תיק 4000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיק 4000 (או פרשת בזק-אלוביץ' או פרשת בזק-וואלה; שמו הרשמי של התיק: מעבר לאופק[1][2]) היא חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. הפרשה, הכוללת כמה תת-פרשות, החלה בחקירת התנהלות של בכירים בחברות "בזק", "yes", "וואלה! NEWS" ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".[3] בהמשך התרחבה החקירה לחשדות בדבר קשרים פסולים בין שאול אלוביץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו.

בספטמבר 2019 הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ואחרים על תתי פרשות נפרדות בתיק. במאי 2020 החל משפט נתניהו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להעמיד לדין את נתניהו באשמת שוחד ומרמה והפרת אמונים; ואת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.

על פי החשד, ההתנהלות הניבה לאלוביץ' רווחים בשווי של לפחות 1.8 מיליארד שקל.[4][5][6] נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו.

ציר זמן פרשות 1000, 2000 ו-4000
מכתב של היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו בהקשר לפרשה, 14 ביוני 2016

פרשת "בזק" הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו עלו חשדות בעניין התנהלותו של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת "בזק" ושאול אלוביץ'.[7] הפרשה כוללת שלוש תת-פרשות.

במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון "בזק", כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ 2015. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017. בוועדות הוגדר כי אלוביץ', בעל השליטה בחברות משני צדי העסקאות, וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.[8]

לפי החשד נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית סטלה הנדלר ומזכירת החברה עו"ד לינור יוכלמן, הדליפו באופן מתמשך חומרים חסויים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes".[9] בפברואר 2018 הדיחה "בזק" את יוכלמן מתפקידה. היא נימקה זאת בכך שיוכלמן האזינה לדיוני הדירקטוריון שאסור היה לה להיות חשופה אליהם, ללא קשר לחקירה הפלילית ולפרשת ההדלפות.[10]

הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2015, הושלמה עסקת "בזק"–"yes", שבמסגרתה נמכרו החזקותיה של "יורוקום" שבשליטת אלוביץ' בחברת "yes" ל-"בזק" שגם היא הייתה אז בשליטת אלוביץ'[11] תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, וסכומים נוספים, ככל שיתמלאו תנאים מסוימים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "מריל לינץ'" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.[12] לאור פרוטוקולים מדיוני הוועדות עלה החשד כי בכירים ב-"בזק", בהם הנדלר, הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה, בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".

במסגרת העסקה נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים מזומנים החופשי של חברת "yes". על פי החשד, בכירים ב"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חותיה, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, המזכה את אלוביץ' בתשלום נוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תמריץ של בכירי "yes" להגיע ליעד התזרים החופשי היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שאישר דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ'. העמידה ביעד התזרים הייתה שווה למנכ"ל החברה רון איילון בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.[3] על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.[3]

בפברואר 2017 נחתם הסכם להארכת שירותי תקשורת לוויינית לחברת "yes" על ידי "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', בתמורת ל-920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"NGN" של החברה על פני השימוש בלוויין. בתקשורת נטען כי בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.[13]

קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוקד הפרשה עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, הדליפו מסמכים פנימיים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר והיועץ אלי קמיר, ושקמיר והנדלר העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לנושאים הנוגעים לקבוצת "בזק" ועסקיו של אלוביץ'.[14]

בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.[15]

פרשת "בזק"-"וואלה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נפתחה בעקבות ראיות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת "בזק" הראשונה[7] ועוסקת בעיקרה בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה ב"קבוצת בזק" ואתר "וואלה". החשד המרכזי הוא שבתקופה שבין דצמבר 2012 לינואר 2017 לקח נתניהו שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ' ו"קבוצת בזק", באופן שהניב לאלוביץ' לפחות 1.8 מיליארד שקל. בתמורה, העבירו ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו, על פי החשד, בקשות לשינוי אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת "בזק" כך שישרת אותם ואת מטרותיהם הפוליטיות ויפגע ביריביהם.[16] נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין לבני הזוג אלוביץ' מפני גורמים רשמיים, ובני הזוג אלוביץ' פעלו על מנת להשמיד ראיות ואף הורו לאילן ישועה, מנכ"ל האתר, למסור גרסאות כוזבות.[17] בניגוד לפרשיות ידועות אחרות (תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000), הפרשה קיבלה את השם "תיק 4000" בתקשורת, ומאוחר יותר אימצה אותו הפרקליטות במקום המקורי 'מעבר לאופק'.

הסיקור באתר "וואלה! NEWS"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוקטובר 2015 פרסם גידי וייץ ב"הארץ" כתבת תחקיר שבה טען שאתר החדשות "וואלה! NEWS" מקבוצת "בזק" מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו.[18] בפברואר 2018 פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, שידאג לסיקור אוהד לנתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת "בזק".[19] ב-18 בפברואר 2018 העידו בעניין מגל, ישועה, והעורך הראשי אבירם אלעד במשרדי יחידת להב 433.[20][21]

האשמות בדבר התערבות בהחלטות רגולטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2015 חתם נתניהו על אישור עסקת המיזוג בין "בזק" ל־"yes"; בינואר 2014 חתם על היתר שעבוד מניות השליטה ב"בזק" לצורך הנפקת אג"ח של "בי־קום", שבאמצעותה החזיק אלוביץ' בחברת התקשורת; ובמאי אותה שנה חתם על אישור מכירת "יד2", חברה־בת של "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

קידום עסקת "בזק-yes": ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה פה אחד "מועצת הכבלים והלוויין" את המיזוג, לאחר שהונחה לפניה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת "עדליא",[22] בעקבותיה אישר את העסקה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.[23][24] להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.[25]

מכירת אתר "יד2": במאי 2014 הושגה הסכמה להעברת שליטה בחברת "קורל-תל", חברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי "יד2" לתאגיד התקשורת הגרמני "אקסל שפרינגר", בתמורה לסך של כ-800 מיליון ש"ח.[26] על פי כתב האישום בתיק 4000 עמד אלוביץ' בקשר עם נתניהו על מנת לקבל אישור מזורז לעסקה, מחשש שהקונים יחזרו בהם אם השלמתה תתעכב.[27][28]

חקירה פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת רשות ניירות ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". ביוני 2017 הפכה החקירה לגלויה, בשילוב צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בחקירה גלויה של הפרשה.[29]

ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו ל"בזק".[30] באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.

ב-6 בנובמבר פורסם כי יועץ התקשורת אלי קמיר נחקר באזהרה בפרשה זו.[31][32] בינואר 2015 מונה קמיר כיועץ ל"בזק" למשך שנתיים בעלות של מיליון דולר, כפי הנראה לצורך ייעוץ לאלוביץ' והנדלר.

ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בהמלצה על הגשת כתבי אישום.[12] הרשות פרסמה ש"קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק (שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל "yes" רון איילון) בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.[33] נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את בנו של אלוביץ', אור, המכהן כדירקטור ב"בזק".[34] התיק עבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז ת"א.[35] לאחר השלמת חקירה המליצו פרקליטות ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך.[7]

חקירת משטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018, לאחר שהתגלו חשדות למעשים פליליים מצד ראש הממשלה, הוקם צוות חקירה משולב בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל והרשות לניירות ערך.[36] ב-18 בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה בפרשת "בזק"-"וואלה", במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים ובהם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר[37] ויועץ התקשורת ניר חפץ. בנוסף אליהם, נחקרו בעלי "בזק" שאול אלוביץ', אשתו איריס, ובנו אור, המכהן כדירקטור ב-"בזק", וכן מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, ומנהל הפיתוח העסקי ב-"בזק", עמיקם שורר.[38] בנוסף, הגיעו למסור עדות במשרדי הרשות לניירות ערך בתל אביב שני בכירים לשעבר בלשכת נתניהו.[39] בנוסף נחתמו בתיק שני הסכמי עד מדינה: בחודש פברואר 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם שלמה פילבר; ובחודש מרץ 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם ניר חפץ.[40] דווח כי ארי הרו, אשר חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, יעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.[41]

ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו בנימין ושרה נתניהו.[42] עו"ד איתן צפריר, שמונה על ידי נתניהו לכהן כראש מטה שר התקשורת בדצמבר 2014, נחקר באזהרה גם הוא.[43][44] ב-26 במרץ נחקר באזהרה יאיר נתניהו.[45]

סיכום החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בדצמבר 2018 פורסם סיכום החקירה, ולפיו עמדת משטרת ישראל והרשות לניירות ערך היא שבשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי "וואלה!" במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' ו"קבוצת בזק". לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר ב"חברת בזק", התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד זאב רובינשטיין, סגן יו"ר "הבונדס", התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת "בזק", התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אלי קמיר, איתן צפריר ויאיר נתניהו לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.[46]

נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, החלטותיו התקבלו בצורה עניינית והתבססו על המלצות הגורמים המקצועיים,[47] וחלקן הסבו הפסדים כבדים לאלוביץ', ואילו אתר "וואלה!" סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת.[48]

פרשת המסרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בפברואר 2018 חשף דורון הרמן במהדורת החדשות של "ערוץ 10", כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שדנה בדיוני הארכת מעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה. המסרונים עסקו בין היתר בתיאומים בעניין הארכות המעצר.[49] בעקבות החשיפה הודיעו פוזננסקי-כץ ושחם-שביט על יציאתם לחופשה, ובמקום פוזננסקי מונה השופט עלאא מסארווה. נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין הגיש חוות דעת ולפיה לא נמצא חשש למעשה פלילי והמליץ להעמיד השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי.[50] ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה,[51] ב-18 ביולי החמיר בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס וקבע שפוזננסקי תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה.[52] ב-27 בדצמבר 2018 ביטל בג"ץ את החלטת בית הדין ופסק שהשופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019.[53]

החשודים העצורים בפרשת "בזק" ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם.[54] השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.[55]

ביקורת של שר המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ח"כ אמיר אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. באוקטובר 2019 כינס אוחנה מסיבת עיתונאים שבה מתח ביקורת על "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שלטענתו מובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות.[56] מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן דחו את הטענות.[57]

ב-6 בנובמבר 2019 טען אוחנה במליאת הכנסת שבמסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ הופעל לחץ פסול מתוך כוונה להניעו לשתף פעולה עם המשטרה. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך וטען שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית.[58] דבריו עוררו סערה ציבורית. מנדלבליט וניצן אמרו ש"דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות".[59] ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו.[60] בנובמבר 2019 הגיש חפץ תביעות לשון הרע בסך חצי מיליון ש"ח נגד אמיר אוחנה והפרשן יעקב ברדוגו, בטענה שאוחנה פרסם על אודותיו לשון הרע כאשר טען שמסר עדות שקרית, וכן פגעו בפרטיותו כשהשניים פרסמו מידע מחקירתו של חפץ שעליו הוצא צו איסור פרסום.[61]

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט שהחליט על הגשת כתב אישום בתיק זה, נגד נתניהו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ונגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.[62] זאת אחרי הגשת כתב חשדות בעל סעיפים זהים ושימוע לנאשמים.[63] ב-28 בינואר 2020, לאחר שנתניהו משך מהכנסת את בקשתו לחסינות, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם תיק 1000 ותיק 2000. משפטם של הנאשמים החל ב-24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים.[64]

בפרשת בזק הראשונה, הוגש בספטמבר 2019 כתב חשדות בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בקבוצת "בזק", בהם אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, אלי קמיר ומנכ"ל "yes", רון אילון, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.[65] בפברואר 2020 החלו השימועים.[66]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיק 4000, בדף פייסבוק של חברת החדשות
  2. ^ משה נוסבאום, פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד, באתר רשת 13, 18 בפברואר 2018
  3. ^ 1 2 3 תומר גנון, פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
  4. ^ תומר גנון, כך הנציח נתניהו את מונופול בזק על חשבון הציבור, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2019
  5. ^ N12 - כמה עלו לנו ההטבות בתיק 4000?, N12, ‏2019-03-02
  6. ^ מה בדיוק הסיפור עם תיק 4000?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  7. ^ 1 2 3 משטרת ישראל, הסתיימה חקירת תיק 4000, הממשלה, ‏2 בדצמבר 2018
  8. ^ שלי אפלברג, הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2017
  9. ^ אביב גוטר, פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2017-10-17
  10. ^ אביב גוטר, בזק הדיחה את היועצת המשפטית לינור יוכלמן, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-02-18
  11. ^ אופיר דור, אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2015
  12. ^ 1 2 יסמין גואטה, אמיתי זיו ונתי טוקר, רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017
  13. ^ עמליה דואק, פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?, באתר "חדשות 2", 12 ביולי 2017
  14. ^ כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש נגד שאול אלוביץ' גם בפרשת בזק הראשונה, גלובס, 1 ספטמבר 2019
  15. ^ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, דוח ביקורת מיוחד: היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת - יישום רפורמת "השוק הסיטונאי" ; ההשקעה בתשתיות במגזר התקשורת הנייחת והיבטים מבניים ; ניגודי העניינים של ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת, 12 ביולי 2017
  16. ^ ליטל דוברוביצקי ותומר גנון, הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
  17. ^ נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4,000, ובמרמה והפרת אמונים ב-1,000 ו-2,000, www.maariv.co.il
  18. ^ גידי וייץלא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
  19. ^ אמנון אברמוביץ', התפתחויות דרמטיות בתיק 4000: עבר לחקירת משטרה, "חדשות 2", 16 בפברואר 2018
  20. ^ אבי אשכנזי‏, פרשת בזק: מנכ"ל וואלה! NEWS והעורך הראשי של האתר מסרו עדות, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2018
  21. ^ מנכ"ל וואלה: לחצו שאפטר עורך האתר בגלל ידיעה שהכעיסה את רה"מ, חדשות ערוץ 10, 19 בפברואר 2018 20:12
  22. ^ ארז רביב, ‏חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בינואר 2019
  23. ^ אמיתי זיו, חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ', באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2018
  24. ^ אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020), באתר TheMarker,‏ 23 ביוני 2015
  25. ^ אמית זיו, המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ', באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2017
  26. ^ אופיר דור וגולן חזני, בזק מוכרת את יד2 לאקסל שפרינגר ב-806 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 6 במאי 2014
  27. ^ אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין, כתב אישום: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס, פרקליטות המדינה, ‏21 בנובמבר 2019
  28. ^ איתמר ב"ז, "הגרמני צלצל אליך, לא שלח עדיין משהו?", באתר העין השביעית, 6 בדצמבר 2019
  29. ^ אביב גוטר, פרשת בזק: צו איסור הפרסום הוארך עד 10 בנובמבר, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2017
  30. ^ אמיתי זיו, המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם "בזק", באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2017
  31. ^ נתי טוקרבין החשודים בפרשת בזק: היועץ האסטרטגי אלי קמיר, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2017
  32. ^ תומר גנון, פרשת בזק: גם היועץ האסטרטגי אלי קמיר נחקר ברשות ני"ע, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2017-11-06
  33. ^ אמיתי זיו, פרשת בזק: השאלות הפתוחות, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2017
  34. ^ גלעד מורג, הרשות לניירות ערך: תשתית ראייתית נגד החשודים המרכזיים בפרשת בזק, באתר ynet, 6 בנובמבר 2017
  35. ^ עמליה דואק, פרשת בזק: "נמצאה תשתית ראייתית", באתר "חדשות 2", 6 בנובמבר 2017
  36. ^ אלי סניור, התפתחות בפרשת בזק: נעצרו מקורבים לנתניהו ובכירים בחברה, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
  37. ^ מעריב אונליין, ‏עורך הדין של שלמה פילבר: "עצרו אותו ב-6 בבוקר מול הילדים שלו, זה ציד", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2018
  38. ^ תומר גנון וזוהר שחר לוי, הותר לפרסום: אלו שמות העצורים בתיק 4000, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2018
  39. ^ רויטל חובלשני אנשי סודו של נתניהו נשלחו לחמישה ימי מעצר; רה"מ צפוי להיחקר בפרשה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018. דנה ירקצי, טל שלו ואבי אשכנזי‏, הוארך מעצר בכירים בבזק ומקורבים לרה"מ; נתניהו צפוי להיחקר, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2018
  40. ^ תומר גנון, זוהר שחר לוי ואביב גוטר, הטבעת סביב רה"מ מתהדקת: שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2018
  41. ^ ארי הרו יעיד נגד ראש הממשלה נתניהו גם בתיק 4000, באתר גלובס, 25 בפברואר 2018
  42. ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
  43. ^ נתי טוקרנתניהו מינה ראש מטה לתחום התקשורת - ומחפש גם יועץ תקשורת, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2014
  44. ^ ארז רביב, ‏מצעד הנחקרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במרץ 2018
  45. ^ חברת החדשות, ‏"אחגוג עם משפחתי, עם אפס מרור", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במרץ 2018‏
  46. ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, באתר של משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018;
    אלי סניור, המשטרה צפויה לפרסם את המלצות תיק 4000: "נתניהו קיבל שוחד", באתר ynet, 2 בדצמבר 2018
  47. ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, ‏נתניהו על ההמלצות נגדו: "נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות", באתר מעריב אונליין, 2 בדצמבר 2018
  48. ^ טל שניידר, ‏נתניהו מגיב להמלצות המשטרה: "בתקופתי כשר תקשורת בזק ואלוביץ הפסידו הון-עתק", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
  49. ^ פרשת המסרונים: התכתובת המלאה בין החוקר לשופטת נחשפת, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 26 בפברואר 2018
  50. ^ אליעזר ריבלין, על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות, באתר themarker, בתאריך 27 בפברואר 2018
  51. ^ אלה לוי-וינריב, ‏חיות החליטה להשעות את השופטת פוזננסקי בפרשת המסרונים, באתר גלובס, 22 במרץ 2018(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020)
  52. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, פרשת המסרונים: השופטת הודחה ולא תשוב לכס השיפוט, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  53. ^ תלם יהב, בג"ץ ביטל את הדחת השופטת מפרשת המסרונים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2018;
    בג"ץ 6301/18 השופטת רונית פוזננסקי כץ נ' שרת המשפטים, ניתן ב-27 בדצמבר 2018
  54. ^ החשודים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר בעקבות המסרונים, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בפברואר 2018
  55. ^ איתי בלומנטל, הוארך מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר: "גם אם נפלו פגמים, לא ניתן לשחררם", באתר ynet, 26 בפברואר 2018
  56. ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
  57. ^ אוחנה תקף את הפרקליטות; היועמ"ש ופרקליט המדינה: "לא נירתע", אתר וואלה, 29 באוקטובר 2019
  58. ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", הכנסת, ‏6 בנובמבר 2019
  59. ^ גלעד מורג ומורן אזולאי, מנדלבליט וניצן: "דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות", באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
  60. ^ "ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  61. ^ אבישי גרינצייג, ‏ניר חפץ תובע את השר אמיר אוחנה והשדרן יעקב ברדוגו במיליון שקל, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2019
  62. ^ היועמ"ש הכריע: נתניהו יואשם בשוחד, באתר ynet, 21 בנובמבר 2019
  63. ^ מנדלבליט:ההחלטה התקבלה אך ורק משיקולים ראייתיים, www.calcalist.co.il
  64. ^ משפטו של נתניהו נפתח; הדיון הבא ייערך ב-19 ביולי ללא רה"מ, www.maariv.co.il
  65. ^ "הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ורון אילון". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2020. 
  66. ^ חן מענית, החל השימוע לנאשמי פרשת בזק, גלובס, ‏2020-02-17