פנינה גרי
 | |
| פנינה גרי, 2011 | |
| לידה |
24 בספטמבר 1927 נהלל, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 2023 (בגיל 95) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1951–2023 (כ־72 שנים) |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
מירב גרי |
| פרסים והוקרה |
פרס הבמה לילדים ונוער פרס ליצירה בתחום הציונות |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פנינה גרי (24 בספטמבר 1927 – 2 באוגוסט 2023)[1] הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, במאית, מחזאית, מנהלת אמנותית ודרמטורגית ישראלית, מן הנשים המשפיעות והחשובות בתיאטרון הישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פנינה גרי היא בתם של צִפּורה (אוסטרובסקי) ויוסף (קוֹטלָר) דרומי. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1919 באניה "רוסלאן", עם קבוצת חלוצים שנשלחה להתיישב בחברון ולהקים משתלה כדי ליער את הרי ירושלים. אביה שינה את שמו ל"דרומי" באניה, בדרך מאודסה דרומה, לארץ ישראל. כששמע על הקמת המושב העברי הראשון, יצא לדרך על עגלה לגבעת שימרון בעמק יזרעאל, מעל הביצות, שם הוקמו האוהלים הראשונים של קבוצת המייסדים של נהלל. ב-1921, קצת לפני פרעות תרפ"א, עברה המשפחה לנהלל. פנינה היא בתם השלישית של צפורה ויוסף, אחרי מנחם (נולד בחברון) ורבקה. פנינה ורבקה נולדו בבית החולים הראשון בעמק, בעין חרוד.
גרי למדה בתיכון בבית הספר החקלאי בנהלל.[2] בגיל 18 החלה ללמוד להיות גננת בסמינר למורים וגננות, במשך שנה בתל אביב, ולאחר מכן במשך שנה נוספת בגבעת השלושה. ב-25 במרץ 1948, בחג פורים, הייתה אמורה להינשא לארוסה עלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן-צבי,[3] אך ב-16 במרץ הוא נהרג יחד עם ששת חבריו, בהתקפת כנופיות ערביות בשדות קיבוץ בית קשת. דוד בן-גוריון, שביקר את המשפחה מיד לאחר שחזרה מהלוויה, ציין ביומנו: "בעוד ימים אחדים עמד להתחתן עם נערה מנהלל...".[4]
בסוף ספטמבר 1948 נסעה במשלחת של מורים וגננות למחנות העקורים סביב מינכן בגרמניה ועבדה בהקמת גני ילדים במחנות, הדרכת גננות והקנית השפה העברית לילדים. לאחר כחצי שנה, נשלחה להתגורר בעיר אוּלְם, כדי להמשיך בעבודתה, הפעם במחנות העקורים סביב שטוטגרט. במינכן הכירה את בעלה.
ב-1951 כתבה (במשך שנתיים) עבור "דבר השבוע" טור בשם "כדאי לדעת",[5] שעסק באירועים שונים מרחבי העולם.
קריירה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1957–1953 למדה משחק בניו יורק, בבתי הספר הפרטיים של הרברט ברגהוף (Berghof) ולי סטרסברג[6] וכן השתתפה בשיעורי "אולפן השחקנים".[7][8]
ב-1958 השתתפה בהצגה "מריוס" של "הקאמרי",[9] ושחקה עם זיגמונט טורקוב ומאיר ינאי בתיאטרון "זותא"[10][11] בהצגה "ירח הדבש של הפרופסור וולטר".[12]
הקמת תיאטרון זווית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 1958, יזמה את הפקת המחזה "בדלתיים סגורות"[13] מאת ז'אן-פול סארטר ושִחקה בו יחד עם שמואל עצמון, זהרירה חריפאי ואלי גרא. הצלחתו הולידה את תיאטרון זווית[14] (בהשראת שירו של נתן אלתרמן "זווית של פרוור").
תיאטרון זווית נוסד על ידי פנינה גרי, שמואל עצמון, שמואל עומר ונאווה שאן ופעל תשע שנים כתיאטרון נייד, אינטימי, שהצטיין ברפרטואר ערכי וחדשני.[15]
ב-1961 חתמה על חוזה לשנה אחת עם תיאטרון חיפה[16] ושִחקה בהצגה "אילוף הסוררת",[17] שחנכה את היכל התיאטרון העירוני.
ב-1966 שִחקה בהצגה "העתיד צפון בביצים", שלוש קומדיות קצרות בבימויו של תיאודור תומא:[18] "בית הספר לאלמנות" מאת ז'אן קוקטו, "האיש שנשא אילמת" מאת אנטול פראנס ו"העתיד צפון בביצים" מאת אז'ן יונסקו.
ב-1968, ביוזמת משרד החינוך, צורפו מנהלי תיאטרון זווית ל"הבימה", שם שיחקה 12 שנים.
הקמת הבימרתף
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה תקופה יזמה את הקמתה של סדנה למחזה מקורי במרתף "הבימה", שנקרא "הבימרתף" ונִהלה אותו במשך 3 שנים, מ-1973 עד 1976. כמה מהצגותיו הפכו ללהיטים: "קלות דעת וצביעות", "דייר משנה", "בוסמן ולנה" ועוד.
התנדבות ותפקיד ציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 העבירה בהתנדבות חוג דרמטי בבית הסוהר לנשים "נווה תרצה", שם עבדה עם אסירות במשך שנה.
ב-1983 הייתה חברת הנהלת פסטיבל עכו.[19]
ניהול אומנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1981 שמשה מנהלת אמנותית של סדנת תיאטרון הגליל בקריית שמונה. באותה שנה הוזמנה על ידי אורנה פורת, מיסדת ומנהלת "התיאטרון לילדים ולנוער", לכהן כמנהלת האמנותית של התיאטרון. בזמן כהונתה בתפקיד זה (1990–1981), יזמה, ליוותה והציגה כ-45 מחזות, לכל הגילים, 36 מביניהם מחזות מקוריים שנוצרו בתיאטרון כמו: "שמוליק של זהרה", "אליעזר בן-יהודה" (מאת חגית רכבי), "האי ברחוב הציפורים" מאת אורי אורלב, "תרנגול כפרות" מאת אלי עמיר ועוד.
בשנים 1990–1997 שמשה כדרמטורגית בתיאטרון.
בשנים 1997–2005 הייתה דרמטורגית בתיאטרון באר שבע ובין 2005 ל-2010 הייתה לקטורית בתיאטרון "בית ליסין".
במאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2011 ביימה את "תמול שלשום", עיבוד למחזה לחמישה שחקנים, שעשתה לרומן מאת ש"י עגנון. ההצגה (בהשתתפות תמר אלקן ואילה זילברמן) עלתה בתיאטרון הערבי-עברי ביפו[20] וגרי הייתה מועמדת לפרס "קיפוד הזהב" 2012 על העיבוד למחזה.[21]
ב-2012 ביימה את "קוראים לי יודה",[22] עיבוד לתיאטרון שירה שעשתה לשירי יהודה עמיחי. גרי יצרה מעין דיוקן עצמי של המשורר בעזרת גבר ואשה (השחקנים ישי בן משה ועדי בילסקי), המייצגים את הפיצול הפנימי בנפשו.[23]
ב-2014 ביימה את ההצגה "הנשים של בשביס זינגר", עיבוד לבמה שעשתה לחמישה סיפורים מאת יצחק בשביס-זינגר: "התיק", "הקורבן", "בתחפושת", "המפתח" ו"ינטל".[24]
כתיבת מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"סיפור אהבה ארץ ישראלי" – יצירתה על אהבתה – מחזה רומן וסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2008 כתבה וביימה מונודרמה בשם "סיפור אהבה ארץ ישראלי", המבוססת על סיפור אהבתה לעלי בן צבי ואסון מותו ערב חתונתם. הצגת היחיד, בביצוע השחקנית עדי בילסקי (במספר רב של תפקידים), הייתה מועמדת בקטגוריית "מחזאי/ת השנה" לפרס "קיפוד הזהב" 2009 ליוצרי הפרינג' בישראל[25][26][27] וזכתה בפרס זה בקטגוריית "שחקנית השנה" (בילסקי).[28] ב-28 במרץ 2011, נערכה הצגה חגיגית בצוותא לציון 250 הצגות של "סיפור אהבה ארץ ישראלי" במעמד שרת התרבות לימור לבנת.[29] ב-2012 זכתה גרי על הצגה זאת ב"פרס ליצירה בתחום הציונות", בשנה הראשונה בה הוא מחולק. מנימוקי השופטים (ליא קניג, מולי שפירא ונורית רביב):[30][31]
"סיפורה של פנינה גרי, המחזאית והבימאית, הוא סיפור על אהבה ממבט ראשון, של כלה שהחמיצה את חופתה לצעיר מבטיח ובטוח בצדקת הדרך – שניהם ספוגים בערכי הציונות ומשלמים מחיר אישי כבד למען תקומת המדינה. המונודרמה של פנינה גרי כתובה להפליא ולמרות הכאב העצור שומרת על איפוק מעורר כבוד ולכן התוצאה כל כך אמיתית ומרגשת."
המחזה תורגם לאנגלית וההצגה רשמה הופעות באנגליה, בפסטיבל לידס[32] (2009) וב-"New End Theatre" בלונדון (2010), וגם באוטווה,[33][34][35] מונטריאול,[36] טורונטו[37] ווושינגטון[38][39] (2011), ושוב בטורונטו[40] (פברואר 2014). ב-2013, הועלה המחזה בפריז בתיאטרון דריוס מיו (Théâtre Darius Milhaud, Paris) (בצרפתית), בשם "Une histoire d'amour israélienne", על ידי השחקנית הצרפתייה אסטל גרינשפן (Estelle Grynszpan), בבימויה של גרי.[41]
בשנת 2015 הוציאה גרי את הספר "סיפור אהבה ארץ ישראלי" (הוצאת שוקן, תשע"ה), רומן אוטוביוגרפי שנכתב בהשראת ההצגה.[42]
בשנת 2017 יצא הסרט "סיפור אהבה ארץ ישראלי"[43] בהשראת המחזה שכתבה גרי, בבימויו של דן וולמן על פי תסריט מאת דיתה גרי ובכיכובם של עדי בילסקי ואביב אלוש.
"מניה: אגדה בחייה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 העלתה "קבוצת התיאטרון הירושלמי" את ההצגה "מניה: אגדה בחייה", מחזה שכתבה גרי על חייה של מניה שוחט.[44]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 1949 נישאה פנינה במהלך שליחות בגרמניה לרוברט גרי, עיתונאי יהודי-אמריקאי, שדיווח מגרמניה שאחרי המלחמה. שבועיים אחר-כך עבר הזוג לישראל והתגורר בירושלים. ב-1953 עברה המשפחה לניו יורק וב-1957 שבה לתל אביב.
נולדו להם שתי בנות, דורית ומירב, הנכד הראפר מיכאל כהן (כהן@מושון) ושני נכדים נוספים.[45]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2006 קבלה גרי פרס מפעל חיים על שנות עבודתה כמנהלת אמנותית ב"תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער", במיוחד על פתוח המחזה המקורי לילדים ונוער: לווי והדרכת מחזאים מתחילים וצעירים, יבול של 35 מחזות מקוריים חדשים.
- פרס הבמה לילדים ונוער שניתן מטעם ארגון "אסיטז'" ומשרד החינוך והתרבות.[46]
- 2012 פרס ליצירה בתחום הציונות.
תפקידים מרכזיים בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- 1959, 1964 – "בדלתיים סגורות" (אסטל ריגו) מאת ז'אן-פול סארטר, ביים יוסף קריסטוף, תיאטרון זווית
- 1960, 1965 – "אהבה שכזאת" (לידה) מאת פבל קוהוט, ביים גיורא מנור, תיאטרון זווית[47][48]
- 1961 – "אילוף הסוררת" (ביאנקה) מאת ויליאם שייקספיר, ביים יוסף מילוא, תיאטרון חיפה
- 1962 – "בית במצב טוב" (רות) מאת ובבימוי משה שמיר, תיאטרון זווית[49][50]
- 1969 – "שלכם באהבה" (סיפורי צ'כוב), ביים תיאודור תומא, צוותא[51]
- 1971 – "טעם של דבש" (הלן) מאת שילה דילייני (תרגום תרצה אתר), ביימה אהובה ליאון, במת צוותא
- 1975 – "אנה פרנק" (פטרונלה ואן דאן) מאת פרנסס גודריץ' ואלברט האקט, ביימה אורנה פורת, תיאטרון ילדים ונוער
- 1976 – "שובי שבא הקטנה" (לולה) מאת ויליאם אינג', ביים בנימין צמח, במת צוותא
תפקידים בתיאטרון הבימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1969 – "שש נפשות מחפשות מחבר" (שחקנית משנה בלהקה) מאת לואיג'י פיראנדלו, בימוי יוסי יזרעאלי.[52]
- 1970 – "עקידת יוסף" (גב' פסקאל, אשה א', בלה) מאת ובבימוי יורם קניוק.[53]
- 1971 – "השושנה המקועקעת" (פלורה) מאת טנסי ויליאמס, בימוי מייקל מיצ'ם.[54]
- 1971 – "משחק החלומות" (הקוקטית) מאת אוגוסט סטרינדברג, בימוי סנדרו מאלמקוויסט.[55]
- 1972 – "סטמפניו" (רבקה המחותנת) מאת שלום עליכם, בימוי שמואל בונים.[56]
- 1974 – "דלתות דופקות" (ארלן) מאת מישל פרמו, בימוי נינה מיכואלס.[57]
- 1974 – "מות דנטון" (אדלאיד) מאת גאורג ביכנר, בימוי יוסף מילוא.[58]
הופעות בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
רומנים ישראלים שעִבּדה למחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנינה גרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
פנינה גרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- פנינה גרי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
פנינה גרי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- פנינה גרי, דף שער בספרייה הלאומית
- פנינה גרי, בארכיון הבימה
- פנינה גרי בתוכנית חיים שכאלה עם רות דיין, 1988 (מתחיל ב-49:13)
- ארכיון פנינה גרי, בספרייה הלאומית
- מידע על פנינה גרי בקטלוג הספרייה הלאומית
- פנינה גרי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דוד הכהן, משפצים את הצריף של בן צבי, באתר ynet, 6 באוקטובר 2002
- בחביבות ובפשטות, מעריב, 20 בנובמבר 1967, על תוכנית הרדיו של שמואל שי, "אח, פגישה שכזאת". הפגישה הרביעית - פנינה גרי וילד שלמד אצלה כגננת
- ארכיון פנינה גרי באתר תיאטרון הבימה
- כהן@מושון שוב מבריקים - הקרנת בכורה, באתר וואלה, 27 בפברואר 2012 - פנינה גרי בהופעת אורח (כ"אשת הבקבוקים") בקליפ ל"חלומות רעים" של צמד ההיפ הופ כהן@מושון (מיכאל מושונוב ומיכאל כהן, נכדה של גרי)
- יעקב בר-און, פנינה גרי: "לומדת מהצגה להצגה", ריאיון באתר "הבמה", 25 ביולי 2013
- יעקב בר-און, בלתי נשכחת: פנינה גרי, מהדמויות הבולטות בתיאטרון חושפת את סיפורה, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2015
- אלי אשכנזי, האוצר הגנוז בקופסת הזיכרונות של פנינה חשף את הטרגדיה של חייה, באתר וואלה, 15 ביולי 2018
- -
עופר אדרת, פנינה גרי, שמתה החודש בגיל 95, תרמה רבות לתיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2023
ההצגה "סיפור אהבה ארץ ישראלי"
- מאיה כהן, לזכר אהובי המת, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2009
- Love in troubled times - כתבה ב"ג'רוזלם פוסט"
- Theatre review: An Israeli Love Story @ New End Theatre - ביקורת ב"לונדוניסט"
ההצגה "תמול שלשום"
- שוש להב, "תמול שלשום" - ש"י עגנון בידי פנינה גרי, 23 ביוני 2011 - כתבה באתר www.iwomen.co.il
- יעקב בר און, עניין של זמן - ריאיון עם השחקן ליאור מיכאלי / הכי קרובה למקור - ריאיון עם פנינה גרי, המהדורה הדיגיטלית של "מקור ראשון", 3 באוגוסט 2011
- תמול שלשום - עיבוד פנינה גרי - ביקורת על המחזה וההצגה, 7 באוגוסט 2011, באתר של אלי ליאון (אלי ביקורת)
- בן עמי פיינגולד, בין שתי נשים, ביקורת על ההצגה במהדורה הדיגיטלית של "מקור ראשון", 25 באוגוסט 2011
הספר "סיפור אהבה ארץ־ישראלי"
- דן מרגלית מראיין את פנינה גרי בתוכנית "ערב חדש" (החל מ-23:52), 9 באוגוסט 2015, באתר יוטיוב
- שלמה נקדימון, "סיפור אהבה ארץ־ישראלי": מכתבים מנפש פצועה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015
- איילת קליין כהן, הסופרת פנינה גרי מראיינת את דמותה מפעם, באתר nrg, 27 ביוני 2016
הסרט "סיפור אהבה ארץ ישראלי"
- מבט - "סיפור אהבה ארץ ישראלי" - גרי מתראיינת בכתבה על סרט הקולנוע, בערוץ היוטיוב של רשות השידור, 8 במאי 2017
- אלי אשכנזי, "הזדמנות אחרונה לספר": אהובתו של בן הנשיא שבה למקום שבו מת בקרב, באתר וואלה, 13 במאי 2017
- סיפור אהבה ארץ ישראלי - מאחורי הקלעים - פנינה גרי מתראיינת בתוכנית, בערוץ היוטיוב של סרטי יונייטד קינגס, 24 במאי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיה כהן, בגיל 95: אשת התיאטרון פורצת הדרך פנינה גרי הלכה לעולמה, באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2023
- ^ עצרת עם בנהלל - פנינה דרומי בעצרת ליובל ה-50 לקונגרס הציוני, דבר, 6 בנובמבר 1947
- ^ פנינה גרי, סיפור אהבה ארץ־ישראלי, עמ' 113
- ^ דוד בן-גוריון, יומן המלחמה: מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרך א', פרק שלישי, 20.3.48, עמ' 314
- ^ פנינה גרי, כדאי לדעת, דבר, 5 בינואר 1951
- ^ פנינה גרי, כפי שסופר לשרגא הר-גיל, למדתי באולפן שטראסברג, דבר, 13 בדצמבר 1957
- ^ ישראלית על במה אמריקאית, דבר, 4 במרץ 1955
- ^ עלזה יונגרייז, מניו-יורק - לנהלל, מעריב, 16 בדצמבר 1960
- ^ שמעו עליהם - פנינה גרי על תפקידה בהצגה "מריוס", דבר, 11 באפריל 1958
- ^ מיכאל אוהד, 3 שחקנים - תיאטרון, דבר, 17 באוקטובר 1958
- ^ תפקיד חדש...לשחקני תיאטרון "זותא", דבר, 19 בדצמבר 1958
- ^ בלי סכסוכים, מעריב, 14 בנובמבר 1958
- ^ רביעייה בגיהנום, דבר, 17 ביולי 1959
- ^ רחל אורן, "זווית", מסארטר עד סארטר, דבר, 19 בפברואר 1965תיאטרון "זווית" - המשך, דבר, 19 בפברואר 1965
- ^ "גל חדש" בפרסומת, מעריב, 2 ביולי 1963
- ^ ראובן בן-צבי, שחקנים מבמות שונות בארץ הצטרפו לתיאטרון החיפני, מעריב, 12 ביוני 1961
- ^ שלמה באדר, במות: "אילוף הסוררת" בתיאטרון חיפה, דבר, 22 בספטמבר 1961
- ^ שרגא הר-גיל, עליה במרתף, מעריב, 30 בדצמבר 1966
- ^ פסטיבל עכו 1983, באתר פסטיבל עכו
- ^ "תמול שלשום", באתר התיאטרון הערבי-עברי ביפו
- ^ עכבר העיר, "מיין ג'רוזלם" היא הזוכה הגדולה בטקס קיפוד הזהב, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
- ^ מופע חדש: קוראים לי יודה, ידיעה באתר "הבמה", 30.4.13; "קוראים לי יודה", באתר "עכבר העיר"; קוראים לי יודה, באתר של אלי ליאון - ביקורת, 27 ביולי 2013
- ^ שי בר יעקב, אחרי הכל הוא שיר - ביקורת תיאטרון: "מופע מקורי, חכם ומעורר השראה", ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות,22 בספטמבר 2013
- ^ הנשים של בשביס זינגר, באתר "הבמה"
- ^ מירב יודלביץ', מי מועמד לקיפוד הזהב, באתר ynet, 3 במרץ 2009
- ^ פסטיבל הפרינג' של קיפוד הזהב, באתר "הבמה"
- ^ פסטיבל לילות פרינג' וטקס קיפוד הזהב 2009, באתר "עכבר העיר"
- ^ הוענקו פרסי קיפוד הזהב בתיאטרון, באתר nrg, 29 במרץ 2009
- ^ הסיטי - גאווה אבהית, באתר nrg, 4 באפריל 2011
- ^ הזוכים בפרס ליצירה בתחום הציונות, באתר "הבמה", 30 באפריל 2012
- ^ הוכרזו הזוכים בפרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות, באתר משרד התרבות והספורט, 3 במאי 2012
- ^ The Leeds Jewish International Performing Arts Festival 2009
- ^ ג'ניפר מקינטוש, An Israeli Love Story in Ottawa, באתר העיתון "Your Ottawa Region"
- ^ סבין גיבינס, An Israeli Love Story coming to Ottawa, באתר www.emcottawasouth.ca
- ^ פטריק לנגסטון, A bounty of plays this month, באתר העיתון "Ottawa Citizen"
- ^ Israeli play comes to Montreal, באתר העיתון "jewish Tribune"
- ^ גליה סרנר, "סיפור אהבה ארץ ישראלי" במופע יחיד וחד פעמי בטורונטו, 15.8.2011, ברשת החברתית "שלום טורונטו"
- ^ ליסה טרייגר, "An Israeli Love Story" - about love and Israel, באתר העיתון "Washington Jewish Week"
- ^ לורה קאטלר, About Love and Israel - An Israeli Love Story,, באתר האוניברסיטה האמריקנית
- ^ An Israeli Love Story, באתר Toronto Centre for the Arts
- ^ Une histoire d'amour israélienne, באתר תיאטרון "Théâtre Darius Milhaud".
- ^ סיפור אהבה ארץ־ישראלי, באתר הוצאת שוקן
- ^ "סיפור אהבה ארץ ישראלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ אלי אשכנזי, הסבא של צה"ל חוגג 110: המסע המרגש של צאצאי השומר, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2019
- ^ יואב בירנברג, אשת התיאטרון פנינה גרי הלכה לעולמה בגיל 95, באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
- ^ הזוכים בפרסי הבמה לילדים ונוער, באתר המרכז הישראלי לתיאטרון ילדים ונוער - אסיטז'
- ^ אהבה שכזאת, דבר, 4 בנובמבר 1965
- ^ יין ישן ב"זווית", דבר, 5 בנובמבר 1965
- ^ תמר אבידר, האורח לא בא, מעריב, 28 בפברואר 1962
- ^ סדר נשים - שמלה מעור, מעריב, 2 במרץ 1962
- ^ מדריך לאירועי השבוע, "שלכם באהבה", דבר, 18 באפריל 1969
- ^ "שש נפשות מחפשות מחבר", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "עקידת יוסף", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "השושנה המקועקעת", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "משחק החלומות", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "סטמפניו", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "דלתות דופקות", באתר תיאטרון הבימה
- ^ "מות דנטון", באתר תיאטרון הבימה
- ^ The Dock, באתר www.cine-holocaust.de
- ^ "חלומות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "למוות אין חברים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "אריאנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "סלומוניקו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "A Dinner of Herbs", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ פסטיבל עכו 1992, באתר פסטיבל עכו
- ^ ציפי שוחט, תרה: צרויה שלו מעובדת לתיאטרון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
| הקודם: אין |
זוכת הפרס ליצירה בתחום הציונות 2012 - פנינה גרי ("סיפור אהבה ארץ ישראלי") בשיתוף עם יבגני אריה ("יונה ונער") |
הבא: 2013 - א.ב. יהושע ("הילכו שניים יחדיו") |
- במאיות תיאטרון ישראליות
- במאי תיאטרון ישראלים
- בוגרות התיכון החקלאי ויצו נהלל
- בוגרי התיכון החקלאי ויצו נהלל
- בוגרות בית המדרש למורים ע"ש שיין
- בוגרי בית המדרש למורים ע"ש שיין
- נהלל: אישים
- זוכי פרס הבמה לילדים ונוער
- זוכי פרס היצירה בתחום הציונות
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- נשות היישוב ילידות הארץ
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- אישים הקבורים בבית הקברות בנהלל
- עלי בן-צבי
- ישראליות שנולדו ב-1927
- ישראלים שנולדו ב-1927
- ישראליות שנפטרו ב-2023
- ישראלים שנפטרו ב-2023