קרב קניגרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרב קוניגראץ)
קרב קניגרץ (קרב סדובה)
Schlacht bei Königgrätz
מלחמה: מלחמת אוסטריה–פרוסיה
תאריכי הסכסוך 3 ביולי 1866
מקום סדובה או קניגרץ (בוהמיה) (כיום הראדץ קרלובה, בצ'כיה המודרנית)
קואורדינטות
50°13′N 15°50′E / 50.21°N 15.83°E / 50.21; 15.83 
תוצאה ניצחון פרוסי
הצדדים הלוחמים

האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
ממלכת סקסוניהממלכת סקסוניה ממלכת סקסוניה

מפקדים

האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית לודוויג פון בנדק

כוחות

220,000 מאורגנים בשלוש ארמיות

190,000 אוסטרים, 25,000 סקסונים

אבדות

10,000

45,000, מתוכם 20,000 שבויים

בקרב קניגרץ או קרב סדובה[1]גרמנית: Schlacht bei Königgrätz) (סדובה והראדץ קראלובה) ב-3 ביולי 1866, הוכרעה "מלחמת שבעת השבועות" (המלחמה האוסטרו-פרוסית) בניצחון הממלכה הפרוסית, תחת הנהגתו של הגנרל הלמוט פון מולטקה. הצרפתים, שקיוו לניצחון האוסטרים, החלו לראות בפרוסיה מתחרה לצרפת על ההגמוניה באירופה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת אוסטריה–פרוסיה גייסו הפרוסים את צבאם במהירות, בעזרת רשת הרכבות המפותחת שלהם. לעומתם, נאלצו האוסטרים לגייס את צבאם יותר באיטיות, עקב רשת מסילות הברזל שהייתה פחות מפותחת.

בנוסף, אורגן הצבא הפרוסי על בסיס מקומי, וחיילי המילואים היו קרובים לבסיסם, ובשל כך התגייסו במהירות. לעומת זאת, הציב הצבא האוסטרי את יחידותיו הרחק מבתיהם, על מנת למנוע סיוע מצד יחידות הצבא למרידות בדלניות, ומשום כך היה הגיוס האוסטרי הרבה יותר איטי. מיד לאחר הגיוס, שלחו הפרוסים ב-15 ביוני אולטימטום למדינות בגרמניה שהיו בברית עם אוסטריה להתפרק מנשקם. כאשר אלו לא השיבו פלש לתוכן הצבא הפרוסי למחרת היום, וכבש במהירות את הנובר, סקסוניה, והסן. רק 32,000 חיילי צבא סקסוניה הצליחו להימלט ולחבור לאוסטרים, ואילו בוואריה החליטה להשתמש בצבאה למטרות הגנה בלבד.

ב-21 ביוני הכריז וילהלם הראשון מלחמה על אוסטריה, וב-23 ביוני, לאחר שהתברר שלאוסטרים אין כוונה ליטול יוזמה, החלו הפרוסים לפלוש לבוהמיה שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרית.

הצבא הפרוסי היה מצויד ברובה נטען בריח עם מנגנון מחט, שהיה ניתן להטעינו אף בשכיבה, ואיפשר לירות חמישה כדורים בדקה ואפילו יותר. לעומת זאת, היה הצבא האוסטרי מצויד ברובה נטען לוע, שהיה ניתן להטעינו אך בעמידה, ואיפשר לירות רק שלושה כדורים בדקה. כמו כן, היה הצבא הפרוסי מצויד בתותחים נטעני מכנס, לעומת הצבא האוסטרי שהיה מצויד בתותחים נטעני לוע.

לאחר כמה קרבות קטנים, בהם הוכחה יעילות הצבא הפרוסי, שלח הגנרל האוסטרי לודוויג פון בנדק מברק נואש לקיסר "אני מתחנן להוד מעלתך לעשות שלום בכל מחיר", אולם הקיסר שלח לו בחזרה "אי אפשר להגיע להסכם שלום", והוסיף "האם התחולל קרב"?[2]

בנדק המיואש החל להסיג את כוחותיו כדי שלא להילכד במלקחיים הפרוסיות. ב-1 ביולי חנה צבאו סמוך למבצר קניגרץ ולמחרת החל להתחפר מעט על גדות נהר האלבה, והציב סוללות ארטילריה כדי לכסות על נתיבי הגישה ממערב.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הפרוסי בפיקודו של וילהלם הראשון והלמוט פון מולטקה הזקן כלל 3 ארמיות:

הצבא האוסטרי בפיקודו של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה כלל 2 ארמיות:

  • הארמייה האוסטרית הצפונית בפיקוד לודוויג פון בנדק - הארמייה כללה את היחידות הבאות:
    • הקורפוס ה-1.
    • הקורפוס ה-2.
    • הקורפוס ה-3.
    • הקורפוס ה-4.
    • הקורפוס ה-6.
    • הקורפוס ה-8.
    • הקורפוס ה-10.
    • עתודת פרשים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב קניגרץ

ב-2 ביולי בשעות הערב גילו כמה פרשים פרוסים את עיקר הכוח האוסטרי לפני קניגרץ, ודיווחו זאת למפקדת הארמייה הראשונה. כתוצאה מכך החליט פרידריך קרל, נסיך פרוסיה לתקוף למחרת בבוקר עם הארמייה הראשונה וארמיית האלבה, ושלח לבקש מבן דודו פרידריך, נסיך הכתר של פרוסיה שישלח קורפוס להגן על אגפו בשעת המתקפה, ולאחר מכן הודיע זאת למפקדת המלך ולמולטקה. אולם, מולטקה הבין שהארמייה הראשונה ניצבת אל מול הכוח האוסטרי העיקרי, ומשום כך הורה לנסיך הכתר פרידריך, שיקדם את כל כוחותיו לסיוע למתקפה.

למחרת ב-3 ביולי בשעה 07:00 בבוקר החלו הארמייה הראשונה וארמיית האלבה, שמנו 124,000 חיילים, להתקדם על פני נחל ביסטריץ שמעברו ניצבו 206,000 חיילים אוסטרים. בתחילה התקשו הפרוסים להתקדם אל מול אש הארטילריה האוסטרית, שכללה 250 תותחים חרוקי קדח, שירו פגזי שרפנל נפיצים.

קרב קניגרץ

בשעה 09:00 כבשה הדיוויזיה הפרוסית ה-7 באגף הפרוסי השמאלי, את יער סוויפ, ומאז ניסו האוסטרים פעם אחר פעם לעקור אותם משם, אולם על אף שהפרוסים גבו מהם מחיר יקר, הצליחו האוסטרים עד הצהריים לדחוק את הדיוויזיה ה-7 לפאתי היער, לאחר שאיבדו כמעט 2,000 לוחמים וקצינים. בשעה 11:00 ביקש גנרל אדוארד פרידריך קרל פון פרנצ'סקי תגבורת ממולטקה, אולם הלה סירב, משום שרצה לשמור עתודה לבלימת מתקפת נגד במרכז. לקראת הצהריים החל המרכז הפרוסי להישבר, ויחידות שלמות החלו לסגת, וחרף צעקות המלך וילהלם הראשון שקרא להם "בואו נראה אתכם נלחמים כמו פרוסים אמיצים", המשיכו החיילים לסגת. בצהריים הכריז המלך בייאוש "מולטקה, מולטקה, אנחנו מפסידים בקרב הזה", אולם מולטקה השיב לו "הוד מלכותו ינצח היום לא רק בקרב אלא במערכה כולה".[3]

בשעה 12:30 החלו להגיע לשדה הקרב היחידות הקדמיות של הארמייה השנייה, שיצאה לדרכה במזג אוויר סוער בשעה 07:00 בבוקר. על אף שגנרל בנדק האוסטרי קיבל מידע על הגעת הארמייה השנייה יותר משעה קודם לכן, לא היה מסוגל לחזק את אגפו הימני, עקב הקרבות העזים ביער סוויפ. רוב האוסטרים באגף הימני כלל לא היו מודעים להגעת הכוחות הפרוסים מולם, ומשום כך נכנעו ללא קרב.

כשראו המלך וילהלם ומולטקה את כוחות הארמייה השנייה תוקפים את האוסטרים, אמר מולטקה לווילהלם "ההצלחה מושלמת, וינה מוטלת לרגלי הוד מלכותך".[4]

המפתח לכל עמדות האוסטרים, הייתה הגבעה בכפר חלום, ממנה הפגיזו סוללות ארטילריה אוסטריות את כוחות הארמייה הראשונה במערב. בסביבות השעה 14:30 התקיפו הפרוסים את הגבעה מצפון, והביסו את היחידות ההונגריות שעמדו מולם. בשעה 15:15 נפלה הגבעה בידי הפרוסים, שהציבו עליה את סוללות הארטילריה שלהם, והחלו בהפגזת הכוחות האוסטרים. בשעות הבאות הטיל בנדק את כל כוחות העתודה שהיו לו בניסיון לכבוש את הגבעה מחדש. אולם, על אף שהסתערו באומץ על הגבעה, לא הצליחו האוסטרים לכבוש אותה, וספגו אבדות כבדות ביותר.[5]. בשעה 16:30 הצטרף קורפוס שלם לכוחות הפרוסיים שעל הגבעה, ויצר עליונות מספרית לטובת הפרוסים, ובזאת נגוזו כל תקוות האוסטרים למתקפת נגד מוצלחת.

באותו זמן, הצליחה ארמיית האלבה לאגוף את הסקסונים שהחזיקו את האגף השמאלי האוסטרי, ובשעה 16:00 הורה מולטקה לארמייה הראשונה להתקדם במרכז, ומיד פרצו החיילים הפרוסים קדימה "בצהלות רמות ולצלילי הלמות תופים". בנדק שהבין שהקרב אבוד טילגרף לקיסר "האסון שהזהרתי אותך מפניו שלשום התרחש היום".[6]

אולם, הכוחות הפרוסים לא הצליחו לכתר את הכוחות האוסטרים, הודות לאומץ לבם של יחידות הפרשים והארטילריה שהקריבו את עצמם על מנת לאפשר לכוחות לסגת. המוני חיילים אוסטרים נסו מזרחה בחוסר סדר מוחלט. מאות טבעו בנהר האלבה, בעוד אחרים שצלחו אותו על גבי גשרים מאולתרים מצאו את שערי מצודת קניגרץ נעולים מחשש לפלישה פרוסית, ושעות נדרש להם לשכנע את מפקד המצודה המבוהל לפתוח את שעריה.[7]

במהלך הימים הבאים המשיכו הכוחות האוסטרים בנסיגתם החפוזה, ללא שהכוחות הפרוסים העייפים הפריעו להם.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התבוסה בקרב, איבדו האוסטרים את הרצון להילחם, וכבר למחרת החלו לגשש אחר הפסקת אש. כדי למנוע התערבות במלחמה על ידי צרפת או רוסיה, דחף ביסמרק את המלך וילהלם לעשות שלום עם האוסטרים במהירות, ולא להמשיך במלחמה בתקווה לרווחים נוספים. בתיווך צרפתי, הסתיימה המלחמה בשלום פראג בניצחון פרוסי. הסכם השלום בפראג הביא לפירוקה של הקונפדרציה הגרמנית, לסיפוח הפרוסי של ממלכת הנובר, נסיכות הבוחר מהסן, דוכסות נסאו, פרנקפורט, ושלזוויג-הולשטיין, ולהדרה רשמית וקבועה של אוסטריה מאיחוד המדינות הגרמניות. כמו כן, נאלצה אוסטריה להעביר את אזור ונציה לאיטליה, על אף שגברה עליה במלחמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב קניגרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרב סדובה - כך כונה בצרפת, איטליה, רוסיה ובארצות רבות אחרות
  2. ^ מקס בוט, "חדשנות במלחמה", הוצאת מודן, 2015, "רובים ומסילות ברזל", עמוד 162
  3. ^ מקס בוט, "חדשנות במלחמה", הוצאת מודן, 2015, "רובים ומסילות ברזל", עמ' 146
  4. ^ מקס בוט, "חדשנות במלחמה", הוצאת מודן, 2015, "רובים ומסילות ברזל", עמ' 165
  5. ^ אחד הקורפוסים האוסטריים איבד 6,000 לוחמים בתוך פחות משעה
  6. ^ מקס בוט, "חדשנות במלחמה", הוצאת מודן, 2015, "רובים ומסילות ברזל", עמ' 166
  7. ^ מקס בוט, "חדשנות במלחמה", הוצאת מודן, 2015, "רובים ומסילות ברזל", עמ' 167