נמל חדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנמל וסביבתו
מראה אווירי של תחנת הכוח והנמל מ-1982, ללא 2 ארובות שנוספו במשך השנים
מזח הפחם

נמל חדרה הוא נמל שירות ימי של תחנת הכוח "אורות רבין". הנמל מורכב משני חלקים. הראשון הוא מזח בים הפתוח, אליו נקשרות אוניות המשא, ופורקות את הפחם לטובת התחנה בעזרת עגורנים (במזח שלושה עגורנים). משם נשלח הפחם אל התחנה בעזרת גשר ימי בו מותקן מסוע. גודל המזח הוא כ-300 מטר ומרחקו מהחוף הוא כ-2,100 מטר. עומק המים באזור הפריקה נע בין 22 ל-27 מטר, והוא מסוגל לטפל באוניות במעמס של עד 170,000 טון. החלק השני הוא מעגן המוגן בשובר הגלים המשמש לספינות עזר ולגוררות. הנמל מנוהל על ידי רשות הספנות והנמלים.

בעקבות החרם הערבי הוחלט בשנת 1974 להסב את תחנת החשמל בחדרה לתחנה פחמית וב-1977 החל להיבנות שובר גלים לבריכת הקירור במקום.[1] בתחילה תוכנן לפרוק את הפחם בנמל חיפה ולהסיע את המטען לחדרה בעזרת הרכבת, אלא שבסוף הוחלט לבנות מזח פריקה בים הפתוח. כשנבנה היה בין המזחים הראשונים בים הפתוח[דרוש מקור], ללא שובר גלים. בניית המזח החלה בשנת 1980 והוא נחנך בשנת 1983.

בשנת 2009 ביקשה עיריית חדרה לספח לשטחה את שטח הנמל, שנמצא במעמד שטח גלילי.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]