פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצבעת חבר המנהלים של אונסק"ו, הוועדה לקשרי חוץ, מיום 13 אוקטובר 2016, בנושא פריט 25: פלסטין הכבושה, טיוטת החלטות.[1]


     בעדː איראן, אלג'יריה, בנגלדש, ברזיל,[א] דרום אפריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, וייטנאם, לבנון, מאוריציוס, מוזמביק, מלזיה, מצרים, מרוקו, ניגריה, ניקרגואה, סודאן, סין, סנגל, עומאן, פקיסטן, צ'אד, קטר, רוסיה.
     נמנעוː אוגנדה, אוקראינה, איטליה,[ב] אלבניה, אל סלוודור, ארגנטינה, גאנה, גינאה, קוריאה הדרומית, האיטי, הודו, חוף השנהב, טוגו, טרינידד וטובגו, יוון, יפן, מקסיקו,[ג] נפאל, סיינט קיטס ונביס, ספרד, סרי לנקה, פרגוואי, צרפת, קמרון, קניה, שוודיה.
     נגדː אסטוניה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הולנד, ליטא.
     נעדרוː טורקמניסטן, סרביה.
     איננה חברה בחבר המנהלים של אונסק"ו
  1. ^ הביעה הסתייגות מההחלטה לאחר מכן[2]
  2. ^ ראש הממשלה הצהיר לאחר מכן שהוא מתנגד להחלטה[3]
  3. ^ תחילה הצביעה בעד, אך לאחר מכן שינתה הצבעתה להימנעות.[4][5]

פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל הייתה סערה ציבורית ותקשורתית בישראל, אשר זכתה להתייחסות גם בכמה מקומות בעולם, בעקבות החלטה שהתקבלה באונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) ב-13 באוקטובר 2016. ההחלטה פתחה בהכרה ב"חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות",[6] אולם במקומות רבים בתקשורת הישראלית ההחלטה הוצגה כמגדירה את הר הבית ורחבת הכותל המערבי כ"אתר קדוש מוסלמי" ללא ציון קדושת אתרים אלה גם ליהודים. היו שפירשו את ההחלטה כשוללת זיקה בין היהודים להר הבית והכותל.[7][8][9] בהחלטה תמכו 24 מדינות, התנגדו 6 מדינות ונמנעו 27. שלוש מדינות שינו את עמדתן מספר ימים לאחר מכן, בהן שתי מדינות שבהתחלה תמכו בהחלטה ומדינה נוספת שבהתחלה נמנעה.[10]

ההחלטה גררה תגובות רבות וגינויים בישראל ובעולם, כשגויה[3] וכפוגעת בעם היהודי. גם מזכ"לית אונסק"ו יצאה נגד ההחלטה.

מלבד משמעות סמלית, להחלטה אין משמעויות אחרות, פרקטיות, מכיוון שמנכ"לית אונסק"ו הודיעה בעבר שהחלטות הקשורות לנושאים בעלי מחלוקות פוליטיות שלא מתקבלות פה אחד לא ייושמו,[8] וכן אין ביד הארגון כלים מעשיים לישום ההחלטה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסערה בשל החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל נגרמה בעקבות דיון באונסק"ו ב-13 באוקטובר 2016, אז הצביעו באונסק"ו במעמד 57 מדינות, בעד הצעת החלטה[11] שניסחו הרשות הפלסטינית וירדן אשר בה תמכו יחד עמן 24 מדינות. בתחילה פתחו הנ"ל בפניה לאונסקו כחלק מהליך בירוקרטי, שמטרתו היא הכרזה על ירושלים העתיקה כאתר מורשת עולמי לשימור. אך ההליך הפך ביוזמתן להצבעה על מסמך שכלל גם האשמות וגינויים כלפי מדינת ישראל ואשר בין היתר הגדיר את הר הבית והכותל המערבי כ"אתר קדוש מוסלמי".

נוסח ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 3 מאשרר את חשיבותה של העיר העתיקה בירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ומציין במפורש כי להחלטה זו אין משמעות או השפעה על מעמדה המשפטי של ירושלים ואין השפעה על מועצת הביטחון או האספה הכללית של האו"ם.

3. Affirming the importance of the Old City of Jerusalem and its Walls for the three monotheistic religions, also affirming that nothing in the current decision, which aims, inter alia, at the safeguarding of the cultural heritage of Palestine and the distinctive character of East Jerusalem, shall in any way affect the relevant Security Council and United Nations resolutions and decisions on the legal status of Palestine and Jerusalem,

סעיף 8 מגנה את ישראל על מניעת גישה של מוסלמים לאתר הקדוש להם, על מניעת פולחן ועל צעדים נגד הווקף ומבקש מישראל לכבד את הסטטוס קוו ההיסטורי ולהפסיק אמצעים אלה;

8. Strongly condemns the escalating Israeli aggressions and illegal measures against the Awqaf Department and its personnel, and against the freedom of worship and Muslims' access to their Holy Site Al-Aqsa Mosque/Al-Haram Al-Sharif, and requests Israel, the occupying Power, to respect the historic status quo and to immediately stop these measures;

החלטת אונסק"ו כללה טקסט ממנו עולה כי הר הבית (הקרוי בהחלטה "מסגד אל-אקצא /אל-חרם אל-שריף") ובכלל זה הכותל המערבי, מקודש למוסלמים:

13. Regrets the damage caused by the Israeli Forces, especially since 23 August 2015, to the historic gates and windows of the al-Qibli Mosque inside Al-Aqsa Mosque/Al-Haram Al-Sharif, and reaffirms, in this regard, the obligation of Israel to respect the integrity, authenticity and cultural heritage of Al-Aqsa Mosque/Al-Haram Al-Sharif, as reflected in the historic status quo, as a Muslim holy site of worship and as an integral part of a world cultural heritage site;

תרגום: חובת ישראל לכבד את האותנטיות והמורשת התרבותית של מסגד אל-אקצא / אל-חרם אל-שריף, כפי שהיא משתקפת בסטטוס קוו ההיסטורי, כאתר תפילה קדוש מוסלמי וכחלק בלתי נפרד של המורשת התרבותית בעולם.

רחבת הכותל המערבי קרויה בהחלטה Al-Buraq Plaza - על פי המונח המוסלמי אל בוראק, ולאחר מכן מוזכר במרכאות “Western Wall Plaza” - "רחבת הכותל", כהמשך לכך ההחלטה גם תוקפת את הכוונה לבנות מעלית (שמטרתה לשמש נכים) ברחבת הכותל:

16. Deplores the Israeli decision to approve a plan to build a two-line cable car system in East Jerusalem and the so called "Liba House" project in the Old City of Jerusalem as well as the construction of the so called "Kedem Center", a visitor centre near the southern wall of the Al-Aqsa Mosque/Al-Haram Al-Sharif, the construction of the Strauss Building and the project of the elevator in Al-Buraq Plaza "Western Wall Plaza" and urges Israel, the occupying Power, to renounce the above-mentioned projects and to stop the construction works in conformity with its obligations under the relevant UNESCO conventions, resolutions and decisions;

בהמשך, תחת סעיף מעלה המוגרבים נאמר:

17. Reaffirms that the Mughrabi Ascent is an integral and inseparable part of Al-Aqsa Mosque/Al-Haram Al-Sharif;

כלומר שמעלה המוגרבים הוא חלק בלתי נפרד מ"מסגד אל-אקצא / אל-חרם אל-שריף" (כלומר האתר הקדוש המוסלמי).

לאחר ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכ"לית הארגון, אירינה בוקובה, יצאה נגד החלטת הארגון והצהירה כי "הר הבית קדוש גם ליהודים" והוסיפה כי "להכחיש או למחוק היסטוריה שלמה ליהודים, נוצרים או למוסלמים, חותרת תחת האמינות של המקום ויוצאת נגד מה שמייצגת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו".[12][13]

בעקבות ההחלטה, שר החינוך נפתלי בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו[14] למרות הסתייגותה של בוקובה.[15]

ב-18 באוקטובר 2016, ביקשה מקסיקו לערוך הצבעה חוזרת ולשנות את עמדתה מתמיכה להימנעות, זאת בנימוק שהטקסט "פוגעני כלפי העם היהודי".[4] גם ברזיל שתמכה בהצבעה הביעה לאחר מכן הסתייגות.[2] ואולם מאוחר יותר באותו היום, משכה מקסיקו את הבקשה והסתפקה בשינוי הצבעתה. באותו ערב אישרר הוועד המנהל של אונסק"ו את ההחלטה.[16]

החלטות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אונסק"ו קיבל שורה של החלטות דומות, שגם הן ספגו ביקורת דומה.

ההחלטה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוקטובר 2016 אימצה הוועדה למורשת עולמית של אונסק"ו את טיוטת החלטה 40COM 7A.13, שם, תחת הסעיף "העיר העתיקה של ירושלים וחומותיה" ("Old City of Jerusalem and its Walls"), הצעת ירדן, יש הפניה להחלטה WHC/16/40.COM/7A, מה-27 ביוני 2016.[17] גם החלטה זו גונתה בחריפות על ידי ישראל.[18] ויושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הוציא מכתב לקרדינל פייטרו פרולין, מזכיר המדינה של הוותיקן בו הוא מציין שההחלטה פוגעת הן ביהדות והן בנצרות, בהתעלמות משני המקדשים שהיו על הר הבית, המקודשים הן ליהדות והן לנצרות. האפיפיור נשא בדרשתו ב-26 באוקטובר 2016 מספר משפטים בדבר הקשר הבלתי מעורער בין העם היהודי לארץ ישראל.

ההחלטה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במאי 2017, יום העצמאות של מדינת ישראל, קיבל הארגון ברוב של 22 מדינות החלטה שקובעת כי ישראל היא כוח כובש בירושלים ולא מכירה בחוק איחוד העיר.[19] גם החלטה זו ספגה גינויים חריפים בישראל ובעולם.

ההחלטה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2017, ועדת המורשת של אונסק"ו אישרה הצעה הקובעת שישראל אינה הריבון בירושלים ומגנה את ישראל על החפירות הארכאולוגיות בעיר העתיקה. ההחלטה, שיזמו מדינות ערב, לא עברה בקונצנזוס. עשר מדינות תמכו בה: אזרבייג'ן, אינדונזיה, לבנון, תוניסיה, קזחסטן, כווית, טורקיה, וייטנאם, זימבבווה וקובה. שלוש התנגדו - הפיליפינים, ג'מייקה ובורקינה פאסו. ושמונה נמנעו - אנגולה, קרואטיה, פינלנד, פרו, פולין, פורטוגל, קוריאה הדרומית וטנזניה.[20]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצומה בינלאומית נגד החלטת אונסק"ו, עליה חתמו חברי פרלמנט ושרים מ-17 מדינות
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ההחלטה ספגה גינויים בישראל, מהם גינויים חריפים.[21][22] ראש ממשלת ישראל הגיב: "בהחלטה האבסורדית הזאת אונסק"ו איבד את מעט הלגיטימיות שנשארה לו".[23]

בתגובה להחלטה החליטה ישראל על השעיית שיתוף הפעולה עם אונסק"ו.[14] שר החינוך נפתלי בנט, אמר בתגובה להחלטת אונסק"ו השנייה: "זוהי הכחשת היסטוריה, וההיסטוריה תמחק את ההחלטה המביכה הזו כמו את קודמותיה. דבר אחד קבוע: ירושלים היא בירת ישראל לנצח. על כן, החלטתי להשעות את פעולותינו מול אונסק"ו עומדת בעינה. לא נשתף פעולה עם גוף שמכחיש את הקשר של העם היהודי לירושלים".[18]

בנוסף, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על החזרת שגריר ישראל לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, להתייעצות.[24]

תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית גינו את ההחלטה 40 חברי הקונגרס משתי המפלגות[25] וכן מועמד המפלגה הרפובליקנית לבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, דונלד טראמפ.[9] הליגה נגד השמצה (ADL) גינתה את ההחלטה ותיארה אותה כ"פברוק ההיסטוריה" ששולל את הזיקה היהודית לירושלים והר הבית, ומעלה האשמות שווא כנגד ישראל.[26]

הפרלמנט הצ'כי (119 צירים מול 4 מתנגדים) גינה את החלטת אונסק"ו וקרא לממשלתו להנחות את נציגיה להתנגד להצעות דומות.[27] במקביל, חברי פרלמנט ושרים מ-17 מדינות שונות, חתמו על הצהרה משותפת המגנה את החלטת אונסק"ו.[28] ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי, גינה בחריפות את ההחלטה: "לומר שליהודים אין קשר לירושלים זה כמו לומר שהשמש עושה חושך". רנצי הוסיף כי יזמן לבירור את שר החוץ שלו, עקב הימנעותה של איטליה בהצבעה.[3]

השגרירות הנוצרית הבינלאומית התרעמה על החלטת אונסק"ו וציינה כי "ההחלטה של אונסק"ו שקולה למחיקתן של 4,000 שנים של זיקה יהודית להר הבית ואלפיים שנים של זיקה נוצרית".[29]

ב-24 במאי 2017, כתגובה להחלטה השלישית של אונסק"ו, השוללת את זכותה של ישראל על ירושלים, העביר הפרלמנט הצ'כי (ברוב של 112 תומכים מתוך 156 צירים) החלטה המכירה בירושלים כבירת ישראל, ומגנה את אונסק"ו על החלטותיו האנטי-ישראליות.[30]

ב-12 באוקטובר 2017 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי ארצות הברית תפרוש מאונסק"ו בסוף 2018 בשל הטיה ממושכת נגד ישראל.[31]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Full Text of UNESCO's Contentious Resolution on Jerusalem and the Countries That Voted". Haaretz. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2016. (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 נתן פרל, ארגון אונסק"ו אשרר שוב את ההחלטה המתעלמת מהקשר בין היהדות להר הבית, באתר חרדים10, 18 באוקטובר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ברק רבידראש ממשלת איטליה נגד החלטת אונסק"ו על ירושלים: בפעם הבאה נצביע נגד, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2016
  4. ^ 4.0 4.1 אורן וייגנפלד, ‏שגריר מקסיקו הגן על ישראל - ושילם את המחיר, באתר ‏mako‏‏, ‏18 באוקטובר 2016‏
  5. ^ גדעון קוץ, ערן סיקורל, שי זילבר, כצפוי - ההחלטה האנטי-ישראלית בנושא י-ם אושרה במלואה, באתר רשת ב', ‏18 באוקטובר 2016
  6. ^ UNESCO Executive Board, Item 25: Occupied Palestine
  7. ^ ניצן קידר, אונסק"ו: גם הכותל לא קשור ליהודים, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016
  8. ^ 8.0 8.1 מואב ורדי, אונסק"ו קבעה: אין זיקה בין ישראל להר הבית, באתר של "רשת 13", 13 באוקטובר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  9. ^ 9.0 9.1 מורן אזולאי, טראמפ על החלטת אונסק"ו: "התעלמות מקשר בן 3,000 שנה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
  10. ^ המדינות ששינו את עמדתן מיוצגות ברשימה על ידי ביאור.
  11. ^ Occupied Palestine: draft decisions‏, באתר UNESDOC,‏ 12 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  12. ^ מורן אזולאי, מזכ"לית אונסק"ו: "הר הבית קדוש גם ליהודים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
  13. ^ Statement by the Director-General of UNESCO on the Old City of Jerusalem and its Walls, a UNESCO World Heritage site, UNESCO Media,‏ 14 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  14. ^ 14.0 14.1 דפנה ליאל ומיכל פעילן, ‏לאחר ההחלטה החריגה: בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוקטובר 2016‏
  15. ^ דנה סומברג, עפר לבנת, ‏מנכ"לית אונסק"ו: "אל-אקצא נמצא על הר הבית שקדוש גם ליהודים", באתר מעריב השבוע, 14 באוקטובר 2016
  16. ^ טל שלו‏, אונסק"ו אשרר את ההחלטה המתעלמת מהקשר בין היהדות להר הבית, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באוקטובר 2016
  17. ^ State of conservation of properties inscribed on the List of World Heritage in Danger‏, באתר UNESDOC,‏ 27 במאי 2016 (באנגלית)
  18. ^ 18.0 18.1 שלמה צזנה, ‏אונסק"ו בהצבעה הזויה נוספת נגד ישראל, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2016 11:27
  19. ^ איתמר אייכנר, רוב באונסק"ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים, באתר ynet, 2 במאי 2017.
  20. ^ איתמר אייכנר, אונסק"ו: ישראל היא לא הריבון בירושלים, באתר ynet, 4 ביולי 2017.
  21. ^ חזקי ברוך, ההחלטה הצפויה באונסק"ו - אנטישמית, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016
  22. ^ איתמר אייכנר ומורן אזולאי, אונסק"ו מטיל ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2016
  23. ^ זאב קם ואריאל כהנא, החלטה ביזארית: אונסק"ו לא מכיר בקשר היהודי לכותל, באתר nrg‏, 13 באוקטובר 2016
  24. ^ אודי סגל, ‏מחאה נגד אונסק"ו: השגריר הוחזר, באתר ‏mako‏‏, ‏26 באוקטובר 2016‏.
  25. ^ אריאל כהנא, חברי קונגרס לאונסקו: "אל תכחישו את הקשר היהודי לירושלים", באתר nrg‏, 13 באוקטובר 2016
  26. ^ ADL Says UNESCO “Manufactures History” with False Depiction of Jerusalem and Holy Sites, באתר הליגה נגד השמצה, 26 באוקטובר 2016.
  27. ^ ניצן קידר, צ'כיה יוצאת למאבק בהחלטת אונסק"ו, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2016
  28. ^ ניצן קידר, חברי פרלמנט מהעולם נגד החלטת אונסק"ו, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2016
  29. ^ אריאל כהנא, השגרירות הנוצרית הבינ"ל: "אונסק"ו פגעה בנצרות", באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2016
  30. ^ אריאל כהנא, היסטוריה: הפרלמנט הצ'כי הכיר בי-ם כבירת ישראל, באתר nrg‏, 24 במאי 2017.
  31. ^ "ארה"ב תפרוש מאונסק"ו: "מוטה נגד ישראל"". ynet. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2017.