פורטל:סין/המטבח הסיני מטבחים אזוריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המטבח הסיני

המטבח הסיני לסגנונות בישול שונים שמקורם בסין והוא אחד המטבחים העשירים ביותר. המרכיב העיקרי במנה הסינית הוא לרוב מזון עם פחמימות כגון אורז ואטריות, לעומת המרכיב העיקרי במנה מערבית - החלבון, כלומר הבשר. אף על פי כן, במשתה סיני רשמי ייתכן שלא יוגש אורז כלל.

מזון סיני מוצק נאכל בעזרת מקלות אכילה סיניים, ומזון נוזלי נאכל בעזרת כף רחבה עם תחתית שטוחה, העשויה לרוב מקרמיקה. בעיני הסינים, החזקת סכין על השולחן היא ברברית, לכן רוב המנות עשויות מחתיכות קטנות, שצריך רק להרים ולאכול, מבלי להיעזר בסכין.

לערך המלאלקטגוריית המטבח הסיני

המטבח הסיני לפי אזורים.
למידע – לחצו על הלשונית המתאימה.

איטריות וון טון
איטריות וון טון

המטבח הקנטונזי אופייני לדרום מחוז קאנטון (גואנגדונג) שבדרום-מזרח סין. מאפייניו הבולטים:

  • בקנטון שורר אקלים סובטרופי ולכן האזור עשיר בפירות שמוצאים את עצמם משולבים במנות הבשר של האזור וכן מוגשים כקינוח.
  • המטבח הקנטונזי משתמש כמעט בכל בשר אפשרי החל מעוף ובקר דרך דגים ופירות ים (בגלל הקרבה לים) ועד נחשים ותולעים. אמרה סינית טוענת כי הקנטונזים אוכלים כל מה ששוחה חוץ מסירות, כל מה שעף חוץ ממטוסים וכל מה שיש לו רגליים חוץ משולחן.
  • התיבול הקנטונזי עדין ואינו משתמש בחומרי גלם חריפים ולכן מטבח זה חביב מאוד על החיך המערבי כך שרוב המסעדות הסיניות המערביות הן בעצם קנטונזיות.
  • המטבח הקנטונזי הוא כמעט היחידי בסין שיש בו מרקים המבושלים בישול איטי.

מנות אופייניות לאזור:

הכנת ברווז בנוסח פקינג
הכנת ברווז בנוסח פקינג

המטבח הפקינזי, המוכר גם כמטבח קיסרי או מנדריני. בייג'ינג (פקין) היא בירת סין ובה שוכן ארמון הקיסר. רבות ממנות האזור מקורן בארוחות השחיתות של הקיסרים והאצילים. מנות אלה מוצאן לאו דווקא מבייג'ינג עצמה כיוון שטבחים מכל סין בישלו עבור הקיסר את מיטב מאכליהם ובדרך כלל הן מכילות רכיבים יוקרתיים קשים להשגה.

מנות אופייניות למטבח:

דוכן מזון בשנחאי
דוכן מזון בשנחאי

מטבח שאנגחאי, נקרא על שם שאנגחאי אך למעשה נפוץ בכל חופה המזרחי של סין. מאפייניו הבולטים:

  • הקרבה לים מתבטאת בשימוש בהרבה דגים ופירות ים.
  • האורז מוגש כמעט בכל ארוחה והמנות שמלוות אותו עשירות ברוטב כדי שיעשיר אותו.
  • באזור יש גם ירקות בשפע ולכן התפתחה כאן גם תרבות צמחונית ענפה המתבטאת גם בשימוש תכוף בטופו.
  • התיבול הנפוץ באזור זה אינו חריף ומשאיר את הבמה לטעמו הטבעי של המזון.
  • בחלקו הדרומי של האזור מייצרים את רוטב הסויה המשובח ביותר בסין והשימוש ברוטב סויה נפוץ במיוחד וההתמחות היא בישול אדום.
  • שימוש במשקאות אלכוהוליים לשריית בשרים ודגים.
עוף קונג פאו
עוף קונג פאו

המטבח הסצ'ואני הוא המטבח הנפוץ בסצ'ואן בדרום-מערב סין, האקלים באזור קר בחורף ובקיץ הוא חם ולח ולכן מאכלי האזור הם חריפים ומשתמשים בפלפלים חריפים, פלפל סצ'ואן, זנגביל (ג'ינג'ר), שום ובצל.

מנה אופיינית לאזור היא גונגבאו ג'ידינג (עוף קונג פאו) שגרסתה המערבית מוכרת לנו כעוף נוסח סצ'ואן.

איטריות
איטריות

מטבח חונאן - הוא המטבח האופייני לאזור שיאנגג'יאנג ולמערב אזור הונאן, מטבח זה דומה למטבח הסצ'ואני אך מתובל יותר וכולל גם מנות בסגנון החמוץ-מתוק בנוסף למאכלם החריפים שמשתמשים בפלפל צ'ילי, בצל ושום. באזור זה נהוג גם לטגן בשרים בבלילת בצק והרבה מאוד מנות סיניות מערביות מבוססות על צורת הכנה זו כמו למשל עוף בשומשום.

מגוון חרקים מטוגנים
מגוון חרקים מטוגנים

מטבח יונאן - ביונאן ישנו מספר עצום של מיעוטים ולכן המטבח מגוון ביותר. המאכלים מתובלים למדי ועושים שימוש נרחב בפטריות. בדרום אזור זה מגדלים זן תה בשם פּוּ-אר (נקרא גם בו לאי) המיושן בין שנה לארבע שנים ומפתח טעם מותסס.

צלעות צלויות
צלעות צלויות

מטבח צפון-מזרח סין - המטבח האופייני לצפון מזרח סין. בשל החורפים הקשים ועונות הגידול הקצרות יחסית התפתחה באזור מסורת של כבישה ושימור של מאכלים ובמיוחד של כרוב כבוש. בניגוד לדרום סין כאן האטריות הן הפחמימה הנפוצה ולא האורז שנאכל באזור זה בעיקר כדייסה.

מטבח ההאקה - זהו המטבח של בני האקה שהיגרו לדרום-מזרח סין בבורחם מפני המונגולים. אנשי ההאקה הגיעו לגואנדונג ופוג'יין אך אזורים אלה היו כבר מיושבים והם נאלצו לגור באזורי הגבעות שלא היו מיושבים. באזורים אלה לא היו גידולים טריים ולכן מטבח ההאקה משתמש בהרבה בצל ובחומרי גלם יבשים או משומרים כמו טופו ממנו מכינים מנות רבות באזור והבשר הנפוץ והמועדף הוא בשר חזיר.

ארוחה טיבטית
ארוחה טיבטית

המטבח הטיבטי - מזונם של הטיבטים הגרים במערב סין מבוסס על קמח שעורה, בשר של יאק הבית, כבש הבית וחזיר, ירקות ומוצרי חלב - בעיקר חמאה, גבינה ויוגורט. ככל שהטיבטים גרים גבוה יותר מעל פני הים מזונם מכיל יותר בשר ופחות ירקות. התה המקומי עשיר ומעודן יותר מהתה הסיני וכמו כן נוהגים הטיבטים לשתות בירת שעורה. הקרבה הגאוגרפית להודו מתבטאת בשימוש נרחב בתבלינים כמו כמון, הל וקינמון ומוצרי חלב.

דוכן אוכל מהיר סיני בארצות הברית
דוכן אוכל מהיר סיני בארצות הברית

מטבח זה נוצר בארצות הברית במאה ה-19 על ידי מהגרים סינים שפתחו מסעדות וניסו להתאים את המטבח לחיך המערבי. עם הזמן התפתח מטבח המבוסס על המטבח הקנטונזי בשילוב חומרי גלם מערביים שאליהם האמריקאיים היו מורגלים. מטבח זה כלל גרסאות מערביות למנות סיניות וכן מנות חדשות שבסין מעולם לא שמעו עליהן וחלקן אופייניות אף לערים מסוימות בארצות הברית.

דוגמאות למנות סיניות שקיבלו גרסה מערבית:

  • אגרול - מעטפת האגרול האמריקאי עבה יותר מזה הסיני וכמו כן הוא שודך לרוטב חמוץ-מתוק שהאמריקאים אהבו. הרוטב עצמו נצבע באדום לוהט על מנת לשוות לו מראה אקזוטי ומושך.
  • מרק וונטון - בקנטון מרק זה מהווה ארוחה שלמה ומבוסס על ציר עשיר ששוחות בו אטריות וכופתאות וונטון ובארצות הברית הוצאו האטריות והציר הוחלף במרק צח וזאת על מנת שהמרק יוכל להוות מנה ראשונה מערבית.
  • עוף קונג פאו - בגרסתה המערבית המנה הרבה פחות חריפה ולעיתים אף מוסיפים לה אלמנטים מתוקים. כמו כן לעיתים מוחלף העוף בבשר בקר (בקר בנוסח סצ'ואן) ואפילו פירות ים.
  • במנות רבות אחרות הוחלפו רכיבים אקזוטיים שלא היו בנמצא ברכיבים מקומיים. הדוגמה הבולטת היא שימוש באטריות ביצים שהן מיעוט בסין אך היו נפוצות מאוד במערב.
  • מנות אחרות הן מנות סיניות שנדחקו לשוליים בסין עצמה אך בארצות הברית אהבו אותן מאוד וקידמו אותן למרכז הבמה - דוגמה לכך היא האורז המטוגן שאמנם קיים בסין אך הרבה פחות נפוץ שם מבארצות הברית.

מנות כביכול-סיניות שהומצאו בארצות הברית: