נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת
 | |||||||||||
| נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת בשנת 2005 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 24 בנובמבר 1998 – 23 באוקטובר 2000 (שנה ו־10 חודשים) | ||||||||||
| על שם | יאסר ערפאת | ||||||||||
| מפעיל | סגור | ||||||||||
| בעלים |
מדינה פלסטינית  | ||||||||||
| עיר סמוכה | רפיח | ||||||||||
| קואורדינטות | 31°14′47″N 34°16′34″E / 31.24639°N 34.27611°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 98 מטר (320 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת | |||||||||||
  | |||||||||||
נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת (בערבית: مطار ياسر عرفات الدولي), שנודע בעבר כנמל התעופה הבין-לאומי עזה וכנמל התעופה הבין-לאומי דהנייה, היה שדה תעופה בפאתיה הדרומיים של העיר רפיח בפינה הדרומית של רצועת עזה, בסמוך לדהנייה. נמל התעופה נסגר במהלך האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ונהרס בסוף 2001 ותחילת 2002 על ידי כוחות צה"ל.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכם עקרוני להקמת נמל תעופה בעזה הושג כבר במסגרת הסכמי אוסלו בספטמבר 1995 והתכנון היה לפתוח את השדה כבר במאי 1996. השדה הוקם בעלות של 60 מיליון דולר שמומנה על ידי מספר מדינות,[1] ובהם יפן, מצרים, ערב הסעודית, גרמניה, ספרד ומדינות נוספות, הנמל תוכנן על ידי אדריכל מרוקאי בהשראת נמל התעופה של קזבלנקה שבמרוקו. עבודות ההקמה החלו ב-20 בינואר 1996, והשתתפו בהן גם חברות מישראל,[2] אך פתיחת השדה התעכבה עד להשגת הסכמה על דרישת ישראל לבדיקה של האנשים והסחורות העוברים בשדה.[3] בעקבות הסכם וואי שנחתם ב-23 באוקטובר 1998 על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ויושב ראש הרשות יאסר ערפאת, הוסכם כי מדינת ישראל תהיה בעלת השליטה הביטחונית הכוללת בנמל ואנשי ביטחון ישראלים יערכו בדיקות של הנוסעים (מאחורי מראה חד צדדית) ואילו הרשות הפלסטינית תהיה אחראית על גביית המכס במקום.[4] הוסכם גם כי יוכל להתבצע יבוא לישראל דרך הנמל, שיהיה כפוף לנוהלי מכס ולפקחי מכס ישראלים והם גם יוכלו לבדוק מוצרים שמיועדים לרשות.[5]
השדה נחנך ב-24 בנובמבר 1998 עם טיסה של חברת איג'יפטאייר מקהיר, בהמשך נחתו טיסה מקזבלנקה של חברת התעופה המרוקנית, רויאל אייר מרוק, וטיסות מירדן, ספרד, אוסטריה ושוודיה. בנוסף נחתה טיסה של חברת אירואל תעופה הישראלית, שהמריאה מנמל התעופה בן-גוריון עם מתאם שיחות השלום של האיחוד האירופי, מיגל מורטינוס.[6] ב-14 בדצמבר 1998 נחת בשדה מטוסו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, לביקור ראשון ברצועת עזה.[7]
סגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פריצת האינתיפאדה השנייה נסגר נמל התעופה לראשונה ב-8 באוקטובר 2000.[8] פעילותו חודשה ב-19 באוקטובר אך הוא נסגר סופית זמן קצר לאחר מכן, ב-23 באוקטובר 2000, לאחר ששוטרים פלסטיניים חמושים הגיעו לנמל בניגוד להבנות, דבר שהביא לפינוי הצוות הישראלי מנמל התעופה וסגירתו.[9] ב-2 בדצמבר 2001 הפציץ חיל האוויר הישראלי שלושה מסוקים של הרשות הפלסטינית שחנו בנמל, ששימושו להובלת אח"מים.[10] ב-12 בדצמבר 2001 הפציץ חיל האוויר הישראלי שוב את הנמל והרס את מתקן המכ"ם, ואת מגדל הפיקוח.[11] במקביל באותה עת נכנס לנמל כוח של צה"ל עם דחפורים, בליווי של טנקים וכוח חי"ר, והחלו בהרס מסלול הטיסה בו, באמצעות חפירת תעלות לרוחבו.[12] פעולות ההריסה נמשכו עד אמצע ינואר 2002.[13] אף על פי שבנמל לא התקיימה תנועה אווירית, הוא המשיך להתקיים ואויש על ידי צוות של כ-400 עובדים עד שנת 2006.[דרוש מקור]
במהלך מבצע גשמי קיץ, בסוף יוני 2006, נכנסו שוב כוחות צה"ל לשטח הנמל והוא שימש כבסיס קדמי.[14] בפברואר 2010 הפציץ חיל האוויר הישראלי את המבנים שנותרו במקום.[15]
ניסיונות לפתיחתו מחדש של הנמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 התנהלו מגעים בין וישראל והרשות הפלסטינית על פתיחתו מחדש של הנמל.[16] זאת כחלק משיחות להסדרת השליטה בעזה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות.[17]
במאי 2011 הציע לראשונה שר התחבורה ישראל כ"ץ להקים נמל תעופה ונמל ימי עבור עזה על אי מלאכותי בים, לטענתו קידום היוזמה יוכל היה לסייע בייצוב המצב הכלכלי וההומניטרי ברצועת עזה וכך למנוע הידרדרות למלחמה נוספת ברצועה.[18] בתוכנית אף תמכו ראשי מערכת הביטחון.[19]
בקיץ 2014, במהלך המשא ומתן להפסקת אש לאחר מבצע צוק איתן העלה החמאס דרישה להקים מחדש את הנמל.[20] מדינת ישראל שקלה לאשר את הבקשה, תמורת פירוז מלא של רצועת עזה.[21]
בדצמבר 2018 הציעה ממשלת קטר לממן את הקמתו מחדש של הנמל, במסגרת שיחות פיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס.[22]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השדה נועד לטפל ברוב סוגי מטוסי הנוסעים ולהעניק מענה להיקף תנועה של כ-700,000 נוסעים בשנה. שדה התעופה הופעל על ידי הרשות הפלסטינית, כאשר הפיקוח האווירי והבדיקות הביטחוניות היו באחריות ישראל. בשדה פעל בעיקר צוות ישראלי מקצועי בעל ניסיון ממסוף רפיח שנשלט גם הוא באותם זמנים על ידי ישראל. הצוות השגיח על הבטיחות והבדיקות הביטחוניות של הנוסעים והסחורות. במרץ 1999 טסו לשדה החברות רויאל ג'ורדניאן, איג'יפטאייר, רויאל אייר מרוק ואף KLM,[23] השדה גם היה לנמל הבית של פלסטיניאן איירליינס.[24] בשנת 1999 עברו דרכו למעלה מ-85,000 נוסעים, כ-70% מהם בטיסות של פלסטיניאן איירליינס.[25] במרץ 1999 הוחל בייצוא פרחים מעזה דרך הנמל והקמת מסוף מטענים.[24] אחר כך הוחל גם במשא ומתן לייצוא מטענים חקלאיים ישראליים מהנגב, דרך הנמל.[26]
אחד המבנים הבולטים של השדה היה טרמינל האח"מים שלו, שהיה מורכב מכיפה זהובה (כהומאז' לכיפת הסלע) ובו היה נברשות קריסטל ומזרקה גדולה. בית הנתיבות בשדה השתרע על שטח של 4,000 מ"ר והיה מעוטר באריחים בסגנון מרוקאי. בשדה עבדו בין 400 ל-700 עובדים.
בנמל היה מסלול אספלט בודד באורך של 3,076 מטר וברוחב של 60 מטר, שנהרס על ידי צה"ל ב-2001, יחד עם נתיבי ההסעה ורחבת החנייה למטוסים. החל משנת 2010 שימש שטח נמל התעופה לגידולים חקלאיים נרחבים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Palestinian Airlines History Pages
- אבי שרף, לפני 25 שנה נחנך שדה התעופה הבינ"ל בעזה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אורה קורן, הרשות הפלשתינית הקצתה 140 מיליון ד' לפיתוח רפיח - כולל הקמת איזור סחר חופשי, באתר גלובס, 5 באפריל 1998
- ↑ אורה קורן, להבות סיפקה מיגון נגד אש לשדה התעופה בעזה, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1998
- ↑ אורה קורן, האיחוד האירופי חוזר ודורש מישראל לאפשר הפעלת נמל עזה ושדה דהנייה, באתר גלובס, 28 ביולי 1997
- ↑ רן דגוני ואורה קורן, הסעיפים הכלכליים בהסכם: קרני, שדה התעופה, נמל עזה והמעברים הבטוחים ישראל והפלשתינים יקימו ועדה אסטרטגית בדרג בכיר לדיון בבעיות הכלכליות, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
אורה קורן, נמל בעזה ונמל בדהניה, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998 - ↑ אורה קורן וזהבה דברת, היבוא לישראל דרך שדה התעופה בדהנייה - בכפוף לנהלי מכס ישראליים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1998
- ↑ אורה קורן, שדה התעופה הפלשתיני בעזה נחנך הבוקר בטיסת איג'יפט אייר, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1998
- ↑
President Clinton at Gaza Intl. Airport (1998), סרטון באתר יוטיוב - ↑ רמי היפש, ישראל לא מאשרת לנשיא הוועד האולימפי לנחות בנמל התעופה בדהנייה, באתר הארץ, 30 במאי 2001
- ↑ צה"ל סגר את שדה התעופה בדהניה, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2000
- ↑ אלוף בן, עמירה הס, עתי"ם, ערפאת: ההתקפות מקשות על המעצרים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2001
- ↑ עמוס הראל עמירה הס, צה"ל הפציץ מתקני הרשות, נכנס לרמאללה וביתר הרצועה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2001
- ↑ עמירה הס, עמוס הראל, צה"ל הפציץ מפקדות הרשות בגדה ובעזה; שלושה פלשתינאים נהרגו וכ-120 נפצעו, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
עלי ואקד ופליקס פריש, צה"ל הרס את שדה התעופה בדהנייה, באתר ynet, 4 בדצמבר 2001 - ↑ מאת עמוס הראל, הסוכנויות, צה"ל תקף מתקני המשטרה הימית בעזה, באתר הארץ, 11 בינואר 2002
- ↑ שירות גלובס ו-YNET, צה"ל חזר לעזה: הפציץ מתקני חשמל והשתלט על נמל התעופה בדהנייה, באתר גלובס, 28 ביוני 2006
אבי יששכרוף,, צה"ל נערך לכיתור בית חאנון, הזהיר את תושבי צפון הרצועה, באתר הארץ, 29 ביוני 2006
אבי יששכרוף, צה"ל הרס בטילים את משרדו של הנייה בעזה, באתר הארץ, 3 ביולי 2006
עמוס הראל, הוקפאה הפעילות הקרקעית בעזה, באתר הארץ, 2 ביולי 2006 - ↑ חיל האוויר תקף במהלך הלילה מטרות בדרום רצועת עזה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
- ↑ עקיבא אלדר, מי מפחד מעצמאות, באתר הארץ, 23 במאי 2005
זאב שיף, חשש בצה"ל: פעילים של אל-קאעדה יחדרו דרך גבול רפיח, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005 - ↑ ארנון רגולר, רייס ושרון ידונו בשבוע הבא במניעת השתתפות חמאס בבחירות ברשות, באתר הארץ, 17 ביוני 2005
אלוף בן, מגעים בין ישראל לרשות לפגישה בין שרון לאבו מאזן, באתר הארץ, 21 באפריל 2005 - ↑ ליאור אבני, השר ישראל כץ: "האי המלאכותי הוא הדרך היחידה להתנתק מעזה", באתר nrg, 4 במאי 2011
ברק רביד, השר ישראל כץ הציג לשליח האמריקאי את תוכניתו להקמת נמל באי מלאכותי מול עזה, באתר הארץ, 5 באפריל 2017 - ↑ עמוס הראל, בצבא תומכים בתוכניות להקמת נמל ברצועה; שר הביטחון מתנגד, באתר הארץ, 24 בפברואר 2016
יניר קוזין, כ"ץ: "בשל חילוקי דעות עם ליברמן, הקבינט לא ידון בתכנית האי המלאכותי", באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2018 - ↑ ברק רביד, המו"מ על תנאי קבע להפסקת האש בעזה יימשך חודש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
- ↑ עמר ברלב, חלון של הזדמנויות בעזה | דעה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2016
- ↑ דני זקן, מה הקשר בין הכסף הקטארי, שדה התעופה בעזה וניסיונות הפיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2018
- ↑ "סינגפור של המזרח התיכון": כך נראה נמל התעופה הבין-לאומי בעזה, באתר מאקו, 2 בפברואר 2024
- 1 2 דרור מרום, הרשות הפלשתינית תייצא מחר לראשונה פרחים דרך שדה התעופה בעזה, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
- ↑ The Palestinian Airlines History Pages
- ↑ גדי גולן, בכיר ברשות הפלשתינית: חקלאים בנגב במו"מ לייצוא תוצרת טרייה דרך דהנייה, באתר גלובס, 30 במרץ 2000
