר הספרים: מזמור זה-דוית=תהילים, איסאיאס=ישעיהו, ארמיאס=ירמיהו, חזקל=יחזקאל, דניאל, איוב, אסתר, הצוצאן קדמאווי=דברי הימים א', הצוצאן כאלא=דברי הימים ב', עזרא א' ("ספר עזרא"), עזרא ב' ("ספר נחמיה"), סיראכ=בן סירא, יודית=יהודית, טובית=טוביהו, עזרא החיצוני, מקביאן א'-ב'=מקבים, חנוך, כופאליה=יובלים, שיחת משה, ברוך, חזון עזרא.

יתרת הספרים בקובץ נכתבו על ידי חכמי הקהילה והם:

• מצוות השבת ("תְאְזַזֵה שֶנְבֶת") - ספר הלכה העוסק בהלכות שבת, נכתב על ידי הנזיר אבא צברה במאה ה-15.

קס קורא באורית בחג הסיגד.

• ספר התלמידים ("ארדאת")
• ספר השעות ("מצהפה סעתת")
• פירוש יהושע ("פכרה אייאסו")
• פילוסופים ("פלספה" או "טביבן")
• אבא אליהו ("אבא אליאס")
• ספר המלאכים ("מצהפא מלאכת")
• מעשה שושנה ("גדלא סוסנה")
• דרשת אברהם ושרה במצרים ("דרסנא אברהם ושרה בגבץ")
• בראשית ברא אלוהים ("בקדמי גברה אגזיאבהר")

בנוסף לכך היו מספר ספרים שלא השתייכו לקובץ, אך היו בעלי השפעה גדולה:

• יוסיפון - ספר היסטוריה יהודי המיוחס ליוסף בן מתתיהו.

ראו גם

• הספרים החיצוניים
• מגילות ים המלח

קישורים חיצוניים

[1]