שכונות הגנים בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמטאות רחביה, רחוב אלחריזי.
מראה כללי של שכונת בית הכרם בשנת 1943. הבניין הבולט על קו האופק הוא הסמינר למורים על שם דוד ילין.

שכונות הגנים הן שש שכונות מגורים יהודיות שהוקמו במערב ודרום ירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, על פי אסכולת עיר הגנים של אבנעזר הווארד.

שכונות הגנים היו מרווחות וירוקות. רחובותיהן הותאמו לטופוגרפיה הירושלמית, ונבנו בהן שדרות-גן. בשכונות נבנו בתים חד-קומתיים בעלי גינה, מה שהיווה חידוש בירושלים, שהייתה חסרה גינות פרטיות וגנים באותה תקופה. הנקודה הגבוהה ביותר בכל שכונה הייתה מיועדת להקמתו של מבנה ציבורי.

שכונות הגנים סימלו לראשונה את פריצתן של השכונות היהודיות בירושלים הרחק מהעיר העתיקה ורחוב יפו, כאשר תושבי השכונות העדיפו את השקט, המרחב והירק על פני הקירבה למרכז העיר.

שכונות הגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת תלפיות שבדרום העיר הייתה חלוצת שכונות הגנים, והוקמה בשנת 1921.
  • שכונת בית הכרם שבמערבה של העיר נבנתה מספר חודשים לאחר תלפיות, בשנת 1921.
  • שכונת בית וגן, שבזמנו נחשבה לגבולה המערבי של ירושלים, ואשר אופיה כשכונת גנים נשמר בשמה, הוקמה אף היא ב-1921.
  • שכונת רחביה, אחת משכונותיה היפות והיוקרתיות של העיר, הוקמה בשנת 1923.
  • שכונת מקור חיים בדרומה של העיר, אשר הייתה מבודדת משאר השכונות היהודיות בירושלים עד מלחמת העצמאות, הוקמה בשנת 1924.
  • שכונת קריית משה, אחת השכונות היפות של העיר, ידועה בעיקר בזכות "שדרות המאירי", הוקמה בשנת 1925.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]