צליפה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"ברק" - רובה צלפים לטווחים ארוכים, שתוכנן על ידי חברת H-S Precision לפי מפרט של צה"ל, שדרש רובה צלפים בריחי מדויק ואמין לטווחים של עד 1200 מטר.

הצליפה בישראל מתייחס לתחומי הצליפה הצבאית, המשטרתית והספורטיבית במדינת ישראל. כיום הגופים בישראל שמפעילים צלפים הם צה"ל, משטרת ישראלימ"מ), משמר הגבול (הימ"מ וימ"ס) ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר. לצידם קיימת גם אגודת רובאי ישראל שמטפחת את תחום הקליעה והצליפה הספורטיבית האזרחית.

הצליפה בישראל התפתחה בשנות ה-40 של המאה ה-20 וראשיתה בבריגדה היהודית ובמתנדבים מהיישוב היהודי שהוכשרו כצלפים בצבא הבריטי. מתנדבים אלה הקימו את כיתות הצליפה במחתרות העבריות בארץ ישראל ובפרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 את מערך הצליפה והדרכת הצליפה בצה"ל. בית הספר הראשון לצלפים הוקם בכפר שמריהו על ידי יצחק בר-און ואלכס אלירז, והכשיר צלפים ומדריכי צליפה. עם זאת, במהלך השנים סבל תחום הצליפה בישראל מעליות ומורדות, כולל תקופות ארוכות של הזנחה. בעשורים האחרונים גדלה ההכרה בחשיבות הצלפים במלחמה ובלוחמה בטרור ונערכו מספר רפורמות בתחום הצליפה במטרה לשקם ולפתח אותו, כולל כתיבה מחדש של תורת הקליעה והצליפה, שינוי ניכר בתהליך הכשרת הצלפים ורכישת רובי צלפים בריחיים ייעודיים, כוונות טלסקופיות, חליפות הסוואה וציוד עזר טקטי נוסף. ברפורמות אלה מוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית של צה"ל כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה.

הצליפה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל הפעיל צלפים עוד ממלחמת העצמאות אך תחום הצליפה סבל מהזנחה שנים רבות, עד שבוצעו בו שתי מהפכות ורפורמות גדולות: אחת בשנות ה-90 של המאה ה-20 ואחת בעשור הראשון של המאה ה-21. במהפכות אלה מוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה, הכשרת הצלפים שופרה באופן ניכר, נרכשו רובי צלפים ייעודיים אחידים ומדויקים וכן נרכש ציוד צליפה הכולל כוונות טלסקופיות, עזרים טקטיים וחליפות הסוואה. כיום מפעיל צה"ל צלפי חי"ר (בחיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית) וצלפי לוט"ר (ביחידות המיוחדות).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מלחמת העצמאות, זימנה מחלקת ההדרכה של המטכ"ל את חיילי ומפקדי כיתות הצלפים של הבריגדה היהודית לאור הידע והניסיון שרכשו בחזית האיטלקית. יוצאי הבריגדה קיבלו על עצמם להקים את בית הספר הראשון למדריכי צלפים בכפר שמריהו.[1] קבוצה של בוגרי בית הספר, ובראשם נתנאל לירם, הקימה בירושלים יחידת צלפים שפעלה במלחמת העצמאות והמשיכה לפעול עד מלחמת יום הכיפורים. במלחמת העצמאות הסבה יחידת הצלפים הירושלמית אבדות כבדות לחיילי הלגיון הערבי של ירדן, ושיתקה מספר עמדות צלפים ירדניות בחומות העיר העתיקה.[2] באחד המקרים, ב-1948, חיסלו צמד צלפים של היחידה הירושלמית 35 חיילי אויב תוך 48 שעות במחיר 50 כדורים בלבד.[3]

בקרב על גבעת התחמושת, במלחמת ששת הימים, הייתה פלוגה של צלפים שנפרשה על גגות שכונת שמואל הנביא. אולם, תרומתם לקרב הייתה זניחה ביותר. אחת הסיבות לכישלון הייתה שהפלוגה לא הספיקה לאפס את כלי הנשק שלה, מבעוד מועד. בעקבות המקרה, מפקד הפלוגה, אלכס אלירז, המציא מכשיר הקרוי על שמו, שבעזרתו אפסנאי יכול לתאם כוונות של כלי נשק רבים בפרק זמן קצר, תוך היעזרות בחייל אחד בלבד. המכשיר מוכר בצה"ל, והשימוש בו נעשה לעתים במטווחים.

במלחמת ההתשה התעורר צורך ניכר בצלפים, עקב הופעתם של "הקופים" - צלפים מצרים שנתלו מעצים וגרמו לאבידות במעוזים על קו בר לב. בשל הזנחת הצליפה, צה"ל נאלץ לגייס קלעים ספורטיביים על מנת להשלים את מכסת הצלפים הדרושה. הצלפים, שכללו צלפים מיחידת הצלפים הירושלמית ומיחידת הצלפים של גוש תל חי, הטמינו מארבים לצלפים המצריים וחיסלו רבים מהם, כאשר במספר לא קטן של מקרים חיסולים אלה גררו הפגזה ארטילרית כתגובה מצד המצרים.[4]

במלחמת יום הכיפורים התנדב אלכס אלירז לסייע לצלפים והשתמש במכשיר האלירז על מנת לאפס מהר את רובי הצלפים בכל החזיתות.[5]

רובה קלעים/צלפים SR-25 בשירות צה"ל
רובי צלפים של צה"ל: HTR 2000 (למעלה) ורמינגטון M-24 (באמצע).
רובה "ברק" בתצוגת יום העצמאות. ב-2008 החליף ה"ברק" את הבארט M82A1 כרובה הצלפים לטווח רחוק (עד 1200 מטר) של צלפי החי"ר בצה"ל.
רובה בארט M82A1 משמש את חיל ההנדסה הקרבית בעיקר לפגיעה במטרות חומר וסילוק פצצות ופחות נגד מטרות אדם.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט בצה"ל לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע לצליפה, על מנת לשפר תחום זה שסבל מהזנחה רבה. תורת הלחימה (שיטת הפעלת הצלפים) ומערך ההדרכה נכתבו מחדש. בנוסף, נוצר בצה"ל מקצוע חדש בשם קלע סער, שנועד לפעול בפער שבין רובאי רגיל לבין צלף מקצועי ובכך להשלים את יכולת הקליעה של יחידת החי"ר. רובי הצלפים השונים שהיו בשירות, ביניהם רובי ה-M-14 וגליל צלפים, הוחלפו ברובה בריחי רמינגטון M-24 (רובה הצלפים הסטנדרטי של צבא ארצות הברית עד 2010) הידוע בדיוקו ואמינותו. לצד רובי ה-M24 נכנסו לשירות גם רובי בארט M82A1 בקליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 אינץ') לירי ארוך טווח במיוחד ונגד מטרות חומר כגון מטעני חבלה או כלי רכב, ורובי SR-25 לירי מהיר בטווחים בינוניים וללוחמה בשטח בנוי. ביחידות מובחרות בצה"ל נרכשו רובי צלפים יקרים יותר ומדויקים מאוד במגוון דגמים, כגון מאוזר 86SR, מקמילן TAC-50 ו-AWM.

תפקוד מערך הצליפה בצה"ל במלחמת לבנון השנייה נחשב לכישלון.[6] כתוצאה מכך פתח צה"ל בתחקיר מקיף להפקת לקחים וביצוע רפורמות שישפרו את מערך הצליפה, הכשרת הצלפים וניצולם בשטח באופן מיטבי. בשנת 2008, בעקבות תהליך הפקת לקחים הנ"ל, התקבלה בזרוע היבשה החלטה לבצע שורה של שינויים במערך הצליפה של צה"ל[7]:

  • בחינת פעילות צה"ל במלחמת לבנון השנייה והפעילות המבצעית הממושכת ברצועת עזה (לפני ואחרי המלחמה) הביאה למסקנה שיכולות הצלפים לא מוצו באופן מיטבי בשל חוסר מודעות של מפקדי הכוחות הלוחמים. לפיכך הוחלט ליזום פעילות הסברתית להגברת מודעות המפקדים בצה"ל ליכולות הצלפים. כמו כן, הוחלט לקיים הכשרה למפקדי צוותי צליפה שתתמקד בדרכי הפעלת הצלפים.
  • שיטת העבודה בפעילות מבצעית הוחלפה לשיטה המקובלת - עבודה בצמדים של יורה ומאתר (כאשר המאתר הוא צלף ותיק שבנוסף לתפקודו כמאתר, הוא חונך את הצלף המתלמד). ההוראות שונו כך שלצלפים בתנועה יותר לשאת נשק נוסף מלבד רובה הצליפה.
  • מדור הצלפים הוכרז כמוקד ידע לאומי בתחום הצליפה - מלבד האימונים וההכשרות לצלפים בסדיר, במילואים וביחידות המיוחדות, המדור החל לקיים הכשרות ליחידות משטרת ישראל, גופי מודיעין ומשלחות מצבאות זרים.
  • מעבר לרובה הצליפה אוהד (H-S Precision Pro Series 2000 HTR, בהמשך שונה שמו ל"ברק") לצד הרמינגטון M-24 וה-SR-25, והוצאת הבארט ממערך הצליפה.
  • הכשרת הצלפים הוארכה ל-5 שבועות במטרה לאפשר הכללתם של תכנים ערכיים בהכשרה וכן לאפשר התנסות בפעילות מבצעית. כמו כן, הוחלט לפשט את המבדקים המתמטיים בשלב האיתור.
  • הקמת מחלקות מחזוריות בגדודי החי"ר גרמה לגידול במספר הצלפים בצה"ל. בעקבות גידול זה, הוחלט לקיים קורס פיקוד חדש וכן לשלב באופן שגרתי מש"קי צליפה בפעילות מבצעית (עד להחלטה זו שולבו מש"קים ומדריכים באופן ספונטני). הצעד האחרון תורם לשיפור בקיאות הסגל בתכני ההדרכה וחיבור התכנים לתנאי המציאות.

במבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014) הוכיחו הצלפים בצה"ל יכולת דיוק גבוהה, כולל צלפים סדירים של חטיבות חיל הרגלים שהראו יכולת דיוק ברמה של יחידות מיוחדות. נכון ל-2017 צלפים סדירים בצבא נחשבים לאיכותיים ברמה עולמית.[דרוש מקור]

ב-2017 רכש צה"ל 800 כוונות טלסקופיות חדשות מדגם לאופולד Mark 6. זו כוונת טלסקופית בעלת הגדלה של X3-X18 ולוח שנתות משופר, שהותאמה לדרישות צה"ל. הכוונת תיכנס לכלל מערך הצליפה בצה"ל, כולל החי"ר, הצליפה לרחוק והלוט"ר.[8]

מערך הצליפה בצה"ל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, כיום עיקר ההדרכה בנושאי צליפה נעשית בבית הספר לקליעה וצליפה צבאית שבמתקן אדם. צלפי החי"ר (בעיקר צנחנים, גבעתי וגולני) בצה"ל נחשבים למקצועיים יותר יחסית לעבר ובעלי יכולת דיוק גבוהה, אך סובלים מחוסר ניסיון מבצעי (שכן הם משרתים רק 3 שנים שירות סדיר, בניגוד לצלפים אחרים בעולם שמשרתים בתפקיד בקבע שנים רבות). עם זאת, נמתחה ביקורת על חוסר ידע בהפעלת צלפים יעילה על ידי המג"דים של גדודי חיל הרגלים וכן על מחסור באימוני צליפה סדירים בתדירות גבוהה.[6]

רובי הצלפים התקניים של צלפי החי"ר הם M24 SWS - רובה בריחי לצליפה צבאית כללית בטווחים של 100–800 מטר, SR-25 - רובה חצי-אוטומטי לצליפת לש"ב בטווחים של עד 500 מטר, ברק 338 - רובה בריחי לצליפה צבאית בטווחים ארוכים של 1200 מטר, ובארט M82A1 - רובה חצי-אוטומטי כבד המשמש בעיקר כרובה נגד חומרים ולסילוק פצצות בחיל ההנדסה הקרבית.[9]

צלפי יחידות מובחרות ומיוחדות בצה"ל משתמשים גם ברובי צלפים אחרים בהם מאוזר 86SR,‏ SVD דרגונוב, PSG-1, ‏SR-25, מקמילן TAC-338 ומקמילן TAC-50. רובים אלה נחשבים לרובים איכותיים ומדויקים ביותר ובעלי ניסיון מבצעי מוכח. כמעט כל יחידה מיוחדת בצה"ל כוללת גם צלפים, לרבות סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם ויחידת דובדבן. צלפי היחידות המובחרות נחשבים לצלפים מקצועיים וטובים מאוד, וצלפי היחידות של סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ושלדג נחשבים כצלפים ברמה עולמית עם מוניטין בינלאומי.

בשנים האחרונות מארגן בית הספר לקליעה וצליפה צבאית תחרות צליפה שנתית בין כלל היחידות הקרביות של צה"ל, משמר הגבול ומשטרת ישראל. בתחרות מתבצע ירי במתארים שונים, והיחידות מחולקות לבתים (גדודי חיל הרגלים, יחידות מובחרות ויחידות עילית).

מערכת נשק צלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת נשק צלפים הסטנדרטית של צלפי חיל הרגלים של צה"ל כוללת רובה צלפים רמינגטון M24, כוונת טלסקופית (לרוב מדגם לאופולד X10), דורגל ותחמושת צליפה של IMI. ציוד נוסף כולל הסוואה צבאית לצלף ואמצעי איכון ומטאורולוגיה.

מערכת נשק צלפים (Sniper Weapon System) היא ציודו העיקרי של הצלף. מרכביה העיקריים הם רובה צלפים עם כוונת טלסקופית, דורגל או חצובה, ותחמושת ייעודית לצליפה.

הצלפים בצה"ל משתמשים בתחמושת ייעודית לצליפה, כגון כדורים מדגם M118LR האמריקאי או תחמושת צליפה של IMI, ולעתים גם בתחמושת Match Grade האיכותית ביותר, כאשר נדרשת צליפה כירורגית. ברוב הרובים ניתן להשתמש גם בתחמושת רגילה אך היא פחות מדויקת. תחמושת הצליפה של IMI, כגון ה-7.62x51 mm Long Range Match 175-Grain, נחשבת לאיכותית ומדויקת: יכולת הקביצה של רובה M24 SWS עם תחמושת זו בירי לטווח 800 מטר הוא פיזור של 12 ס"מ, דיוק השקול לחצי דקת קשת (0.5 MOA), הנחשב מצוין לצליפה צבאית (וגם לצליפת לוט"ר).

בנוסף מצוידים הצלפים במגוון עזרים טקטיים הכוללים כוונות טלסקופיות מדגמים שונים (כגון "נמרוד" או "לאופולד X10" ו"לאופולד Mark 6" ליום ו"ליטון אקילה X6" ללילה), אמצעי ראיית לילה, משקפת, ערכה מטאורלוגית, חצובות ודורגל, חליפות הסוואה, רשת הסוואה ועוד.

רובי הצלפים של צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה המתארת את רובי הצלפים ששירתו בצה"ל. הדיוק של הרובים נמדד בדקות קשת (MOA = Minute of Arc). מספר זה מייצג את הפיזור הזוויתי האופייני של הרובה וככל שמספר זה נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. רובים ששמם כתוב על רקע תכלת הם רובים שעדיין נמצאים בשירות פעיל, ורובים ששמם כתוב על רקע צהוב בהיר - לא ידוע מה מצב שירותם כיום.

רובי הצלפים של צה"ל - מערך חיל הרגלים
שם הרובה תמונה שירות בצה"ל ארץ יצור קליבר טווח יעיל דיוק ב-MOA[10][11] עימותים עיקריים
לי אנפילד מס' 4 Lee-Enfield No 4 Mk I (1943) - AM.032027.jpg 19481973 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 0.303 בריטי 550–1000 מטר 3.0–1.5 מלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה
מאוזר "ויילד" Mauser.jpg 19671974 גרמניה וצ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר  ? מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים
גליל צלפים Galil-Sniper-Galatz-002.jpg 19741997 ישראלישראל  ישראל 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 2.0–1.0 מבצע שלום הגליל
רובה M-14 M14 afmil.jpg 19731997, עדיין במילואים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 460 מטר 1.0 מבצע שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה
רוגר 10/22 Ruger-10-22-white01.jpgRuger-10-22-rifle--Police-OpenDay-005.jpg 1976 – היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טו-טו (0.22 אינץ') 100–400 מטר  ? האינתיפאדה הראשונה, האינתיפדה השנייה
בארט M82A1 M107 1.jpg חי"ר: 19972010,
חה"ן: שנות ה-90 עד ימינו[9]
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1,000–1,800 מטר[12] 3.0–1.0 האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
רובה צלפים רמינגטון M24 IDF-M24-SWS-pic001.jpg 1997 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 1–0.35,
מבצעי 0.5[13]
האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
SR-25 SR-25 pic02.jpg במספרים קטנים בשנות ה-90, אומץ רשמית ב-2001, עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 1.0–0.75 בדגם הרגיל,
0.5 בדגם Match
האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
ברק (HTR 2000)‏ IDF-Barak-338-rifle-002white.jpg 2008 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום 1200 מטר 1–0.25, בממוצע 0.5 מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן


רובי הצלפים של היחידות המובחרות והמיוחדות של צה"ל
שם הרובה תמונה שירות ביחידות המובחרות בצה"ל ארץ יצור קליבר טווח יעיל דיוק ב-MOA[10][11] עימותים עיקריים
TCI M89SR M89-sr.jpg רובים בודדים ביחידות מובחרות, בעיקר דובדבן ישראלישראל  ישראל 7.62x51 מ"מ נאט"ו 400–1000 מטר 1–0.75  ?
רוגר 10/22 Ruger-10-22-white01.jpgRuger-10-22-rifle--Police-OpenDay-005.jpg 1976 – היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טו-טו (0.22 אינץ') 100–400 מטר  ? האינתיפאדה הראשונה, האינתיפדה השנייה
מאוזר SR66SP Mauser sp66.JPG שנות ה-80 עד 1996 גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5 האינתיפאדה הראשונה
מאוזר 86SR Mauser-86SR-Wiki11.jpg שנות ה-90 המוקדמות עד 2002, עדיין בשימוש יחידות מובחרות[14] גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5 האינתיפאדה הראשונה, האינתיפדה השנייה
רמינגטון מודל 700 משופר‏ Remington Model 700.JPG שנות ה-90 של המאה ה-20 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.75 הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
רובה צלפים דרגונוב SVD Dragunov.jpg יחידות מובחרות ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות 7.62x54 מ"מ מזרחי 800–1300 מטר 2.0–1.0 האינתיפאדה השנייה
הקלר וקוך PSG1 כH&K PSG-1 Sniper Rifle.jpg יחידות מיוחדות במספרים קטנים גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 1–0.5 מבצעים מיוחדים
PGM Ultima Ratio Ultima Ratio Commando slovenske vojske.jpg שנות ה-90 עד ימינו[15] צרפתצרפת  צרפת 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5–0.25 מבצעים מיוחדים
אקורסי אינטרנשיונל AWM AWM-338-white.jpg יחידות מובחרות במספרים קטנים הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 0.338 לפואה מגנום 1500+ מטר 0.5 מבצעים מיוחדים
בארט M82A1 M107 1.jpg החל משנות ה-90 של המאה ה-20, וביהל"ם עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1,000–1,800 מטר[12] 3.0–1.0 האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
רובה צלפים רמינגטון M24 IDF-M24-SWS-pic001.jpg 1997 עד ימינו, לפחות ביהל"ם ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 0.5 האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
SR-25 SR-25 pic02.jpg במספרים קטנים בשנות ה-90, אומץ רשמית ב-2001, עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 1.0–0.75 בדגם הרגיל,
0.5 בדגם Match
האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
H-S Precision Pro Series 2000 HTR IDF-Barak-338-rifle-002white.jpg העשור הראשון של המאה ה-21 עד ימינו, אומץ בחי"ר ב-2008 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום 1200 מטר 1–0.25, בממוצע 0.5 מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מקמילן TAC-338 Tac-338-pic06.jpg יחידות מובחרות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום כ-1600 מטר 0.5 מבצעים מיוחדים
מקמילן TAC-50 Tac50white1.jpg יחידות מובחרות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1800–2000 מטר 0.5 מבצעים מיוחדים

הצליפה במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרת ישראל ומשמר הגבול מפעילות גם הן צלפים. בעבר צלפי המשטרה היו חמושים ברובי רמינגטון 700P ורובי M-16 שהותאמו לצליפה. במשך עשרות שנים הפעיל המשמר האזרחי יחידה של צלפים מתנדבים. הללו השתמשו ברובים שונים, החל מ-M1 קרבין ומאוזר K98 משופרים עם כוונת טלסקופית וכלה ברמינגטון 700P ורמינגטון 700 BDL. ב-20 באוגוסט 2007 נסגרה יחידת צלפי המשא"ז האחרונה בחיפה. באוקטובר 2000 הפעילה המשטרה צלפים, שירו גם אש חייה לעבר מתפרעים ערביים במהלך אירועי אוקטובר 2000. ירי זה היה שנוי במחלוקת.

כיום רק היחידות המיוחדות של המשטרה ומג"ב מפעילים צלפים, הבולטות שבהן הן הימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור) והימ"ס (יחידות המסתערבים).

בארט MRAD, בשירות הימ"מ מ-2013

הימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל ומשמר הגבול) מפעילה יחידת צלפים הנחשבת, בעיני רבים מאנשי המקצוע, לאחת היחידות הטובות בעולם.[16] הם חמושים ברובים מדויקים ביותר (בעלי דיוק של 0.5 דקת קשת) ובאמצעי עזר טקטיים מתקדמים, כגון כוונות טלסקופיות, אמצעי ראיית לילה, חצובות ועוד.

צלפי הימ"מ פעלו במספר מקרים בשנות ה-90 של המאה ה-20 והרגו בירי מדויק חמושים מסוכנים. בתקופת האינתיפאדה השנייה הפעיל הימ"מ צלפים גם כנגד מחבלים שהתבצרו בבתים והרגו מספר מחבלים. ב-2005 הרג צלף ימ"מ את סעיד ציאם, בכיר בחמאס, בירי מרחוק שלטענת הפלסטינים בוצע ממגדל שמירה בנווה דקלים.[6] גם אחרי דעיכת האינתיפאדה פעלו צלפי הימ"מ נגד מחבלים פלסטינים וניטרלו מחבלים שתקפו את לוחמי יחידת הפריצה בעת ניסיונות מעצר. ב-20 באוקטובר 2015 סיכלו צלפי הימ"מ בירי רחוק ממארב חוליית צלפי טרור של חמאס, שהייתה חמושה ברובה צלפים כבד מדגם שטייר HS .50.[17] אחד מצלפי הימ"מ המפורסמים ביותר הוא רב-נגד פסקל אברהמי, בעל עיטור האומץ ושני עיטור המופת, שנהרג במתקפת הטרור בדרום ישראל (2011).

רובי הצלפים של הימ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה המתארת את רובי הצלפים ששירתו בימ"מ.[18] הדיוק של הרובים נמדד בדקות קשת (MOA = Minute of Arc). מספר זה מייצג את הפיזור הזוויתי האופייני של הרובה וככל שמספר זה נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. רובים ששמם כתוב על רקע תכלת הם רובים שעדיין נמצאים בשירות פעיל.

רובי הצלפים של הימ"מ
שם הרובה תמונה שירות בימ"מ ארץ יצור קליבר טווח יעיל דיוק ב-MOA[10][11]
גליל צלפים Galil-Sniper-Galatz-002.jpg 1974-? ישראלישראל  ישראל 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 2.0–1.0
רמינגטון מודל 700 מדגמי 700P ו-BDL Remington Model 700.JPG שנות ה-80 עד שנות ה-90? ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 100-700 מטר 0.75
מאוזר SR66SP Mauser sp66.JPG שנות ה-80 עד 1996 גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5
מאוזר 86SR Mauser-86SR-Wiki11.jpg שנות ה-90 עד היום גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5
בארט M82A1 M107 1.jpg  ? ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו
(0.5 BMG‏)
1,800 מטר 3.0–1.0
רמינגטון M24 IDF-M24-SWS-pic001.jpg  ? ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 0.5
PGM Ultima Ratio Ultima Ratio Commando slovenske vojske.jpg שנות ה-90 עד ימינו צרפתצרפת  צרפת 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5–0.25
PGM 338 Mini Hecate 338.jpg שנות ה-90 עד ימינו צרפתצרפת  צרפת 0.338 לפואה מגנום 1200–1500 מטר 0.5
PGM Hécate II PGM Hecate.jpg שנות ה-90 עד ימינו צרפתצרפת  צרפת 12.7x99 מ"מ נאט"ו
(0.5 BMG‏)
1500–2000 מטר  ?
SR-25 SR-25 pic02.jpg  ? ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 0.75–0.5
בארט MRAD MRAD black-barrel-profile.jpg 2013 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו
0.338 לפואה מגנום
800 מטר
1500 מטר
0.5

צליפה ספורטיבית ואזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מענפי הירי הספורטיבי הוא ירי מ-300 מטרים, טווח שהחל ממנו כישורי צליפה הופכים להיות משמעותיים. אחד מהקלעים הבולטים בישראל שהיו פעילים בענף זה היה אלכס אלירז. במלחמת ההתשה, צה"ל גייס לשורותיו קלעים ספורטיביים על מנת להתמודד עם איום "הקופים"-הצלפים המצרים שנתלו מעצים וגרמו לאבידות במעוזים על קו בר לב.

בישראל פעל הגדנ"ע קליעה, מסגרת טרום-צבאית שהכשירה ואימנה צעירים בקליעה וירי אולימפי בפרט. פעילות המסגרת כללה לעתים רחוקות התנסויות בכלי נשק צבאיים למדריכים וכן לחניכים בולטים (לעתים רובי צליפה-בקיץ 2001 הועבר קורס צליפה במתקן אדם). המסגרת פעלה כ-50 שנה, עד שנת 2007 ובמהלך שנותיה הכשירה לצה"ל מאות בעלי תפקידים שהמשיכו לעסוק בתחום הקליעה והצליפה במערכת הביטחון ולמדינת ישראל סיפקה ספורטאים מצטיינים בתחום הירי האולימפי.

בישראל קיימים מטווחי צליפה ספורים, בהם עושים שימוש צלפי צה"ל, משטרת ישראל והמשמר האזרחי. בניגוד למדינות כמו קנדה וארצות הברית בהן קיימת פעילות צליפה אזרחית, לאחר סגירת יחידת הצלפים של ההמשמר האזרחי בשנת 2007, פעילות הצליפה בישראל נותרה, לזמן מה, נחלתם של כוחות הביטחון בלבד.

לאחר סגירת יחידות צלפי המשא"ז הוקמה אגודת רובאי ישראל הפועלת על פי מתכונת ה-BDMP מגרמניה ומקיימת אימונים ותחרויות בתורות הירי השונות לטווחים רחוקים ומהווה המסגרת האזרחית היחידה בישראל העוסקת בשימור ופיתוח אומנות הירי לטווחים רחוקים בישראל. מאחר שהאגף העוסק ברישוי כלי ירייה (בעבר במשרד הפנים, נכון ל-2016 במשרד לביטחון הפנים) נוקט במדיניות מצמצמת ולמעשה לא מתווספים אזרחים בעלי רישיונות חדשים, פעילות הצליפה האזרחית בישראל צפויה להיפסק תוך מספר עשורים.

רובי צלפים ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"גליל צלפים" החדש

מאז קום המדינה התעשייה הצבאית מפתחת ומייצרת נשק קל ותחמושת עבור מערכת הביטחון. כלי הנשק שהיא מפתחת כוללים רובים, אקדחים ותת-מקלעים, אך במידה מועטה גם רובי צלפים. עם הפרטת מפעל הנשק הקל "מגן" של התעשייה הצבאית לתעשיות נשק לישראל (IWI), המשיך שם פיתוח רובי הצלפים.

רובה הצלפים הישראלי הידוע ביותר הוא גליל צלפים (גל"ץ), גרסת צליפה לרובה הסער הנפוץ "גליל". ה"גליל צלפים" המקורי נחשב לרובה צלפים גרוע ולא מדויק מספיק, אך נעשו בו מספר שיפורים והוא נמכר בהצלחה בחו"ל. ה"גליל צלפים" שרת גם בצה"ל (לצד רובה M14) ובימ"מ אך הוחלף מאוחר יותר ברובי צלפים בריחיים מדויקים יותר, דוגמת המאוזר 86SR והרמינגטון M24.

אחד ממפתחי הנשק הבכירים בישראל, ד"ר נחמיה סירקיס, פיתח מספר רובי צלפים, בהם הסרדיוס M26 והסרדיוס M36, אך אלה מעולם לא הבשילו לייצור תעשייתי בכמויות משמעותיות. רובה נוסף שהוא תכנן היה הרובה צלפים M89SR, רובה צלפים בולפאפ שהתבסס על רובה M14. רובה זה היה עדיף בהרבה על הגליל ואף נכנס במספרים קטנים ליחידות מובחרות בצה"ל אך עקב קשיים כלכליים של החברה המייצרת לא יוצר בכמויות משמעותיות.

פיתוח רובי הצלפים המשיך גם בתעשיות נשק לישראל (IWI). החברה חידשה את הגליל צלפים ושדרגה אותו באופן ניכר, תוך שהיא משפרת מאוד את הדיוק שלו ומעדכנת את הקת, המעצה והמתפסים שלו למאה ה-21. ב-2014 חשפה החברה את ה-IWI DAN, רובה צלפים בריחי בקליבר 0.338 לפואה מגנום שתכנן נחמיה סירקיס. ב-2016 פורסם בכלי התקשורת בבריטניה שרובה ה-DAN נמצא בשימוש צלפי ה-SAS, יחידת הקומנדו הבכירה של צבא בריטניה.[19]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכס אלירז, הצליפה הצבאית, הוצאת מערכות.
  • ד"ר רס"ן עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, הוצאת מערכות, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי
צליפה בישראל
מדיה (תמונות וסרטוני וידאו)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 83-88.
  2. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 88-92.
  3. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 90.
  4. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 93-97.
  5. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, עמ' 75.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שי לוי, ‏מחטיאים את המטרה: למה הצלפים בצה"ל מפוספסים?, באתר ‏mako‏‏, ‏26 באפריל 2016‏.
  7. ^ צלפים על הכוונת, באתר דובר צה"ל, 17 באפריל 2008 (לקוח מ"במחנה", 2008, גיליון 16)
  8. ^ טלסקופ‭ ‬צלפים‭ ‬חדש‭ ‬למערך‭ ‬הצליפה‭ ‬של‭ ‬כוחות‭ ‬היבשה‭ ‬בצה‭"‬ל, IsraelDefense,‏ 15 במאי 2017.
  9. ^ 9.0 9.1 The Engineering Corps Prepares for 2011, אתר דובר צה"ל, 2011, דרך ארכיון האינטרנט.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 מידת הדיוק תלויה גם באיכות התחמושת. הדיוק המרבי מושג עם תחמושת Match Grade.
  12. ^ 12.0 12.1 בגלל מגבלות הדיוק, הטווח היעיל של הבארט למטרת דמות מוערך בכ-1000 מטר, הטווח היעיל מול מטרת חומר או מטרה מקובצת מגיע ל-1500–1800 מטר.
  13. ^ עם תחמושת 7.62 מ"מ רגילה הדיוק הוא 1 דקת קשת ומטה. עם תחמושת צבאית M118LR המיועדת לצליפה הדיוק הוא 0.5 דקת קשת, ובירי ממכונת מבחן עם תחמושת Match Grade הדיוק הוא 0.35 דקת קשת. עם תחמושת IMI הדיוק הוא 0.5 דקת קשת.
  14. ^ מפרט קטלוגי של מאוזר SR 86 באתר צה"ל.
  15. ^ קטלוג רוב"צ PGM באתר צה"ל.
  16. ^ יכולות הימ"מ באתר הימ"מ הרשמי של משטרת ישראל.
  17. ^ לילך שובל, ‏סוכל פיגוע: צה"ל חיסל חולית צלפים פלשתינים, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2015 19:11,
    יואב זיתון, סוכלה חוליית צלפים בחסות ההפגנות בעזה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015.
  18. ^ איתי בלומנטל, נחשף פירוט הנשק של הימ"מ, באתר ynet, 1 במרץ 2015
  19. ^ SAS Snipers to get world best rifle, דיילי סטאר, אוגוסט 2014,
    סוכנויות הידיעות, עם נשק ישראלי: צלף חיסל פעיל דאעש מקילומטר, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2016.