לדלג לתוכן

פורמולה 1 עונת 1951

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1951
חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם הראשונה
חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם הראשונה
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 27 במאי 1951
תאריך סיום 28 באוקטובר 1951
מספר עונה 2
מספר מרוצים בעונה 8
זוכה באליפות הנהגים חואן מנואל פנג'יו
נקודות הנהג הזוכה 31 (37)

עונת 1951 היא העונה השנייה בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו שמונה מרוצים - שבעה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה אליהם נוסף מרוץ האינדיאנפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית. במהלך העונה התקיימו 14 מרוצי פורמולה נוספים, שלא נכללו כחלק מהאליפות. חואן מנואל פנג'יו ניצח שלושה מרוצים במהלך העונה והוכתר כאלוף בסיומה.

המרוצים בעונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 שווייץשווייץ גרנד פרי שווייץ 27 במאי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה אלפא רומיאו
2 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אינדיאנפוליס 500 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דיוק נאלון ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) לי וולארד ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) לי וולארד ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) קורטיס קראפט-הופנהאוזר
3 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה 17 ביוני ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה ג'וזפה פארינה איטליהאיטליה אלפא רומיאו
4 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת 1 ביולי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו
איטליהאיטליה לואיג'י פגיולי
איטליהאיטליה אלפא רומיאו
5 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה 14 ביולי ארגנטינהארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס איטליהאיטליה ג'וזפה פארינה ארגנטינהארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס איטליהאיטליה פרארי
6 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה 29 ביולי איטליהאיטליה אלברטו אסקרי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה אלברטו אסקרי איטליהאיטליה פרארי
7 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה 16 בספטמבר ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה ג'וזפה פארינה איטליהאיטליה אלברטו אסקרי איטליהאיטליה פרארי
8 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) גרנד פרי ספרד 28 באוקטובר איטליהאיטליה אלברטו אסקרי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה אלפא רומיאו

תקציר העונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלפא רומיאו 159 - הדגם שניצח ארבעה מרוצים במהלך העונה

העונה נפתחה בגרנד פרי השווייצרי, שהתקיים מסלול פתוח על הכביש בסמוך לברן. אלפא רומיאו שלטה במרוץ ונהגיה זינקו מארבעה מתוך חמשת המקומות הראשונים. חואן מנואל פנג'יו, זינק מהפול פוזישן ושמר על ההובלה לאורך כל המרוץ, שהתקיים בתנאי גשם[1]. מרוץ האינדיאנפוליס התקיים שלושה ימים לאחר הגרנד פרי השווייצרי. למרות שהמרוץ נחשב לחלק מסבב האליפות, הנהגים האירופאים לא לקחו בו חלק. פנג'יו זינק ראשון גם בגרנד פרי הבלגי, אחריו זינקו אלברטו אסקרי וג'וזפה פארינה. פארינה ניצח את המרוץ בפער של 3 דקות על אסקרי, שסיים במקום השני[2].

פנג'יו זינק ראשון גם בגרנד פרי הצרפתי, אך איבד את ההובלה לאסקרי. פארינה זינק מהמקום השני, אך התחלה רעה למרוץ הורידה אותו למקום ה-12. הוא שיפר את המיקום בהדרגה עד שלקח את ההובלה במרוץ כשאחריו היו חוסה פרוילאן גונזלס מקבוצת פרארי ולואיג'י פגיולי במקום השלישי. תקלה ברכבו של פארינה אפשרה לגונזאלס לקחת את ההובלה. במהלך העצירה בפיט ג'ונזאלס העביר את רכבו לאסקרי ופגיולי, שהיה במקום השני, העביר את רכבו לפנג'יו[3]. בעיה בבלמים של אסקרי אפשרה לפנג'יו לקחת את ההובלה ולסיים כמנצח[4].

צריכת דלק עדיפה של מכוניות הפרארי על פני אלפא רומיאו איפשרה לגונזלס לרשום ניצחון ראשון עבור קבוצתו של אנצו פרארי בגרנד פרי בריטניה. הקבוצה רשמה עוד צמד ניצחונות רצופים במערב-גרמניה ובאיטליה לאחר שאסקרי ניצל פרישות של פנג'יו עקב תקלות מכניות שונות. מרוץ סיום העונה התקיים ברחובות ברצלונה. אסקרי זינק מהפול פוזישן, אך איבד את ההובלה לפנג'יו בהקפה הרביעית. פנג'יו סיים את המרוץ כמנצח וזכה בתואר האליפות הראשון מתוך חמישה בקריירה[5].

דירוג האליפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 4 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום. נהג שווייץשווייץ ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) נקודות
1 ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו 1 (9) (1)† / 11† 2 2 פרש 1 31 (37)
2 איטליהאיטליה אלברטו אסקרי 6 2 2† פרש 1 1 (4) 25 (28)
3 ארגנטינהארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס פרש (2)† 1 3 2 2 24 (27)
4 איטליהאיטליה ג'וזפה פארינה 3 1 (5) (פרש) פרש 3† / פרש 3 19 (22)
5 איטליהאיטליה לואיג'י וילורסי פרש 3 3 3 4 (4) פרש 15 (18)
6 איטליהאיטליה פיירו טרופי 2 פרש 5 5 פרש 10
7 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ליי וולארד 1 9
8 איטליהאיטליה פליסה בונטו 4 פרש 3† 5 7
9 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) מייק מזרוק 2 6
10 בריטניהבריטניה רג פרנל 4 5 DNS 5
11 איטליהאיטליה לואיג'י פגיולי 1† / 11† 4
12 איטליהאיטליה קונסלבו סנסי 4 פרש 10 6 3
13 צרפתצרפת לואיס רוזייה 9 4 פרש 10 8 7 7 3
14 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אנדי לינדן 4 3
15 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) מני איולו 3† 2
16 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ק מקרת' 3† 2
17 שווייץשווייץ טולו דה גרפנרייד 5 פרש פרש פרש 6 2
18 צרפתצרפת איב ג'ראד קבנטוס פרש 5 7 פרש 8 פרש 2
19 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בובי בול 5 2
מיקום. נהג שווייץשווייץ ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) נקודות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1951 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
ג'וזפה פארינה
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1951
חואן מנואל פנג'יו
הבא:
אלברטו אסקרי