פורטל:נצרות
|
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
הר אתוס הוא שמו של הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון. במפת המחוזות המנהליים של יוון הוא קרוי "מדינת המנזרים האוטונומית של ההר הקדוש", ובעת העתיקה נקרא המקום בשם "אקטי".
בהר אתוס, שהוכרז כאתר מורשת עולמית, נמצאים 20 מנזרים יווניים אורתודוקסיים והוא מהווה מדינת מנזרים אוטונומית ששטחה 335.63 קמ"ר. למרות שמה הרשמי, המדינה הנזירית בהר אתוס איננה מדינה במובן המקובל של המושג, אלא יחידה שלטונית אוטונומית בחצי האי, וככזו היא הישות הנזירית העתיקה ביותר הקיימת כיום. בירתה של מדינת המנזרים היא העיר קָארְיֶיס. מבחינה כנסייתית-מנהלתית ורוחנית, כפוף הר אתוס לסמכותו הישירה של פטריארך קונסטנטינופול. בשנת 2001 עמד מספר תושבי הר אתוס על 2,262 נפש.
אחד המאפיינים הידועים ביותר של המדינה הנזירית בהר אתוס הוא שהכניסה אליה אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה.
אדריכלות גותית - בזיליקת הבשורה - דרך סנטיאגו - היסטוריה של המיסיון הנוצרי - המחלוקת על הטקסים הסיניים - הר אתוס - ויה דולורוזה - טמפלרים (תנועה) - כנסיית הקבר הקדוש - מטאו ריצ'י - מנזר מר סבא - מתודיזם - מתחם אוגוסטה ויקטוריה - נצרת - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - צליבת ישו - פרנסיסקו חאווייר - קתדרלת נוטרדאם - קתדרלת סטפנוס הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
דיר חג'לה - הקתיסמה - כנסיית יוחנן בהרים - קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה - סבאס - הבפטיסטריום של פירנצה - גרמה - ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל - דורמיציון - אלפונס רטיסבון - מנזר המצלבה - הבשורה של יהודה - משמורת ארץ הקודש - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - קתדרלת ויטוס הקדוש - אמאוס ניקופוליס - כנסיית כל העמים - בזיליקת הבית הקדוש - בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו - ההרים הקדושים - גרמה - אדריכלות כנסיות
הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, שבו שוכנת "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוקסית, הקיימת למעלה מאלף שנים, וממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. הכניסה אל המדינה הנזירית אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה, ולאורך ההיסטוריה ידועים מקרים בודדים בלבד שבהם נשים שהו בחצי האי.
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
|
" וַיִּתְמַהּ פִּילָטוֹס עַל־אֲשֶׁר מֵת וַיִּקְרָא אֶל־שַׂר הַמֵּאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַכְּבָר גָּוָע׃ וַיֵּדַע מִפִּי־שַׂר הַמֵּאָה כִּי־כֵן וַיִּתֵּן אֶת־גּוּפָתוֹ מַתָּנָה לְיוֹסֵף׃ וְהוּא קָנָה סָדִין וַיּוֹרֶד אֹתוֹ וַיִּכְרְכֵהוּ בַּסָּדִין וַיְשִׂימֵהוּ בְקֶבֶר חָצוּב בַּסָּלַע וַיָּגָל אֶבֶן עַל־פֶּתַח הַקָּבֶר". |
||
| – הבשורה על-פי מרקוס 15, 44-46 | ||
פסוקים אלה מתארים את קבורתו של ישו בקבר חצוב בסלע, סמוך למקום צליבתו בגבעת הגולגולתא. המקום מוזהה כיום עם האדיקולה שבכנסיית הקבר ברובע הנוצרי. במבנה האדיקולה שני חללים - קבר ישו וקפלת המלאך המציינת את המקום בו פגשו מרים, אם ישו ומרים המגדלית במלאך, אשר בישר להן על תחייתו של ישו:
|
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת וַתִּקְנֶינָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלֹמִית סַמִּים לָלֶכֶת וְלָסוּךְ אֹתוֹ בָּהֶם׃ וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁמֶשׁ׃ וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ מִי יָגֶל־לָנוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקָּבֶר׃ וּבְהַבִּיטָן רָאוּ וְהִנֵּה נִגְלְלָה הָאָבֶן כִּי הָיְתָה גְּדֹלָה מְאֹד׃ וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה בָּחוּר אֶחָד ישֵּׁב מִיָּמִין וְהוּא עֹטֶה שִׂמְלָה לְבָנָה וַתִּשְׁתּוֹמַמְנָה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּשְׁתּוֹמַמְנָה אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת הוּא קָם אֵינֶנּוּ פֹה הִנֵּה־זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבֻהוּ בוֹ". |
||
| – הבשורה על-פי מרקוס 16, 1-6 | ||
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
|
|
האיגרות האחרות |
|
חמשת החומשים: |
ספרות ההיסטוריה: |
ספרות החכמה: |
נביאים גדולים: |
נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
על פי המסורת הנוצרית, לזרוס, או אלעזר, היה אדם שקם לתחייה לאחר שמת. על-פי המסופר בברית החדשה, לזרוס, תושב הכפר בית עניה, חלה במחלה קשה. ישו שהה באותה עת בכפר, אך עזבו מבלי לרפא את לזרוס. רק ארבעה ימים לאחר מותו של לזרוס חזר ישו אל הכפר, פקד על פתיחת הקבר, והורה ללזרוס לקום ולצאת ממנו. לזרוס קם מקברו בעודו לבוש בתכריכיו. מאחר שלפי האמונה הנוצרית מעשיו של האלוהים אינם הפיכים, ואת מי שאלוהים השיב לתחייה "לא הזמן ולא האדם יוכלו שוב להמית", יש המאמינים שלזרוס מהלך עדיין בקרבנו, וממתין לשובו של ישו בביאה השנייה. עקב שובו מהמוות, ועקב מסורת בדבר חייו הארוכים, הפך השם לזרוס לכינוי לאורך ימים ולהתחמקות ממוות, והוא מופיע כמשל ביצירות ספרותיות רבות.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.
