מוצא עילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוצא עילית
Moza Illit.jpg
רחוב במוצא עילית
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע ‎637‏ מטר
תאריך ייסוד 1933
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,107 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎14.1%‏ בשנה עד סוף 2017
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
מוצא עילית
מוצא עילית
31°47′38″N 35°09′28″E / 31.7938236757914°N 35.1576664639112°E / 31.7938236757914; 35.1576664639112
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - מוצא עילית
בירוק - מיקום בניין המועצה
מוצא
כביש "שבע האחיות" בירידה ממבשרת ציון למוצא עילית. ברקע בניין "מעון הרופא".

מוֹצָא עִלִּית הוא יישוב קהילתי בעל אופי כפרי, הממוקם מעל עמק מוצא על גבי ההר שבין מוצא (תחתית) למבשרת ציון.
מבחינה מוניציפלית, היישוב שייך ל המועצה האזורית מטה יהודה.

הגישה ליישוב היא דרך מבשרת ציון, במורד קטע הכביש המפותל המכונה: "שבע האחיות". או דרך כביש 1 הישן ישירות לאזור התחתון של היישוב.

בתי הישוב משקיפים על נוף פסטורלי של הרי ירושלים, עין כרם, עמק מוצא ופסגות ההרים.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא עילית הוקמה בשנת 1933 כמושב עובדים על אדמות האיכר שמואל ברוזה, על ידי בני המושבה הוותיקה מוצא (תחתית) וקבוצת פועלים מירושלים. אנשי המושב התפרנסו מגידול פרות לחליבה, מעבודה בבית ההבראה הסמוך, ארזה, שהיה הגדול והחשוב מסוגו ומאירוח קייטנים.
בימי המרד הערבי הגדול (19361939) היה במקום בסיס הנודדת, כוח הגנה נייד בראשות יצחק שדה. בינואר 1948 פונה המושב מתושביו ובמקום השתכנה מפקדת חטיבת עציוני, כאשר בית ההבראה "ארזה" שימש כבית חולים שדה. תושבי המקום חזרו אליו עם תום מלחמת השחרור.

כיום, היישוב הוא יישוב קהילתי ורבים מתושביו הם בעלי מקצועות חופשיים, המתפרנסים מחוץ ליישוב.

הישוב כולל מגוון גילאים ובשנים האחרונות נוספו למוצא עלית משפחות צעירות, ותושביו מהווים קהילה פעילה, החוגגת יחד הרבה פסטיבלים, חגים וארועים תרבותיים מגוונים.

בישוב יש שני גני ילדים חילוניים. ילדי היישוב לומדים בבית הספר היסודי הממלכתי עין הרים שליד סכר בית זית. בתיכון לומדים ילדי מוצא עלית במגוון תיכונים באזור (תיכון עין כרם) ובירושלים (ליד"ה, בויאר, תיכון האמנויות, האקדמיה למוסיקה ועוד). בחלק העליון של מוצא עלית ישנו מעון למבוגרים, מחלקה סיעודית ומרכז החלמה והבראה בשם "נוה עמית - מעון הרופא", החולשת על נוף ההרים.

בית ההבראה ארזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הבית הלבן"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארזה

בשנת 1923 הוקם ליד המושב בית ההבראה "ארזה" או בשמו המלא ארזה - בית הבראה לחלוצים. מדובר היה בגלגולו של רעיון שהעלה עוד בנימין זאב הרצל הרצל. בית ההבראה הוקם על ידי ההסתדרות הכללית. בית ההבראה פתח את שעריו לציבור הרחב ב-1924 ובו כשישים מיטות. דוד רמז הציע לקרוא למקום "ארזו" על שם ארזו של הרצל אם כי בהמשך הלכה ותפסה המקבילה הנקבית שהתקבלה לבסוף - "ארזה".

בתחילה שימש המבנה בעיקר לטיפול בבעיות במערכת העיכול והוא שימש כמוסד רפואי של ממש. עם הזמן החלה הפעילות במקום להיות יותר ויותר אינטנסיבית. לאחר מלחמת העצמאות, עם סיום הקרבות באזור, שוקם בית ההבראה וחזר לפעילות מלאה. בשנות השמונים הוסב המתחם למרכז כנסים והשתלמויות.

ההבניינים ההיסטוריים, ובהם בית ההארחה ארזה, נמצאים כיום בתהליכי שימור והקמה של ארכיון מוצא ההיסטורי.

בחורשה המצויה ליד בית ההבראה ניטע עץ, בסוף 1898, בעת ביקורו בארץ ישראל של הרצל ודוד וולפסון. הם נטעו במקום עצים: (הרצל נטע ארז ווולפסון נטע דקל). באופן מקרי העץ, שניטע כסמל לחידוש ההתיישבות היהודית באזורי יהודה, ניטע בדיוק בתאריך שבו פורסמה לימים הצהרת בלפור (2 בנובמבר). הארז שניטע באותו יום קיבל בספרות ובעיתונות את השם "ארז הרצל". המקום הפך לסוג של אנדרטה וחקלאי מוצא שמרו עליו. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגע האתר והעצים נפגעו קשות, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה של ערביי הכפרים השכנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוצא, סיפור ארצישראלי, מ'.וז. ברוזה, ירושלים, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.