פורטל:נצרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P christ2.png

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן.

שער לפורטל נצרות.png


הכניסה הראשית אל כנסיית הקבר

כנסיית הקבר היא כנסייה גדולה הממוקמת במקום צליבתו וקבורתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסופה של ה"ויה דולורוזה". מקום זה מזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: "וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם" (הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ג , 33). מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, נחשבת לאחת הכנסייות החשובות והקדושות ביותר בעולם, כמוקד עליה לרגל עבור צליינים מכל רחבי העולם. מבנה הכנסייה כיום מבוסס על השיפוץ הצלבני, והוא כולל את חמש התחנות האחרונות מבין 14 התחנות של הויה דולורוזה. תחנה 10: הסרת בגדי ישו, תחנה 11: מסמורו לצלב, תחנה 12: אמו הסובלת, תחנה 13: צליבתו, תחנה 14: קבורתו. כמו כן ניתן למצוא בכנסייה "פינות" חשובות כמו אבן המשיחה, שעליה טיהרו את גופתו; מערת גילוי הצלב; מקום קבורת האדם הראשון; קברים חצובים מימי בית שני ועוד. הכנסייה כוללת גם מספר רב של קפלות וחדרים שונים, המוחזקים בידי העדות הנוצריות השונות.


‏‏

Bilbao - Santos Juanes - Retablo de la Vera Cruz (detail).jpg
האגודל, האצבע והאמה הזקופות בידו הימנית של ישו הצלוב מסמלות את השילוש הקדוש, סמל איקונוגרפי נפוץ בכנסייה הקתולית (פרט מתוך פסל בכנסית "יוחנן הקדוש" בבילבאו).

Article.gif



דיר חג'לה - הקתיסמה - כנסיית יוחנן בהרים - קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה - סבאס - הבפטיסטריום של פירנצה - גרמה - ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל - דורמיציון - אלפונס רטיסבון - מנזר המצלבה - הבשורה של יהודה - משמורת ארץ הקודש - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - קתדרלת ויטוס הקדוש - אמאוס ניקופוליס - כנסיית כל העמים - בזיליקת הבית הקדוש - בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו - ההרים הקדושים - גרמה - אדריכלות כנסיות


כיום ברור שבעת שהקרדינלים ברומא מסיימים את הקונקלווה, מעלים עשן לבן בארובת הקפלה הסיסטינית ובוחרים אפיפיור, החלטתם היא סופית. אולם במשך רוב ההיסטוריה לא היה הדבר כך. לשליטים הקתוליים של אירופה הייתה נתונה זכות וטו (Jus exclusivae) על החלטות הקרדינלים. את ההחלטה היה מוסר קרדינל-חסות ("קרדינל כתר") מטעמו של השליט למזכיר הקונקלווה - ושולח את הקרדינלים לעוד סבבי הצבעות מייגעים. בקונקלווה שנערכה בין השנים 1314-1315 הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. את המנהג הפסיק האפיפיור לאו העשירי, שנבחר בעצמו לאחר שעל בחירתו של מריאנו רמפולה שהתמודד מולו הוטל וטו מצד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.


"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב

סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".

הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.

הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם

לערך המלא


‏‏
לוח החרסינה שעליו תפילת בנדיקטוס בעברית בכנסיית יוחנן המטביל בעין כרם

ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות; וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו; כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם; ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו; לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו; את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו; להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד; בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו; ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו; לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם; ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום; להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום."

הבשורה על-פי לוקס, 1, 68-79

על פי המסורת הנוצרית, כנסיית יוחנן בהרים בעין כרם, היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. על פי המסופר בברית החדשה, לא האמין זכריה שהיה כהן בבית המקדש לדברי המלאך כי אשתו העקרה אלישבע, תלד לו בן ויקרא שמו "יוחנן". הוא נענש על ידי המלאך באילמות עד אשר יראה במו עיניו את הבן. בטקס ברית המילה של הבן שנערך בביתם ב"עיר ביהודה" (שמה של עין כרם אינו מוזכר), בקשו בני המשפחה לקרוא לילד "זכריה" על שם האב, אולם אלישבע התנגדה, וכאשר פנו אל זכריה, הוא כתב על לוח את שם הבן "יוחנן". באותו רגע שב אליו כח הדיבור והוא נשא את תפילת בנדיקטוס, המכונה כך על שום המילה הפותחת אותה - "ברוך". על קירות חצר הכנסייה 21 לוחות חרסינה שעליהם כתובה תפילה זו במספר שפות. ‏

לציטוטים נוספים

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:

Konrad3aLudvik7nakrvyprave.jpg
Eugène Ferdinand Victor Delacroix 012.jpg
Aron von Kangeq- Missionar.jpg
John Paul II George W. Bush July 2001.jpg


טוען את הלשוניות...


טוען את הלשוניות...

הברית הישנה

חמשת החומשים:

ספרות ההיסטוריה:

ספרות החכמה:

נביאים גדולים:

נביאים קטנים:

ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC

לרשימה המלאה

טוען את הלשוניות...
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
‏‏
Christ Carrying the Cross 1580.jpg

ישו נושא את הצלב. אל גרקו (1580)

‏‏
ספירידיון הקדוש

ספירידיון הקדוש הוא קדוש נוצרי יליד קפריסין, אשר כיהן בה כבישוף, והיה ממתנגדי המינות האריאנית. הוא השתתף בוועידת ניקיאה בשנת 325, ולאחריה שב לקפריסין ומת בגיל 78 לערך. עם הכיבוש הערבי של קפריסין, הוצאה גופתו של הקדוש מקברה ונלקחה לקונסטנטינופול. לפי המסורת הייתה הגופה שלמה ומהקבר עלה ניחוח של ריחן, "הצמח המלכותי". עם כיבוש קונסטנטינופול ב-1453, הובאו שרידי הגופה לעיר קורפו ביוון, והוא היה לקדוש המגן של העיר ושל האי. בין היתר מיוחס לו גירוש הרעב מהאי ב-1550 וגירוש הדבר ב-1630 ושוב ב-1673. עוד מיוחסת לקדוש הצלת העיר מהמצור העות'מאני ב-1716, לאחר שנגלה לחיילים טורקים כשהוא אוחז בלפיד בוער, וזרע בקרבם אימה.


נצרות ואנטישמיות - פוגרום - גירוש יהודי אנגליה - גירוש ספרד - יהדות משיחית - נוצרים התומכים בציונות - נוסטרה אטאטה - ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל - ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל - השגרירות הנוצרית הבינלאומית


P religion world.svg
P judaism.svg
P islam.svg
P Jerusalem lion.png
P icon Colosseum.svg
P Moai.png
פורטל דת פורטל יהדות פורטל אסלאם פורטל ירושלים פורטל רומא המורשת העולמית


רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים