סטפן גיבארש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטפן גיבארש
Stéphane Guivarc'h
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 6 בספטמבר 1970 (בן 49)
קונקארנו שבצרפת
שם מלא סטפן פייר איב גיבארש
גובה 1.84 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1984 - 1989 ברסט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1989 - 1991
1991 - 1995
1995 - 1998
1996 - 1997
1998
1998 - 1999
1999 - 2001
2001 - 2002
סך הכול
ברסט
גנגאן
אוסר
סטאד רן
ניוקאסל יונייטד
גלאזגו ריינג'רס
אוסר
גנגאן
16 (2)
119 (68)
55 (24)
36 (22)
4 (1)
14 (5)
60 (25)
11 (1)
315 (148)
נבחרת לאומית כשחקן
1997 - 1999 צרפת 14 (1)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטפן פייר איב גיבארשצרפתית: Stéphane Pierre Yves Guivarc'h; נולד ב-6 בספטמבר 1970) הוא כדורגלן צרפתי ששיחק בעמדת החלוץ.

גיבארש הפגין יכולת כיבוש מרשימה בליגות המשניות בצרפת, שהובילו אותו לככב גם בליגת העל הצרפתית. הוא זכה בדאבל המקומי עם אוסר, וזכה בתואר מלך השערים של הליגה במשך שתי עונות רצופות (במדי סטאד רן ואוסר). בהמשך הוא שיחק גם בפרמייר ליג במדי ניוקאסל יונייטד לתקופה קצרה, וזכה בטרבל עם גלאזגו ריינג'רס. גיבארש ייצג לתקופה קצרה את צרפת, בין היתר במונדיאל 1998 הביתי בו זכה עמה בתואר אלופת העולם.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבארש החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ברסט. בעונת 1989/1990 החל את דרכו בקבוצה הבוגרת של המועדון בליגת העל הצרפתית, אך התקשה להשתלב בסגל הקבוצה. בסיום עונת 1990/1991 הורדה הקבוצה לליגת המשנה בעקבות בעיות כלכליות קשות, וגיבארש נותר לשחק בקבוצה חצי עונה נוספת בליגת המשנה. בסך הכול בשתי עונות וחצי במדי הקבוצה הבוגרת ערך גיבארש 16 הופעות ליגה במצטבר בלבד, בהן כבש פעמיים.

בדצמבר 1991 עבר גיבארש לגנגאן מליגת המשנה, שם הפגין את יכולת כיבוש השערים הגבוהה שלו. לאחר חצי עונה בה כבש שלושה שערים ב-12 הופעות, היה גיבארש לשחקן הרכב קבוע ולכובש המוביל של הקבוצה. הוא כבש 14 שערי ליגה בעונת 1992/1993, שבסיומה ירדה קבוצתו לליגה השלישית. במהלך שתי העונות הבאות עלתה גנגאן שתי ליגות והגיעה עד לליגה הבכירה. גיבארש, שכבש 28 שערים בליגה השלישית ועוד 23 שערים בעונת העלייה, סיים את דרכו בקבוצה לאחר שלוש וחצי עונות עם מאזן שערים מרשים של 68 כיבושים ב-110 משחקים בלבד, ממוצע של שער כל פחות משני משחקים.

יכולת הכיבוש המרשימה של גיבארש צדה את עינו של מאמן אוסר, גי רו, שהחתימו בקבוצה לקראת עונת 1995/1996. גיבארש החל היטב את דרכו באוסר, אך נפצע ואיבד את מקומו בהרכב. עד לתום העונה שותף גיבארש ב-23 משחקים, בהם כבש שלושה שערים בלבד, והיה לחלק מהקבוצה שזכתה בדאבל המקומי. גיבארש לא שותף בגמר הגביע הצרפתי, בו גברה אוסר 2-1 על נים בדרך לזכייה.

בעונת 1996/1997 נשלח גיבארש להשאלה בסטאד רן. הקבוצה הצליחה להינצל מירידה לליגת המשנה כשסיימה במקום ה-16, שלוש נקודות מעל לקו האדום, בזכות שעריו של גיבארש שכבש 22 שערי ליגה ב-36 משחקים, והיה למלך השערים של הליגה. בתום עונת ההשאלה חזר גיבארש לאוסר, הפעם על תקן החלוץ המוביל של הקבוצה, ושמר על תואר מלך השערים עונה שנייה ברציפות, כשכבש 21 פעמים ב-32 הופעות ליגה. במקביל, הפגין החלוץ יכולת טובה גם במשחקי גביע אופ"א, והיה למלך שערי הטורניר באותה עונה עם שבעה כיבושים. אוסר סיימה את דרכה מול לאציו ברבע גמר המפעל.

היכולת הגבוהה בליגה הצרפתית והופעותיו בטורניר מונדיאל 1998, זיכו את גיבארש במעבר לפרמייר ליג, שם חתם במדי ניוקאסל יונייטד של המאמן קני דלגליש לקראת עונת 1998/1999. הקדנציה של גיבארש בקבוצה הוגדרה ככישלון חרוץ. העסקה היקרה לא הניבה פירות, לאחר שגיבארש כבש רק פעם אחת בארבע הופעות, החמיץ משחקים רבים עקב פציעה חוזרת בקרסול, ולא תרם כמעט כלל על המגרש. נוסף על כך, המאמן שהביאו לקבוצה פוטר מתפקידו חודשים ספורים מפתיחת העונה והוחלף ברוד חוליט. ב-6 בנובמבר 1998, לאחר חודשים ספורים בלבד בקבוצה, נמכר גיבארש על ידי חוליט לגלאזגו ריינג'רס של המאמן דיק אדבוקאט, תמורת סכום של כ-3.5 מיליון ליש"ט.

גיבארש החל את דרכו החדשה בריינג'רס בהצלחה, כשהתקבל בתשואות על ידי הקהל וגמל בצמד שערים כבר בהופעתו הראשונה בניצחון 7-0 על סנט ג'ונסטון. עם זאת, במהלך העונה המשיך לסבול מהפציעה בקרסולו, כשחזר ממנה מוקדם מדי ולא הספיק להתאושש ממנה כראוי. הוא היה לחלק מהקבוצה שזכתה בטרבל המקומי, ואף כבש את שערה הראשון בניצחון 2-1 בגמר גביע הליגה הסקוטית על סנט ג'ונסטון, אך בליגה תרם רק חמישה שערים ב-14 הופעות.

לאחר החוויה הלא מוצלחת באי הבריטי, חזר גיבארש לקדנציה שלישית באוסר. המאמן גי רו האמין בניסיונו של גיבארש וביכולתו לשמש דוגמה לשחקניה הצעירים של הקבוצה, ואף העניק לו את סרט הקפטן. בעונת החזרה שלו כבש 14 שערי ליגה ב-32 הופעות. במהלך עונתו השנייה בקבוצה כבש גיבארש 11 שערים ב-28 הופעות, אך במהלך העונה איבד את מקומו בהרכב לג'יבריל סיסה.

לקראת עונת 2001/2002, בתום שתי עונות באוסר, חזר גיבארש לקדנציה שנייה בגנגאן. עקב פציעות חוזרות בברכו ובקרסולו הושבת גיבארש לאורך רוב העונה, וערך 11 הופעות ליגה בלבד בהן כבש שער אחד. בסיום העונה פרש גיבארש ממשחק פעיל בגיל 32.

נבחרת צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של גיבארש בנבחרת צרפת נערכה במשחק ידידות מול דרום אפריקה ב-11 באוקטובר 1997. המאמן איימה ז'אקה העניק את הופעת הבכורה בנבחרת לארבעה שחקנים במהלך המשחק, בהם גיבארש, תיירי הנרי ואלן בוגוסיאן. גיבארש כבש באותו המשחק את שערו הראשון והיחיד במדי צרפת, שער השוויון הזמני בדרך לניצחונה של צרפת 2-1.

בשתי העונות שקדמו לטורניר מונדיאל 1998, סיים גיבארש כמלך שערי הליגה הצרפתית. בכך, קנה לעצמו את המקום בסגל של ז'אקה לטורניר אותו אירחה צרפת. במשחק הפתיחה של הטורניר מול דרום אפריקה עלה גיבארש כחלוץ בודד, אך נפצע בדקה ה-26 והוחלף על ידי כריסטוף דוגארי. דוגארי כבש את השער הראשון במשחק, בדרך לניצחון צרפת 3-0. בעקבות הפציעה החמיץ גיבארש את הניצחון הצרפתי 4-0 על ערב הסעודית במשחק השני, ועלה מהספסל לחמש דקות בלבד בניצחון 2-1 על דנמרק בסיום שלב הבתים. בשמינית הגמר עלה גיבארש מהספסל בדקה ה-76, כשצרפת גברה 1-0 על פרגוואי בזכות שער הזהב של לורן בלאן בדקה ה-114. בשלב רבע הגמר חזר להרכב הנבחרת לראשונה מאז משחק הפתיחה, והוחלף בדקה ה-65 של המשחק בו ניצחה צרפת את איטליה בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר שוויון 0-0 בהארכה. הוא שמר על מקומו בהרכב גם בחצי הגמר, בו ניצחה צרפת 2-1 את קרואטיה, והוחלף בדקה ה-68. באחד מרגעי השיא בקריירה שלו, עלה גיבארש בהרכב נבחרתו במשחק הגמר מול ברזיל. גיבארש הוחלף בדקה ה-66 במשחק בו ניצחה צרפת 3-0 וזכתה בתואר אלופת העולם בכדורגל. בסך הכול שותף גיבארש בשישה מתוך שבעת משחקיה של צרפת בטורניר, ארבעה מתוכם בהרכב הפותח.

לאחר הטורניר החל לאמן את הנבחרת רוז'ה למר, שלא העניק הזדמנויות רבות לגיבארש. הופעתו היחידה של גיבארש בנבחרת לאחר המונדיאל הייתה כששיחק מחצית אחת בניצחון 3-0 על קרואטיה במשחק ידידות ב-13 בנובמבר 1990. בסך הכול ערך גיבארש 14 הופעות במדי צרפת, וכבש שער אחד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסר
גלאזגו ריינג'רס
נבחרת צרפת
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביעים
מקומיים
באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1989/1990 ברסט צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 1 0 0 0 0 0 1 0
1990/1991 9 0 0 0 0 0 9 0
1991/1992 צרפתצרפתהליגה הצרפתית השנייה 6 2 0 0 0 0 6 2
1991/1992 גנגאן צרפתצרפתהליגה הצרפתית השנייה 12 3 3 3 0 0 15 6
1992/1993 33 14 2 0 0 0 35 14
1993/1994 צרפתצרפתהליגה הצרפתית השלישית 33 28 3 3 0 0 36 31
1994/1995 צרפתצרפתהליגה הצרפתית השנייה 41 23 4 4 0 0 45 27
1995/1996 אוסר צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 23 3 6 1 2 0 31 4
1996/1997 סטאד רן צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 36 22 5 4 4 4 45 30
1997/1998 אוסר צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 32 21 5 8 16 17 53 46
1998/1999 ניוקאסל יונייטד אנגליהאנגליהפרמייר ליג 4 1 0 0 0 0 4 1
1998/1999 גלאזגו ריינג'רס סקוטלנדסקוטלנדליגת העל הסקוטית 14 5 5 2 0 0 19 7
1999/2000 אוסר צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 32 14 0 0 0 0 32 14
2000/2001 28 11 2 1 6 4 36 16
2001/2002 גנגאן צרפתצרפתליגת העל הצרפתית 11 1 1 0 0 0 12 1
סך הכול בקריירה 315 148 36 26 28 25 379 199

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת צרפת
שנה הופעות שערים
1997 2 1
1998 11 0
1999 1 0
סה"כ 14 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת צרפת - מונדיאל 1998 (מקום ראשון)

1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 גיבארש • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 דיומד • 14 בוגוסיאן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 צ'רבונייר • מאמן: ז'אקה

צרפתצרפת