ראובן סדנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן סדנאי
ראובן סדנאי, 1953
ראובן סדנאי, 1953
לידה 17 במרץ 1933
י"ט באדר ה'תרצ"ג
חיפה, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 2011 (בגיל 78)
כ"ג באלול ה'תשע"א
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין "גן עדן" בעין כרמל
מקום מגורים חיפה
פעילות בולטת הקמה וקידום מועדון "שייט חיפה"
השכלה MBA באוניברסיטת קולומביה
מקצוע איש ים
תפקיד בעלים ומנהל "קוראל שירותי ים בע"מ"
חתימה "להפליג חייבים לחיות לא חייבים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראובן סדנאי (17 במרץ 1933 - 22 בספטמבר 2011) היה רב חובל בוגר מחזור ז' של בית הספר הימי בעל חברת ספנות ותורם משקיע בחינוך ימי בחיפה. היה המייסד והבעלים של קוראל שירותי ים בע"מ, קונסול כבוד של פורטוגל בחיפה, נשיא כבוד של מועדון השייט חיפה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן נולד בחיפה, לשושנה ונח סדנאי. אביו עלה לארץ ישראל מפולין ועסק כקבלן אינסטלציה בתיקוני אניות. אמו של ראובן עבדה כעוזרת לגננת.

בשנת 1936 עברה המשפחה לקריית מוצקין. בשנת 1939 ,במהלך מלחמת העולם השנייה, הורע המצב הכלכלי והמשפחה עברה לדירה שכורה ברחוב ארלוזורוב בחיפה. האם התנדבה במגן דוד אדום לאחר שעברה קורס "עזרה מהירה". באותן השנים חיפה הייתה הופגזה על ידי מפציצים איטלקיים והתקיימו הפגנות בעיר נגד המדיניות הבריטית אשר פוזרו באלימות, שושנה סדנאי נפצעה בעקבותיהן.
ברבות השנים נעשה האב פעיל במפלגת פועלי ציון שמאל בין הפעילים של מפא"י.

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אהבתה של אמו של סדנאי לים, היא נהגה לקחת אותו לשחות איתה בחופי בת גלים ולכיאט ביץ' [א]. שם למד להכיר את הים, לשחות, להתחבר אליו ולאהוב אותו. סדנאי נמשך לים עד שכמעט בכל יום לאחר בית הספר היה מגיע לים, הוא נעשה בן בית בנמל ומומחה לסירות קטנות.

לאחר 4 שנים בבית ספר גאולה עבר לבית ספר חוגים. סדנאי לא אהב להשקיע בלימודים, אך מפאת גובהו הרב היה שחקן כדורסל מצטיין. . "כשנמצאתי בסירה, חותר עם חברי,הייתי לאדם אחר, אדם חופשי, בעל תחושת עוצמה ויכולת. ...אין כמאמץ משותף כדי לחבר נפשות צעירות."[1]
למרות אהבתו הגדולה לים והניסיון הרב שרב שצבר במשך השנים, סדנאי היה סובל ממחלת ים, אף על פי כן מעולם לא חשב לוותר על השייט.

בגיל 11 הצטרף ל"ימיית הפועל". הפעילות הימית הייתה בשבתות ובמשך השבוע היה חבר ב"צופים". סדנאי, באופן חשאי, ביקר בפעולות של השומר הצעיר, וכאשר הדבר נתגלה היה עליו לבחור באחת מתנועות הנוער. סדנאי בחר להישאר ב"צופים", שם גם פגש את אסתר חברתו, שלימים הפכה לאשתו.
כאשר סדנאי היה בן 14 נולד אחיו הצעיר רמי סדנאי.

הים כמקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1947 עבד סדנאי בדיג בקיבוץ שדות ים. הוא היה יוצא בימי ראשון וחוזר ביום חמישי בערב עם כ-10 ק"ג דגים. העבודה כללה פרישת רשתות ואיסופן, מיון דגים ומשמרות בהיגוי ספינות הדיג.
בשנת 1948, לאחר סיום כתה י' בבית ספר חוגים, מוריו של סדנאי המליצו לו לא להמשיך בבית הספר, עקב ציוניו הנמוכים וחוסר השקעתו בלימודים. בניגוד לכך, תלמידי בית הספר הימי שהופיעו מדי פעם בתהלוכות ברחובות חיפה במדים לבנים שבו את ליבו, ולמרות התנגדות הוריו נרשם לבית הספר הימי. הלימודים כללו הפלגות בספינת האימונים "ולדורה".

ב-17 באפריל 1949 הצטרף לאניית צים ה-"נגבה", וב-28 ביולי באותה השנה עבר להפליג על " אח"י אילת", כאשר נושא תעודת "מלח רגיל".
בין ההפלגות סדנאי יצא ב-9 ביולי 1949 ל'שיוט הערים' כמפקד סירה בשם "רוניה רבינוביץ" והגיע במקום השני.

על מנת לשלם את שכר הלימוד ועל ספרי הלימוד, עבד סדנאי בנמל תוך כדי הלימודים. הוא סיים בהצלחה את לימודי במחזור ז', על אף קשייו הלימודיים. במקביל לסיום לימודיו, סדנאי החליט שבכוונתו לשרת בחיל הים, לכן עזב את קבוצת הצופים.

חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 התגייס סדנאי לחיל הים אף כי היה עדיין צעיר מגיל הגיוס. נשלח לטירונות בסרפנד בגלל גובהו נעשה סמן ימני ומוביל הקבוצה. בסיום הטירונות נשלח לקורס תותחנים ימיים. לא היה מקובל אז להגן על האזניים ואכן סבל מחרשות חלקית. בסיום הקורס הוצב באח"י משגב (ק-30) כמפקד סולל תותח אורליקון.
באביב שנת 1951 החל סדנאי יחד עם כמאתיים ימאים בהכנות למבצע קולומבוס והפליג עם אח"י משגב (ק-30) לארצות הברית.
סדנאי נבחר עם שלושה לשליחות מיוחדת לטוס ללוס אנג'לס. שם התחכך עם אנשי הוליווד ובאחד האירועים אף הושב ליד אליזבט טיילור. "המסע לארצות הברית היווה עבורי חוויה מכוננת....לייצג בהופעתי ובהתנהגותי את המדינה תרמה רבות לחיזוק הביטחון העצמי"[2]

קצונה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1951 זומן סדנאי עם שלושה מחבריו בוגרי בית הספר הימי ללשכת מפקד חיל הים אלוף מרדכי לימון. לימון בירך אותם והודיע כי החייל צריך קציני ים ובמעמד זה הריהם מועלים לדרגת סגן משנה.
תפקידו הראשון כקצין סיפון באח"י אילת (א-16). תוך כדי שירותו היה מצטרף מדי פעם לאח"י משגב (ק-30) בתפקיד קצין משמרת גשר. סדנאי עבר קורס קציני מיק ובתפקיד זה הוצב לאח"י משגב (ק-30).

צי הסוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 1962 השתחרר סדנאי מחיל הים. ומיד חיפש אנייה להפליג עמה בצי הסוחר. הקצונה בחיל הים לא הספיקה וסדנאי חזר למעמד של מלח. תקופת הניסיון הנדרשת ממלח כשיר לחובל הייתה ארבע שנים. בזכות הלימודים בבית הספר הימי והשירות באניות חיל הים קוצרה לשנתיים וחצי.
האנייה הראשונה אליה הוצב הייתה " מאיר דיזנגוף" אניית קיטור ישנה ורעועה.[3] באנייה זאת הפליגה בים התיכון ואף חצתה את האוקיינוס האטלנטי והגיעה לחוף המזרחי של ארצות הברית.
לאחר כשנה עלה למעמד של "מלח כשיר" AB ועבר לאנייה "חיפה" .[4] ולאחר הפלגה אחת לצפון אירופה עבר ל"א/מ תמר".[5]
באנייה זאת שירת כמלח כשיר ממאי 1954 עד פברואר 1955. תקופת הניסיון הנדרשת הסתיימה וסדנאי ירד לחוף ולמד ונבחן עד להסמכתו כחובל. הלימודים היו לרמה של חובל שני ובסיומם הוצב לאניה "יהודה" כחובל שלישי. באנייה זאת הפליג עם רב חובל בן ברקוביץ בקו למערב אפריקה.
בהפלגה הראשונה הצטרפה גם אשתו אסתר ובמהלכה השתתף בטקס מעבר המשווה כשסדנאי ממלא בו את תפקיד "נפטון" אל הים. קשר מיוחד נעשה עם החובל השני אברהם אריאל שבמהלך ההפלגה התכונן לבחינות קצין ראשון. הפלגה למערב אפריקה נמשכה כארבעה חודשים. המטען העיקרי היה בולי עץ כבדים שהוטענו בתוך הנהרות.

מלחמת סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1956 תקופת מלחמת סיני גויס סדנאי למילואים הועלה לדרגת סגן והופקד על איבראהים אל-אוול השבויה שנמצאה במבדוק בנמל חיפה.
בנובמבר 1956 יועד לצאת בהפלגת הרקולס עם אח"י מבטח (ק-28) כדי לנצל את ניסיונו וידיעותיו במערב אפריקה. אך בפגישה עם מפקד החיל שמואל טנקוס הוחלט לשחררו מהמילואים.

המשך בצי הסוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנאי הוצב כחובל שני לאנייה משולבת נוסעים ומשא, "ישראל".[6] אונייה נוחה ויעילה שנבנתה במסגרת הסכם השילומים מגרמניה. ההפלגות היו לנמלי הים התיכון וחציית האוקיינוס האטלנטי עד לניו יורק וחזרה.
אנייה שנייה שעליה הפליג סדנאי כקצין שני הייתה "נגבה".[7] הוא הצטרף לאנייה בגרמניה בגמר בנייתה.
חלק ממשימות הקצין השני הוא הגשת עזרה ראשונה וטיפול בנוהל "מדיקו". בהיות "נגבה" כמאתיים מיל ימי מחיפה. נדרש סדנאי לבצע טיפולי החייאה במכונאי שהתחשמל. הטיפולים צלחו והגיע מסוק של חיל האוויר ופינה את הנפגע לחוף.[ג][8]

סדנאי למד ולאחר הסמכתו כקצין ראשון הוצב לאנייה "גפן"[9] רוב עיסוקו היה סידורי המטען באנייה.
האנייה הבאה עליה הפליג כקצין ראשון הייתה אנייה חדשה "נתניה"[10] שהייתה בשלבי סיום בנייתה בליבק גרמניה. ביציאה לים היה רב החובל בנבצרות וסדנאי הוציא את האנייה לים.
כאשר הגיעה לחיפה ביקש סדנאי העברה והוצב לאנייה "נחשון"[11] האנייה ביקרה בנמלי הים האדריאטי נעשה קשר טוב עם המפליגים בה.

כתפקיד האחרון בדרגת קצין ראשון עשה תשעה חודשים בשנת 1961 בפיקוח על גמר בניית אניית הנוסעים "מולדת"[12]
אחרי גמר הבנייה הפלג סדנאי ארבעה חודשים כקצין ראשון ב"מולדת" היה זה תפקידו האחרון לפני קבלת הפיקוד.

פיקוד בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תעודת רב החובל קיבל סדנאי בסוף שנת 1960. אך פיקוד ממש נמסר לו לראשונה על האנייה "צפת".[13] אניית קירור ששייטה בים האדום והובילה בשר של חברת אינקודה ודגים של חברת יונה, ממסאווה לאילת. סבב הפלגה של 10 ימים. מעבר במצרי טירן באיום התותחים המצרים.
בים האדום שייטו אז ספינות דיג ישראליות של חברת יונה. פרט אליהם היה מעט מאוד שייט. סדנאי היה מעורב בקשר למקרים של צורך בהפעלת ספינות הדיג לגרירת כלי שיט אחרים שסבלו מתקלות.[14][15] סדנאי נהנה מאוד מהפיקוד הראשון והמשיך ב"צפת" עד סוף מאי 1961. זכה למכתב שבח מאגף הדיג במשרד החקלאות. "בתקופת שהותו של ר/ח סדנאי תרם רבות להצלחת עבודת הספינות בים סוף ועזר בעצה ובמעש לביצוע יעיל של קיום הקשר בין שני הנמלים."[16]

סדנאי הוצב כקברניט לאנייה "אשל".[17] היה לחץ זמן ולא קיבל חופשה בין ההפלגות ב"צפת" ל"אשל".
ההצלחה בהפעלת ה"אשל" גרמה לצים להפקיד בידיו של סדנאי את "עמפעל".[18] סדנאי קיבל את האנייה בניו יורק והפליג איתה בשנים 1963–1964 גם לאוקיינוס הפסיפי. עבר עם האנייה בקריבי תוך כדי משבר הטילים בקובה ונאלץ לחצות את קווי האבטחה של צי ארצות הברית.
סדנאי הדגיש ש"עמפעל" הייתה האנייה החשובה ביותר שהפקדה בידיו. פיקד עליה כשנה זכה להערכה עצמית טובה.

האנייה "שלום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלום (אונייה)

בשנת 1963 נשלח סדנאי לסנט נזר בצרפת כמפקח ימי על בניית האנייה "שלום". עם סיום הבנייה בתפקיד משנה לרב החובל שהיה אבנר פרוידנברג. סדנאי מעריך שהמוניטין שיצאו לו כמי שיודע להשליט משמעת הם שגרמו להצבתו לתפקיד.
קו השייט בין ישראל לארצות הברית הוכח כבלתי רווחי ו"שלום" הופנתה לקרוז תיירות לים הקריבי. ב-26 בנובמבר 1964 בהפלגת הבכורה לכיוון החדש, התנגשה בשעת לילה בערפל במכלית שמחציתה טבעה. סדנאי נמצא בתאו והתעורר עם החבטה.
הנזק היה גדול סדנאי קיבל את התאונה מאוד קשה. "רגע התנגשותה של "שלום"היה הרגע הנורא ביותר שלי כימאי....גרמנו למותם של תשעה עשר איש."[19] סדנאי טרח להגיע לאזכרה השנתית שנערכה בנורווגיה. היה היחיד מצוות ה"שלום" בכך.

בשירות צים בניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"שלום" נמצאה בתיקונים בנמל ניו יורק. ב-29 בינואר 1965 סיים סדנאי את שירותו ב"שלום". ועבר לשמש כמפקח רציף רציף 32, שנחכר מרשויות נמל ניו יורק לשימושה של צים. ורציף קטן נוסף בנמל ניוארק.
תפקידו היה לתאם בין אוניות מטענים וצוותים כולל תיקוני אוניות צים שבוצעו בניו יורק. קיום קשרים שוטפים עם ארגוני העובדים שנשלטו אז בידי המאפיה.
באותה תקופה נכנסה צים לעסקי ההובלה במכולות. סדנאי נעשה סמנכ"ל תפעול ומבצעים של צים בניו יורק. תקופת השירות שתוכננה להיות שלש שנים התארכה. בשנת 1972 כבר היה מוכן לחזור לישראל אך נדרש על ידי מנהל החברה משה קשתי להישאר שנתיים נוספות.
סדנאי ביקש וקיבל לימודים בתוכנית למנהלים באוניברסיטת קולומביה על חשבון חברת צים. הלימודים נעשו בתשע שעות במרוכז כל יום ששי בשבוע ונמשכו שנתיים.

עסקי ספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנת 1974 חזרה משפחת סדנאי לישראל. לסדנאי לא נמצא מקום בהנהלת צים ויצא לשנת חופשה. במהלכה סיים את תפקידיו בצים.
אחד מידידיו אותו הכיר בניו יורק היה מנהל נייר חדרה שהיה מוכן לקלוט את סדנאי כסמנכ"ל לעניינים מסחריים. אך סדנאי ביקש להיות יועץ חיצוני. האתגר היה להכין מסמך על השנויים הנחוצים בעבודת נייר חדרה. סדנאי קיבל נגישות לכל פעולות החברה והכין דו"ח מפורט שקיבל תגובה חיובית ונתקבל כיועץ.
חברת הפוספטים בנגב בניהול מרדכי מקלף הייתה במהלך של התרחבות ושכרה גם היא את שירותיו של סדנאי. מנהל התפעול אלי סיוון שכר את שירותיו של סדנאי למצוא מוביל זול ונוח לפוספטים מגורענים לאירופה.
סדנאי מצא פתרון הובלה באנייה ללא סיפון ביניים שתביא כ-1,300 טון חרסית מבריטניה ועליהם כמות דומה של תאית מפורטוגל. ותייצא כ-2.500 טון פוספטים. נמצאה בנמל חיפה אנייה מתאימה "סיג" בדגל נורווגי. ובעליה הסכים לחכירה נסיונית. סדנאי הצטרף לאנייה בהפלגתה הראשונה ובדק את הפריקה וההטענה בכל הנמלים. הבדיקה הייתה מוצלחת ונחתם חוזה למספר הובלות.
כבר בתחילת הפעילות נרשם סדנאי כחברה "קוראל שירותי ים". הצלחתו של סדנאי בספנות נבעה מאופיו. אלי סיון סמנכ"ל התפעול בחברת הפוספטים בנגב אמר עליו " תמיד התעורר בי רספקט כלפי דברים שקפטן סדנאי אמר....ראיתי שכשהוא נוטל על עצמו משימה היא תבוצע בצורה מושלמת...מאוד חשוב לו היושר האישי...עוד תכונה שמאפיינת אותו היא גילוי לב...הוא מבטא בגלוי את עמדותיו ודורש ממי שעומד מולו אותה מידה של שקיפות."[20]
החברה הנורווגית הציעה אונייה אחרת בבעלותם, "סוקנטון" בעלת מאפיינים דומים ל"סיג" נחתם הסכם לשנה והוארך לפעילות משותפת 12 שנה. שבע שנים בייצוא פוספטים ואחר כך ביצוא כימיקלים.
נראה שנקודת החוזק העיקרית של סדנאי הייתה יכולתו ליצור שיתופי פעולה. בנוסף לשותפות עם החברה הנורווגית עשה הסכם עם חברת עמילי מכס שעבדו במשותף עם "קוראל שירותי ים".

רוב התאית מקורה בעיר "פיגואירה דה פוז" בפורטוגל. במאמצי שכנוע רבים של סדנאי הוגדל המעגן של העיר לקלוט את אוניות החברה.

ארגון יבוא הגרעינים - המדינה מייבאת גרעינים מהחוף המערבי של ארצות הברית. בכיר במשרד המסחר והתעשייה פנה לסדנאי לנהל את כל הפעילות הזאת שנעשתה לפי דרישת ממשלת ארצות הברית באוניות אמריקאיות.

שירותי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קוראל שירותי ים הייתה הסוכנת בישראל של החברה האיטלקית TRINACRIA שבנתה את נמל חדרה.
הפעילה שירותים לחברת ישראמקו בקידוחי נפט. ולחברות אחרות הפועלות במים הכלכליים של ישראל.

קונסול כבוד של פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפועל יוצא מקשרי המסחר קיבל סדנאי תואר של קונסול כבוד של פורטוגל בחיפה.[21]
ב-16 באוגוסט 1997 זכה בתואר אבירות "דון מריטו" כמצטיין -תאר מכובד בפורטוגל.
בנובמבר 2006 זכה סדנאי בתאר כבוד "גרנד מאסטר במסדר הכבוד של הפורטוגלים"[22]

העברת הניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 בהמלצת הכניס את יונתן איזקוב לעסקי החברה. איזקוב עבר מסלול הכשרה בתפקידים שונים ובשנת 2004 מונה כמנהל הכללי של החברה. איזקוב שנישא לבתו של סדנאי זכה לאמונו של סדנאי ומנהל את חברת קוראל שירותי ים עד היום.

עיסוקים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת הספנות - סדנאי נעשה חבר בוועד לשכת הספנות. עיקר הכעסוק היה השתדלות לצמצם נזקים מול רשות הנמלים. בתפקידו בוועד ייצג את האוניות שהובילו מטען כללי. אניות המכולה נחשבו לעילית בצי הסוחר וקיבלו עדיפות מעבר למגיע להן על חשבון אניות המטען הכללי..
החברה הכלכלית חיפה - סדנאי פעל במסגרת החברה הכלכלית בחיפה. היו"ר היה אז יונה יהב וסדנאי ביקש להקים ועדת שייט ולעמוד בראשה. יהב הסכים וסדנאי תפקד כך במשך חמש שנים. בתקופה שלאחר מכן נעשה דמ"צ. בשנים אלה ניסה לקדם את בניית המרינה בראש הכרמל. למרינה היו מתנגדים רבים והנושא לא יצא אל הפועל. סדנאי אחוז תסקול פרש סדנאי מהחברה הכלכלית.

מרכז השייט חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מועדון השייט חיפה

סדנאי היה מודע לאופן שבו איפשר הים לתכונותיו הטובות לעלות. לכן שאף שילדים ימצאו דרך סלולה ובטוחה לשם. ראה את עצמו כמי ששפר עליו גורלו והצליח על כן עליו לפתוח נתיבים שיאפשר הצלחה לאחרים. בשנת 2004 הצליח לגרום להקמת מועדון שייט בנמל הקישון.
עם חשיפת פרשת הקישון עמל להעביר את המועדון לחזית הים של בית חולים רמב"ם. בעצה אחת עם יונה יהב ועם אנשי ציבור אחרים. פעל ברקאי להתאת החוף השקט למרכז שייט. היה עליו להפעיל את מלוא כובד השפעתו ולהשקיע אישית סכומים נכבדים כתרומה. לאחר שבע שנות עבודה נפתח המרכז ב-2 ביולי 2010 וסדנאי זכה לכך שהמרכז נקרא "מרכז השייט על שם ראובן סדנאי". סדנאי המשיך לעודד מצוינות בין השייטים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנאי בעל תואר MSc בעסקים מאוניברסיטת קולומביה שם למד בנוסף לתפקידו כמנהל סניף צים בניו יורק.

תחביב עיקרי - שייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאכטות הי תמיד משאת נפש אצל סדנאי בין השנים 1980–1990 הפליג מדי שנה עם קבוצת חברים "אוהבי ים אמתיים"[23] ביאכטות שכורות בדרם טורקיה. בסיום הפלגה אחת כבר החלו לתכנן את השנייה וסדנאי תמיד היה הסקיפר בהפלגות אלה.[24] לכל מסע היה מתכונן מראש עם ספרי הניווט והמפות. החברים סמכו על הידע וההכנות של סדנאי. מדי שנה שכרו ספינה גדולה יותר.

סדנאי רכש סירת קטמרן והחזיק במרינה נהריה. הפלגות בקטמרן מסוכנות הגלים עלולים לשבור אותו. לימים מסר את הקטמרן למועדון שייט חיפה. ורכש ספינת מפרש שקרא לה "NOA'S ARK" על שם נועה נכדתו הראשונה.
בשנת 1997 רכש בשוודיה ספינה באורך 12 מטר וקרא לה NOA TOO בסוף חודש מאי יצאה 1998 בשיט לישראל על ידי סדנאי וחבריו יעקב כהנוב אברמסקי וניניו. ההפלגה כללה חניות רבות באיים ומעגנים. בהיותו בסיציליה החל לסבול מכאבים ברגליים והתפתחה דלקת בערמונית.
הספינה הועגנה למשך שלוש שנים במרינת ניקולסון בטורקיה ואחר כך נמסרה לפירוק. הספינה הבאה NOA III נרכשה בסלובניה במאי 2004. אף כי סדנאי כבר היה חולה המשיך בהפלגות עם חבריו. הפליג למערב הים התיכון והחזיר אותה לישראל.
OA III מוחזקת דרך קבע במעגנת הקישון. השתתף בשיוטים וערך עמה הפלגות מחוץ לישראל. באוקטובר 2002 זכה במקום שני ב"שיוט פלצור" שנערך במפרץ חיפה.[ד][25]

תחביבים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון מורשת ימית - סדנאי בהיותו נער עסק בבניית דגמי אניות. במהלך חייו אסף פרטי ימאות. הקים מוזיאון פרטי בחברת קוראל שירותי ים והיה גאה להציג אותו למבקרים.[26]
קריאת ספרים - סדנאי על אף כל עיסוקיו מצא זמן וקרא ספרים רבים. הפנים מהם מסר אישי והתייחס אליהם. גם ערך יומן מה קרא ומה עוד יקרא.
מטוסים קלים - בשנת 1964 כאשר שהה בארצות הברית בתיקוני אניית נוסעים "שלום" הוציא לאחר קורס קצר רישיון טיסה למטוסים קלים.
ציור בסוף שנות התשעים החל לצייר. למד ציור עם מורה פרטי האמן אנטוניו מונטרוזו. צייר בעיקר ספינות ונופים מחופי הים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז השיט בחיפה הנמצא מערבית לנמל חיפה בחזית הים של מרכז רפואי רמב"ם - נקרא על שמו של ראובן סדנאי. מועדון השייט חיפה מקיים בחג החנוכה מדי שנה שיוט בינלאומי על שמו של סדנאי.[27]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 התחבר עם אסתר פרידמן אותה הכיר בפעילות משותפת ב"צופים". ב-9 בינואר 1955 במהלך חופשה משירותו ב"תמר" הפכה החברות הפכה לנישואים. לאחר הנישואים עברו לגור ברח' איילות שעל הכרמל. לזוג נולדה בת טלי.

אם המשפחה שושנה סדנאי הלכה לעולמה בשנת 1976 והאב נח סדנאי נעשה מטופל סיעודי עד פטירתו בשנת 1980.

אח בוגר - סדנאי היווה מודל לאחיו הצעיר ממנו ב-13 שנה רמי סדנאי. ששירת כלוחם בשייטת 13, עבד כצולל מקצועי בדוברות קידוחי נפט בים הצפוני. פתח בית ספר לצלילה בחאן אל-עומדאן בעכו. בכל עניין חשוב היה רמי סדנאי מעריך מאוד את עצותיו של אחיו הבוגר.

פטירה ושארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 התגלתה לסדנאי מחלה ממארת והוא המשיך במעשיו שנים רבות. נקבר בחלקת הימאים בבית העלמין "גן עדן" בקיבוץ עין כרמל.
כאשר נפטר השאיר אחריו סדנאי את אלמנתו אסתר סדנאי, בתו טלי ושלושת נכדיו נועה, גיא ואריאל איזקוב.
אחיו רמי סדנאי מפקח צלילה ברשות הספורט - חיפה.
חברת הספנות המשפחתית "קוראל שירותי ים" ממשיכה לפעול בניהולו של יוני איזקוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן סדנאי בוויקישיתוף

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוס אטינגר, שלום, שלום – ואין "שלום", ידיעות אחרונות, 2 בנובמבר 1967.
  • חנוך ויניקמן, מרכז השייט בחיפה יקרא ע"ש סדנאי, 'המטען' עיתון יומי בניני הובלה, 10 במאי 2010.
  • אברהם אריאל, דברים לזכרו של רב חובל ראובן סדנאי בטקס גילוי המצבה. 'מגזין צים' 85, אפריל 2012, עמ' 61.
  • ראובן סדנאי, האודיסאה שלי, סיגל זיו, "פסיפס", צפריר הוצאה לאור, פברואר 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן סדנאי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום "חוף דדו" – חוף הכרמל.
  2. ^ למעלה מימין עקיבא פאגי משמאל דני שבת. למטה מימין רב"ט פול דה-יונג משמאל סמל ראובן סדנאי.
  3. ^ האגדה מספרת שלמסוק נגמר הדלק ונחת על נושאית מטוסים אמריקאית. הטייס הסביר שחשב שזו אונייה של חיל הים הישראלי.
  4. ^ השיוט מאורגן כל שנה על ידי מועדון השייט חיפה, לזכר משפחת פלצור שנרצחה על ידי מחבלים פלסטינים בקפריסין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן סדנאי, האודיסאה שלי, עמ' 23.
  2. ^ ראובן סדנאי, עמ'67.
  3. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'מאיר דיזגוף א/ק 42'עמ' 99.
  4. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'חיפה א/ק 34' עמ' 83.
  5. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'תמר א/מ 57' עמ' 116.
  6. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'ישראל א/ק 73' עמ' 135.
  7. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'נגבה א/מ 94' עמ' 163.
  8. ^ ראובן סדנאי עמ' 102.
  9. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'גפן א/מ 62' עמ' 122.
  10. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'נתניה א/מ 97' עמ' 166.
  11. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'נחשון א/מ 46' עמ' 104.
  12. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'מולדת א/מ 123' עמ' 194.
  13. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'צפת א/מ 96' עמ' 165.
  14. ^ ראובן בן צבי, ספינת הדייג 'למרחב' הצילה מטביעה אניה סעודית שנקלעה לסערה בים סוף, מעריב 28 בפברואר 1962.
  15. ^ יעקב העליון, "גל-עוז" גררה ספינה סעודית מעריב 9 במרץ 1962.
  16. ^ מכתב צבי פורת מהאגף לדיג לד"ר נפתלי וידרא מנהל צים, מקור: ראובן סדנאי עמ' 116.
  17. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'אשל' א/מ 107עמ' 178.
  18. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 'עמפעל א/מ 88' עמ' 156.
  19. ^ ראבן סדנאי עמ' 144.
  20. ^ ראובן סדנאי, עמ' 186.
  21. ^ פורטוגל קונסול כבוד – מר ראובן סדנאי באתר בזק.
  22. ^ ראובן סדנאי עמ' 194.
  23. ^ לדבריו של סדנאי בעמ' 216.
  24. ^ ראובן סדנאי עמ' 214.
  25. ^ שיוט פלצור באתר חדשות השייט, 29 באוקטובר 2002.
  26. ^ סיור במוזיאון סדנאי באתר נועה
  27. ^ שיוט החורף הבינלאומי חיפה באתר מועדון השייט.