פורטל:נצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
מתחם אוגוסטה ויקטוריה משתרע על שטח של כ-80 דונם בפסגת הר הזיתים בירושלים. הוא הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה, ונקרא על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין. המתחם כולל כנסייה ולה מגדל פעמונים, ואכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ, ומשמשת כיום כבית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש" שהוקם בתחילת המאה ה-20 ובו ספרייה גדולה. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה היא מן היפות והמפוארות בירושלים, והיא מוקדשת לעליית ישו השמימה מהר הזיתים. זאת הסיבה שבניגוד לרובן המוחלט של הכנסיות בעולם, הפונות לכיוון מזרח, היא פונה דווקא דרומה, אל כנסיית העלייה המציינת את המקום המדויק שבו אירע הדבר על-פי המסורת. מבנה הכנסייה מאופיין באדריכלות יוצאת דופן המשלבת אלמנטים שונים מהמזרח ומהמערב.
|
| חותמות המציינות ביקור באתרי צלינות בדרך סנטיאגו. הדרך היא שם קיבוצי לנתיבי העלייה לרגל הרבים המובילים לקברו של השליח הנוצרי יעקב בן זַבדַי. הקבר נמצא, לפי המסורת הקתולית, בקתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה. |
- בניינים ואדריכלות: אדריכלות גותית - בזיליקת הבשורה - כנסיית הקבר הקדוש - קתדרלת נוטרדאם - קתדרלת סטפנוס הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
- אזורים גאוגרפיים: הר אתוס
- אישים: מטאו ריצ'י - פרנסיסקו חאווייר
- היסטוריה: המחלוקת על הטקסים הסיניים - היסטוריה של המיסיון הנוצרי - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - העדות הפלוויאנית
- דת וביקורת המקרא: תאוריית שני המקורות - צליבת ישו
דיר חג'לה - הקתיסמה - כנסיית יוחנן בהרים - קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה - סבאס - הבפטיסטריום של פירנצה - גרמה - ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל - דורמיציון - אלפונס רטיסבון - מנזר המצלבה - הבשורה של יהודה - משמורת ארץ הקודש - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - קתדרלת ויטוס הקדוש - אמאוס ניקופוליס - כנסיית כל העמים - בזיליקת הבית הקדוש - בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו - ההרים הקדושים - גרמה - אדריכלות כנסיות
עם מותו של האפיפיור המכהן מוכרז בוותיקן באופן רשמי על תחילתה של תקופה המכונה בשם "הכס פנוי" (Sede vacante), תקופה הנמשכת עד למינוי אפיפיור חדש. מאז תחילת המאה ה-20 נמשכה תקופה זו ימים ספורים בלבד (13 - 20 יום), אולם במאות ה-13 עד ה-15 ידועים מספר מקרים בהם נמשכה תקופת הכס הפנוי כשנתיים וחצי בכל פעם.
העובדה שבראש הכנסייה אין אפיפיור מכהן מקבלת ביטוי מוחשי בהחלפת הכתר המשולב בסמל האפיפיור בדמותה של שמשייה מפוספסת בצבעי אדום וצהוב. לאורך מאות שנים מקובל להנפיק בתקופה זו מטבע מיוחד הכולל את הסמל עם השמשייה, ומאז הקמת מדינת קריית הוותיקן בשנת 1929 מונפק גם בול דואר מיוחד בתקופת הכס הפנוי.
הבול הראשון מסוג זה הונפק על ידי דואר הוותיקן ביום 20 בפברואר 1939, בעקבות מותו של האפיפיור פיוס האחד עשר ביום 10 בפברואר 1939. ההנפקה כללה הוספת הדפס רכב על הבול המקורי שהונפק בשנת 1929. התוספת הכילה את השמשייה (אשר כיסתה את הכתר שהופיע בבול המקורי), את המילים Sede vacante ואת השנה 1939 בספרות רומיות (MCMXXXIX)/
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
"המעיד את אלה אמר אמנם כן אני בא מהר אמן באה נא האדון ישוע; חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם כל הקדושים אמן".
— חזון יוחנן 22, 20-21
אלה הם שני הפסוקים האחרונים בספר חזון יוחנן, הספר האחרון בברית החדשה, המתאר את אירועי אחרית הימים, שתתרחש, לפי האמונה הנוצרית, לפני הביאה השנייה של ישו אל העולם, כדי לדון את החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη - "חזון יוחנן" ביוונית), נגזרת המילה המודרנית אפוקליפסה, המציינת את סוף העולם.
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
|
|
האיגרות האחרות |
|
חמשת החומשים: |
ספרות ההיסטוריה: |
ספרות החכמה: |
נביאים גדולים: |
נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
בכנסיות נוצריות המאמינות בתיווך על ידי קדושים, קדוש מגן של קבוצת אנשים מסוימת, הוא קדוש נוצרי שלו יחס מיוחד אל אותה קבוצה ואל החברים בה, והנחשב לקשוב יותר לתפילותיהן של אנשים אלה. קדוש מגן מקושר פעמים רבות למקומות גאוגרפיים - ממדינות, דרך ערים כפרים או רבעים ועד אתרים ספציפיים (כגון בית תפילה כלשהו או אתר טבע), למקצועות או עיסוקים (חיילים, בנאים, כוורנים, יוצקי שעווה וכו'), חולים במחלה כלשהי או בעלי מום מסוים, ולקבוצות אחרות. קדושים מגנים רבים מופקדים על בריאותם של בעלי חיים (חיות בית, צאן, דבורים וכו'), אם כי ברור שהכוונה היא כי הם קשובים לבעליהם. יום חגו של קדוש מגן מצוין פעמים רבות על ידי אלה שהקדוש הוא מגנם, והדבר נכון במיוחד במקרה של קדוש מגן לאומי, שיומו הופך ליום חג לאותו לאום.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.
