סובק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סובק
האל סובק. על ראשו כיסוי ראש המייצג את השמש. ביד ימינו ענח'
האל סובק. על ראשו כיסוי ראש המייצג את השמש. ביד ימינו ענח'
תרבות דת מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב סת עריכת הנתון בוויקינתונים
אם נית' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Renenutet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סובק בכתב חרטומים
S29D58V31
I3

I4
או
דמותו של סובק על הקיר של מקדש קום אומבו, בידו הימנית שרביט מלכות ובשמאלו ענח' המייצג את תפקידו כמרפא של אוזיריס, מעל ראשו כתר שמש המייצג את השילוב של סובק-רע

סוֹבֶּק היה אל במיתולוגיה המצרית במצרים העתיקה. האל זוהה עם תנין היאור. הוא תואר כבעל צורת תנין וגם כבעל גוף אנושי וראש של תנין. האל היה בעל אופי מורכב שהשתנה במהלך השנים. דמותו של האל נקשרה גם בכוחם של מלכי מצרים, פוריות ועצמה צבאית. בנוסף שימש גם כאל מגן בעל כוחות אפוטרופאים שיכול היה בעזרת כישוף להרחיק את הרוע, במיוחד כנגד הסכנות שנבעו מהתנינים בנילוס.[1] אביו של סובק היה האל סת, ואמו הייתה האלה נית' (Neith).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של סובק שנמצא במקדש המתים של אמנמחת השלישי שהיה מחובר לפירמידה בחווארה באזור פיום. מוזיאון אשמוליאן

האל סובק היה בעל נוכחות ארוכת שנים בפנתיאון האלים המצרי. הזיהוי הקדום ביותר שלו הוא בתקופת הממלכה הקדומה שהתקיימה בין המאה ה-27 לפנה"ס ועד המאה ה-22 לפנה"ס, במשך כל תקופת מצרים העתיקה ועד התקופה הרומית המאה ה-4. הוא מופיע בכתבי הפירמידה (Pyramid Texts), מהטקסטים הדתיים הקדומים ביותר שנמצאו על קירות הפירמידה בסקארה ומתוארכים לשושלות ה-5 וה-6 (המאות ה-23-24 לפנה"ס). במיוחד בלחש PT 317.[2] לחש זה משבח את פרעה אונס שמלך במאה ה-24 לפנה"ס, כהתגלמות האל התנין והוא מתחיל במילים: " אונס הוא סובק". על פי הכישוף סובק נחשב לאלוהות אלימה בעלת מיניות גבוהה הנוטה לגחמות.

המשמעות של השורש סבק במצרית עתיקה שנוי במחלוקת, אבל הרוב מעריכים שהוא נגזר מהפועל "להכניס להריון".[3]

חשיבותו של האל סובק גדלה בתקופת הממלכה התיכונה במיוחד בשושלת ה-12 בתקופת מלכותו של אמנמחת השלישי שמלך במאה ה-19 לפנה"ס. מלך זה התעניין במיוחד במחוז פיום[4] שהיה קשור באל סובק. המלך ובני תקופתו בנו מבנים רבים שהוקדשו לאל סובק, רובם באזור פיום.[5] בתו של אמנמחת השלישי נקראה סובקנפררע שמשמעותו היא "היופי של סובק". היא הייתה המלכה האחרונה של השושלת ה-12. בתקופה זו האלוהות עברה שינוי ודמותו של סובק התמזגה לעיתים עם דמות האל בעל ראש הבז הורוס. מיזוג זה האדיר את דמותו של סובק ונתן לו מקום חשוב יותר בפנתיאון האלים המצרי בהיותו של הורוס חלק מהשילוש האלוהי ביחד עם הוריו איזיס ואוזיריס.

המיזוג של סובק עם האל הורוס נתן לו גם תפקיד של אל שמש. קשר זה התחזק בתקופה מאוחרת יותר כאשר סובק התמזג בדמות סובק-רע עם האל רע (אל) שהיה אל השמש במיתולוגיה המצרית. השילוב של סובק-הורוס המשיך להתקיים בתקופת הממלכה החדשה (המאה ה-16 לפנה"ס - המאה ה-11 לפנה"ס). בתקופת השושלות האחרונות של מצרים נוצר השילוב סובק-רע שזכה לבולטות נכרת. משמעות השילוב היא שהאל רע שוכן בגופו של סובק. האל רע מתגלה בדמותו של סובק.[6] בולטות זאת נמשכה לאורך התקופות והמשיכה להתקיים במצרים התלמיית ועד וכולל התקופה הרומית (המאה ה-4 לספירה). בתקופה זאת היוקרה של סובק וסובק-רע המשיכה לגדול. ניבנו לכבודו אתרים פולחניים רבים, והושקעו מאמצים להפוך אותו לנושאה של כת דתית.

מרכזי פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מחוז פיום ובמיוחד אזור אגם מואריס (Lake Moeris) הקדום שימש כולו כמרכז פולחן לאל סובק. רוב הערים במחוז פיום פיתחו וריאציות מקומיות משלהן לאל סובק. האל סובק שדייטי היה האל הפטרון של קרוקודילופוליס עיר הבירה של מחוז פיום ששמה הקדום היה "שדייט" והוא היה ההתגלמות הבולטת ביותר של האל סובק. בעיר נעשתה בנייה נרחבת לכבוד האל.[5] בתקופת מצרים העתיקה העיר סגדה והתפללה לתנין קדוש ששמו היה פטסוחוס, והוא היה התגלמותו של האל סובק. היה נהוג לקשטו בזהב ואבני חן. התנין חי בתוך מקדש מיוחד אשר נבנה למענו, בתוך המקדש היה משטח של חול, בריכת מים ומזון. עם מותו של התנין, נבחר תנין אחר למלא את מקומו.

הרחבת המקדש הראשי של האל סובק החלה כנראה ביוזמתו של תלמי השני. במקדש המרכזי כיהנו כוהנים שהתמחו במיוחד בעבודה לאל סובק, כשהם מתגאים בתארים כמו: "נביאו של אל-התנין" ו-"האחד שקבר את הגופות של האל-התנין של ארץ האגם". באזור פיום נמצאו מספר ערי מתים לתניני יאור. נקרופוליס כזה נמצא גם במצרים העליונה.[7]

אתר פולחן נוסף לאל סובק נמצא במקדש קוֹם אוֹמְבּוֹ השוכן על שפת הנילוס במצרים העליונה. המרכז פעל במיוחד בתקופה התלמיית ובתקופה הרומית. המקדש במקום נקרא פֶּר-סובק שפירושו "הבית של סובק". במקדש נמצאו עשרות תניני יאור חנוטים שהוקדשו לאל סובק.

בתקופה התלמיית נכתבה בפיום מונוגרפיה שנקראת ספר פיום (Book of the Faiyum). חלק ניכר מהיצירה מוקדש לסובק ומתרכז במסע שעושה סובק-רע מדי יום בהתאם לתנועת השמש בשמים. הטקסט עוסק גם בתפקידו המרכזי של סובק המבטא את תפקידו של האל רע, ומציין שסובק עלה מהמים הקדמוניים של אגם מואריס. עותקים רבים של הספר שרדו, ולדעת החוקרים ספר זה היה נפוץ מאוד בעת העתיקה. הטקסט בספר מבטא את הקשר שבין פיום לאל סובק והשפעתו הגיעה גם לאזורים שמחוץ לפיום והגיעה עד מצרים העליונה לאזור מקדש קום אומבו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סובק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sobek, God of Crocodiles, Power, Protection and Fertility ,Caroline Seawright
  2. ^ Sobek, Lord of the Land of the Lake
  3. ^ Edda Bresciani עמ' 200
  4. ^ ראו מחוז פיום של ימינו.
  5. ^ 1 2 The History of the Fayoum Oasis in Egypt
  6. ^ אלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית, הוצאת יד בן צבי, 2008, עמ' 39
  7. ^ Edda Bresciani עמ' 203