פורטל:נצרות
הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
אדריכלות הכנסיות התפתחה יחד עם הדת הנוצרית במהלך אלפיים השנים האחרונות. הכנסייה היא מבנה הפולחן המרכזי של הנצרות, ותפקידה הוא לשמש מקום אספה לקהילה ולאפשר את קיומה של הליטורגיקה הדתית של העדות הנוצריות השונות. אדריכלות הכנסיות והקתדרלות, בכל מקום ובכל תקופה, התאימה עצמה לאופי הקהילה ולמנהגיה הדתיים. כמו כן שיקפה את רוח התקופה והציגה את טכנולוגיית הבנייה המתקדמת ביותר עד אותה עת.
מראה מכיוון הכניסה למנזר גרארד בארמניה. משמאל נראה הגאוויט (נרתקס) ומאחוריו כיפת הקתוליקון. ברקע חלק מהסלעים המקיפים את המתחם משלושת צדדיו. |
- בניינים ואדריכלות: כנסיית הקבר הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
- אישים: מטאו ריצ'י - פרנסיסקו חאווייר
- דת וביקורת המקרא: תאוריית שני המקורות
בין במנהגי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית לבין היהדות יש מספר נקודות דמיון, שלא קיימות בשאר הנצרות. מנהגים כמו ברית מילה, שמירת כשרות המזון ושמירת השבת (לצד קדושת יום ראשון), הם מאבני היסוד של הנצרות האתיופית. יש גם נקודות דמיון בין הכנסייה האתיופית לאסלאם (לבד מברית המילה והימנעות מאכילת חזיר). למשל, בכניסה לבית תפילה של הכנסייה האתיופית, יש לחלוץ נעליים, כמו בכניסה למסגד.
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
"המעיד את אלה אמר אמנם כן אני בא מהר אמן באה נא האדון ישוע; חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם כל הקדושים אמן".
— חזון יוחנן 22, 20-21
אלה הם שני הפסוקים האחרונים בספר חזון יוחנן, הספר האחרון בברית החדשה, המתאר את אירועי אחרית הימים, שתתרחש, לפי האמונה הנוצרית, לפני הביאה השנייה של ישו אל העולם, כדי לדון את החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη - "חזון יוחנן" ביוונית), נגזרת המילה המודרנית אפוקליפסה, המציינת את סוף העולם.
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
|
האיגרות האחרות |
חמשת החומשים: |
ספרות ההיסטוריה:
|
ספרות החכמה: |
נביאים גדולים: |
נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
תמר בגרטיוני הייתה מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת מ-1184 ועד 1213. תקופת שלטונה נחשבת כתור הזהב של המונרכיה הגאורגית בימי הביניים, והיא עצמה נחשבה בעיני נתיניה למלכה מוצלחת ומיטיבה, שכונתה "מלך המלכים ומלכת המלכות" ו"תמרה הגדולה". בתחילת שלטונה הצליחה תמר לנטרל את האופוזיציה האריסטוקרטית, ונקטה במדיניות חוץ שאפתנית. היא התעמתה עם הכוחות המוסלמיים השכנים, ובכלל זה עם הסלג'וקים, עם האימפריה ביזנטית הנוצרית אורתודוקסית. כשהיא נתמכת באליטה צבאית רבת עוצמה, הצליחה תמר לחלוש על אימפריה כלל-קווקזית קצרת-ימים. בנוסף לזה היא שימשה כפטרונית האמנות וההשכלה בממלכה, וקידמה הישגים תרבותיים בגאורגיה של ימי הביניים. היא עברה קאנוניזציה כקדושה על ידי הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, המנציחה את האירוע מידי ה-14 במאי מדי שנה.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.