משה רוזנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה רוזנפלד

משה רוזנפלד (26 בנובמבר 19047 בנובמבר 1935) היה שוטר במשטרה הבריטית בארץ ישראל שנרצח בידי כנופית עז א-דין אל-קסאם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנפלד נולד במנחמיה לאחת ממשפחות המייסדים. לאחר לימודיו בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, התנדב לחיל הספר העבר ירדני ומשם עבר למשטרה הארצישראלית שבה שירת כ-12 שנה בתפקידים שונים. בהיותו בדרגת סמל הופקד רוזנפלד על משטרת שאטה שבעמק חרוד, ועבר עם משפחתו להתגורר בקיבוץ תל יוסף הסמוך. במסגרת תפקידו יסד קבוצת רוכבים של קבוצת הפועל, במסגרת הפעילות ניתנו שעורי רכיבה, ונערכו תחרויות בבית אלפא.

רציחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 7 בנובמבר 1935 נמסרה הודעה על פריצה לפרדס האשכוליות של עין חרוד. רוזנפלד יצא בלווי שוטר נוסף לאתר את הגנבים, ובקצה הדרך השאיר את השוטר עם הסוסים ועלה לבדו למערה, בעקבות קליפות שהותירו השודדים בדרכם. במערה ארבו חברי הכנופיה, שירו מספר יריות ופגעו ברוזנפלד, ולאחר מכן התקרבו אליו וירו שוב.

משה רוזנפלד נטמן בבית הקברות הישן של עין חרוד ותל יוסף. יום הלוויתו נקבע כיום אבל בעמק יזרעאל, התושבים שבתו ממלאכה והתלמידים מלימודיהם. הלוויתו יצאה מבית אלפא ועברה דרך תחנת המשטרה בשאטה לתל יוסף. השתתף בה קהל גדול ממנחמיה ומיישובי עמק יזרעאל והצפון, וכן נציגי המשטרה הבריטית ומשה שרת נציג הסוכנות היהודית.[1] חיים שטורמן הספידו במלים שהפכו למטבע לשון: "נופלים ההולכים ראשונה".

בעקבות רציחתו של רוזנפלד על ידי אנשי "היד השחורה", פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי עז א-דין אל-קסאם ולוחמיו, והם אותרו שבועיים לאחר הרצח וכותרו סמוך לכפר יעבד שבשומרון. אל-קסאם נהרג יחד עם שלושה מחבורתו.[2] שמונה אחרים מהחבורה נתפסו והועמדו לדין על רצח רוזנפלד ושוטר שנהרג בקרב עם אנשי הכנופיה.[3] ארבעה מאנשי הכנופיה נדונו ל-14 שנות מאסר.[4] בנובמבר 1937 נאסר שיך פרחאן א-סעדי בחשד למעורבות ברצח רוזנפלד.[5] יש הרואים ברוזנפלד את ראשון הרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שפרצו חודשים אחדים לאחר מכן. על מצבתו נרשם: "הראשון לחללי היישוב במאורעות הדמים תרצ"ו. פ"נ משה בן שלמה יצחק רוזנפלד נפל חלל בהר הגלבוע בעמדו על משמר הלאום". גם בספר "מאורעות תרצ"ו" בהוצאת דבר מ-1937, מופיע רוזנפלד בראש רשימת הקורבנות.[6]

המערה שבפתחה נרצח נקראת "מערת רוזנפלד" והמעיין לידה "עין הסמל", בעמק הנעלם שבגלבוע.[7] חברי בית אלפא מייחסים את השורה "מי ירה ומי זה שם נפל?", ב"שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע") שכתב נתן אלתרמן ב-1935, למותו של משה רוזנפלד, אך לטענה זו אין בסיס.[8]

אחיו, צבי רוזנפלד, נרצח על ידי ערבים בעבודתו בשדה, קודם להרצחו של משה. בספטמבר 1942 נרצח אביו, שלמה יצחק רוזנפלד, ונפצע אחיו בר כוכבא, מירי של איכר אחר במושבה מנחמיה.[9][10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה רוזנפלד הובא לקברות בעין חרוד, דבר, 10 בנובמבר 1935
  2. ^ קרב דמים בין המשטרה וחבורת הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
  3. ^ אנשי הכנופיה נמסרו למשפט, דבר, 3 במרץ 1936
  4. ^ אנשי אל-קסאם זוכו ביחס מיוחד, דבר, 4 בנובמבר 1936
  5. ^ נתפס ממלא מקומו של עז א-דין אל קסאם, דבר, 23 בנובמבר 1937
  6. ^ ברכה חבס (עורכת), ספר מאורעות תרצ"ו, דבר, 1937, עמ' 635. בתוך: תום שגב, ימי הכלניות, עמ' 299, 498, הערה 20.
  7. ^ גלבוע מרכזי – מהר שאול לבית אלפא
  8. ^ מרדכי מרמורשטיין, דממה ביזרעאל – סיפורו של זמר עברי, באתר "מקור ראשון", 22 ביוני 2016
  9. ^ לוית ש. י. רוזנפלד, דבר, 10 בספטמבר 1942
  10. ^ מרדכי אשל, הרוצח ממנחמיה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, ספטמבר 2010