ניר ברוידא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוידא ב-2015

ניר ברוידא (נולד ב-10 ביולי 1977) הוא ראש הישיבה החילונית בתל אביב וסמנכ"ל ארגון בינ"ה. הוא מרצה ומלמד בתחומים הקשורים לארון הספרים היהודי, ובעיקר על הקשר שבין סוגיות תלמודיות לנושאים חברתיים עכשוויים. ברוידא פרסם עשרות מאמרים בעיתונות הישראלית בנושאים אקטואליים ובנושאי יהדות ותרבות. יש לו עשרות מעריצים בקרב הציבור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר ברוידא נולד וגדל בקריית אונו. הוא נכדם של שולה ברוידא, יו"ר ויצו ישראל (1972–1980) ומחלוצי המאבק למעמד האשה בישראל, של ד"ר צ'ארלס חיים ברוידא, מדען וממציא מראשוני חיל האוויר ומכון ויצמן, ושל שרגא ופרומה ניצני, יוצאי קבוצת גורדוניה ומבוני העיר רחובות.

עם סיום שנת שירות בעמק בית שאן התגייס לגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. לאחר שסיים תפקידי מ"כ ומ"מ בהצטיינות מונה למ"פ ופיקד על חייליו בלבנון ובעזה. לאחר שחרורו המשיך ניר לשרת כקצין מילואים ושימש מפקד פלוגה מסייעת וסגן מפקד גדוד.

עם הצטרפותו לארגון בינה בשנת 2001, החל להקים יחד עם ערן ברוך את פרויקט "בינה בשכונה" הפועל להעצמת קהילות בפריפריה על ידי לימוד המביא לידי מעשה. ברוידא היה מופקד על הרחבת הפרויקט וסייע להפכו למיזם ארצי הפועל נכון לשנת 2015 בכ-15 שכונות ברחבי הארץ.

במהלך השנים עסק ברוידא בפעילות חברתית. בין השאר יזם והוביל את קמפיין "דין רודף שלום" בחודשים שקדמו לביצוע ההתנתקות מחבל עזה. המיזם קרא לניהול המחלוקת בגבולות השיח ומניעת הידרדרות לאלימות ומלחמת אחים. במסגרת הקמפיין הוביל ברוידא מסע אופניים המוני מקבר רבן גמליאל ביבנה ועד נווה דקלים שבלב גוש קטיף. ברוידא הוביל גם את המאבק לעצירת היוזמה להקמת בית סוהר פרטי בישראל[1].

בשנת 2009 הוביל יחד עם פעילים משכונת שפירא בתל אביב את הפקת פסטיבל האביב בשכונה[2]. בעקבות מחאה על כך שמשאבי חגיגות ה-100 לתל אביב אינם מופנים לשכונות הדרום, קיבץ ברוידא קבוצה של פעילים שזכו להקצאה כספית מהמנהלת. בעזרתה ובעזרת תורמים נוספים הפיקו פסטיבל קהילתי הכולל הופעות של אמנים מהשכונה, בתים פתוחים, הפנינג לילדים וסיורים ברחבי השכונה. בפסטיבל לקחו חלק אלפי משתתפים, ומאז הוא הפך למסורת ומתקיים בכל שנה באביב[3].

באותה שנה הוביל ברוידא את הוצאתו של הספר "לא ביפו, לא בתל אביב", המאגד בתוכו סיפורים של ותיקי השכונה יחד עם סקירה היסטורית, אדריכלית וגאוגרפית של האזור. בכך האמינו מפרסמי הספר כי נעשה תיקון היסטורי להעלמתה של שכונת שפירא מהנרטיב ההיסטורי של תל אביב ושל התנועה הציונית. הספר יצא בהוצאת בבל בעריכתם של שרון רוטברד ומוקי צור. בעקבות המידע שהצטבר בספר נוצר סיור תיירותי בשכונת שפירא העוקב אחר הסיפורים והאתרים השונים המתועדים בספר. מתוך בחירה עקרונית נמכר הספר במקביל, הן בחנויות הספרים המובילות במרכז תל אביב, והן במכולות בשכונת שפירא[4].

בשנת 2010 יצא ברוידא לשליחות בארצות הברית מטעם ההסתדרות הציונית העולמית. זמן קצר לאחר יציאתו מונה לשליח המרכזי של המחלקה לפעילות בתפוצות וניהל את פעילות המחלקה בארצות הברית ובקנדה. במסגרת עבודתו פעל לשילוב קהלים יהודים ליברלים בתנועה הציונית ובגיבוש זהותה של הקהילה הישראלית. ברוידא ספג ביקורת כאשר הכניס את ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט כנציג רשמי בכנס השנתי של ההסתדרות הציונית בצפון אמריקה, בכוונה להרחיב את האוהל הציוני[5]. בשנת 2012 חבר ברוידא לפעילים שונים באזור סן פרנסיסקו ויחד הקימו את ארגון "משלנו" שהפך לארגון הגג של הסטודנטים הישראלים החיים בארצות הברית[6]. כמו כן הוביל את תוכנית "גוונים במפרץ" אשר מטרתה בניית קהילה ישראלית-יהודית מאורגנת בפאלו אלטו[7].

עם חזרתו לישראל, מונה לראש "הישיבה החילונית" של בינ"ה בתל אביב. במקביל משמש ברוידא כסמנכ"ל בינה וכראש רשת הישיבות של הארגון. כראש הישיבה התחייב ברוידא לפעול להרחבת הקהלים באמצעות הבאת משתתפים יהודים מהתפוצות, פנייה לקהלים מהפריפריה ושיתופי פעולה עם גופים, מרצים ואמנים[8]. ברוידא מרבה לכתוב ולדבר בנושאים אלה בעיתונות ובטלוויזיה. בנוסף השתתף כפאנליסט קבוע בפרויקטים טליוזיונים שונים: גשר ההלכה של ynet, תוכנית הילדים "חמישה בעקבות פרשה" ותוכנית פרשות השבוע של ערוץ 2, "כמעט שבת" בהנחיית דרור קרן.

הוא בעל תואר ראשון בתלמוד מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית מתוכנית המנהלים של האוניברסיטה העברית.

נשוי ואב לשניים. מתגורר ברמת גן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דין רודף שלום - דרישות שלום לפרשות השבוע, הוצאת בינה, 2002
  • לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא, מוקי צור ושרון רוטברד (עורכים), בינ"ה והוצאת בבל, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניר ברוידא בוויקישיתוף

מאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]