ערך ריאלי וערך נקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא כתוב כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך רֵיאָלִי וערך נוֹמִינָלִי (בעברית: ערך נָקוּב) הם שתי דרכים להצגת סכומים הנקובים במטבע מסוים.

ערך נקוב הוא הסכום כפי שנקבע: המחיר שנקבע למוצר, התקציב כפי שאושר לשנה מסוימת, הערך הנקוב על שטר כסף וכדומה. בהתחשב בשינויים בכוח הקנייה של הכסף לאורך זמן, בדרך כלל כתוצאה מאינפלציה, השוואת ערכים נקובים המתייחסים לתאריכים שונים אינה מועילה, ועדיפה עליה השוואת ערכים ריאליים, כלומר ערכים המשקפים אותו כוח קנייה, באמצעות הבאת הסכומים לבסיס משותף.

שימוש בערכים ריאליים מכונה הצמדה - עדכון סכומי כסף נקובים תוך התחשבות בשינויים במדד המחירים לצרכן. מנגנון זה אמור לשמור על ערך הכסף. ההצמדה עשויה להיות שלילית או חיובית, בהתאם לסימן המדד ולמגמה במשק (שינויים אינפלציוניים או דיפלציוניים).

בתחום המיסוי, הטלת מס על רווח נומינלי של העסק עלולה להוות מס על רווח שלא נוצר בפועל, ולכן נהוג, לפחות בתקופה של אינפלציה, להטיל את המס על הרווח הריאלי, המשקף גידול ממשי בהונו של הנישום.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם מרוויח כ-10,000 ש"ח בחודש, ובהם הוא קונה 10,000 תפוחים. לאחר מספר שנים, מחיר התפוח עלה ל-2 שקלים, ומשכורתו עלתה ל-20,000 ש"ח.

בדוגמה זו גובה המשכורת ומחיר התפוח עלו ביחס שווה (פי 2) ולכן כח הקנייה של האדם נשאר זהה. ניתן לראות כי הערך הנקוב של התפוח עלה (עלותו בשקלים גבוהה יותר), אך הערך הריאלי שלו לא השתנה (משום שניתן לקנות אותו מספר תפוחים תמורת המשכורת החודשית).


P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.