פיטר פונגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיטר פונגי
Fonagy in 2008.jpg
לידה 14 באוגוסט 1952 (בן 67)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הקולג' האוניברסיטאי של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית (2013)
  • פרס סיגורני (2010)
  • פרס זיגמונד פרויד (2006)
  • עמית האקדמיה הבריטית
  • עמית האקדמיה למדעים רפואיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיטר פונגיאנגלית: Peter Fonagy; נולד ב-14 באוגוסט 1952) הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי בריטי ממוצא יהודי-הונגרי. פיתח את מושג המנטליזציה בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהונגריה למשפחה יהודית. בגיל 15 עבר עם משפחתו לפריז, שם עבד אביו כפרופסור לבלשנות. בצעירותו עבר פונגי ללונדון לרכוש השכלה, ובעקבות קשיים רגשיים שחווה קיבל טיפול פסיכואנליטי ב"קליניקת המפסטד" (שהפך בהמשך ל"מרכז אנה פרויד").[1] לאחר מכן למד פסיכולוגיה קלינית בקולג' אוניברסיטת לונדון - סיים תואר ראשון ב-1974 ותואר דוקטור ב-1980. מכהן שם כיום כראש המחלקה לפסיכולוגיה קלינית, חינוכית ורפואית, ומרצה ב"קתדרת פרויד". בנוסף הוא ממנהלי מרכז אנה פרויד בלונדון, מדריך בפסיכואנליזה של ילדים ומבוגרים במסגרת הארגון הפסיכואנליטי הבריטי, וחבר באקדמיה הבריטית.

פונגי עוסק במחקריו והגותו בהפרעת אישיות גבולית, אלימות, ויחסי התקשרות מוקדמים. הוא מנסה לחבר בין מחקר אמפירי לתאוריה הפסיכואנליטית. פרסם או ערך 17 ספרים ומאות מאמרים.

ב-2013 קיבל את אות כבוד של מסדר האימפריה הבריטית על תרומתו לפסיכולוגיה הקלינית והפסיכואנליזה.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונגי תרם רבות לפיתוח הפסיכואנליזה המודרנית. הוא תרם ליצירת דיאלוג בין חוקרים ומטפלים מהאסכולה הפסיכואנליטית, לבין אלו מהאסכולה הקוגניטיבית-התנהגותית. מחקריו בתחום זה עוסקים ביעילותו של טיפול פסיכולוגי, בין השאר לגבי לוקים בהפרעות נפשיות שונות (במיוחד הפרעת אישיות גבולית) ולגבי אוכלוסיות שונות.

בסוף שנות ה-90 פיתח פונגי את המושג מנטליזציה - יכולתו של האדם ליצור ייצוגים מנטליים (נפשיים) של מצבים רגשיים שלו ושל אחרים. פונגי ועמיתיו פירטו את התאוריה אודות מושג המנטליזציה בספרם משנת 2002, "ויסות רגשי, מנטליזציה והתפתחות העצמי". הוא טען כי היכולת של האדם למנטליזציה ולוויסות רגשי מינקותו, משפיעה על התפתחותו. לטענתו, הורות שלילית שאינה מספקת את צרכיו של הילד עשויה להוביל ליצירת דפוסי התקשרות שאינם אדפטיביים, ולהותיר את הילד חסר יכולת תקינה להבין ולפרש את רגשותיו האישיים ואת רגשות הזולת. קושי זה במנטליזציה ובוויסות רגשי עלול להוביל לקשיים רגשיים, ביטחון עצמי נמוך, תחושת עצמי פגומה, קשיים ביחסים בינאישיים, ואף הפרעות אישיות חמורות.

פונגי עסק בעיקר בהפרעת אישיות גבולית, ששנים רבות נחשבה להפרעה עמידה מאוד בפני טיפול פסיכולוגי. פונגי ועמיתו אנטוני בייטמן הציעו בספרם "פסיכותרפיה והפרעת אישיות גבולית: טיפול מבוסס מנטליזציה", דרך חדשה לטיפול בהפרעה זו. טיפול מבוסס מנטליזציה (Mentalization based treatment - MBT) מושפע מתאוריית ההתקשרות, ומבוסס על ההנחה שאנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית הם בעלי פגיעה ביכולת למנטליזציה, וזאת משום שלא זכו לאורך ההתפתחות למספיק "מירורינג" (mirroring - הדמות המטפלת משקפת לילד את מה שהוא חווה) ויחסים מיטיבים עם הוריהם. הטיפול נועד לשפר את מיומנויות המנטליזציה, ליצור חיבור בין החוויה הפנימית של היחסים הבינאישיים לבין היחסים בפועל, ללמוד איך לעבד ולהתמודד עם הרגשות, ולבסס מערכות יחסים מיטיבות; זאת במטרה ליצור תחושת עצמי קוהרנטית יותר וסגנון התקשרות בטוח יותר במערכות יחסים. הדבר נעשה במהלך הטיפול באמצעות יצירת קשר מיטיב עם המטפל המבטא הכלה, אמפתיה ורגישות כלפי המטופל; התמקדות בהווה (במקום בעברו של המטופל); ניתוח התנהגותו של המטופל בפגישה הטיפולית לצד המחשבות, הרגשות והמצבים הפנימיים שהובילו אליה; וארגון החוויה של המטופל תוך שיקוף ופירוש רגשותיו, המאפשרת גם הדגמה של השימוש במנטליזציה על ידי המטפל עצמו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Roth, A., & Fonagy, P. (1996). What Works for Whom?: A Critical Review of Psychotherapy Research. Guilford Press
  • Fonagy, P., Kächele, R., Krause, E. J., R, P., & R. (1999). An Open Door Review of Outcome Studies in Psychoanalysis. London: I.P.A.
  • Fonagy, P. (2000). Changing ideas in a changing world: The revolution on psychoanalysis. Essays in honour of Arnold Cooper. New York: Karnac.
  • Fonagy, P., & Target, M. (2001). Attaccamento e Funzione Riflessiva: Selected papers of Peter Fonagy and Mary Target. Milan: Raffaello Cortina.
  • Fonagy, P. (2001). Attachment Theory and Psychoanalysis. New York: Other Press.
  • Fonagy, P., Gergely, G., Jurist, E. J., & Target, M. (2002). Affect Regulation, Mentalization and the Development of the Self. New York, US: Other Press.
  • Bateman, A. & Fonagy, P. (2004). Psychotherapy for Borderline Personality Disorder: mentalization-based treatment. New York: Oxford University Press.
  • Allen, J. G., & Fonagy, P. (2006). Handbook of Mentalization-Based Treatment. Chichester: John Wiley.
  • Mayes, L., Fonagy, P., & Target, M. (2007). Developmental Science and Psychoanalysis: Integration and Innovation. London: Karnac.
  • Bateman A., & Fonagy, P. (eds.) (2012). Handbook of Mentalizing in Mental Health Practice. Washington DC: American Psychiatric Pub.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר פונגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]