רן שריג (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רן שריג
שריג, אוקטובר 1973
שריג, אוקטובר 1973
לידה 1936
ישראל
פטירה 25 בינואר 2022 (בגיל 86 בערך)
רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19531978 (כ־25 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל מפעל השימורים בית השיטה, מנכ"ל מפעל מפעל ניר עותק, מנכ"ל מפעל סופרפייל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רן שריג (193625 בינואר 2022) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. פיקד על חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריג גדל בקיבוץ בית השיטה, בנם של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות ותקוה, בתם של יוסף ולאה זליגר. התגייס לצה"ל ב-1953 ושירת בחטיבת גולני עמה לחם במלחמת סיני. לאחר המלחמה עשה הסבה לשריון והשתחרר מהשירות הסדיר ב-1957. בשירות המילואים התקדם בתפקידים ובדרגות. במלחמת ששת הימים שימש מפקד פלוגה בגדוד 266, גדוד טנקי AMX-13 בחטיבה 37, לחם בקרבות בשומרון ובכיבוש שכם. ב-1970 חזר לשירות הקבע, שירת כמפקד גדוד 52 בחטיבה 14 ולחם עמו במלחמת ההתשה.

באוגוסט 1973 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבה 179, חטיבת מילואים שמנתה שלושה גדודי שוט קל, והייתה חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון. שעות ספורות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויסה החטיבה, והתארגנה בימ"ח במחנה פילון, כשהיא נאלצת להתמודד עם החוסרים שנוצרו כתוצאה מהצטיידות מוקדמת יותר של גדודי חטיבה 7 בכליה. החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה ברמת הגולן. במהלך הקרבות נפצע שריג מרסיס בצווארו ופונה לבית חולים פוריה בטבריה, אותו עזב על דעת עצמו לאחר כשלושה ימים. תחת פיקודו השתתפה החטיבה במתקפת הנגד לתוך סוריה ולחמה בקרב מול השריון העיראקי. לאחר הקרב נשארו חלק מכוחות החטיבה ולחמו במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. מפקדת החטיבה יחד עם גדוד 96 נשלחו לחזית המצרית, חצו את תעלת סואץ ב-22 באוקטובר, והשתתפו בכיתור הארמייה השלישית המצרית, כיבוש נמל עדבייה והגעה עד לק"מ ה-101 מקהיר. במהלך המלחמה נהרגו 84 מחיילי החטיבה. שריג איבד במלחמה את אחיו יוסף שריג, שלחם בגזרת רמת הגולן כמפקד פלוגה בגדוד 39 בחטיבה 4.
לטענת אחיו יצחק, בחופשתו הראשונה משירותו מעבר לתעלת סואץ, קיבל הוראה ממפקדו, רפאל איתן לעלות מיידית לרמת הגולן ולהקים מחדש את חטיבה 188 שחדלה לתפקד כיחידה אורגנית מפאת אבדותיה הכבדות במלחמה. שריג סירב לפקודה זו והעדיף להישאר עם חיילי החטיבה במצרים ולשקם את החטיבה שלו שספגה גם היא אבדות קשות. לטענת יצחק שריג, סירוב פקודה זה פגע בקידומו הצבאי.[1]

בהמשך שירותו הצבאי מונה שריג לסגן מפקד עוצבת סיני. הוא השתחרר משירות הקבע ב-1978. במלחמת לבנון הראשונה שירת במילואים כסגן מפקד אוגדה 90.

כיהן כמנכ"ל מפעל השימורים בבית השיטה, מנכ"ל מפעל "נירעותק" בניר דוד ומנכ"ל מפעל סופרפייל בכרכור.

ב-25 בינואר 2022 הלך לעולמו, ונקבר בבית העלמין בקיבוץ בית השיטה .[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי ראיון עם יצחק שריג בתוכניתו של רון נשיאל, "מגזין שבת" ברשת ב', 29 בינואר 2022
  2. ^ דבר, ‏אלוף משנה במילואים רן שריג הלך לעולמו בגיל 86, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בינואר 2022