רפי ותדי שאולי
 | |
| רפי ותדי שאולי - ליד הצריף בדשא אצל אביגדור, 1969 | |
| לידה |
רפי שאולי נולד ב-29 באוקטובר 1939; תדי (טדי) שאולי נולד ב-11 ביולי 1945 פלורנטין, תל אביב |
|---|---|
| מקום מגורים | תל אביב |
| פעילות בולטת | מסעדנים, אנשי עסקים ואנשי חיי לילה תל אביבים |
| תקופת פעילות | מ-1965 |
האחים רפי שאולי (נולד ב-29 באוקטובר 1939) ותדי (טדי) שאולי (נולד ב-11 ביולי 1945) הם מסעדנים ואנשי עסקים. משנת 1965 ועד 2023 פתחו עשרות מסעדות, מועדונים ודיסקוטקים בתל אביב, בירושלים, בחיפה, באילת, ברודוס, בלונדון ועוד. בין השאר פתחו את הדיסקוטק הראשון, את מועדון החברים הראשון ואת המסעדה הסינית הראשונה בישראל.[1][2] האחים שאולי הפיקו את המחזמר "שיער", ייסדו את המגזין "מוניטין", והיו הבעלים של הדולפינריום בתל אביב. רפי שאולי הוא יקיר העיר תל אביב לשנת 2013.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפי ותדי נולדו בבית החולים ליולדות פרויד למשפחת שאול והתגוררו בילדותם בשכונת פלורנטין בתל אביב.
רפי שאולי התגייס לצה"ל בשנת 1957 ושירת בחיל האוויר. לאחר שחרורו מהצבא שימש דייל בחברת אל-על במשך כשנתיים. תדי שאולי התגייס לצה"ל בשנת 1963 ושירת כמדריך נוער בשדה בוקר.[3]
שנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965, עם שחרורו של תדי מהצבא, פתחו רפי ותדי עם איקא ישראלי ודן בן אמוץ, את הדיסקוטק הראשון בישראל, במרפסת החמאם ביפו. רפי תיקלט בו והיה למעשה הדי ג'יי הראשון בארץ, ותדי עמד מאחורי הבר.[4][3] את ההשראה קיבל רפי מ"גינזה" בניו יורק.[5]
באותה שנה פתחו רפי ותדי שאולי את הדיסקוטק "ויסקי א־גוגו" ברחוב בן יהודה פינת ז'בוטינסקי בתל אביב,[6] ובשנת 1966 נפתח סניף נוסף של הדיסקוטק במרכז הכרמל בחיפה.
בשנת 1966 פתחו את מועדון "מנדי'ס", ברחוב בן יהודה 67 בתל אביב, וסניף נוסף בירושלים. המועדון נקרא על שמה של אשתו של רפי, מנדי רייס-דייוויס, שהייתה מעורבת בפרשת פרופיומו, פרשת ריגול בריטית-סובייטית בשנות ה-60 של המאה ה-20.[7][1][8][9] במועדון הופיעו, בין השאר, להקת הצ'רצ'ילים.[10] את המקום פקדו שחקני הקולנוע שון קונרי, מייקל קיין וברנדה ואקרו, ידידיה של מנדי, ועוד.[11][12]
בשנת 1967 פתחו רפי ותדי את המועדון-דיסקוטק "צ'יטה" ברחוב שונצינו בתל אביב. במועדון הופיעו בין השאר הצ'רצ'ילים והאריות.
בשנת 1968 פתחו האחים שאולי את מסעדת "דה סינגינג במבו" (הבמבוק המזמר) ברחוב יורדי הסירה בנמל תל אביב, המסעדה הסינית-יפנית הראשונה בישראל, בתקופה שבה היה מתחם הנמל ריק ושומם לגמרי.[13][6] תדי ורפי הביאו לארץ את הו יאנג צ'אן, טבח סיני, לעבוד במטבח של המסעדה. צ'אן נשאר בישראל כ-30 שנה ופתח בעצמו כמה מסעדות.[14][15]
בשנת 1973 פתחו מסעדה סינית נוספת, "מיסטר סינג", ברחוב פרישמן בתל אביב. זאת המסעדה הראשונה בישראל שהציעה מנות אוכל בטייק אוויי. באותה שנה פתחו מסעדה מקסיקנית ביפו.
בשנת 1976 פתחו את המסעדה הסינית "מנדיס על החוף" בעיר אילת. ראש הממשלה יצחק רבין גזר את הסרט בערב הפתיחה.[16] באותה שנה פתחו האחים שאולי מסעדה ברודוס.[17][18]
תדי ורפי פתחו בשנת 1976 בתל אביב את מסעדות ההמבורגר הראשונות בסגנון אמריקאי, "תל אביב הקטנה" ברחוב הירקון ו"מנדיס דרגסטור" בדיזנגוף.[13] בערב הפתיחה של "תל אביב הקטנה" נערך טקס הטבעת כפות ידיהם של מפורסמים בבטון.
בשנת 1977 פתחו רפי ותדי את מועדון החברים הראשון בארץ, "המועדון", ברחוב הירקון בתל אביב. המועדון כלל ארבע קומות ומונתה ועדת קבלה כדי לבחור את המצטרפים למועדון, נוסף על התשלום המשמעותי שנדרש מהחברים לשלם. במועדון הייתה מסעדה ודיסקוטק, והוצגו בו גם תערוכות אמנות, בין השאר של אסי דיין. בשנת 1982 המקום נשרף, והוא נפתח מחדש בשנת 1984.[19][20] בשנת 1981 נפתח סניף נוסף של המועדון בגן האם בחיפה, ביוזמתו של גד זאבי.[21]
בשנת 1978 ייסדו האחים שאולי, עם שוקי בן פורת, מיכאל אלבין, דוד מושביץ, יורם מושקט וחיים בר און, את המגזין מוניטין. עורכו הראשון היה אדם ברוך. הירחון היה המגזין הראשון בישראל שהודפס בדפי כרומו בצבע.[20][22][3]
בשנת 1989 פתחו את מסעדת הגלריה הלבנה בשדרות רוטשילד,[23][24][6] ואת מסעדת הסושי הראשונה בישראל, כחלק מסניף של מסעדת "סינגינג במבו" ברחוב הירקון.[25]
בשנות ה-80 כתב רפי שאולי סרטים בהוליווד, ביניהם "הגולאג", שבו שיחק מלקולם מקדואל בתפקיד הראשי.[26]
בסוף שנות ה-80 פתחו תדי ורפי בתל אביב את חנות הפרוזן יוגורט הראשונה בישראל, "מנדיס שרי", בפינת הרחובות בן-גוריון ודיזנגוף.[27][3]
שנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 פתחו רפי ותדי מחדש, עם שותפם יהודה טלית, את הדולפינריום בתל אביב, שנסגר כמה שנים קודם לכן. הם שיפצו את המבנה, הביאו דולפינים ומאמנים מרוסיה ופתחו במקום מסעדה.[2][6] המקום נסגר בשנת 1993 ולא נפתח שוב.
בשנת 1991 העלו רפי וטדי, עם יהודה טלית וחיים סלוצקי, הפקה מחודשת של המחזמר "שיער" באולם הסינרמה, בבימויו של צדי צרפתי. באותה שנה חבר תדי לקבוצת איזנברג כשותף בחברה הציבורית "קיסריה מקרקעין ונופש". כחלק מהפעילות העסקית של הקבוצה הקים עם רפי אחיו את הקאנטרי קלאב "קיסרית" בקיסריה.[3]
בתחילת שנות האלפיים הקים רפי שאולי עבור חברת Park Plaza (אנ') את מסעדת "צ'ינו לטינו" בנוטינגהאם, לידס ולונדון. באותן שנים חבר תדי שאולי למוזאון תל אביב עם שותפו יצחק חנגל,[28] וביחד הקימו את "סטודיו קפה" (במוזאון) ואת בר הטאפס "הלנה" (בביתן איל עופר)[29] ואת המסעדות "דובנוב 8", "ג'קומטי" ו"פסטל",[30][31] שזכתה בתואר "המסעדה המעוצבת היפה בעולם" לשנת 2014, בתחרות שהתקיימה בסין.[32][33] תדי פתח עם חנגל גם את מסעדת "ריברסייד" על שפת הירקון ו"קפה אריאלה" בבית אריאלה בתל אביב.[6]
בשנת 2013 קיבל רפי שאולי את פרס יקיר העיר תל אביב.[34]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
"מיסטר סינג", 1973 -
שלט הכניסה ל"תל אביב הקטנה", 1976 -
"תל אביב הקטנה", הזמנה -
רפי שאולי ומאמן בדולפינריום המחודש, 1990
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניסן שור, לרקוד עם דמעות בעיניים, רסלינג 2008.
- נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף – מאה שנות אוכל בתל אביב, אחוזת בית 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מנדי מקריבה עצמה בת"א, מעריב, 13 בפברואר 1973
- ^ 1 2 כרמית ספיר-ויץ, רפי שאולי, באתר ynet, 17 באוקטובר 2006
- ^ 1 2 3 4 5 רפי וחוה, חדשות, 15 באפריל 1988
- ^ ניסן שור, לרקוד עם דמעות בעיניים, הוצאת רסלינג 2008, עמ' 42–45, 56
- ^ דורון חלוץ, מהמרפסת בחמאם עד למגה-קלאב. ספר חדש של העיתונאי ניסן שור מגולל את ההיסטוריה של הדיסקוטק הישראלי, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
- ^ 1 2 3 4 5 גלי וולוצקי, הפרלמנט של דובנוב: "לשבת פה זה משתלם", באתר כלכליסט, 20 במרץ 2014
- ^ ניסן שור, לרקוד עם דמעות בעיניים, הוצאת רסלינג 2008, עמ' 77
- ^ האיש בעל המשקפים, דבר, 3 בספטמבר 1970
- ^ מיכל ישראלי, יהלומים לנצח: פרידה מנערת בונד מקומית, באתר "Time Out ישראל", 29 בדצמבר 2014
- ^ הצ'רצ'ילים במנדיס, 1967
- ^ איתי בלומנטל, פרידה ממנדי: "הייתה מלכת הלילה של ת"א", באתר ynet, 20 בדצמבר 2014
- ^ נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב, הוצאת אחוזת בית 2012, עמוד 329
- ^ 1 2
אברהם בלבן, רשימות תל אביביות | איך נכבש הצפון, באתר הארץ, 20 ביולי 2020
- ^ נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב, הוצאת אחוזת בית 2012, עמוד 328
- ^ הבמבוק המזמר, על המשמר, 28 ביוני 1972
- ^ העולם הזה, גליון 2004 מתאריך 28 בינואר 1976
- ^ העולם הזה, גיליון 2050, 15 בדצמבר 1976 עמ' 16
- ^ ממטולה עד אילת, מעריב, 23 בינואר 1976
- ^ אתמול בערב נפתח מחדש בתל אביב המועדון, באתר עיתון חדשות (עיתון), 11 במרץ 1984
- ^ 1 2 "מוניטין", באתר גלובס, 17 במרץ 1998
- ^ חיפה מתעוררת, מעריב, 4 באוקטובר 1981
- ^ רון מיברג, המגזין שקרה פעם, באתר מעריב אונליין, 7 באוגוסט 2018
- ^ קורים דברים, מעריב, 18 באוקטובר 1989
- ^ שנינו דומיננטיים ויש פיצוצים, חדשות, 25 בספטמבר 1989
- ^ והרי לכם סושי, מעריב, 17 במרץ 1988
- ^ באגרופנו נקנה את זקיפות קומתנו, חדשות, 31 בינואר 1986
- ^ רותם מימון, עכבר העיר, סיבוב אחרון: רפי שאולי פותח מסעדה חדשה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2012
- ^ רותם מימון, איציק חנגל: "אני לא רואה איך עולם התרבות ישרוד אחרי המלחמה בלי סיוע ממשלתי", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ רותם מימון, איציק חנגל: "אני לא רואה איך עולם התרבות ישרוד אחרי המלחמה בלי סיוע ממשלתי", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ גיל משעלי, פרייבט דינר: ביל קלינטון וחיים סבן נפגשים, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2015
- ^ שגיא כהן, עוד לא אבדה תקוותנו: יש מסעדה אמיתית בתל אביב, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- ^ רוני קשמין, הישג: פאסטל נבחרה כמסעדה היפה לשנת 2014, באתר הארץ, 20 בינואר 2015
- ^ אפרת בראשי מפן, תגידו מזל טוב: מסעדת פאסטל הוכתרה כמסעדה היפה בעולם לשנת 2014, באתר וואלה, 14 בינואר 2015
- ^ נבחרו יקירי העיר תל אביב 2013, באתר הבמה, 19 במרץ 2013
