אנריקו קייזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנריקו קייזה
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 29 בדצמבר 1970 (בן 48)
ג'נובה שבאיטליה
שם מלא אנריקו קייזה
גובה 1.75 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1986 - 1987
1987 - 1990
פונטדסימו
סמפדוריה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1986 - 1987
1987 - 1996
1990 - 1991
1991 - 1992
1993 - 1994
1994 - 1995
1996 - 1999
1999 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2008
2008 - 2010
סך הכול:
פונטדסימו
סמפדוריה
טראמו
קייטי
מודנה
קרמונזה
פארמה
פיורנטינה
לאציו
סיינה
פיגלין
2 (0)
54 (23)
31 (5)
24 (6)
36 (14)
34 (14)
92 (33)
59 (34)
12 (2)
129 (32)
32 (7)
505 (170)
נבחרת לאומית כשחקן
1996 - 2001 איטליה 17 (7)
קבוצות כמאמן
2010
2012 - 2015
פיגלין
סמפדוריה (מאמן נוער)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנריקו קייזהאיטלקית: Enrico Chiesa; נולד ב-29 בדצמבר 1970 בג'נובה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן כדורגל.

קייזה שיחק באיטליה לאורך כל הקריירה. הוא החל את דרכו בקבוצת הנוער של סמפדוריה, ולאחר תקופות השאלה בליגות נמוכות יותר, היה לחלוץ מוביל בסרייה א'. הוא היה שותף לזכיותיה של פארמה בגביע אופ"א (היה למלך השערים של המפעל באותה העונה) ובקופה איטליה, והניף גביע נוסף עם פיורנטינה. לזכותו של קייזה שבעה שערים ב-17 הופעות במדי נבחרת איטליה, וייצג אותה בין היתר בטורנירי יורו 1996 ומונדיאל 1998.

בנו של אנריקו, פדריקו, המשיך את דרכו של אביו והיה לכדורגלן מקצועני אף הוא.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייזה החל את דרכו בקבוצת הנוער של פונטדסימו, מועדון קטן מעיר הולדתו. בעונת 1986/1987, כשהיה בן 16 בלבד, כבר ערך שתי הופעות ליגה במדי הקבוצה, ששיחקה אז בליגה השישית. עונה לאחר מכן הצטרף לקבוצת הנוער של סמפדוריה, שם שיחק במשך שלוש עונות. במהלך תקופה זו זכה לשתי הופעות במדי הקבוצה הבוגרת, כאשר הוא עורך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-16 באפריל 1989, בהפסד קבוצתו 1-0 לרומא. עונה לאחר מכן שותף במשחק אחד במסגרת הקופה איטליה.

לקראת עונת 1990/1991 יצא קייזה בהשאלה לטראמו מהליגה הרביעית, תחת המאמן לואיג'י דל נרי. הוא היה לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, כבש חמישה שערי ליגה ב-31 הופעות, וסייע לקבוצתו לסיים במקום השלישי. עונה לאחר מכן הושאל פעם נוספת, הפעם לקייטי מהליגה השלישית, במדיה כבש שישה שערי ליגה כאשר הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-12 בלבד.

בעונת 1992/1993, עם הגיעו של סוון-יוראן אריקסון לתפקיד המאמן, חזר קייזה לסגל סמפדוריה. הוא קיבל הזדמנויות בעיקר בעמדת הקשר, ותרם שער ליגה אחד ב-26 הופעות, כאשר קבוצתו סיימה את העונה במקום השביעי. על אף שזכה להזדמנויות, לא הצליח קייזה להרשים את הצוות המקצועי, ועונה לאחר מכן הושאל פעם נוספת, הפעם למודנה מהסרייה ב'. מבחינה אישית הצליח קייזה להרשים כאשר היה לשיאן ההופעות (36) והשערים (14) של קבוצתו בליגה, אך ברמה הקבוצתית חווה עם הקבוצה עונה חלשה שהסתיימה בירידה לליגה השלישית. לקראת עונת 1994/1995 יצא קייזה להשאלה רביעית מסמפדוריה לקרמונזה, ששיחקה באותה העונה בליגה הבכירה. קייזה היה מהגורמים הבולטים להישארותה של קרמונזה בליגה הבכירה בתום העונה, כאשר פעם נוספת כבש 14 שערי ליגה והיה למלך שערי הליגה של קבוצתו.

עונת הפריצה של קייזה בקרמונזה זיכתה אותו פעם נוספת במקום בסגל של סמפדוריה. אריקסון הרכיב סגל מרשים לקבוצה באותה העונה, כאשר קייזה מצטרף לסגל שכלל בין היתר את וולטר זנגה, קלרנס סיידורף, סינישה מיכאילוביץ' וכריסטיאן קארמבו. קייזה שיתף פעולה בחוד עם רוברטו מאנצ'יני וכבש 22 שערי ליגה ב-27 הופעות, שהפכו אותו עונה שלישית ברציפות למלך השערים של הקבוצה בה הוא משחק. על אף הסגל החזק, התקשתה סמפדוריה להתמודד בצמרת הליגה האיטלקית וסיימה שמינית בלבד בליגה.

בתום העונה עזב קייזה את סמפדוריה. בסך הכול זכה ל-54 הופעות ליגה במדי הקבוצה, בהן כבש 23 שערים.

פארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1996/1997 נמכר קייזה לפארמה. תחת המאמן קרלו אנצ'לוטי, הייתה פארמה לקבוצה מלהיבה ומצליחה, וסיימה כסגנית אלופת איטליה, עם שתי נקודות בלבד פחות מיובנטוס. במהלך תקופתו בקבוצה בלט שיתוף הפעולה של קייזה בחלק הקדמי עם החלוץ הארגנטינאי, הרנן קרספו. קייזה סיים את עונת הבכורה שלו עם 14 שערי ליגה ב-29 הופעות, והיה פעם נוספת למלך שערי הליגה של קבוצתו. עונה לאחר מכן כבש קייזה 21 שערים בכל המסגרות, כאשר תרם שישה שערים באותה העונה בליגת האלופות, חמישה בקופה איטליה ועשרה נוספים בליגה.

בעונתו השלישית והאחרונה בפארמה, עונת 1998/1999, זכה קייזה בתארים ראשונים בקריירת המשחק שלו. בליגה סייע לקבוצתו לסיים במקום הרביעי, עם תשעה שערים בשלושים הופעות, אך השלים זכייה כפולה בשני מפעלי הגביע בהם שיחקה קבוצתו. הוא פתח בהרכב בצמד משחקי גמר הגביע האיטלקי מול פיורנטינה, שהסתיימו בשוויון 3-3 בסיכום שני המשחקים ובזכייתה של פארמה בזכות חוק שערי חוץ. כמו כן, זכתה פארמה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע אופ"א. קייזה כבש שמונה שערים בשמונה הופעות במהלך הטורניר, והיה למלך שערי המפעל באותה העונה. במשחק הגמר גברה פארמה 3-0 על אולימפיק מרסיי, כאשר קייזה קובע את תוצאת המשחק בדקה ה-55 עם שער נאה מהאוויר, 3-0 מרשים לפארמה בסיום.

פיורנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1999/2000, ולאחר שלוש עונות בפארמה, עבר קייזה לפיורנטינה תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני תמורת כ-14.5 מיליון אירו. פיורנטינה חיפשה להרחיב את הסגל ולחזק אותו בשחקנים איכותיים, בין היתר על מנת לשמור על הקפטן ועמוד התווך של הקבוצה, גבריאל בטיסטוטה. בעונתו הראשונה בקבוצה התחרה קייזה עם פרדראג מיאטוביץ' על המקום בהרכב, ועל אף שזכה ל-24 הופעות בליגה, סיים קייזה את העונה עם שבעה שערי ליגה בסך הכול, ו-12 בכל המסגרות.

עזיבתו של בטיסטוטה לרומא בתום העונה, וכן הגעתו של פתיח טרים לתפקיד המאמן, סייעו לקייזה להפוך לחלוץ המוביל בקבוצה. לאחר שלא כבש בשמונת מחזורי הפתיחה, נכנס קייזה לכושר הבקעה עם שישה משחקי ליגה רצופים בהם כבש, כולל שני צמדים. רצף משחקים חלשים של פיורנטינה הביא להחלפתו של טרים בחברו לשעבר של קייזה להתקפת סמפדוריה, רוברטו מאנצ'יני. תחת המאמן החדש המשיך קייזה להוביל את ההתקפה של פיורנטינה וסיים את העונה עם 22 שערי ליגה, מקום שלישי בטבלת מלך השערים בסרייה א' באותה העונה. את העונה סיימה פיורנטינה במקום התשיעי בטבלה, אך בתום העונה זכתה הקבוצה בגביע האיטלקי. קייזה היה שותף פעיל בזכייתה של הקבוצה, כאשר כבש חמישה שערים במהלך הטורניר, כולל את השער הראשון בשוויון 2-2 מול מילאן בחוץ במשחק הראשון של חצי הגמר, ואת השער הראשון בניצחון 2-0 בגומלין הביתי. במשחק הראשון בחוץ בשלב הגמר מול פארמה פתח קייזה בהרכב, כאשר פיורנטינה גוברת 1-0 על קבוצתו לשעבר משער בדקות הסיום. בגומלין הביתי בישל קייזה, שפתח בהרכב, את שער השוויון לנונו גומש. המשחק הסתיים בשוויון 1-1, ופיורנטינה השלימה זכייה בתואר.

קייזה פתח היטב את עונת 2001/2002 עם חמישה שערים בחמשת מחזורי הפתיחה, אלא שבמחזור החמישי מול ונציה, בו כבש קייזה לאחר שש דקות בלבד, ספג פציעה חמורה בברכו שהשביתה אותו לשנה מהמגרשים. בהיעדרו של קייזה ובעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלע המועדון, נשרה פיורנטינה לסרייה ב' בתום העונה, לפני שהורדה שתי ליגות נוספות לאחר שהודיעה על פשיטת רגל. הירידה סימנה את סיום דרכו של קייזה בקבוצה, עם 34 שערי ליגה ב-59 הופעות.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2002/2003 שב קייזה לשתף פעולה עם רוברטו מאנצ'יני, שהחתים את החלוץ בלאציו. קייזה התקשה לשחזר את יכולתו טרם הפציעה, וסיים את העונה עם שני שערי ליגה ב-12 הופעות בלבד. את שני שעריו כבש באותו המשחק, בניצחון 3-0 על פרוג'ה במחזור השישי. לאציו סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלה, והעפילה עד לחצי גמר גביע אופ"א, כאשר קייזה מוסיף ארבעה שערים במפעל האירופי.

עונה לאחר מכן הצטרף קייזה לסיינה, כאשר זו שיחקה בסרייה א'. עד מהרה הפך קייזה לשחקן מפתח בקבוצה, כאשר בשלוש עונותיו הראשונות בקבוצה הוביל את טבלת הכובשים שלה בליגה, עם כמות כיבושים דו-ספרתית בכל עונה.

לאחר העונות המוצלחות חלה ירידה בכושרו של קייזה, ובעונת 2006/2007 שותף ב-23 משחקי ליגה, אך לא מצא כלל את הרשת. עונה לאחר מכן שותף רק פעמיים בליגה, לא מצא את הרשת, ובתום העונה סיים את דרכו בקבוצה לאחר חמש עונות.

לקראת עונת 2008/2009 הצטרף לפיגלין, העולה החדשה לליגה הרביעית. קייזה בן ה-38 ערך 21 הופעות ליגה באותה העונה במדי הקבוצה, ועם חמישה שערים סייע לה להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגה השלישית. עונה לאחר מכן, תחת המאמן מורנו טוריצ'לי ובעונת הפרישה שלו ממשחק פעיל, כבש קייזה שני שערי ליגה ב-11 הופעות, וסייע לקבוצתו לסיים את העונה במקום השביעי בטבלה. בתום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל ארבעים.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שלא צבר הופעות בינלאומיות, היה קייזה בתוכניות של המאמן אריגו סאקי לקראת טורניר יורו 1996. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת איטליה ב-29 במאי 1996, כשבועיים לפני פתיחת הטורניר, במשחק ידידות מול בלגיה. קייזה עלה מהספסל במחצית המשחק במקומו של אנג'לו די ליוויו, ובדקה ה-55 כבש את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת, שער שקבע את תוצאת המשחק, שוויון 2-2.

קייזה זומן על ידי סאקי לסגל איטליה לטורניר היורו על אף חוסר ניסיונו הבינלאומי, כאשר חלוצים איטלקים בכירים כמו רוברטו באג'ו, ג'וזפה סיניורי וג'אנלוקה ויאלי נותרים מחוץ לסגל. הוא לא שותף בניצחון 2-1 על רוסיה במשחק הראשון, אך עלה בהרכב למשחק השני מול צ'כיה. בדקה ה-18 כבש קייזה את שער השוויון הזמני לזכות נבחרתו, אך בסיום נוצחה איטליה 2-1. במשחק השלישי והאחרון מול גרמניה, עלה קייזה מהספסל בדקה ה-67, אך לא הצליח לכבוש והמשחק הסתיים בשוויון 0-0, ששלח את איטליה הביתה כבר בתום שלב הבתים.

תחת המאמן צ'זארה מלדיני, קייזה שיחק לעיתים רחוקות בלבד. הוא ערך שתי הופעות בטורניר מוקדמות מונדיאל 1998, אך לבסוף זומן לסגל הנבחרת לטורניר הגמר. תחילה זומן לסגל הרחב כמחליף אפשרי לאלסנדרו דל פיירו, שכשירותו הייתה בספק, ולבסוף מצא את מקומו בסגל הסופי במקום פבריציו רבאנלי, שנאלץ להחמיץ את הטורניר. במשחק הראשון, בו נפרדו איטליה וצ'ילה בשוויון 2-2, עלה קייזה כמחליף לאחר כשעה, ולא שותף עוד בשלב הבתים. בשמינית הגמר החליף את דל פיירו פחות מרבע שעה לסיום הניצחון 1-0 על נורווגיה. הוא לא שותף בהפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לצרפת ברבע הגמר, וסיים את הטורניר עם שתי הופעות בלבד מהספסל.

ב-16 בדצמבר 1998, תחת המאמן דינו זוף, שותף קייזה במשחק הידידות לציון מאה שנים להיווסדה של התאחדות הכדורגל האיטלקית מול נבחרת הכוכבים של פיפ"א, וכבש שלושער בדרך לניצחון 6-2. את שערו האחרון במדי הנבחרת כבש כחצי שנה לאחר מכן, בניצחון 4-0 על ויילס במסגרת מוקדמות יורו 2000.

את הופעתו האחרונה במדי איטליה ערך ב-25 באפריל 2001, לאחר כשנתיים ללא הופעה בינלאומית, תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני, בניצחון 1-0 על דרום אפריקה. בסך הכול ערך קייזה 17 הופעות במדי איטליה, מתוכן 12 כמחליף, וכבש שבעה שערים. הוא מחזיק בשיא השערים (יחד עם דל פיירו) לכדורגלן נבחרת איטליה העולה מהספסל, עם חמישה כיבושים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2010, עם פרישתו ממשחק פעיל, התמנה קייזה לתפקיד מאמן פיגלין, הקבוצה במדיה פרש. עם זאת, הקדנציה הייתה לקצרה במיוחד והסתיימה לאחר כחודש, עם פירוקה של הקבוצה כתוצאה מפשיטת רגל. לקראת עונת 2012/2013 חזר לקבוצת נעוריו סמפדוריה על תקן מאמן קבוצת הנערים. לאחר עונה אחת קודם לתפקיד מאמן קבוצת הנוער, תפקיד בו החזיק כשנתיים עד לעזיבתו בתום עונת 2014/2015.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארמה
פיורנטינה

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1986/1987 פונטדסימו איטליהאיטליההליגה האיטלקית השישית 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0
1987/1988 סמפדוריה איטליהאיטליהסרייה א' 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
1988/1989 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0
1989/1990 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0
1990/1991 טראמו איטליהאיטליההליגה האיטלקית הרביעית 31 5 4 2 0 0 0 0 35 7
1991/1992 קייטי איטליהאיטליההליגה האיטלקית השלישית 24 6 3 1 0 0 0 0 27 7
1992/1993 סמפדוריה איטליהאיטליהסרייה א' 26 1 0 0 0 0 0 0 26 1
1993/1994 מודנה איטליהאיטליהסרייה ב' 36 14 1 0 0 0 0 0 37 14
1994/1995 קרמונזה איטליהאיטליהסרייה א' 34 14 4 0 0 0 0 0 38 14
1995/1996 סמפדוריה איטליהאיטליהסרייה א' 27 22 0 0 0 0 0 0 27 22
1996/1997 פארמה איטליהאיטליהסרייה א' 29 14 0 0 2 2 0 0 31 16
1997/1998 33 10 5 5 8 6 0 0 46 21
1998/1999 30 9 5 1 8 8 0 0 43 18
1999/2000 פיורנטינה איטליהאיטליהסרייה א' 24 7 4 1 11 4 0 0 39 12
2000/2001 30 22 5 5 4 0 0 0 39 27
2001/2002 5 5 0 0 2 1 1 0 8 6
2002/2003 לאציו איטליהאיטליהסרייה א' 12 2 6 1 11 4 0 0 29 7
2003/2004 סיינה איטליהאיטליהסרייה א' 30 10 1 0 0 0 0 0 31 10
2004/2005 36 11 0 0 0 0 0 0 36 11
2005/2006 38 11 2 1 0 0 0 0 40 12
2006/2007 23 0 2 1 0 0 0 0 25 1
2007/2008 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0
2008/2009 פיגלין איטליהאיטליההליגה האיטלקית הרביעית 21 5 2 1 0 0 2 2 25 8
2009/2010 איטליהאיטליההליגה האיטלקית השלישית 11 2 2 0 0 0 0 0 13 2
סך הכול בקריירה 503 170 47 19 46 25 3 2 599 216

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1996 5 3
1997 1 0
1998 5 3
1999 5 1
2000 0 0
2001 1 0
סה"כ 17 7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת איטליה - יורו 1996

1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1998

1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני

איטליהאיטליה