אלישע בן אבויה
| לידה |
המאה ה-1 ירושלים פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
 מתחם נבי שועייב, כפר חיטים (זיהוי מהמאה ה-20) |
| מדינה | פרובינקיה יודיאה, פרובינקיה סוריה פלשתינה - האימפריה הרומית |
| מקום פעילות | בית המקדש השני, ירושלים, טבריה, בקעת גינוסר |
| מקום מגורים | ירושלים |
| כינוי | "אחר" |
| תחומי עיסוק | מיסטיקה, ספרות יוונית, ספרות חיצונית, מוזיקה יוונית |
| תקופת פעילות | דור שלישי לתנאים |
| השתייכות | תנאים |
| תלמידיו | רבי מאיר |
| בני דורו | עקיבא בן יוסף, שמעון בן עזאי, שמעון בן זומא, חוצפית המתורגמן, יהודה הנחתום |
| אב | אבייה ("אביה", "אבויה" או "אבוייה") |
| ילדים |
מספר בנות נכדו, יעקב בן קרשי |
| חתנים | קרשי (קדושאי/קודשי) |
| תפקידים נוספים | |
| דרשן | |
  | |
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה[1] (או אֲבִייָּה[2])[3] היה מגדולי התנאים ש"שנה ופירש". אלישע חי בתקופת חורבן בית שני ובשלב מאוחר יותר של חייו "יצא לתרבות רעה", התחבר לרומאים. בשל כך, הוא נזכר בספרות חז"ל בכינוי "אחר".
אמרות רבות של אלישע בן אבויה, לפני התפקרותו, פזורות ברחבי התלמוד, במסכת אבות[4] ובאבות דרבי נתן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המסופר בתלמוד הירושלמי, אלישע נולד בירושלים ואבויה אביו היה "מגדולי ירושלם":
יציאתו לתרבות רעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלישע בן אבויה נחשב לפני כפירתו בתורה, לאחד מגדולי התנאים:
אמרו עליו על אלישע בן אבויה שלא הייתה העזרה ננעלת על אדם חכם וגבור בתורה בישראל כמותו. וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא היו כל החברים עומדים על רגליהם ומאזנים לדבריו. וואחר כך באים כולם ונושקין אותו על ראשו. אם בטבריא כך. קל וחומר בשאר מדינות ובשאר עיירות.
בשלב מסוים של חייו כפר אלישע בן אבויה בתורה ומאז ואילך הוא נקרא בספרות חז"ל "אחר" ואִמרותיו ופרשנויותיו משויכות לשם זה. על מקור כינוי זה מסופר בתלמוד הבבלי:[5] שכאשר חדל לקיים מצוות, הלך לזונה. אמרה לו: וכי אינך אלישע בן אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת (ובכך ביצע מלאכת קוצר וחילל את השבת) ונתן לה. אמרה: אחר הוא.
בתלמודים מובאות סברות רבות לגבי מניעיו של אלישע לכפור בדתו:
- בתלמוד הבבלי, (מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב') מובא שהיה אחד מהארבעה שנכנסו לפרדס, (חכמות מיסטיות נשגבות), משראה בישיבה של מעלה את המלאך מטטרון יושב (בעוד כל המלאכים חייבים לעמוד) שיער בנפשו שמא קיימות שתי רשויות, וכתוצאה מכך "קיצץ בִּנטיעות" וחדל לקיים מצוות. באותה סוגיא מובא שהקב"ה הורה בעקבות כך להעניש את המלאך מטטרון ולהכות אותו בשישים פולסא דנורא (מכות אש), כי היה עליו לעמוד ולא לגרום למכשול.
- בסוגיא המקבילה בתלמוד הירושלמי (מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א') מצוטט אלישע עצמו כמספר על אביו שהקדישו לתורה ביום מילתו, מפני שהאמין בכוחה של לימוד התורה. ומסכמת הגמרא: "לפי שלא הייתה כוונתו לשם שמים, לפיכך לא נתקיימו בו".
- לפי סיפור המופיע בשני התלמודים (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'), הסיבה להפיכתו לכופר הייתה שראה אב אומר לבנו לטפס על עץ לצורך מצוות שילוח הקן. הבן קיים את דברי אביו, נפל מן העץ ומת. מכיוון שעל שתי מצוות אלו (מצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד אב) נאמר בפירוש בתורה ששכרן אריכות ימים הגיב אלישע למראה עיניו בכפירה (הגמרא מוסיפה שבאמת יש לפרש שהכוונה לאריכות ימים לעולם הבא).
- באותו מקום מסופר גם שכאשר ראה אלישע את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן (או רבי יהודה הנחתום)[6] אחד מעשרת הרוגי מלכות, מוטלת באשפה, אמר: "פה שהפיק מרגליות - ילחך עפר?".
חז"ל תלו את מצבו גם בעיסוק בחכמה יוונית ובספרי מינים (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'), ואף בכך שאמו עברה סמוך לבתי עבודה זרה בעת שהייתה מעוברת, והריחה מתקרובת העבודה הזרה.
סיפורים אחרים בתלמוד מתארים את מעשיו של אלישע בעקבות כפירתו. בתלמוד הירושלמי מסופר[7] כי לא רק זאת, אלא גם שרמס בפרהסיא ובמפגיע את מצוות התורה ברוכבו על סוסו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת באזור הר הבית ("לפני בית קודש הקדשים"). למרות זאת, צעד לצדו תלמידו רבי מאיר, עד שאמר לו אלישע: לפי מספר צעדי סוסי, אני מבין שעד כאן מותר לך ללכת עמדי, מכאן ואילך תחום שבת. רבי מאיר אמר לו: כה רבה חכמתך ואין אתה חוזר בך? השיב לו אלישע כי שמע מאחורי הפרגוד שלכולם פתוחה דלת התשובה "חוץ מאחר" (או בלשון המקורית "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"). התבטאות אחרת שנקשרה ברבי מאיר:[8] "רבי מאיר רימון [אלישע בן אבויה] מצא. תוכו [הידע הנרחב של אלישע בן אבויה בתורה] אכל, קליפתו [כפירתו] זרק".
סופו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר גסס אלישע ממחלה בא אליו רבי מאיר וביקש ממנו שיחזור בתשובה. אלישע אמר לו: "ועד כאן מקבלים? [האם יקבלו תשובה של חוטא כמוני?]" אמר לו רבי מאיר: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא" – עד דכדוכה של הנפש. אלישע התחיל לבכות עד שמת. לאחר מכן שמח רבי מאיר ואמר: "דומה, שמתוך תשובה נסתלק רבי" (ירושלמי, חגיגה, פרק ב, הלכה א).
על פי המסופר במסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב' שבתלמוד הבבלי, כשמת בן אבויה, בשמים אמרו כי לא ניתן להכניסו לעולם הבא, מפני שחטא ולא כפר בלבו בלבד; עם זאת גם לדון אותו ולהכניסו לגיהנום אי אפשר, בשל התורה שלמד. משום כך אמר תלמידו רבי מאיר: "מתי אמות ואעלה עשן מקברו" [של אלישע, מפני שעדיף שיישפט וייענש זמן מסוים בגיהנום ואחר כך יעבור לעולם הבא]. לפי הגמרא, אמנם לאחר מותו עלה עשן מקברו של אלישע, אך רבי יוחנן טען שאין זה מספיק, שכֵּן "אחד היה בינינו, ואין אנו יכולים להצילו?!". הוא הבטיח שיעלהו לעולם הבא, ואומנם כאשר מת רבי יוחנן, הסתלק העשן ונודע כי "אחר" נכנס לגן עדן.
מקום קבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השערה מאוחרת ויחידה גורסת כי קברו מצוי בכפר חיטים, על פי השערתו של יצחק גולדהאר בספרו "אדמת קודש": "בקבר הנקרא נבי-אללא-שייב אשר בעיר עת קצין Hattin קברו את אלישע בן אבויה שמת בעיר ההיא". המקום שאליו התכוון הוא מתחם נבי שועייב,[9] בו חוגגים הדרוזים את חג נבי שועייב.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתלמוד הבבלי[10] והירושלמי[11] מסופר שבנותיו של "אחר" ביקשו מרבי לפרנסן. בתחילה הוא הגיב אליהן בצורה קשה מאוד ("עדיין יש מזרעו בעולם?!") וסירב לבקשתן בגלל אביהן, אך בסוף חזר בו בגלל תורתו של אביהן ופרנסן.
- רב יוסף אמר שרבי יעקב היה בן בִתו של "אחר",[12] ואילו "אחר" היה דורש כנכדו שהשכר על המצוות הוא רק בעולם הבא - לא היה חוטא.
לכאורה, קשה להלום את שני המקורות הללו יחד, שכן, רבי יעקב היה רבו של רבי - ואיך הגיב בצורה קשה כל כך לזרעו של "אחר"?
יש שהציעו[13] שיש טעות בגרסה בדברי רב יוסף, והיה צ"ל: "כרבי יעקב בר קרשי", ונוצר שיבוש ל"בר ברתיה". לפי זה, ר' יעקב כלל אינו בנו של "אחר". ויש שהציעו[14] שרבי יעקב נכדו של "אחר" – איננו רבי יעקב בר קורשי רבו של רבי.
מאמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ”אֱלִישָׁע בֶּן אֲבִייָּה אוֹ'[מֵר] הַלָּמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה לִ[דְיוֹ] כְתוּבָה עַל נְיָיר חָדָשׁ הַלָּמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמה [לִדְיוֹ כְתוּבָה] עַל נְיָיר מָחוּק” (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ' (כתב יד קאופמן)[15])
בסיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו של איש תנועת ההשכלה היהודית בווילנה, קלמן שולמן, "שפה ברורה" (מהדורה ראשונה ב-1848, מהדורה שנייה ב-1864) נכלל הסיפור הקצר "אלישע בן אבויה".[16]
אלישע בן אבויה הוא גיבור הרומן של מילטון שטיינברג, "As a Driven Leaf", שיצא לאור בשנת 1939, ותורגם לעברית, בשם "כעלה נידף", בשנת 1946 בידי יונתן רטוש (בשם העט יוסף לוז), ובשנת 2015 בידי יעל ענבר (עם מבוא מאת דב אלבוים).
בשנת 1947 פורסם סיפור קצר מאת משה שמיר "על סוסו בשבת", שנקודת המוצא שלו היא הסיפור התלמודי לפי אלישע בן אבויה רכב על סוס בשבת, ותלמידו רבי מאיר הלך לצדו.[17]
גיבור הרומן "בחזרה מעמק רפאים" מאת חיים באר הוא אלישע מילגרוים, יהודי שהתנצר. הזיקה בין אלישע מילגרוים לאלישע בן אבויה ניכרת לקורא, ואף מצוינת במפורש בתיאור קבורתו השנייה של אלישע מילגרוים.[18]
במרץ 2024 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה דביר רומן היסטורי-פנטסטי מאת איל חיות־מן, "מסכת תהום", שבו אלישע בן אבויה הוא הפרוטגוניסט והמספר.[19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה רובין, ילקוט שלמה, קרקוב 1896, עמודים 17–28.
- יהודה ליבס, חטאו של אלישע: ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית, ירושלים, אקדמון תש"ן (מהדורה שנייה).
- אבי כ"ץ, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך - לדמותו של 'אחר'", מכרמי שומרון, ביטאון ישיבת ההסדר קרני שומרון, חוברת 28, תשנ"ז.
- נורית בארי, יצא לתרבות רעה - סיפורו של אלישע בן אבויה, ידיעות ספרים, 2007.[20]
- בנימין לאו, הפרק "אלישע בן אבויה", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 186–203.
- רות קלדרון, השוק. הבית. הלב., כתר הוצאה לאור 2001, עמודים 133–142.
- יעקב לואי פונקלשטיין, אלישע בן אבויה - ארכיטיפוס של מורד, עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "אלישע בן אבויה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב אהרן הימן, "אחרים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יונתן רוזנצוויג, קווים לדמותו של אלישע בן אבויה, באתר "דעת"
- יהודה איזנברג, אלישע בן אבויה, תלמיד חכם שסרח, באתר "דעת"
- משה ליב ליליינבלום, משנת אלישע בן אבויה, פרויקט בן-יהודה
- יואל פרץ, נכוה באור - פרשת חייו ומותו של אלישע בן אבויה, אוגוסט 2002
- אלישע בן אבויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלישע בן אבויה, דף שער בספרייה הלאומית- מ. בר יוסף, אלישע בן אבויה, ביאוגרפיות של חכמי המשנה, תל אביב, תשל, עמ' 6–7, באתר אוצר החכמה
- אושי דרמן, "האחר" הוא אני: הגאון בתורה שהפך לכופר הגדול מכולם, בבלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, ספטמבר 2018
- יצחק ברוך, הרב לשעבר, באתר "צריך עיון", י"ז בטבת ה'תשע"ט.
- יונתן שרייבר, חטאו של אלישע, בבלוג "מילים ועוד", 13 במאי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זו הצורה השגורה יותר, והיא מופיעה בחלק מכתבי היד (כתב יד ליידן לירושלמי חגיגה, כתב יד ניו יורק להיכלות זוטרתי, כתב יד פארמה לאבות דרבי נתן נוסח ב, כתב יד ותיקן לשיר השירים רבה ולקהלת רבה, כתב יד אוקספורד לרות רבה, כתב יד ירושלים ל"פתרון תורה" של האי גאון, כתב יד ורשה למדרש כונן, כתב יד אל-אסקוריאל למדרש משלי, כתב יד אוסף ששון לחיבור "אשר יחשוב כי איש בשם טוב יהי טוב" של שמואל הנגיד, כתב יד ותיקן לפירוש על התלמוד מועד קטן של חננאל בן חושיאל). לעיתים השם נכתב "אבוייה" (על פי כתב יד ניו יורק לאבות דרבי נתן נוסח א ולקהלת זוטא)
- ^ מאוית (בצורה ארמית גלילית) על פי כתב יד קאופמן למשנה אבות. או בצורה אחרת: "אביה" (על פי כתב יד ניו יורק 141 לבבלי מועד קטן, כתב יד ותיקן 171 לבבלי חגיגה וכתב יד אוקספורד לרות זוטא)
- ^ בחלק מהמקורות מקדים את שמו התואר "רבי" (כתב יד מינכן 95, כתב יד ותיקן 134 וכתב יד ניו יורק 141 (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ', עמוד א') וספר אור זרוע של יצחק מווינה). ראו: הרב לשעבר, באתר "צריך עיון".
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד א'.
- ^ על פי גרסת הירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א', עמוד 420
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"ב, עמוד א'.
- ^ "תולדות תנאים ואמוראים" (ח"ב, ר' יעקב).
- ^ בספר יוחסין (מאמר ראשון וכן: שם, אלף‑בית, רבי יעקב).
- ^ נוסחאות מורחבות של אותה מימרא מצויות באבות דרבי נתן (נוסח א', פרק כ"ד, ונוסח ב', פרק ל"ה.
- ^ קלמן שולמן, אלישע בן אבויה, בפרויקט בן-יהודה
- ^ דוד שחר, ברכה למשה: על דמותו של אלישע בן-אבויה בסיפורו של משה שמיר "על סוסו בשבת", בצרון 342-343, אוקטובר 1981, עמ' 012-016
- ^ חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, עם עובד, 2018, עמ' 207–208;
ניצה בן-דב, קשרי קשרים, על ספרו החדש של חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, גג 46, קיץ 2018, עמ' 11–12 - ^ ד"ר אלי אשד, הדרך אל תהום הכפירה: סקירה על "מסכת תהום" מאת איל חיות-מן, באתר "יקום תרבות", 22 באפריל 2024; איל חיות־מן | המוסך, בעבודה | מתוך "מסכת תהום", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 8 בפברואר 2024
- ^ ניסן רובין, "אל תבט במעשיו, תבט בתורתו", באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007 - ביקורת על ספרה של נורית בארי 'יצא לתרבות רעה: אלישע בן אבויה - "אחר"';
אברהם וולפיש, החיפוש אחר אלישע בן אבויה הספרותי וההיסטורי, קתרסיס 11, תשס"ט, עמ' 57-23
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
בקרת זהויות  |